לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Scraps of memories


The mask I polish in the evening, by the morning looks like shit.

Avatarכינוי:  סושי.

בת: 21





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2017

השביל הזה מתחיל כאן


אורן יצא היום לטיול הגדול

ומי זוכר בכלל שעוד חודש וחצי נתראה שוב?

בכיתי כמו תינוקת בשדה תעופה 

כבר שנה מאז השחרור שאני ישנה איתו כל לילה

מה אני עושה פה לבד חודש וחצי?

 

לא חשבתי שיהיה לי כל כך קשה. הוא יודע את זה גם.

כל הזמן לקחתי את זה בקלות, חשבתי שזה שטויות, שחודש וחצי זה בקטנה.

אבל זה לא רק זה, זה כל מה שמסביב. הוא יצא לטיול הגדול שלו ואני הולכת להיות רק חלק קטן ממנו.

ולא חשבתי שזה בכלל יפריע לי, כי גם אני יוצאת לטיול שלי.

 

אני כל כך מבולבלת

כל מה שעניין אותי כבר לא מזיז לי בכלל

 

בא לי לבכות שוב 

 

נכתב על ידי סושי. , 27/11/2017 20:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שנה מהשחרור


אתמול חגגתי שנה מהשחרור. אני אשכרה אזרחית כבר שנה.

שנה שלמה ולא מרגישה שהספקתי או עשיתי יותר מידי מאז השחרור.. חוץ מטיול לתאילנד ואוסטרליה.

ונראה לי שכל שאר הזמן בעיקר עבדתי (ועישנתי). ועדיין אין לי מספיק כסף. כמה חבל.

אם לא הייתי צריכה לקנות את האוטו המזדיין הזה הכל היה שונה.

בא לי כבר לעוף מפה, ואולי גם לא לחזור בכלל

אני לא יכולה כבר עם השגרה הזאת, אני פשוט סובלת

ירדו לי דמעות כשהשעון העיר אותי הבוקר

לפעמים אני לא יודעת מאיפה יש לי את הכוחות הנפשיים לקום מהמיטה,

בחיי שאני לא יודעת איך אני עושה את זה כל פעם מחדש. 

 


 

לטיול:

-להתחסן

-לקנות מוצ'ילה קטנה (30 ליטר)

-ביגוד תרמי חם (מכנס, חולצה ארוכה, גרביים)

-מעיל (סופטג'ל? עמיד בגשם? מה קונים?)

-להוציא כרטיס אשראי ויזה

-לקנות גלולות שיספיקו לי לחצי שנה

-כיסוי גשם לתיק

-נעלי הרים

 

יאללה מה עוד?

נכתב על ידי סושי. , 11/11/2017 19:55  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רציתי לכתוב


כדי שלא אשכח

את הרגע הקטן והקסום הזה,

שילדה להורים גרושים יושבת עם שניהם במסעדה, הם יושבים אחד ליד השני.

ואני יחד איתם. שלושתנו.

אוכלים, נהנים, צוחקים.

סתם רגע כזה, שלאחרים אולי ישמע רגיל לגמריי, אבל לא לי.

אז ככה זה מרגיש משפחות רגילות?

ואיך זה נראה מבחוץ? כל כך מושלם כמו שזה מרגיש? או שאנשים רואים את האמת, שאבא בכלל נשוי וגר בחו"ל, ואמא בכלל גרושה.

והם רק חברים טובים.

 

לא ירד לי החיוך מהפנים באותו ערב.

חבל שהוא כבר טס שוב.

נכתב על ידי סושי. , 7/11/2017 14:07  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

49,908
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסושי. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סושי. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ