לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2016

אשה אחת גרה בתוך אבטיח גדול נורא


היו לה שני שרפרפים וכסא ומנורה

 


 

אתמול הייתי בבית של הבוס שלי ל"מסיבת סוף שנה במעבדה"

היה הרבה פחות נורא ממה שחששתי שיהיה. 

 


 

בסוף הבאסה הגדולה באה מכיוון התלמידים השנה, 

הסתבר לנו פתאום (אחרי שאישרנו להם להזיז מועד בחינה בנוהל הרגיל)

שאיכשהו קרה ששני מועדי המבחן הוזזו למרות שאנחנו הסכמנו רק להזזה אחת,

ושהמועד שלא עודכנו לגביו הוא... מחר. כלומר, למחרת היום שבו גילינו את הפרט הקטן הזה.

ולא זאת בלבד, אלא שהוא למעשה הוזז כדי ליצור התנגשות כדי שלפי התקנון הם יהיה זכאים לעוד מועדי בחינה.

 

אין לי כח, אבל מבין צוות המתרגלות אני הותיקה ואני כתבתי את המייל לראש המחלקה כדי לעדכן. 

כתבתי דברים כמו "ניצלו לרעה" ו"לא בתום לב", וכיתבתי גם את המרצה המתוקי שעם המבחן שלו יצרו את ההתנגשות. 

המחלקה עשתה להם נונונו, אבל לא תעשה שום דבר לדבר עם המזכירות כך שהיא תהיה *אחראית* בהמשך לבדוק את הדברים האלה, 

וודאי שלא תעלה את זה לרמה המערכתית כדי שאשכרה יתייחסו לזה כאירוע שיכול לקרות בעוד מקומות,

כי למה באמת לא להפיל הכל על התלמידים. הם, אגב, טוענים שהם חשבו שהמניפולציה שלהם סבבה כי עובדה שלא אמרו להם כלום. 

זה מה שהם טוענים במכתב ההתנצלות שלהם. שהם חשבו שזה סבבה כי הם קטנים וטפשים ואנחנו לא אמרנו להם לא. 

 

מתסכל כ"כ. 

ממרחק זה ודאי יראה לי מינורי ומטופש.

אבל כרגע זה מעליב, אופרטוניזם שבא על גבי הרצון הטוב שלנו. 


אתמול חברה מהקוויריה שלחה לי תמונה שלי שצולמה במצעד בירושלים. 

אני בצבעי מלחמה על הפנים, צבעי הדגלים שאתם אני מזוהה.

מוזר לי להיות מזוהה לשם שינוי, אפילו שרק יודעי ח"ן יודעים מה משמעות הצבעים. 

אני צבועה ובהמולה ומסכלת הצדה ויפה. תמונה לאתר היכרויות. שמחתי: זה חומר שאני רוצה.

בעוד חודש בדיוק אפתח מחדש כרטיס באתר היכרויות.

שבועיים לפני שאני עוברת דירה, חודש לפני החגים. 


מיקרו התעסקויות כל היום

נכתב על ידי , 26/7/2016 07:31  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אז החלטנו לעבור למקום פחות יקר


ברחוב קטן בצד השני של הככר

(דני רובס, רכבות מספר-מספר-מספר)


אני מתחילה לחלום על החיים שלי במרכז.

הדבר הראשון שחשבתי עליו זה שאחרי שאתמקם יהיה לי פרוייקט חדש:

צנצנת נוסעת לבקר במקומות שיש בהם רכבת.

זה קצת מצחיק שהדבר הראשון שעולה לי לראש זה שעכשיו כשלא אהיה יותר בפריפריה,

יהיה לי הרבה פחות קשה להגיע לפריפריות נוספות.


משהו מוזר יקרה:

אני עדיין ארצה לבוא לפסיכולוגית שלי כל עוד עדיין לא תהיה לי עבודה.

אבל אני גם אהיה בעיר אחרת

מה שיביא אותי לבאר שבע פעם בשבוע

שזה יותר ממה שאני מגיעה לת״א כרגע!

שזה אומר שעלויות הנסיעה לא יקטנו במקביל להגדלת עלות הדיור :/


בא לי לדעת מה יש במרחק הליכה מאיפה שאגור

אבל זה סוג הדברים שמפה לא מאד עוזרת בו. לא רק כמה לוקח להגיע למקומות שאני כבר מכירה, אלא *מה יש*.

״מזרקות בתל אביב״ אני מנסה את מזלי והאינטרנטים מחזירים לי רשימה של 4 כניסות. 

נו באמת.

עוד רגע אתחיל לחפש קבוצת קפצוצים חדשה :) ממש מקווה שיש.

 

נכתב על ידי , 24/7/2016 14:59  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שבת זה יום טוב ביותר


היום ביליתי את זמני בהליכה מעטה, רביצה מרובה, וגלגול קוביות בביתן של הקוויריה, כשבידי כוס ובה קוביות קרח מתחדשות תדיר.

אפילו ת׳ עשתה גיחת אורחת ואח״כ הלכתי איתה וחזרתי לכאן. עוד בהתאם להצהרתי פתחתי את ארגז הכלים כדי ״למיין״ ומשום שלא היה לי מושג למה אני חותרת, מה שקרה זה שכל הכלים חזרו לתוכו, רק מסודרים יותר. וגיליתי שהמקדחה עדיין אצל שירי ;)

 

זה סוף שבוע שבו לא פגשתי את ג׳, וגם ככה היה עמוס למדי. אבל אני מתגעגעת, באופן ש…הייתי שמחה לישון איתו ולגרש אותו אח״כ.

השבוע קרה דבר מעניין: הוא יצא לדייט. מוצלח אפילו. 

בפעם הקודמת שהוא היה אפילו אמור לצאת לדייט הייתי בסרט סרטי הסרטים.

והנה הפעם אני אומרת לו: אכן נשמע מוצלח! ספר לי עוד אם יתאים לך. והוא עונה: כשיהיה מה.

ואני נזכרת שגם אני הרי ידעתי ממש מעט על הזהוב אחרי פגישתנו הראשונה, ושזה טבעי.

בראש שלי, אם תתנו לי לנסח תרחיש אופטימלי הפעם כמו שלא עשיתי עם ארגז הכלים, יהיה הכי טוב אם הם יתבררו כאנשים שנחמד להם ביחד אבל לא וואו עולמי, ואז יהיה לי על מה להתאמן בלחלוק אותו :) אבל אם זה יתחיל כבר מדרגת קושי יותר גבוהה וזה ייעשה רציני, אחרי השנה הזאת שעברה עלי ועליו נראה לי שאני פחות פוחדת לאבד אותו מבעבר. הלוואי שלא-אדישות-אבל-לא-פאניקה הזאת תתחלף בעוד כל מיני צורות של שיתוף פעולה בלי מאולץ.

 

חוץ מזה אני סבורה שמסיבות מעבדה (שיש לנו בשבוע הבעל״ט) זה דבר מרושע ומיותר ושחבל שאני לא יכולה גם להבריז וגם להגיע לעבודה למחרת כאילו כלום.

 

נכתב על ידי , 23/7/2016 23:09  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצופת ים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צופת ים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ