לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2017

If you'sre happy and you know it


אתמול היה גיקדום וזה אומר שמאד בקלות אפשר להצביע על הפעם האחרונה שהייתי שמחה, 

as simple as that. 

היינו מעטים ואיכותיים וישבנו וצחקנו והתכרבלנו.

היה מצחיק לראות את חברתי שבכתיב-חסר אורבת לקום האנשים שעל הספות כדי לתפוס להם.

זה גורם לי להרגיש שאני לא לבד בעולם עם המטרות המשונות שלי. 

עוד, אני מרגישה, שעם הזמן אני מתרגלת לעוד אשה אחת לפחות שקודם לכן לא היתה חפיפת חברויות בינינו, והיא מתרגלת אלי, וזה נחמד.

בגיקדום הזה כמעט לא חיבקתי את הזהוב, וזה היה מפתיע וגם בסדר גמור. 

בסופו של דבר יצא אחד הבריסטים ואמר לנו שהשכנים מתלוננים על הרעש והתקפלנו.

 

בשבוע שעבר היתה מסיבה של קהילה אחרת, שפעם השיקה לגיקדום והיום פחות, והייתי מוזמנת אליה ולא הלכתי. 

זה חופש שמקרוב בא, להחליט שאין לי רצון להשקיע את האנרגיה בללכת למפגשים שאני לא יודעת מי יהיה שם שאני אוהבת באמת.

היתה מישהי, אהובה אבל עסוקה, שהיה כתוב באירוע שהיא תבוא, אבל זה היה עבורי מעט מדי, וויתרתי.

ג׳ דווקא הלך, אבל איתו היה לי הסדר שהוא יחזור לחבק אותי בלילה, וזה באמת היה סידור מצוין כי הוא חזר במצב רוח טוב ופטפטנו בלילה לפני שנרדמנו שוב, והיה לי כח אליו, במיוחד במיוחד כי לא הותשתי קודם במסיבה. 

ואז בין שג׳ הלך לבין שהוא חזר, צלצלה האהובה-אבל-עסוקה לשאול אם אני שם. 

שמחתי מאד לראות את שמה על המסך שלי, אבל לא היו לי חדשות טובות מדי בקשר להמצאותי שם. 

״את חושבת שלא מספיק מגניב שם?״ היא שאלה ואני נאלצתי לומר לה שאכן. ״אבל ג׳ שם ועוד מישהי שאני מוצאת די מוצלחת״, עדכנתי אותה.

כשג׳ חזר הוא עדכן שהיא התקשרה למישהי ההיא, שאלה אם לבוא, ההיא כמובן אמרה לה בטח, בואי, ואז היא לא באה.

אז לא הפסדתי כלום במסיבה הזאת, בעצם. אולי חוץ מהירושלמי, רגע לפני שהוא הופך לאבא במשרה מלאה. 

 

בכל מקרה, אתמול בצאתי לגיקדום ראיתי שהאהובה-אך-עסוקה פרסמה איזה סטטוס, 

ועוד זכרתי שיש לי בעצם את הטלפון שלה, אז סימסתי ״גיקדום הערב?״ והיא ענתה ״אני כבר פה״

״אומייגאד אני בדרך!״ עניתי, ובמקום ללכת לשם שעה ברגל תפסתי אוטובוס כדי להקדים :)

 

איזו הצלחה! זכות ושמחה. כל כך הרבה פרגונים ונעימים.

מדוע לא יבוא פורים כל חודש או חודשיים?

 

נכתב על ידי , 29/3/2017 19:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דווקא לא חלום


אתמול היינו במסיבת פיג׳מות אצל חברות בשכונה, שהתגלגלה מתוך זה שלשותף שלי היה יום הולדת אבל לאף אחד לא בא לצאת במיוחד למקום וכולם רצו להתכרבל ולפטפט. 

אז ישבנו בסלון ברמות שונות של רביצה, ובגלל שזה בית די מוצלח בקו העיצובי שלו, דיברנו על עיצוב פנים.

״מתי אני כבר אהיה גדולה מספיק לעצב את החדר שלי?״ שאלתי קצת בצחוק, כי אני גדולה מספיק, אבל כרגע מה שיש לי בחדר זה אוסף אקלקטי מאד של דברים שקיבלתי או מצאתי, עוד אין לי תקציב לקנות הכל כמו שבא לי, אבל הרעיון הזה הלהיב אותי ועלתה לי על הפנים הבעה להוטה,

והשותף שלי הסתכל עליה ואמר: בדיוק! בדיוק בגלל זה אף פעם! 

ושנינו נורא צחקנו, והוא הסביר איך חדר שאני אבחר את העיצוב שלו ייראה:

להכל יהיו צבעים! לא קשורים אחד לשני! סתם ״זה צבע יפה! גם זה צבע יפה!״ משבצות! פסים! נקודות! דוגמת פייזלי! הכל ביחד!

 

ואני חושבת: מצד אחד הוא צודק, מצד שני אני רוצה לצבוע כל רהיט בצבע אחר וכשאני אהיה גדולה רק הקירות יהיו לבנים וכל השאר יהיה משוגעעעע :)

אולי.

 

נכתב על ידי , 21/3/2017 09:33  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוד חלומות


הלילה גם היה לי חלום פיפי נורא ארוך שבעקבותיו התעוררתי והלכתי לשירותים

וגם חלום שאני במוסד חינוכי כלשהו, שבו אני רואה מגש עם אוכל טרי בראשון בצהריים ועושה רציונליזציה שזה שארית מכיבוד ולוקחת ואז מישהו אומר לי שאכלתי לו ביס מהסנדוויץ׳ ואני נורא נבוכה ומציעה לו לקנות לו חדש ולקחת את הנוכחי, ומתבאסת כי זה היה בסדר בתור אוכל חינם אבל לא כ״כ מרשים בתור אוכל-אוכל. ואז אני מסתכלת במקרה על הרגליים שלי וקולטת שהייתי קודם בסדנה וכשהלכתי נעלתי נעליים לא שלי, ואלה סנדלים שנראה שהם מתחלפים כל הזמן, בהתחלה מין שקפקפים כאלה ואז שורש ואז בכלל משהו שהוא סנדל רגיל ואחד שהוא נעל של בנות עם שרך מוזר שקושרים מוזר בצבע מוזר ואני לא מבינה איך טעית בין זה לבין הסנדלים השחורים הפשוטים שלי, ואיך אלך לחפש עבודה עם נעליים ששונות זו מזו.

 

אני חושבת שההתקרבות של פסח משגעת אותי. אנשים בדיוק מפנים ארונות חורף ומרעננים ארונות קיץ (לפחות זה מה שאני עשיתי ביום חמישי) ואני מתחילה לראות מודעות של שווקי קח-תן ובגדים וחפצים שמושארים ברחוב, וצריכה להתחשבן מה להרים ומה לא. לא את הטריים מדי, אולי באמת יש להם עדיין בעלים. לא את הפרועים מדי, במיוחד לא על חשבון המוצלחים שכבר יש לי. 

 

ומה אם זה בכל זאת בקשר למערכות יחסים? 

נכתב על ידי , 19/3/2017 07:06  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצופת ים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צופת ים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ