לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2017

מצב החברים שלי עכשיו הוא מושלם


אני אומרת לזו שאילו היה לה כינוי בבלוג, הוא היה נכתב בכתיב חסר.

״כלומר?״ היא שואלת.

״אני ממש אוהבת את הרוב המוחלט שלהם.

ואני ממש אוהבת להיות שלכם.

בפרט של הזהוב ושל ג׳ ושלך״

 

״את יודעת שזו ממש מחמאה להיספר כחלק מהשלושה?״

היא עונה לי, וזה נוסך בי נעימות והקלה ואני מבינה שהייתי מתוחה בקשר לזה.


שמחת הגוף בזהוב מתירה את לשוני.

אני אומרת יותר כן ויותר לא, ואני אוהבת את זה.

 

יש מישהי שהתחלתי לפלרטט איתה, וזה לא נראה שזה יצליח. עלי להפסיק להתמהמה ולומר לה.

מבחינת הבית המצב לא נהדר, אחת השותפות עוזבת, האחר פגוע ומדוכא, ואני לא מצליחה לגייס אנרגיות לחפש עבודה.

אנחנו כנראה ננסה לעבור דירה לפני שהחוזה ייגמר. נקווה שזה יצליח.

לבטח זה יהיה תיק מעצבן וגם ישנה את האקלים החברתי שלי, וזה חבל מאד, כי, כאמור, אני מרגישה שהוא כרגע די מושלם.

 

הרבה זמן לא הייתי אהובה כ״כ במובנים לא רומנטיים. 

חוץ מהזו שבכתיב חסר, מישהי מחברות הכרבוליה אמרה לי השבוע: אני רוויה במגע וזה אומר שאני מרגישה פחות רצון כללי ויותר געגועים ספציפיים.

שאלתי אותה: למי את מתגעגעת באופן ספציפי? והיא אמרה ״לכל הא.נשים שאני אוהבת״, ואז אחרי חצי יום הבהירה: למען הסר ספק, את כלולה באנשים שאני מתגעגעת אליהם. ואני: חמוד מצדך להבהיר. הבנתי את זה בשלב ה״אנשים שאני אוהבת״. 

היא היתה מרוצה אבל אמרה ״למיטב ידיעתי לא אמרתי לך אף פעם במפורש שאת נכללת בקבוצה הזאת״. מה שנכון. 

״אבל מעשים גם נחשבים״ עניתי לה. ״תודה״. ואני עומדת מאחורי זה.  לאחרונה היא ממש תמכה בי ברגע קשה שהיה לי מול דבר-עבר שחלף שוב בחלוני. הפתיע אותי מאד שכתבתי אליה, ולא, נגיד, לג׳. יש דברים שבהם אני מרגישה שאני רוצה לא לגלות לו כמה קטנה ומטומטמת הייתי, כמה נוחה להזדהם בכוונותיהם המוחלטות של אחרים. ומאנשים שיש להם חולשות יותר מופגנות אני מתביישת פחות. 

 

 

 

נכתב על ידי , 21/8/2017 11:13  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דברים שאני לא מגלה אבל רואים עלי


ביומיים האחרונים אני פטפטנית.

יש לי תחושה שכל הדברים שיש לי בראש צובאים על הדלתות ומנסים להשפך יחד החוצה.

זה מבולבל וצבעוני, ונכון לעכשיו, גם שמח.

 

הלילה ג׳ היה פה, והיה לי כל כך טוב איתו.

לא ניסינו לעשות סקס, כי כרגע שעות הערות שלנו הן בפאזה של כלוש שעות, מה שאומר שהוא נשפך מיד כשהוא מגיע, ואני מסרבת להתעורר כשהשעון מצלצל. אבל כל זמן הביניים במיטה הזה, שבהם אנחנו מתנגשים ומסתדרים, מלטפים ונדחקים, מתחבקים ונפרדים לעניינינו, עושה אותי שמחה. אני מתפקעת משמחה מולו ואין לי מושג למה. מה מיוחד ומה השתנה. אני מקווה שזה יחזיק ככה להרבה זמן. זו תחושה ממש טובה.

 

אני מעזה לספר לו שאני בתקופה ממש טובה ביחס לתחושה שלי כלפיו, ושזה הלחיץ אותי כשהתחלתי לצאת שוב עם הזהוב. שאחרי התקופה שאהבתי את ג׳ כל כך שלא הצלחתי להתאהב באף אחד נוסף, חששתי שכשתגיע ההתאהבות הבאה שלי, אז היא תטשטש לי אותו. שזה לא קורה לי, כרגע. שאני דווקא מרגישה הקלה להיות בקראש *גם* על הזהוב ו*גם* על זו ששמה בכתיב חסר, כי זה מוריד ממני את החרדה שאני יכולה להיות מאוהבת רק במישהו אחד בו זמנית. ביגטיים. אני לא יודעת אם הוא מבין, אבל אני מקווה שהוא מבין מהמבטים שלי ומהמימיקה שלי שזה לא גורע מהאהבה שלי אותו.

אני נושמת עמוק: אתה מבין, כל מערכות היחסים הקודמות שהיו חשובות לי ממש התפרקו כשהתאהבתי במישהו אחר. ולכן זה מפחיד.

הוא נבהל לרגע: זה באמת מאד מפחיד. את מפסיקה לראות את מה שטוב בקשר שיש לך?

אני: לא, אבל אלה היו קשרים מונוגמיים. וכשהייתי מתאהבת בעוד בנאדם, הייתי מרגישה כאלה בושה ואשמה. וכך יצא שהיה לי סוד. מהאנשים שהיו איתי. וזה חירב את מערכות היחסים שלי פעם אחר פעם.

הוא מהנהן: הוא יכול לראות איך זה יכול לקרות. 

הוא מזכיר לי שגם דברים מפחידים הוא מעדיף לדעת.

אני נזכרת באיך שהוא הגיב לתיאור שלי של המחאה של הגוף שלי כלפי אנשים אחרים, אפילו כלפיו, בעקבות זמן עם הזהוב, שאחריו הוא רק רוצה בעוד זמן עם הזהוב. ״אני חייב להודות שזה מפחיד אותי״ הוא אמר, ואני לא אמרתי ״גם אותי, תאמין לי. הדבר האחרון שאני רוצה בעולם הוא להעליב אותך״, אלא ״אני רוצה להתייחס לזה כרגע כאילוץ לוגיסטי״. וזו היתה החלטה טובה. פעם פעמיים כאלה, וכבר אין לי בעיה עכשיו לצאת מהבית של הזהוב מוקדם לפני שדברים התלקחו, כולי רוטטת מציפיה, ולהעביר יום עסקני ופעלתני, ובסופו לקרוס למיטה עם ג׳, חשקנית יותר ותובענית יותר ועם קריצה של צחוק, בלי להסביר מאיפה. ברגע שזה לא נהפך לדרמה, זה עבר כמו גל. אולי עוד גלים צפויים בהמשך, אבל אני לא חושבת שג׳ ישליך אותי מהסירה. ואני לא חושבת גם שאשליך אותו :)

 

זה לא משפיע עליך, שעכשיו אני יוצאת עם אחרים? שאלתי אותו.

הוא אמר שמראש הוא ידע שאני פוליאמורית, ולכן בראש שלו זה הגיוני, שאני ״אמורה״ לצאת עם הרבה אנשים, ובתקופות שיצאתי רק איתו הוא לא נתן לזה לבלבל אותו ולשכוח שהמצב ה״טבעי״ של הסיטואציה הוא יותר גדול ויותר מורכב מהתצורה הזמנית הנוכחית. אללי, הלוואי שגם אני אבין את זה כל כך טוב, לגביו ואפילו לגבי! אני צוחקת, שתמיד אני חושבת על זה שלי תהיה עבודת התרגלות גדולה כשהוא ייצא עם אחרות. ועכשיו, כך לפתע זה נראה, מסתבר שאפילו יש לי עבודת התרגלות לא קטנה לגבי זה ש*אני* אצא עם *אחרים*.

פשיו, כמה משונה.

 

קראתי טרילוגיית ז׳אנר (בוז׳ולד) ועכשיו אני קוראת גם את ״אשתו של הנוסע בזמן״, ובשני המקרים יש זוג מאוהב אחד לפחות, שעיני האחד אורות תמיד כשהוא רואה את השניה, ואני יושבת וקוראת אותם כשג׳ תחת רגלי או תחת ידי או על הכסא כשאני קוראת על המיטה, ואני מרימה את המבט מהספר ומצטחקת אליו. שמחה שהוא שם. לא יודעת מה מזה אני ומה הספרים. לא יודעת מה מזה אני ומה הורמונים משתוללים. נראה לי שכל זה אני, ואני פשוט לא יודעת לאכול את זה. שהאהבה שלי אליו לא נפגמה בגלל האהבות האחרות האלה. זו הקלה מטורפת.

נכתב על ידי , 4/8/2017 16:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצופת ים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צופת ים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ