לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

temple of sins


where the masks go down and the pain shows up

כינוי:  under my mask

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2015    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2015

אני בצום


ואני לא רוצה לצאת בהצהרות אבל הוא יהיה ארוך.

אני כבר ביום הרביעי.

לא קשה לי. נשבעת.

כשאין אוכל ופיתויים מסביב זה הרבה יותר קל.

פשוט לא צריך לאכול.

קפה וסיגריות זה מספיק.


ואני באמת לא מבינה את עצמי.

כי מצד אחד אני נורא נורמלית, אני גרה בדירה עם שותפים ולומדת ועובדת ויש לי חברים ויש לי תכניות לסופש ולא חתכתי את עצמי כבר המון זמן.

אבל מצד שני לא אכלתי כלום כבר 5 ימים ואני לא נרדמת בלי 5 כדורי שינה כל לילה ואני לא יכולה להפסיק לקרוא בלוגים של ילדות שרוטות ודפוקות שמאושפזות במחלקות פסיכיאטריות.

ואני נורא מקנאה בהן.


אז מה הבעיה שלי? באמת, מה?

אולי אני באמת בורדרליין.

אולי היא צדקה.


ואין לי שום פתרון כמעט.

כי כן, עכשיו סביר, ואתמול היה מזעזע ושלשום היה מעולה ומחר יהיה שוב נוראי ואחרי זה אפילו יותר גרוע ואחר כך שוב יהיה טוב.

זה כל כך מבלבל.

ומעייף.


והדבר היחיד שמתקרב להיראות כמו פתרון הוא לצום.

למה?

כי זה מסיח. ומשכיח. וזה כואב לי פיזית ואני אוהבת את זה.

ואני מרגישה את הלב שלי דופק חזק.

יש לי לב.


אני אצום עד שאני אתעלף. ואני אתמוטט ויאשפזו אותי ואז יבינו כמה אני דפוקה באמת.

ואז אולי לא יכעסו עליי ולא יתאכזבו ממני ויסלחו לי שאני לא מממשת את הפוטנציאל של האייקיו הגבוה להחריד שלי ואת הכישרון המטורף שלי.

ואז אולי אני אפילו אצליח לסלוח לעצמי.



נכתב על ידי under my mask , 15/4/2015 19:40  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לunder my mask אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על under my mask ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ