לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני ומה שעובר לי בראש באותו רגע


For the enjoyment of others and catharsis of me


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2010

אני שונא לעבור דירה...


(ולפני שאתחיל עם הפוסט הזה: לא התקבלתי לבה"ד 1, ארור בוחן הבר-אור. מן הסתם אני לא מאושר מזה אבל אני גם לא הולך להתפרק. עכשיו נשאר להתרגל לרעיון של לסיים את השירות בפלוגה.)

 

בעצם זה לא מדוייק- אין לי שום בעייה עם הקונספט של לשנות מקום מגורים, כל עוד זה לא נעשה לעיתים קרובות מדי. מה שמפריע לי זה הצורך המעיק להעביר את כל הקניין שלי איתי. זה צורך מעיק במיוחד לאור העובדה שאני מהטיפוסים שלא זורקים כלום, אף פעם.

אז עברתי על חלק מהמגירות שלי ומיינתי מה עובר ומה נזרק. כרגע אני כותב את הפוסט כדי לדחות את המשך התהליך המרתק הזה. בכל אופן הנה המסקנה העיקרית שהגעתי אליה עד כה:

אני באמת לא זורק כלום, זה יכול להיות נורא וזה יכול להיות מעולה. בין הדברים שמצאתי: טפסי הרשמה לאוניברסיטה (מהתקופה שניסיתי להתקבל לעתודה), צילומים של תעודת הזהות שלי (שהיו מצורפים לטפסים הנ"ל, וששרפתי במדורה קטנה בגינה של הבית, כי זה שאני פרנואיד לא אומר שאי אפשר לעשות שימוש רע בצילומים האלה), משכורות מצה"ל ועבודות לפני גיוס, מחברות מהתיכון, גיליונות של "המימד העשירי", ברכות לגיוס, ברכות ליומהולדת 15, תמונות פספורט שלא זכרתי שיש לי, גיליונות של "ידיעות", "הארץ" ו"ישראל היום"  מתאריכים שונים (חלקם שמרתי בגלל כתבה שעניינה אותי או קריקטורה שהצחיקה אותי וחלקם פשוט התעצלתי לזרוק), שני גיליונות של "ראש 1" מ2008(*), מחברת מהמסע לפולין, שישה צווי גיוס לתאריכים שונים, שלושה עותקים של המנילה שלי, כל מיני דברים שכתבתי בכנסי אייקון, עותק של הברית החדשה(**), מחברות עם ציטוטים שמצחיקים אותי ועוד כל מיני סוגים של זבל (ואני משתמש כאן במובן הממש רחב של המילה "זבל"- כלומר כל דבר שאין לו שימוש ולא יהיה לו אי פעם. במקרה הטוב יש לו ערך סנטימנטלי אבל זה לא תנאי מחייב)

 

*דבר ראשון, תעיפו את המבטים המתנשאים האלה. לכולנו הייתה תקופה שקראנו את ראש 1 למרות שזה עיתון גרוע כי היינו טינאייג'רים ולקינו בכל החסרונות שבאים עם התואר. דבר שני, הסיבה ששמרתי את שני הגיליונות הספציפיים האלה היא שבשניהם הייתה כתבה (ובל נשכח- תמונת שער) של יון תומרקין. יון תמורקין הוא, למי שלא יודע (שזה בעצם כולכם למעט האחת שקוראת את הבלוג הזה וגם מכירה אותי IRL) הסלבריטי קראש הנצחי שלי. כן, יון תומרקין גורם לי לחייך ולצחקק כמו תיכוניסטית מצוייה. הוא הופך את המוח שלי לשילוב של ג'לי ומרשמלו. החיוך, העיניים, השיער, העור- אני יכול לשבת ולבהות בתמונות שלו שעות.

 

**לשם הבהרה- אני לא בדרך להתנצר או משהו, אני אתאיסט ודי מרוצה מזה. אבל את החרטות של הדת שלנו (ואת החלקים היפים) אני מכיר. למטרות הרחבת אופקים רציתי להכיר גם את החרטות (והחלקים היפים) של הנצרות.  לאמא שלי אין את החשיבה הפתוחה שיש לי ובגלל זה העותק הוסתר במגירות שלי במקום שיהיה בספרייה).

 

בכל אופן, אני חוזר לארוז בלית ברירה וחוזר לסגור שבועיים בבסיס, עוד יותר בלית ברירה.

נכתב על ידי GayGeek , 13/11/2010 20:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  GayGeek

בן: 25




698
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , גאווה , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGayGeek אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על GayGeek ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ