לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Though your gardens grey I know all your graces Someday will flower In the sweet sunshower


מלאכים עפים גבוה כי הם יודעים לקחת את עצמם בקלות.

Avatarכינוי:  Rosalie S.

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2013    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2013

starry starry night


עבר עליי אחד השבועות הכואבים בחיי

 

אני אוהבת למצוא את הכוחות של עצמי

אפילו אם זה לרגעים קלים

אפילו אם הכאב גדול מהכוח 

 

השיר הזה הוא פשוט יצירת מופת...

כלכך הרבה קסם בחמש דקות

 

יום אחד השיר הזה יתנגן ברקע ואנחנו נכנס לאופוריה ביחד

 

הלוואי.

 

 

 

 


Now I understand what you tried to say to me,
How you suffered for your sanity,
How you tried to set them free.
They would not listen, they did not know how.
Perhaps they'll listen now. 



נכתב על ידי Rosalie S. , 25/5/2013 02:52  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שמישהו יוציא אותי מפה


הסיוט הנורא של חיי

ללכת לישון שטופת דמעות ב22:30 ולהרדם תוך כדי בכי

להתעורר בלי שום סיבה ב-24:00, ולהיזכר בשניה בכל החרא שגרם לי לכל היגון המגעיל הזה. לא להצליח להרדם. לשכב ולבכות במיטה שעתיים. 

ההרגשה הזאת שהלב הגרון והריאות מתכווצים, החנק הארור הזה, התהום הזה, 

אני לא יכולה לשאת את ההרגשה הזאת

וההצפה המטמטמת שכבר אי אפשר לשלוט בה, וחייבים להוציא אותה, רק שמישהו יקשיב וירגיע

המעבר האינסופי על רשימת האנשים, האי-קיום של הבן אדם הנכון לדבר איתו,

אוסף גיבובי מילים ומשפטים משתפך אל ההוא שבכלל אסור לדבר איתו, והוא אפילו כבר לא שם (מחר בבוקר הוא יקרא את זה האומלל, ויראה כמה שאני פאקד-אפ ואיך לעזאזל אי אפשר להיפטר ממני גם כשאני כבר לא)

 

 

כשאני אומרת שבא לי למות, לא להתעורר לעולם, לצאת מהחרא הזה, 

ברגע הזה, אני כלכך מתכוונת לזה

ואני מקללת, ברגע זה, את העולם - על כך שיש משפחה בעולם הזאת, שאם אמות, היא תקרוס.

מסננת לעצמי בראש - לפחות תנו לי למות בשקט.

 

החוסר ערך. 

אני כמו דף בעיתון שפשוט מעבירים. 

 

 

 

הדברים שקלטתי לאחרונה. תמיד ידעתי אותם אבל פתאום הם חזקים וברורים כלכך.

הדברים שנמצאים לי מול הפנים. ולמה כל הכאב הזה. 

אני באמת מאמינה שכל האנשים שהתאבדו בעולם הזה, התאבדו כשהרגישו את ההרגשה הזאת, בצורתה העמוקה ביותר: חוסר ערך. 

חוסר ערך לקיום, לאנשים, לעולם, 

אבל בעיקר

לעצמך.

 

(*משפחה ואכפתיות זה לא האישו)

 

 

 

להריץ את הכל כמו סרט

הגעת לעולם, לאף אחד לא היה זמן/כוח אליך, כל העולם היה מרוכז בעצמו, את היית ההפרעה, נשלחת לגור במקום אחר (דווקא שם היה בסדר, אבל קשרת את זה חזק מדי לנטישה, אז גם זה לא חרט בך איזו חוויה טובה), חזרת לאותו המקום הקודם, לא היה זמן/כוח אליך, כל העולם היה מרוכז בעצמו, אין לך מקום, אין לך ערך

 

 

היום

החיפושים התמידיים האלה אחריי תפיסת ערך בחיים של מישהו, של אנשים מסביב, ואם בהתחלה זה היה בכוח כי רק ככה למדת שמתייחסים אלייך ומגיבים (אפילו שזה היה בצעקות, לפחות התייחסו), בסוף זה עבר לדרכים אחרות, ואת יותר מורגשת,

אבל בסוף, אם זה נגמר, ולאף אחד לא אכפת,

זה פשוט סוף העולם שלך

 

כן, פשוט סוף העולם.

 

 

אין לך ערך.

נכתב על ידי Rosalie S. , 20/5/2013 01:37  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא בא לך


זה ממש לא לעניין כשבא לך לעשות משהו או לצאת מהבית,אבל:

 

- לא בא לך לראות סרט

- לא בא לך לקרוא ספר

- לא בא לך לדבר

- לא בא לך להקשיב

- לא בא לך לשתוק

- לא בא לך לצייר

- לא בא לך לכתוב

- לא בא לך לצלם

- לא בא לך לרוץ או לעשות ספורט

- לא בא לך לאכול

- לא בא לך לשתות

 

 

 

והדבר היחידי שבא לך

זה הדבר ההוא שפשוט לא נמצא

 

איזו אובססיביות מטופשת

 

 

אז את שוכבת כל היום במיטה, עוברת בבהיות ממסך למסך

למרות שגם את זה לא בא לך. 

 

 

 

נכתב על ידי Rosalie S. , 19/5/2013 18:39  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

8,755
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRosalie S. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Rosalie S. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ