לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Caution , I bite



Avatarכינוי: 

בת: 20

MSN:  תשאירו ואני אוסיף^^





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2014

משהו אחר


ישבתי עם חברות היום.


חזרתי לא מזמן.


יש לי המון מחשבות בראש והן כאילו עולות אחת על השנייה ומתערבבות ואני צריכה להוציא חלק כדי לשחרר את הלחץ בראש שלי.


אולי אז הוא יפסיק לכאוב כל כך.מתי.


למרות שיכול להיות שזה בגלל היין האיום שלא סיימתי.


 


אני חסרת מנוחה.


כבר תקופה שאני חסרת מנוחה.


חזרתי עכשיו מחודש בקנדה.


זה הרגיש לי מבוזבז.


לא השגתי כלום בנסיעה הזאת.


לא באמת נחתי.


לא שחררתי לחץ.


אפילו לא באמת ראיתי את אח שלי.


הוא עבר כל יום וביום היחיד שהוא לא עבד הוא השאיר אותי לבד בבית ויצא עפ חברים. הוא עוד לא חזר כשאני נרדמתי בשלוש בלילה.


 


אני חסרת מנוחה כי אני מרגישה שהחיים ממשיכים ואני לא מצליחה לזוז.


תקועה באותו מקום וכולם עושים דברים ואני נשארת מאחור.


שנים ידעתי, ידעתי, שמה שאני רוצה זה להיות מנתחת לב.


מגיל 15.


מהיום הראשון בקורס במד"א.


עכשיו כל כך הרבה אנשים שאלו אותי אם זה באמת מה שאני רוצה.


כל כך הרבה שאלו אם אני באמת חושבת שאני מסוגלת לזה.


כל כך הרבה ניסו להציע לי כל מקצוע אחר בעולם רק לא רפואה.


זה מרגיז.


אני רוצה שמישהו יתמוך בי במאה אחוז.


שמישהו יגיד לי שאני אהיה רופאה מדהימה.


ולא " אולי תהיי עורכת דין? את תהיי מעולה בקניין רוחני!"


ולא "HAVE YOU THOUGHT OF BECOMING A NURSE?"


לא! אני זה לא מעניין אותי. זה בכלל לא דומה למה שאני רוצה!


 


אבל...


אחרי כל הפעמים האלו, אני מתחילה לפקפק בעצמי.


אף פעם לא חשבתי על משהו אחר.


אף פעם לא מצאתי משהו שעניין אותי כמו רפואה.


אפילו בתוך עולם המדעים אין באמת עוד משהו שמרגש אותי.


 


אני אוהבת לאפות אבל אני לא באמת אהפוך את זה למקצוע.


לא בגלל שזה לא נראה לי מגניב.


אלא בגלל שאני לא מסוגלת לחיות עם המחשבה של לעבוד במקצוע בלי יציבות.


אבל גם החובות מלימודי רפואה הם לא בדיוק יציבות כלכלית.


 



כולם ממשיכים בחיים שלהם.


ל' עוברת לגור עם חברה.


מ' מתכננת את הטיול שלה בהיסטריה ואז את המעבר דירה עם החבר.


א' עסוקה בעבודות שלה ועוד אלף דברים.


רק אני לא יודעת מה לעזעזל לעשות עם עצמי.


 


אני צריכה שמשהו יתפוס אותי.


או מישהו.


לא בא לי אף אחד.


כל בחור שאני רואה... פשוט לא עושה לי את זה.


גם כשלרגע חשבתי שאולי, זה התנדף כל כך מהר.


עכשיו לגמרי איבדתי עניין.


עצוב לי ובודד לי.


לא כי אני לא אוהבת את חברות שלי והן אדירות.


אבל אני כמעט לא רואה אותן.


ותכלס? עם חלק מהן זה גם לא מה שהיה פעם.


חצי מהזמן אני נפגשת איתן כדי לסמן וי.


אבל אני כבר רואה איך החברות לא תחזיק.


איך עוד שנה שנתיים כבר נתראה פעם ב...


עוד חמש שנים במקרה נתקל אחת בשנייה ברחוב.


זה מעציב אותי.


 


חסר לי להתלהב ממשהו.


חסר לי התחושה של "הלוואי שהכל יכול היה להישאר כמו שהוא"


אני אפילו לא חייבת בחור.


בכלל, אפילו ידיד, חברה, מישהו להתלהב ממנו/ה.


או משהו שיעשה לי טוב.


ויעורר בי ציפייה עד לרגע הבא.


 


 


נמאס לי מהריקנות הזאת.


מהזרימה חסרת המעש הזאת.


אני רוצה לשחות!


 


 


אני צריכה שמשהו בחיים שלי ישתנה לפני שאני אשתגע.


I NEED TO BE HAPPY


אני לא מסוגלת יותר לחיות עם ה"בסדר" הזה.


שלא ממש רע אבל שום דבר גם לא טוב.


אני צריכה יותר אנשים בחיים שלי.


אני צריכה משהו אחר לגמרי.


אוף כבר!


 


רעיונות?



נ.ב. לא עברתי על הפוסט ואני מסרבת לבדוק אם יש לו סדר הגיוני או שגיעות כלשהן. SUCK IT UP

נכתב על ידי , 30/10/2014 01:20  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





20,341
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLittle Miss D אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Little Miss D ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ