לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מעבר למטריקס


מחשבות על המציאו(יו)ת במאה ה21 (או: מיומנו של סוליפסיסט מגלומן ונרקסיסטי במיוחד).


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2008

האם יש גן-עדן?


הלילה, מקובץ בין חלומות על משחקי מחשב ששיחקתי בהם לפני חודשים ארוכים וסתם פגישות חסרות משמעות עם אנשים חסרי משמעות חלמתי על סצינה מסויימת. משהו כל כך יפה. אני יכול לתאר אותו במילים אולם אתם תקבלו רק חוויה של יד שלישית כי גם הזיכרון לא עושה עם חלום חסד.
תיקון: הסצינה הייתה רגילה (אני זוכר ציורים של אורות נאון על רקיע מעל הים, ואח"כ אותו ים שמואר בשמש הכי אידיאלית שראיתי, מאירה בקרן א-לה ספינת האם מ"היום השלישי") זה הרגש שהצמדתי באותו זמן למראה שבאמת הפך את החוויה למה שהיא. וזה היה... ואו. אני זוכר שבשנייה מסויימת זה התקשר אצלי למילים כמו "זן" והארה (אני קורא בימים האחרונים על הקשר בין ממצאי מדעי המוח לחוויות מיסטיות בזן ובודהיזם בכללי). זה גרם לי להבין שוב, את מה שהבנתי מזמן, את מה שכתבתי עליו כבר בכל פוסט.
אידיאליזם-פנתאיסטי-סוליפסיסטי-מדע-בדיוני-א-קוסמי. כל היופי שבעולם נמצא בפנים. עכשיו איך מגיעים אליו?
בפוסט הלפני אחרון הזכרתי ספר.
הספר הזכיר סמים.
ואנשים שהשתמשו בהם.
ובהרבה מהם.

חאסאן אי סאבח, מנהיג כת החשישיים: Nothing is true.
פוסט מודרניזם.
והנה מה הגאון שליט"א רוברט אנטון ווילסון כותב על טקס החניכה לכת:

The initiate, after being knocked out by a powerful potion mixed with hashish, would be carried into the garden. When he awoke from his slumber, he would be greeted by a host beautiful teenage girls (houris), who sang and danced and played lovely instruments for him. As he drifted into an ecstatic daze, the girls would go to work on the initiate, giving him a full-body tongue massage, while one girl performed oral sex on him. Eventually, the bedazzled young man would climax into the girl's mouth "as softly and slowly and blissfully as a single snowflake falling."

סמים היה ועודנו הטאבו הגדול, ואני מניח שלא רק בבית שלי. The big NO. הסיבות לכך ברורות: פרופוגנדה מגוחכת וכמובן העובדה שמולקולות מסויימות מוצאות מחוץ לחוק, מה שאוטומטית מקטלג אותן כרע.

טימותי לירי- פרופסור לפסיכולוגיה בהרווארד, אחד מהחלוצים בתחום החשיבה על יישוב חלל (ותושב חלל בזכות עצמו(תיו)). סמים. והרבה. גם ספרים. והרבה.
קארל סייגן- מגדולי הפופלרייזרים (יש מילה לזה בעברית?) של המדע הפופולרי (יש מילה בעברית למושג שחוזר פעמיים במשפט?). LSD.
פרנסיס קריק (או ג'יימס וואטסון, אחד מהם)- מגלה מבנה מולקולת הדי.אן.איי. LSD.
אלברט הופמן- כימאי, מגלה הLSD. חגג יום הולדת 102 לפני חודשיים.
מיכאל שולגין- כימאי, מגלה הMDMA (אקסטזי). מעיד שניסה על עצמו אלפים של חומרים משני תודעה.

Ya know? I think someone fucked up with the disinformation.

אבל לא הכל וורוד בממלכת השוקולד.
פיליפ ק. דיק הוא אחד האנשים שאני הכי מחזיק מהם בעולם. לא יודע למה. ככה. אבל... הנה מה שהוא אמר בראיון על סמים (והאיש, בלי עין הרע, ידע על מה הוא מדבר). קטע מראיון איתו בנושא:

DICK: No, absolutely not. There's nothing good about drugs. Drugs kill you and they break down your head. They eat you head. In "White Rabbit," Grace Slick says, "feed your head." But I say, "What are you really feeding it?" You're feeding it itself. Drugs cause the mind to feed on itself.
Look, I'll be honest with you. There was a time in my life when I thought drugs could be useful, that maybe if you took enough psychedelics you could see beyond the illusion of the world to the nature of ultimate reality. Now I think all you see are the patterns on the rug turning into hideous things.
A friend of mine had a shower curtain with tigers on it. You know, one of those prints. During an LSD trip once, the tigers started moving and tried to eat him. So he ran outside into the back yard and burned the shower curtain.
That epitmoizes drugs to me: some guy in his back yard burning his shower curtain.
I used to think that drugs put you in touch with something. Now I know that the only thing they put you in touch with is the rubber room of a psychiatric hospital.
My drug experiences have not manifested themselves in my work. Many critics have said that The Three Stigmata of Palmer Eldritch (1965) was the first "LSD novel." I wrote that after reading a magazine article on hallucinogenics by Aldous Huxley.
    Drugs have taken the lives of some very, very dear friends of mine.

מה שמוביל אותי לאי-הוודאות שסובבת את הנושא הזה. כמעט אי-וודאות קוואנטית (מה יש? אם מותר לכל מיני ניו אייג'רים להזנות את המילה, אז גם לי). טריפ טוב, טריפ רע? אי אפשר לדעת עד שאתה לא שם. וזה ממה ששמעתי. הכל מבוסס על שמועה. Hearsay.

אני רוצה לגלות מציאות אחרת. להגיע לגן עדן האפלטוני (לפעמים נראה לי שכל עיסוקי הפילוסופים הגדולים היה לדבר ולטחון בנאגים, אבל העובדה שהם נתפסים בתור "תרבות גבוהה" גורמת לנו לקחת אותם ברצינות יתרה) או לכל גן עדן אם אוכל טוב, מוזיקה טובה ונשים טובות. השאלה היא האם סמים הם אלה שיעשו את זה. לא נראה לי שזה עזר מי יודע מה לקורט קוביין, אדגר אלן פו, ג'ים מוריסון, הנדריקס, ג'ופלין...
האם 75 שנה בPurgatory טובות יותר מ30 בגן עדן ושנייה בגהנום?

שמעתי כבר עדויות של אנשים, אחרי שהם חזרו מהטיסה בחלל, שלנחות למציאות היום יומית והאפורה ביאס אותם וגרם לדיכאון. ואני מפחד. כי אני נשמע בדיוק כמו אחד שיתבאס מלחזור. זה קרה לי היום עם החלום וזה קורה לי כל פעם שגלגלי המטוס נוגעים במסלול הנחיתה החם של בן גוריון. סמים זה לא לכל אחד, כך אומרים.

אני חושב שהאנושות נמצאת על איזה סף מדהים כרגע. אינטליגנציה מלאכותית, מידע חופשי (בכל חנות ספרים תמצאו לפחות ספר אחד שבעבר היה מסדר לך הוצאה להורג אם היית נתפס קורא בו), פילוסופיה, הבנה מתקדמת יותר ויותר של המוח (ובעקבות כך של הנפש?), אינטרנט, רשתות, באלאגנים, תקשורת, נוספירה, יחסים עם אנדרואידים, והרבה, הרבה, הרבה... מידע. אה כבר הזכרתי את זה. אני לא יודע אם אני צריך להצטער על שלא נולדתי בנקודת מקום-זמן אחרת (סן פרנציסקו של שנות ה60). כנראה שלא כדאי.

והפוסט הזה דחה את הפוסט שבו הייתי אמור לדון בשאלה הכי חשובה בעולם החומרי שלי לשנים אלה: מה אני הולך ללמוד באוניברסיטה. כבוד.

חדר קירור ענקי שנראה כמו חדר משוגעים ללא ריפוד (רק ריבועי מתכת) ומקור אור חזק אחד משרה בי אווירה מיסטית למדי.



נכתב על ידי דמטריוס_סייבר.ציניקן\\ , 15/3/2008 11:58  
50 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מרמיט ב-31/3/2008 12:20



כינוי:  דמטריוס_סייבר.ציניקן\\

בן: 30

ICQ: 303451850 




7,654
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדמטריוס_סייבר.ציניקן\\ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דמטריוס_סייבר.ציניקן\\ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ