לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דברים שרואים מכאן

העולם דרך משקפיים מיוחדים של הסוציאליסט האחרון. מזועזע, בהלם ומבולבל. בעצם, זה אני


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2007

הערכה עצמית - וגם להפוך את הילד שלך לעשיר


חלק מתהליך הבחינה שכל עובד עובר אצלינו מדי שנה (למרות שלאחרונה זה כל חצי שנה) מאז שהפכנו להיות חברה אמריקקית זה מעין טופס שהעובד אמור למלא על עצמו, ובו יש שאלות כמו "איך אתה מעריך את עצמך ביחס לשאר חברי הצוות?" "תאר מקרה בו נתקלת בבעיה ואיך פתרת אותה?" ועוד שלל שאלות שכאלה.

הבעיה שלי (אחת מהן, לפחות אני מודע אליהן) היא שאני מעריך את עצמי פחות מדי בד"כ. זאת אומרת, אני באמת מאמין בהערכה הנמוכה שאני נותן לעצמי, אבל תמיד כולם סביבי מעריכים אותי הרבה יותר. אם זה חברים מהלימודים שכולם בטוחים שאני סוג של גאון, ואם זה הקולגות שלי לצוות שבטוחים שאני מקצועי ויצירתי מאוד, ושאין בעיה שהיא גדולה או קטנה עלי, ואם זה הבוס שלי שטורח לציין את זה מדי פעם או הראש מחלקה שלי.

בגלל שזאת הפעם הראשונה שאנחנו צריכים למלא את השאלון העצמי הזה אני תוהה כבר כמה ימים האם לכתוב שהכל סבבה ולתת לעצמי ציונים סבירים, או לכתוב את מה שאני באמת מרגיש - שאני לא משקיע מספיק, לא מרוכז מספיק, לא חברותי מספיק, מאוד תלותי וכו'.

אני חושש שאם אני אכתוב כאלה דברים על עצמי את הבוסים שלי עוד עלולים להאמין לי. מצד שני אני חושד שאם אני אשקר ואכתוב שהכל מצויין, אז הבוסים שלי לא יסכימו איתי. אוי תהליך מטופש - למה לא יכולים פשוט לספר לנו מה הם חושבים?



קיבלתי הצעה מחברים להקים איתם חברת סטארטאפ חדשה. בתור שותף כמובן. אני מתלבט אם ללכת על זה או לא. בכל מקרה אני רוצה לקבל הצעה רשמית עם כל המספרים בפנים.
אני חושש מה יקרה אם אני לא אהיה מספיק טוב...



לחברים טובים שלנו (המושבניקים) נולדה בשעה טובה בת.
אבא שלה אמר לי שהוא רוצה לפתוח לה איזה חסכון שיהיה לה. שאלתי אותו מה המטרה של החסכון, והוא אמר לי לימודים. אז הסברתי לו שבהנחה שהלימודים שלה יעלו 100,000 ש"ח, והחסכון יצבור 10% ריבית בשנה - הוא צריך להפקיד עכשיו בערך 18,000 ש"ח.
אין לו סכום כסף כזה להפקיד בשבילה. יש לו 5,000.
אז אמרתי לו שהוא יכול לקחת את הכסף, להשקיע אותו בקופת גמל מנייתית למשך 65 שנה, וככה כשהילדה תפרוש מהעבודה יהיו לה 2.5 מליון ש"ח - שזה סכום מכובד לכל הדעות ויבטיח שהיא לא תיפול לחסדי ביטוח לאומי.
אז הוא צחק על זה, ואמר "לך תדע מה יהיה עוד 65 שנה". אמרתי לו שהוא צודק בעקרון, אבל 5,000 ש"ח זה לא הרבה כסף להפקיד היום בשביל לדאוג לבת שלו כשתהיה מבוגרת ובשלב הכי פגיע בחיים שלה. ובמקרה הכי גרוע זה יסדר יופי את החיים של הנכדים שלו. (פה הוא התחיל להרצות לי שירושות זה פתח למריבות משפחתיות וכו').

הוא לא מסכים איתי. זכותו.
אותי זה כל כך הרשים, שמייד הפקדתי בקופת גמל מנייתית 10,000 ש"ח. לא, אין לנו ילדים בינתיים - אבל יהיו יום אחד, ואין סיבה לא לדאוג לעתידם כבר היום. אחרי הכל, 10,000 ש"ח זה סכום קטן יחסית היום (בערך טיול אחד לחו"ל) שיבטיח שבעתיד שלהם הם יחיו בכבוד.

הייתה פעם כתבה שמראה איך משפחה שמוציאה כל חודש 1,000 ש"ח יותר ממה שהיא מכניסה תתגלגל לחובות מטורפים, בעוד משפחה שמוציאה 1,000 ש"ח פחות ממה שהיא מכניסה תוכל בשלב מסויים לעבור לחיות רק על חשבון הריבית שהיא צוברת.

כן, זה היה קטע קצת קפיטליסטי. אבל מצד שני זה העולם שאנחנו חיים בו, וכדאי להכיר ולנצל את החוקים שלו הכי טוב שרק אפשר.
נכתב על ידי , 2/11/2007 01:41   בקטגוריות כסף  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ארילו ב-10/11/2007 16:05



כינוי: 

בן: 39




20,332
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לארילו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ארילו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ