לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפור




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2008

פרק 7


נועה ממש התרגשה . כשהיא חזרה הביתה היה כבר ממש מאוחר .. היא קצת פחדה לנסוע באוטובוס בשעה כזאת . אבל היא התגברה על הפחד . כמו תמיד כשהיא חוזרת מאוחר הביתה מחכה לה מירה בסלון . נועה ראתה אותה כשהיא נכנסה הביתה . "היי מירה !" היא אמרה בחיוך ענקי . מירה לא הבינה מה פשר החיוך . היא הייתה בטוחה שנועה התאהבה במישהו בפעם הראשונה בחייה . נועה תמיד הייתה זורקת בחורים . היא לא הרגישה שום דבר עם זה . היא בכלל לא ידעה איך ההרגשה , לכן לא כאב לה . היא הייתה יפה מאוד . ולכן הרבה מאוד פעמים בנים התאהבו בה . מירה הביטה בנועה במבט שואל . נועה התיישבה לידה והחלה לספר לה על מאורעות היום . נועה תמיד סיפרה למירה כל דבר . אפילו את הרכילויות הסודיות ביותר . באותו הבוקר נועה לא סיפרה למירה שהיא הולכת לפגוש את אביה אחרי בית הספר . היא אמרה לה שהיא הולכת לאכול גלידה ותחזור מאוחר . היא החליטה שאם באמת יצא מהפגישה משהו - היא תספר , ואם לא - אז לא . מירה שמחה מאוד לשמוע על כך . היא מאוד אהבה את נועה ,היא תמיד רצתה רק בטובתה . "נועה .. זה היה יום ארוך מאוד .. ומחר יש לך בית ספר .. כדאי שתלכי לישון .. " אמרה לה מירה . ונועה באמת הלכה לישון ..

*  *  *  *  *

הטלפון צילצל . נוגה ענתה . "שלום . אפשר לדבר עם נוגה ?" בקע קול גברי מהשםורפרת . "מדברת " אמרה נוגה בחוזקה אל תוכה . "שלום נוגה . מדבר רועי מהבנק ." אמר הקול . "כן ?" שאלה נוגה . "בדקתי בחשבון הבנק שלכם ונראה שאתם במינוס נמוך מאוד .." אמר רועי . "גם קודם היינו במינוס נמוך מאוד" אמרה נוגה בחשש . "נכון . אבל המינוס ירד עוד . אני חושב שנצטרך לבוא לעכל לכם דברים מהבית אם עוד חודשיים לא תחזירו את החוב ." אמר רועי . נוגה הייתה בהלם . היא לא חשבה שהמינוס נמוך עד כדי כך . ההכנסות היחידות של הבית היו המשכורת של בעלה - מנקה הרחובות ( שלא הייתה גבוהה במיוחד ) , והמשכורת של בנה . כן , גם בנה עבד . "בטוח שלא יותר מחודשיים ?" שאלה נוגה . "בטוח .. אני מצטער שאני לא יכול להאריך את זה . תאמיני לי שאם זה היה בידיי הייתי מאריך לך . " אמר רועי . נוגה לא ידעה מה לעשות . "טוב .. בסדר .. להתראות .." היא אמרה בקול חנוק ותרקה את הטלפון . היא החלה לבכות .

נכתב על ידי סנאפיתת!! XD , 4/5/2008 15:59  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 6


אור חזר מהגלידריה . כבר היה מאוחר . עברו כבר כמה שעות מהשיחה ששמע . הוא הכיר את נועה . בעצם .. לא הכיר - הכיר אבל .. הוא זיהה את הפנים שלה וידע את הטעם האהוב עליה . בישביל אור הטעם האהוב זה כמו שם . הוא ראה ושמע את אורן משוחח עמה - כשהיה בדוכן .. הוא לא העז להרים את העניים פן ייתפס . אבל היה רגע אחד שבו הוא אזר קצת אומץ , הרים את הראש ו .. זה היה כמעט בלתי יאומן .. עד כמה שאורן ונועה היו דומים .. היה ברור כשמש שאורן הוא אביה .. אבל לא מעז לספר לה .. כל אותו הערב לא היה מסוגל אור להסתכל בעיניהם של אורן ונועה . הוא מסר לנועה את גלידתה בלי להביט בה , במהירות . הוא הסתכל אך ורק על מקרר הגלידות או אל מזרקת הסירופ . כל חבריו אמור לו שהוא נראה מעט חיוור .ואורן .. "אורן היה פשוט מבסוט" לדבריה של נועה . היה לו קשה להאמין שמהפרסום בבית ספר "האודם" יבואו כל כך הרבה לקוחות .. וכל כך הרבה הכנסות .. והכל בזכות אור .. אבל לפני שהספיק להודות לו , ברח אור במהירות בחזרה לביתו .ברגע שהגיע אור לביתו הוא עלה לחדרו , לא אמר שלום אפילו . כלום . הוא הגיע לחדר והיה המום . בעצם .. הוא המשיך להיות המום . הוא לא כל כך הבין למה זה עד כדי כך חשוב לו .. אז מה אם לקוחה קבועה שלהם היא בעצם הבת של בעל המקום .. למה זה אמור להפריע לו בכלל .. היה לאור קשה להסביר את זה .. פשוט היה לו קשה להסביר ..

*  *  *  *  *

עמית התעוררה .. היא הייתה שרועה על ספה . היא לא הכירה את החדר שבו שכבה .. וזה לא נראה לה כמו חדר של בית חולים או משהו מהסוג הזה . היא רצתה לקום . היא נסתה להרים את הרגל שלה . אבל הרגל שלה הייתה כבדה מאוד .. כבדה כל כך שעמית הרגישה כאילו הרגל שלה ממוגנטת לספה . "יש פה מישהו ??" עמית צעקה . "איפה אני ???" היא המשיכה . אין תשובה . עמית לא ידעה מה לעשות .. היא החליטה לנסות להיזכר מה , למה ומתי התעלפה . היה ברור לה שהיא התעלפה . היא ניזכרה שזה היה בבית שלה . ואז היא ניזכרה . אמא שלה . תאונת הדרכים . עמית התחילה לבכות . באותו הרגע נכנסה דודתה בלה אל החדר . עמית הרימה את ענייה . כעט החדר היה נראה אחרת ממה שהוא נראה בהתחלה . היא לא ידעה למה המראה השתנה . הפעם החדר נראה כמו חדר בבית חולים . בלה התקרבה אליה . "אני מקווה שברור לך שהתעלפת ." אמרה לה בלה ברצינות . בלה אהבה את עמית . אבל היא לא פגשה אותה הרבה . בלה לא הבינה למה בכל הפעמים שהיא מדברת עם הילדה היא מדברת בקשיחות שכזאת . היא ידעה שעמית רגישה עכשיו וצריכה מישהו שיעזור לה להתמודד עם הקושי שלה . לכן הבטיחה בלה לעצמה שמעכשיו היא תשתדל כמה שתוכל לדבר ברכות אל עמית . "עמית .. הקשיבי .. אין לך מי שיטפל בך כעט ." היא עברה אל פס מעשי . "כידוע לך - אין לך אבא ." אמרה . 'זה לא רך כמו שרציתי'  חשבה . לכן מיד הוסיפה בטון ידידותי ואמהי ככל שיכלה "תבואי לגור אצלי בבית .. יהיה לך שם חדר עם המון משחקים .. זה חדר גדול מאוד . " אמרה בלה . בלה גרה באותה העיר שבה גרו עמית ואמה . לכן עמית לא הייתה צריכה לעבור בית ספר . "בסדר" אמרה עמית בחצי בכי . "אני אשתדל להסתדר .. אני אשתדל .. מבטיחה .."

נכתב על ידי סנאפיתת!! XD , 4/5/2008 12:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 5


נועה ראתה את בעל החנות החדשה מתקרב אליה . היא הייתה בטוחה מה הוא הולך לומר לה . הוא הולך לומר לה שהוא סוגר את החנות ושהיא צריכה ללכת . היא ידעה שאסור היה לה לצפות לכלום . אבל בכל זאת היא ציפתה .. והינה היא צריכה לשאת בתוצאות ולהיתאכזב .. "שלום נועה .." אמר אורן . "היי" היא אמרה . אורן לא רצה לדבר איתה על כך באופן ישיר . "את מחכה פה למישהו ?" הוא שאל . 'הוו הינה זה מגיע ..' היא חשבה לעצמה ואמרה - "כן .. למה ?" היא שאלה . למרות שהיא כבר ידעה למה . "סתם .." הוא אמר .. ומיד אחר כך הוסיף - "למי ?" הוא ידע למי היא מחכה . אבל הוא שאל בכל זאת . היא היתפלאה למה אמר סתם .. אולי הוא רוצה להיות מנומס ..  "לאבא שלי .."  וכעט היא היתפלאה עוד יותר שהייתה כה גלוייה איתו . היא לא ידעה למה . אבל הייתה לה הרגשה מוזרה אליו .. הייתה לה הרגשה שהיא מאמינה לו .. " את יודעת .. אף פעם לא ראיתי את אבא שלך .." אמר אורן לאחר שתיקה קצרה . "אני מתכוון .. הוא אף פעם לא בא לחנות שלי . הוא אולי לא אוהב גלידה ?" אמר כאילו בצחוק . "האמת שאני בעצמי מעולם לא פגשתי אותו . אני פוגשת אותו לראשונה .." היא באמת אבל באמת לא ידעה מאין בא לה האומץ הגדול הזה לבטוח בו כל כך .. 'ילדה תמימה ..' הוא חשב 'את בטוחה בוודאי שאפשר לסמוך על כל אחד בכל דבר ..' . "נועה תראי .. האמת היא .. שאני מכיר את אביך .. אני יודע שהוא צריך לבוא .." הוא אמר , מופתע מעצמו . " באמת ?! " אמרה נועה בהפתעה גלויה . "כן .. הוא .. טוב .. אני חושב שהוא לא יעדיף לשבת פה בגלידרייה שלי .." הוא גמגם .. הפעם זאת הייתה אמת טהורה . הוא באמת רצה לשבת איתה במקום אחר .. "הוא רוצה שתיפגשו בגן ליד בית-ספר 'האודם' אחרי הלימודים שלך מחר .. את לומדת שם ?" הוא שאל . "לל..ל..לאא .." היא גימגמה . היא הייתה כל כך מופתעת שהיא בקושי יכלה לדבר . אז הוא לא שכח אותה ! ולא עומדים לסגור את החנות !! איזה יופי ! "אני לא גרה פה ביישוב .." היא התנצלה .. "טוב .. " הוא אמר .. הוא נשמע מאוד חסר ביטחון ומבוייש כשהוא אמר את זה .. נועה שמעה זאת בקולו ולכן הקדימה תשובה לשאלתו "אין בעיה .. אני יודעת איפה זה ואני אוכל להגיע .. אני אגיע בשה 2 בערך ... בסדר ?" היא אמרה . אורן היה די מופתע מהיוזמה שתפסה . "אוקי אני רק אתקשר אליו " אמר  "ועכשיו .." אמרה נועה "אפשר בבקשה את הגלידה שאני אוהבת הכי הכי בעולם ?" היא ציחקקה .. "תזכירי לי איזו גלידה את אוהבת עלמתי " ענה לה . "מה אתה לא זוכר ? וניל עם פיצפוצים מעל תות ועל הכל סירופ ! אני כל כך אוהבת את הגלידות שלך ! מה סוד המתוקנים שלך .. ?? " קראה נועה .. היא הייתה ממש מאושרת .. כל כך מאושרת עד שהיא לא שמה לב שהוא לא הלך להיתקשר לאביה .. "הסוד של הגלידה שלי - הוא אור.." אמר לה .. ונועה - היא חייכה בצורה של 'הבנתי' .. אבל היא לא ממש הבינה כיצד בעזרת אור בלבד הוא גורם לגלידה שלו להיות כל כך טעימה .. ומאיפה בא האור הזה שהוא מכניס לגלידה ? מהמנורה ?
נכתב על ידי סנאפיתת!! XD , 2/5/2008 18:47  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  סנאפיתת!! XD




159
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , הדרכה ועיצוב לבלוגים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסנאפיתת!! XD אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סנאפיתת!! XD ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ