לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


"?How did she taste"

Avatarכינוי: 

בת: 25





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2019


האמת היא, שבספטמבר שקלתי ברצינות להתאבד. זה היה אחרי הפעם הראשונה שהוא נעלם, ונכנסתי לפאניקה. הרגשתי רגשות אשם עמוקים על זה שכעסתי עליו ועל הדרך שבה אמרתי לו את זה, הרגשתי פגועה מזה שהוא נעלם, ובתכלס לא ידעתי מה לעשות עם עצמי

 

יש פעמים שאני מכניסה לעצמי לראש שאני לא יכולה לחיות בלי בן אדם מסוים. בטח אפשר לשייך את זה לקושי ולכאב שהרגשתי בעקבות הנטישה של אבא שלי.

זוכרת את עצמי בת 9 ומרגישה את זה כלפי החברה הכי טובה שלי, שנטשה אותי

זוכרת את עצמי בת 10-11, נצמדת בכל כוחי לחברה אחרת שלי שהייתה לי אליה אהבה (פלטונית) ממבט ראשון

זוכרת את זה בגיל 15 בגלל ילד ששבר לי את הלב

ובגיל 16 בגלל גבר ששבר לי את הלב 

 

תמיד כשהם הלכו הרגשתי אבודה לחלוטין והכל איבד פואנטה 

 

הוא מצא אותי בזמן כל. כך. רגיש. והוא שכח את זה. מה, ספטמבר היה כולה חודשיים אחרי האונס. הייתי אמורה להצליח להתמודד עם התעלמות מוחלטת מהבן זוג שלי?

אז רציתי למות. תכננתי את זה. נכנסתי לאמבטיה ושתיתי יין ושמעתי שירים והיה לי רייזור ביד

אבל לא הצלחתי להפסיק לחשוב על אמא שלי ועל החתול שלי, אז ויתרתי על הרעיון. 

 

בטח הייתי צריכה להפרד ממנו כבר אז

כשהבנתי כמה אני תלויה בכל מילה שלו

בכל מקרה כבר איבדתי אותו ברגע הראשון שבו הראיתי לו רגש שלילי

 

זו הייתה פעם ראשונה מזה כל כך הרבה שנים שרציתי למות כל כך שכמעט עשיתי משהו עם זה. 

 

למה אני שוב ושוב נותנת כל כך הרבה כוח למישהו אחר 

למה אני נותנת כל כך הרבה מהלב שלי כשאני יודעת שזה רק ישרוף אותי

 

אבל איתו חשבתי שזה יהיה אחרת

אז חשבתי 

נכתב על ידי , 6/1/2019 20:11  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Mikagura ב-11/1/2019 13:07
 




למה עדיין אחרי כל הזמן הזה עדיין כואב לי הלב בגללו

למה

אם במשך כל העשר שנים האלו היו פעמים שהרגשתי חרטה על זה שהקשר בנינו נגמר

זה אומר שהפעם אני ארגיש את זה שוב במשך שנים? אני לא מוכנה לזה

זה דוחה אותי 

במיוחד כי אני בטוחה שהוא כבר לא חושב עלי

זה אחד הדברים הכי קשים בפרידה בעיניי, המחשבה שהבן אדם השני בסדר גמור בלעדיך, הידיעה שהוא ממשיך הלאה

 

אני רוצה להפסיק כבר. לרוב אני מצליחה, אבל היום היה יום קשוח ונזכרתי בו הרבה, לא יודעת למה. כן, אני מתגעגעת אליו

אסור לי, זה מיותר, זה פתטי, אבל זו האמת. מתה לדבר איתו. לראות אותו. פאק, ומתישהו אני אתן לעצמי ליפול בפח האהבה שוב, ושוב אני ארגיש רגשות עזים וכואבים כל כך. זה אשכרה מפחיד אותי. 

 

למה לא הייתי מספיק טובה בשבילו 

נכתב על ידי , 4/1/2019 18:21  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של לב רך נמס ב-6/1/2019 16:00
 




השנה שבה הייתי הכי שמחה ושלווה הייתה בין 18-19

סיימתי 12 שנים של סיוט מתמשך, ולא עשיתי פאקינג כלום עם החיים שלי

לא ידעתי מה אני רוצה לעשות ולא באמת רציתי לעשות כלום

בתכלס לא הייתה לי שום כוונה או רצון להמשיך לחיות אז לא שינה לי כלום 

כל מה שעשיתי היה לראות אנימה שעות על גבי שעות

לאכול טראש

ולעשן סיגריות

 

והרגשתי. שלמה. בתכלס, לא הרגשתי כלום. הרגשות שלי מתו, והדרך היחידה להרגיש משהו הייתה על ידי אמפתיה עם דמויות אנימה

 

אז טוב, זו הייתה שנה מסובכת מהרבה בחינות, אבל אני רוצה לחזור לשמחה הזאת. בא לי להיות שמחה. הפעם בזכות דברים יותר טובים אבל

נמאס לי מהמעגל שאני תקועה בו כבר שנים

לעבוד > להתפטר > להיות תקועה בבית ולשקוע יותר ויותר עמוק בדכאון > לצאת מזה > ולחזור על הכל

 

החלום שלי הוא חלום שאני שומרת קרוב לליבי כבר כמה שנים, והוא חלום פשוט, אבל בשבילי קשה מאוד. 

אני רוצה לעבוד, ולבשל, ולנקות את הבית, ולכתוב. להתקדם לאט לאט בחיים, בקצב שלי, אבל עם יכולת לסמוך על עצמי, והרגשת בטחון כספי.

לפעמים בא לי שיהיו לי חברים גם, אבל זו לא חובה 

למרות שהרעיון שיהיו לי חברים מהעיר שלי, חברים שיוכלו לקפוץ אלי וסתם לבלות בסבבה... זה כן נשמע טוב

 

אבל תמיד ברגע שאני מכניסה אנשים לחיים שלי אני שוכחת איך לחיות לבד. זה מצחיק קצת, עם כל הכאב והקושי שעברתי בחיים שלי, איך שברגע אחד אני יכולה לשכוח הכל ולהיות אופטימית עד כדי טיפשות.

 

לא משנה. הפואנטה היא שאני רוצה להיות מאושרת, אני רוצה לאהוב את עצמי ולסמוך על עצמי. אני רוצה להרגיש ראויה. כי כרגע - אני לא מרגישה ראויה לכלום. כל אחד שמתקרב אני ישר מזהירה אותו, כי אני באמת לא מאמינה שאפשר לסמוך עלי או לאהוב אותי. זה מתיש וכואב.

 

ונמאס לי להעניש את עצמי על חטאים מהעבר. 

נכתב על ידי , 3/1/2019 14:38  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוֹרי.-ו> ב-5/1/2019 13:19
 



לדף הקודם    לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMikagura אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mikagura ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ