לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כולם צועדים בדרך, צופים בסימנים החולפים. אני חושבת שאלך אחרי ליבי, מקום נהדר להתחיל ממנו.


Fear will kill me all I could be, Lift these sorrows let me breathe... Could You Set Me Free?

Avatarכינוי: 

בת: 25

MSN: 

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2017

לראות אותך


אני שמחה לראות אותך. באמת מכל הלב.
אבל באותה נשימה, הלוואי ולא הייתי רואה אותך יותר לעולם.

אתה מזכיר לי יותר מדי. אתה גורם לי להרגיש יותר מדי דברים.

את הקור שמתגנב מתחת לשמיכה לבד. את האכזבות מאינספור הגברים שהיו לי בחיים.

את התקווה שאולי אתה תהיה שונה, אבל גם את הייאוש.

כי כנראה ששום דבר לא ייצא לפועל מכל הדמיונות שרצים אצלי בראש. 
טוב לראות אותך. זה מה שאמרת לי איך שראית אותי בדלת אבל זה מה שאתה אומר לכולם.

האמונה שהייתה בי הולכת ונעלמת. האמונה שיבוא יום ואהיה מיוחדת בעינייך כמו שאתה בעיניי.
אתה מראה לי את הצביעות שבי.

את צריכה ללכת אחרי האהבה שלך, איך תדעי אם לא תנסי, הכל קורה מסיבה מסוימת,

וכל ההרצאות שאני נותנת לחברות שלי מתגמדות ונעלמות לעומת הפחד הענק שמרים את ראשו כשאני רואה אותך.

הפחד להיכשל, הפחד לגלות שאתה רק עוד אחד מיני רבים.

ורק ביני לבין עצמי אני בקושי אומרת, הפחד מהמילה לא.

לא נמשך, לא רוצה, לא מעוניין, לא יכול. רק לחשוב על זה... עושה לי רע.

אני שמחה לראות אותך. שמחה אמיתית, כזו שמרגישים בבטן.

שמרעידה את הלב, שמאיצה את הדופק, שמקצרת את הנשימה.

ויחד עם הפרפרים שעפים להם יש גם כאב חד בצד. הוא נמצא שם בשביל לשמור עליי.

שלא אעוף יותר מדי עם הפרפרים בדמיון.

מזכיר לי להנמיך ציפיות, להוריד את הדופק ולהתנהג נורמלי, עד כמה שזה אפשרי לידך.

אבל בלילה, אחרי שאעצום את העיניים, תמיד יגיע הרגע המתוק הזה בין ערות לשינה,

בו אראה את העיניים החומות הטובות שלך, ואקווה שלמרות הכל, יש פה משהו טוב.

נכתב על ידי , 21/10/2017 10:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דרך אחרת


הלוואי והיינו מכירים בדרך אחרת.
היינו נפגשים כמו בקומדיה רומנטית טיפוסית, היית נתקע בי מאחורה, של הרכב,
והייתי מקללת את אמא שלך עד שהייתי יוצאת מהרכב ורואה מי עומד מולי.
אחרי שנייה של הלם הייתי מתעשתת וצועקת עלייך כי איך אתה לא שם לב ומה נראה לך.
היית מתעלם מהצעקות ומבקש את המספר שלי, כי צריך להחליף פרטים, מי מתחיל איתך בכלל.
או שבכלל היית מגיע למלון שלי עם חברים שלך בשעת לילה מאוחרת,
שיכורים אך מרוצים, מחפש מקום לישון במקום לנהוג הביתה בסכנה.
הייתי מנסה להתייחס אלייך כמו לכל האורחים אבל הייתי עושה לך קצת הנחה כי החיוך שלך מצא חן בעיניי,
ואתה היית מסוקרן מהעיניים הכחולות שלי ומנסה לשכנע אותי לבוא לשבת איתכם בחדר.
וכשהיית מבין שזה לא הולך להיות לך כל כך קל איתי -
"אוקיי אז לפחות תני את הטלפון שלך, שזה לא ייגמר כאן."

אולי הייתי פוגשת אותך בדרך האהובה עליי אך גם המסוכנת ביותר,

יושב מולי באיזה פאב מלא עשן, לוגם מהבירה תוך כדי שאתה מעיף מבט על הבנות סביבך,
עם החיוך הזדוני שלך שכמעט ולא מבחינים בו. המבטים היו מצטלבים, היית מסתכל לי בעיניים לשנייה חטופה,
הייתי מחזירה לך בחיוך והיית מחייך לי עם זיק שובב בעיניים, כנבוך שנתפס בשעת מעשה. 

היית ניגש אליי מהוסס קלות אבל משדר ביטחון ולוחש לי באוזן "מה את שותה?".
הייתי מסכימה לצאת איתך אבל רק לבירה כי למי יש כוח לדייט כבד עכשיו עם אוכל ורצינות.
ואחרי שיחה נדושה - מאיפה את מה את עושה בחיים - היינו מבינים שהדברים האחרים,
שלא חושפים בשניות הראשונות, הרבה יותר מעניינים אותנו.
הלוואי וככה היית רואה אותי בפעם הראשונה, בדרך רגילה ושגרתית,
כי אז היית זורם איתי לפאב שכונתי עם נרגילות, איך שאני הכי אוהבת.
היית מתנהג כמו ג'נטלמן מוחלט בניסיון לכבד אותי, כלכך מנומס שהייתי מנסה להבין אם אתה בכלל נמשך אליי.
ובסוף ערב מלא בשיחות לא שגרתיות, בסוף הערב... היית לוקח אותי הביתה,
עם האופנוע כמובן, כדי שאהיה חייבת להיות צמודה אלייך, ואז מלווה אותי עד לכניסה.
ועומד מולי מסתכל לי ישר בעיניים. ואז משפיל מבט לשפתיים שלי לשבריר שנייה-
שאם לא הייתי כלכך קרובה אלייך, סביר להניח שהייתי מפספסת את זה.
היית חוזר להסתכל לי בעיניים ולפני שתחשוב על זה יותר מדי היית מנשק אותי על השפתיים נשיקה,
שבראש שלך הייתה עדינה ורכה, אבל בפועל הייתה מלאת תשוקה.
היינו עוצרים בכוח כי היינו מרגישים שיש פה משהו אחר, ואנחנו לא רוצים להקדים את המאוחר.
הלוואי והיינו נפגשים בדרך אחרת.
כי אם היינו נפגשים בדרך שבה זה לא היה צריך להיות מתחת לשולחן, טאבו, אסור, לא אתי,
אז אולי, רק אולי, היינו רואים כמה אנחנו טובים ביחד. הייתי יכולה להראות לך שלא סתם נפגשנו.
ואולי, ובבקשה, שזה לא יהיה רק אולי, יום אחד תראה אותי כמו שאני רואה אותך.
נכתב על ידי , 5/10/2017 10:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





14,834
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 20 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAngel's Heart אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Angel's Heart ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ