לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מעבר למטריקס


מחשבות על המציאו(יו)ת במאה ה21 (או: מיומנו של סוליפסיסט מגלומן ונרקסיסטי במיוחד).


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2008

Big BANG


אני חושב על כמה נצחק, כשנעלה מעלה מעלה, במהירות של אלפי קילומטרים בשעה (מספר משוער וכמעט שרירותי, אני חייב להודות. כישורי המדען-טילים שלי קצת נשחקו ב18 שנה האחרונות) ונסתכל על הנקודה הכחלחלה שנעלמת מתחתינו. ונזכר בכל המלחמות שכבר נשמעות יותר כמו סיפורי גבורה מיתולוגיים חסרי אחיזה במציאות.
זה מדהים כמה ספר אחד יכול להיות *איתך*. האובססיה שלי היא "סופו של מיסטר Y". זה יהיה יהיר לומר שלדעתי זה ספר שנכתב בשבילי. איכשהו, שרשרת של פרפרים ניפנפה בכנפיים, והוצאת ידיעות עשתה טריק שיווקי מוצלח מאוד, והנה אני מתקרב למחציתו. הספר הזה, שהגיבורה שלו היא כמעט "אני" עם כוס (במיוחד המחשבה על עושר בעולם מקביל שמפצה על עוני ונאחס בעולם הזה [שבנתיים חזרה פעמיים] אותה הזכרתי פה פעם אחת ובתודעתי אין-ספור פעמים). הרצון לדעת הכל, רק כדי להאמין במשהו. הרצון לחיות בספר. האסוציאציה החופשית והמחשבה הבלתי מאורגנת...
אני רגיל לספרים שמשאירים אותך תלוי עם השאלות הכי גדולות (דיק, מטריקס, עיר אפילה, דו"ח מיוחד) באוויר וגם פה, זה אותו העניין. אבל אני יודע שאני לא לבד, ושאני (עדיין) שפוי, ושלשאלות האלה יש קהל. ואם לשאלות יש קהל, יש עם מי לדבר עליהן. ידע. יותר מהיר ממהירות האור כבר מאז... המפץ הגדול.

שאלה: איך העולם היה נראה ללא סופרי מדע בדיוני?
תשובה: הוא לא.

מה אם ז'ול וורן לא היה חושב על קליע שנתקע בירח? מה אם ארתור צ'. קלארק, שנפטר השבוע מפוסט-פוליו בגיל 90 לא היה חושב על הלווין, ואין ספור המצאות אחרות?
(נ.ב 40 הדקות האחרונות ב"2001: אודיסאה בחלל" היו הדבר הכי מטופש שראיתי על פני המסך. כל מה שקדם לזה היה הדבר הכי גאוני שראיתי על פני המסך)
מנת האופטימיות החזקה שקיבלתי לפני שבועיים בערך נבעה מאיזה נאום של רוברט היינליין (עוד מד"ביסט יודע). נאום בשם This I Believe. ברצינות, אחד הדברים הכי חזקים שיצא לי לקרוא מפי בנאדם. והפיסקה האחרונה היא פאנץ' ליין לפנים, פשוט... מרגש!

I believe that this hairless embryo with the aching oversized braincase and the opposable thumb—this animal barely up from the apes—will endure, will endure longer than his home planet, will spread out to the other planets—to the stars and beyond—carrying with him his honesty, his insatiable curiosity, his unlimited courage, and his noble essential decency. This I believe with all my heart.

אני מרגיש חובה אנושית לתרגם:
"אני מאמין שהעובר מחוסר השיער הזה... ישרוד, ישרוד יותר זמן מכוכב הבית שלו, יתפשט לפלנטות אחרות -אל הכוכבים ומעבר להם- נושא בחובו כנות, סקרנות בלתי נלאית, אומץ חסר גבולות ואת ההגינות הבסיסת האצילה שלו. בזאת אני מאמין בכל ליבי."

ואנשים אמרו את זה כבר לפני 100 שנים.
איפה, איפה היינו בלי האומנים המטורפים והמדענים המטורפים שהעזו לחלום?
המציאות היא קודם בדמיון, אח"כ ברצון, אח"כ במציאות (טוב, זה ברור שהמציאות היא במציאות, נראה לי שיש שם לטיעונים מעגליים כאלה, אבל הבנתם).
מה שמוביל אותי למשבר הישן שלי בחיים הטרום-עוד-3-שנים-אקדמיים שלי, אבל זה כבר בפוסט הבא.

Religion, the root of all evil?
Most certainly not.
יהיה קטע המזמור הרוסי-אורטודוקסי הזה (משנייה 0:18 והלאה) יריקה לעין לכל מי שרואה רק רע בדת. כן, כריסטופר היצ'נס, אני מדבר עלייך. כנראה שכל מה שצריך כדי לשלב את המיעוט החושב זה אידיוט שמצטלם בשחור לבן עם סגריה ביד. זה עבד עם אלבר קאמי, אבל לו היה משהו מעניין לומר.





נכתב על ידי דמטריוס_סייבר.ציניקן\\ , 23/3/2008 18:40   בקטגוריות אופטימי  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דמטריוס_סייבר.ציניקן\\ ב-1/4/2008 12:55



כינוי:  דמטריוס_סייבר.ציניקן\\

בן: 30

ICQ: 303451850 




7,654
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדמטריוס_סייבר.ציניקן\\ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דמטריוס_סייבר.ציניקן\\ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ