לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קו ישר


איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: ֳ¡ֳ©ֳ¨ֳ§ֳ¥ֳ¯. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

לטביה וזכויות המויעוטים


לטביה היא רפובליקה קטנה על שפת הים הבאלטי (בירתה ריגה), אחת משלוש ה"רפובליקות הבלטיות" - לטביה, ליטה ואסטוניה. בכול אחת מהרפובליקות האלה חי עם קטן בצל העמים השכנים הגדולים והאימפריאליסטיים - גרמניה ורוסיה. העמים הבלטיים היו עצמאיים עד אמצע המאה ה 18, אולם נכבשו אז על ידי האימפריה הרוסית, שתחת שלטונה חיו עד מלחמת העולם הראשונה. עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית והחלשותה של רוסיה זכו הרבופליקות לעצמאות מחודשת ב 1918 (אחרי מלחה"ע הראשונה), אולם, בעיקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב בין רוסיה הסטאליניסטית וגרמניה הנאצית, נכבשו הרפובליקות מחדש על ידי ברה"מ, ב 1940. אחרי כיבוש גרמני-נאצי בין השנים 1941-43, חזרו הרפובליקות לשלטון ברה"מ עד 1991, עת התפרקה ברה"מ והרפובליקות זכו לעצמאות מחודשת.

 

תחת שלטון רוסי התרחש התהליך הרגיל של "רוסיפיקציה" - תושבים לטבים רבים ברחו לחו"ל, אחרים הוגלו לסיביר, וכמות גדולה של מתישבים רוסים ייושבו בארץ. השפה והתרבות הלטבית דוכאו, והלימודים בבתי הספר נערכו רק ברוסית. מיותר לציין שיש שנאה גדולה של העם הלטבי כלפי רוסיה בשל הדיכוי רב השנים ממנו סבלו. מאז העצמאות התהפך הגלגל, השפה הרשמית היחידה בממשלה ובמוסדות החינוך היא הלטבית.

אבל, המלחמה בין הרוסים (שמהווים עדיין, היום, יותר מ 1/4 מהאוכלוסיה) ללטבים לא מסתיימת במלחמת תרבות ושפה. הלטבים פשוט שללו (או נמנעו מלהעניק) את האזרחות הלבטית למי שאינו דובר את השפה הלטבית. כך מצאו עצמם כ 12% מהאוכלוסיה חסרי אזרחות במדינה בה חיו, ייתכן, כמה דורות. למי שאינו אזרח לטבי אין זכות הצבעה לפרלמנט, ואינו יכול להחזיק משרות רבות בממשלה או מערכת החינוך - כלומר - הוא אזרח סוג ב'.

 

יש לנו, בלטביה, דוגמה למדינה קטנה שחיה בצילו של שכן ענק (רוסיה) ממנו סבלה רבות במשך ההיסטוריה, ובה מיעוט גדול של רוסים, שחיו, חלקם, בלטביה במשך כמה דורות, ובכול זאת משוללים זכויות אזרח פוליטיות. אין פגיעה בחופש האישי או בזכויות הקניין שלהם - רק פגיעה בזכותם הפוליטית להשתתף בבחירות, ואפליה נגדם בכול הקשור למשרות והטבות.

 

לטביה היא, מאז 2004, חברה באיחוד האירופי, ויותר חשוב - חברה בנאטו, כלומר נאטו ערב לבטחונה.

לטביה היא רק דוגמה קטנה. כמעט בכול מקום בעולם קיימות בעיות דומות עם מיעוטים אלה או אחרים. (למשל: בגרמניה - 9% מהתושבים אין להם אזרחות גרמנית).

 

יעקב

נכתב על ידי , 24/8/2014 11:41   בקטגוריות ביטחון, דמוקרטיה, היסטוריה, זכויות האדם  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שידור שמות הילדים שנפגעו בעזה וחופש הביטוי.


אירגון "בצלם" ביקש לשדר בקול ישראל תשדיר שרות, בתשלום, ובו הקראה של שמות הילדים שנהרגו בעזה במצע צוק איתן. קול ישראל סירב, בטענה שיש לדבר גוון פוליטי שנוי במחלוקת, ולכן אינו מתאים לתשדיר שרות. ארגון "בצלם" עתר לבג"ץ, אך עתירתו נדחתה. השופטים טוענים כי מטרת התשדיר של בצלם היא להביא להפסקת הלחימה, "בשל האבידות לאוכלוסיה האזרחית שם ובמיוחד ילדים" – עניין השנוי במחלוקת פוליטית. רשות השידור לא אמורה לשדר תשדירי שרות "השנויים במחלוקת פוליטית".

 

עמדתי ברורה וידועה: רשות השידור הציבורית, שהינה כולה פוליטית, היא פסולה מכול וכול, בעצמה, וצריכה להיסגר. המקרה הנוכחי הוא עוד דוגמה על הקושי של קיום רשות ציבורית שתפקידה, כביכול, ל"חנך" את העם או לחזק את רוחו, או במילים אחרות - לעשות תעמולה ממשלתית. ברור שהקראת שמות הילדים ההרוגים בעזה אינה משרתת את מטרות התעמולה הממשלתיות, ולכן צדקה רשות השידור הממשלתית שסרבה לשדרם. אבל, אנו לא זקוקים לרשות תעמולה ממשלתית, ולרשות שידור ממשלתית. זה לא התפקיד הנכון של הממשלה.

 

בלי קשר לרשות השידור: האם זה תקין ש"בצלם" יפרסם שמות הילדים ההרוגים בעזה, בעיצומו של מבצע צוק איתן, בעוד מתנהלת לחימה קשה בתוך עזה? האם זה תקין שתפרסם, למשל, בעיתון או במנשרים וכרוזים ?

 

תקין לחלוטין. מעוגן לחלוטין בזכות חופש הדיבור. אין בזה שום פסול. אי אפשר לאסור את זה. לא צריך לנסות לאסור את זה.

 

יעקב

 


נכתב על ידי , 18/8/2014 15:31   בקטגוריות ביטחון, הבג"ץ, זכויות האדם, עיתונות ותקשורת  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-18/8/2014 18:26
 



קריטריונים, הנחות מס, בג"צ ואמת.


כידוע מקבלים התושבים בכ 150 ישובי ספר ועיירות פיתוח הטבות מס משמעותיות שמסתכמות באובדן הכנסה למדינה בשיעור כ 750 מיליון ש"ח לשנה. [היום כבר לא אופנתי להגיד עיירות פיתוח - המונח האופנתי הוא "פריפריה"]. ההגיון בהנחות אלה הוא ברור: ישובי הספר עוזרים בשמירה על בטחון המדינה, הם הראשונים שסופגים ממסתננים והפגזות. ישובי הפריפריה משפרים את הפריסה המרחבית של היהודים בארץ ישראל ואת תפישת השטח על ידי יהודים - הם מגשימים את החזון הציוני של פיזור האוכלוסייה. המדינה היהודית מעודדת התישבות יהודית בספר ובפריפריה.

 

בשנת 2002 הגישו אירגונים של דרוזים וערבים עתירה לבג"ץ. גם הם יושבים ב"ספר" - אין ספק בכך... גם הם יושבים בפריפריה, גם להם מגיעה הנחה במיסים. אחרת - זו אפליה - וזה פויה. צודקים! בג"צ, בצעד מאד הגיוני ומתבקש פנה לממשלה ושאל לתומו: מהם הקיטריונים להענק ההנחה? אז הממשלה מאד נבוכה, כי לא כול כך יש "קריטריונים" רשומים ומוגדרים. החוק והתקנות מעורפלים. מדי פעם, במרוצת השנים, הכניסו עוד ישובים לרשימה, לפי החלטות שרירותיות של שהשר או הממלשה, בדרך כלל על פי מפתח פוליטי - כלומר היחס (חברות במפלגה, תמיכה בבחירות) בין ראש היישוב לשר הרלוונטי. תמיכה בספר חשובה, אבל תמיכה במרכז המפלגה גם היא חשובה.

 

אבל, בג"צ ביקש, הסדר הטוב מחייב, והממשלה צריכה לנסח קריטריונים ברורים. אז מה עושים? כרגיל, שנתיים שלוש או ארבע לא עושים כלום, כי זה לא דחוף, כי הממשלה התחלפה, כי ככה.. אח"כ מקימים וועדה (וועדה בראשות בועז סופר) אשר פרסמה מסקנותיה ב 2008 וקבעה שאכן יש צורך לקבוע קריטריונים (אבל לא מה הקריטריונים). ב 2010 התעצבן בג"צ והקציב לממשלה מועד חדש, 2012 להצגת הקריטריונים, וכאשר אלו לא נקבעו ולא הוצגו, הוארך המועד האחרון בהחלט עד 2014. בפרבוראר 2014 הניח השר לפיד הצעה על שולחן הממשלה, המרחיבה את 150 הישובים, מקבלי ההטבות (ביניהם קרית שמונה ושדרות) בעוד 230 ישובים שלא קיבלו קודם ביניהם ישובים דרוזיים וערבים (כמו העיר רהט). הקריטריונים המוצעים הם קריטריונים גיאוגרפיים וסוציו-אקונומיים (לא פורטו בכתבה). ההצעה עוד זקוקה לאישור בממשלה ואח"כ בכנסת, ויש התנגדויות מכול הכיוונים, כך שהתהליך עוד ארוך. ככה למשל מתנגדת השרה ליבני להכללת כ 30 ישובים "מבודדים" ביו"ש ברשימה, ישובים שהשרה לבני כבר וויתרה עליהם ומכרה אותם לפלשתינים.

 

מאחר ואני ציוני טוב, ואוהב את ממשלתי, אני רוצה לעזור לה להגדיר עבורה את קריטריונים שהיא מתקשה להגדיר. הנה הם: "ההנחה תוענק לישובי ספר יהודיים, ולישובי פריפריה יהודיים, שתורמים לבטחון המדינה ולאחיזת העם היהודי במרחבי הארץ". ככלות הכול - זו מדינה יהודית - זה מוגדר בחוקי היסוד של המדינה, ומוסכם על מרבית האוכלוסייה (היהודית...).

 

[הפתרון יותר נכון הוא, כמובן, לבטל את כול ההנחות במיסים, ללא יוצא מן הכלל (כולל הנחות לאינטל או טבע, או אימהות עובדות). לא להשתמש בהנחות במס כמכשיר להשגת יעדען אלו או אחרים. אבל על כך - בקטע נפרד].

 

אם יונח קריטריון כזה על שולחן הבג"צ, זה יהי תפוח אדמה לוהט, ההאשמות של "גזענות" יתעופפו חופשי מכול עבר. אבל, אם בג"צ רוצה לנהל את המדינה, עליו להתמודד עם בעיות קשות. יהיה מאד מעניין לראות כיצד יתמודד עם זה. בכול אופן - הקריטריון שהצעתי יש לו היתרון שהוא אמיתי - הוא מבטא את האמת, את הסיבה האמיתית להענקת הנחה במס. אני מקווה שבג"צ לא כול כך שברירי שאסור להציג בפניו את האמת, וחייבים לעטוף אותה בשקרים צדקניים, וניסוחים תקינים פוליטית.

זה גם אתגר לממשלה - במקום קישקושים "סוציו-אקונומיים" שתאמר לבג"צ ולציבור את האמת: אנו תומכים ביישוב ארץ ישראל על ידי יהודים (או לא).

יעקב

נכתב על ידי , 25/4/2014 12:16   בקטגוריות ביטחון, הבג"ץ  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יעקב ב-25/4/2014 16:04
 



המצביא הדגול של החזית המערבית


אחרי שסיפרנו את הסיפור על מוישה "שני אקדחים" כהן, גנרל בצבא סין, אני רוצה לספר סיפור נוסף על גנרל יהודי הרבה יותר ידוע ומפורסם, הגנרל המעולה ביותר בחזית המערבית באירופה, במלחמת העולם הראשונה - הגנרל האוסטרלי-יהודי ג'ון מונש, על שמו נקרא המושב כפר מונש בשרון.

 

ג'ון מונש נולד בשנת 1865, במלבורן, אוסטרליה. הוריו, יהודים מגרמניה (פרוסיה באותו זמן) היגרו לאוסטרליה שנתיים לפני לידתו. מונש התגלה בצעירותו ככשרוני, סיים בחינות בגרות בבית ספר תיכון במלבורן בגיל 14, וסיים את התיכון בגיל 16, כתלמיד הראשון בכיתתו. הוא עשה תואר ראשון ושני בהנדסה אזרחית באונ' מלבורן, אותם סיים ב 1893. עד 1895 צבר עוד שני תארי ב"א, באומנויות ומשפטים. הוא עשה קריירה בהנדסה אזרחית, היה שותף בחברות הנדסה וקבלנות, היה מחלוצי המשתמשים בבטון מזוין באוסטרליה (טכנולוגיה חדשה באותו זמן). היה גם נשיא אגודת המהנדסים במדינת ויקטוריה, וחבר באגודת המהנדסים הלונדונית.

 

ג'ון מונש לא היה איש צבא, אבל, עוד בזמן לימודיו באוניברסיטה התגייס למיליציה האוסטרלית (צבא המילואים שלהם), בשנת 1884. עם הזמן עלה בסולם הדרגות, במיליציה (במילואים), עד שהגיע לדרגת קולונל בשנת 1912, ומונה מפקד בריגדת החי"ר מס' 13. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, באוגוסט 1914, התגייס מונש בפעם הראשונה לצבא הסדיר (צבא קבע), בהיותו בן 49. הוא מונה לצנזור הראשי של הצבא, אבל תפקיד המטה לא קסם לו, הוא דרש וקיבל פיקוד על יחידת שדה לוחמת, הבריגדה הרביעית. מינויו עורר התנגדות בגלל יהדותו, ומוצאו הגרמני - הוא היה דובר (וקורא וכותב) גרמנית, אותה למד מהוריו.

 

בינואר 1915 הגיע עם יחידתו לקהיר, ובמשך השנה השתתף במבצע גליפולי - נסיון בריטי לכיבוש חצי האי גליפולי מידי הטורקים. יחידתו השתתפה במספר קרבות, אך המבצע כולו נוהל בצורה כושלת והסתיים בכשלון ונסיגה בדצמבר. ביולי אותה שנה, 1915, הועלה מונש לדרגת בריגדיר-גנרל, אך נאלץ להתמודד עם שמועות עקשניות שהפיצו יריביו על היותו מרגל גרמני.

 

ביוני 1916 הגיעה יחידתו לחזית המערבית, בצרפת, וביולי אותה שנה הועלה לדרגה של מייג'ור-גנרל, וקיבל פיקוד על הדיביזיה האוסטרלית ה 3. הוא השתתף במספר קרבות, עם הצלחה לא מועטה, והרשים את הממונים עליו, הבריטיים, ביכולתו והתלהבותו. במאי 1918 הועלה לדרגת לויטננט-גנרל, ומונה למפקד הקורפוס האוסטרלי - הקורפוס הגדול ביותר בחזית המערבית.

 

מתנגדיו של מונש המשיכו לחתור תחתיו, ואף שיכנעו את ראש ממשלת אוסטרליה, בילי היוז, לפטר אותו. הם אמרו: "לא מתאים שצבא אוסטרליה יהיה תחת פיקוד של אדם זר שנדחף, בזכות הכשרון המולד שלו כיהודי". אך, כאשר בילי היוז ביקר בחזית, ושמע את ההערכה הרבה שרחשו למונש מפקדיו ופיקודיו כאחד, הוא חזר בו והשאירו בתפקידו.

 

מונש הצטיין בתכנון מדוקדק את הקרבות בהם השתתף, ובשילוב של כול הכוחות, חי"ר, ארטילריה, טנקים ומטוסים. הוא היה מאבות ה"קרב המשולב". בזכות כשרונותיו הוא היה המתכנן הראשי של הקרב המכריע, החשוב ביותר בחזית המערבית - קרב אמיין, ב 8 באוגוסט 1918. המפקד הכללי היה המפקד העליון הבריטי, סיר דוגלס הייג, והשתתפו כוחות בריטיים אוסטרליים ואמריקאיים, אך כוח החלוץ היה הקורפוס האוסטרלי תחת גנרל מונש. זה היה הנצחון המכריע הראשון של בנות הברית בחזית המערבית. המפקד העליון הגרמני, גנרל לודנדורף, כתב יותר מאוחר שזה היה היום השחור של גרמניה, היום בו היא נוצחה סופית במלחמה. ב 12 באוגוסט מונש קיבל, בשדה,  את תואר הכבוד אביר-מפקד במסדר באת' מידי מלך בריטניה, המלך ג'ורג' ה 5, שבא במיוחד לשדה הקרב להעניק לו את העיטור - מחווה ראשון מסוגו של מלך בריטי אחרי 200 שנה. מונש הספיק להשתתף, עם יחידותיו, בעוד מספר קרבות בספטמבר ואוקטובר, עד שגרמניה נכנעה וביקשה הפסקת אש.


מונש זכה למוניטין בתור בעל כושר חשיבה יוצא דופן, קסם אישי, יכולת אירגון ותושייה. הוא הוערך מאד על ידי עמיתיו הבריטיים שהעניקו לו הרבה כבוד. הוא גם היה חביב על חייליו, שלשלומם ונוחותם תמיד דאג. פילד מרשל מונטגומרי, המצביא הבריטי הדגול של מלחמת העולם השנייה, כתב עליו (יותר מאוחר): "אני בדעה שגנרל מונש היה הגנרל הטוב ביותר בחזית המערבית, באירופה". מונש זכה בעיטורים הגדולים ביותר ממספר מדינות, כולל לגיון הכבוד הצרפתי, קצין במסדר הכתר של בלגיה, ומדיליית השרות מצטיין של ארה"ב.

 

אחרי המלחמה חזר מונש, בסוף 1919 לאוסטרליה, השתחרר מהצבא, ומילא מספר תפקידים אזרחיים חשובים, ביניהם ראש חברת החשמל של מדינת ויקטוריה, וסגן נשיא האוניברסיטה של מלבורן. בין השנים 1927-1931 (עד מותו) שימש כיו"ר ההסתדרות הציונית של אוסטרליה וניו זילנד.

 

הוא נפטר מהתקף לב, בשנת 1931, בהיותו בן 66. הוענקה לו הלווייה צבאית-ממלכתית מלאה, וטכס השכבה יהודי. בהלוויתו חלקו לו כבוד 300 אלף איש, ההלוויה הגדולה ביותר בתולדות אוסטרליה, רבים בוודאי חייליו מהמלחמה. הוא נחשב (כנראה עד היום) לגדול החיילים והמצביאים של אוסטרליה. פסלים ואנדרטאות לכבודו מצויים במקומות רבים. העיירה בה גדל שינתה שמה למונש, וכך גם אוניבסריטת מונש נקראת על שמו. רחובות רבים ושכונה אחת נקראות על שמו, באוסטרליה, וגם אצלנו - ישנו המושב כפר מונש, ו 3 רחובות (בערים שונות) שנקראים על שמו.

 

יעקב

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 13/1/2014 02:11   בקטגוריות ביטחון, היסטוריה, יהודים, צבא ובטחון  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יערות הכרמל בוערים בקולורדו


שריפת יער ענקית  משתוללת כבר כמה ימים במדינת קולורדו, ארה"ב. עשרות אלפי תושבים פונו או ברחו מבתיהם.

 

אני ממליץ למנות את מבקר המדינה בדימוס, השופט מיכה לינדנשטראוס לצאת להכין דו"ח על מחדלים של שירותי הכיבוי בארה"ב. ארה"ב ידידה טובה שלנו, שתמיד עוזרת לנו בעת צרה. מן הראוי שאנו נעזור לה כמיטב יכולתנו, בייחוד בתחומים בהם יש לנו מוחיות מיוחדת (ביקורת המדינה).

 

 

יעקב

נכתב על ידי , 28/6/2012 16:49   בקטגוריות ביטחון, סביבה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ביי, ביי לגז המצרי


אנו כבר כתבנו בבלג זה, ב 5.2.2011:

"לא ברור איזה משטר יקום במצריים, אבל כבר עכשיו ברור שאנו יכולים לאמור ביי, ביי לגז המצרי."

 

"ממשלת מצרים הודיעה היום (א') לספקית הגז EMGשהיא מבטלת חד צדדית את הסכם מכירת הגז לישראל"

זה הפרי הראשון של "האביב הערבי". יש עוד "פירות" בדרך...

 

אנו אמרנו כבר ביי, ביי יפה, לפני 14 חודש. מי שחתם על הסכם הגז עם מצריים ב 2005 (אריאל שרון) שם כספו ותקוותו על קרן הצבי. לא שהיתה שגיאה לקנות את הגז המצרי כול עוד מכרו לנו, ולא ניתן היה לדעת כמה זמן הם יעמדו בהבטחות וימכרו לנו. אז נהנינו מהגז שנתיים (2008-2010). גם משהו.

השאלה היא מי מימן את פיתוח שדה הגז והנחת הצינור, כלומר מי נתן ערבות לבנקים שמימנו. אני חושש שחברת החשמל (כלומר מדינת ישראל) ועכשיו - גם לא יהיה גז וגם נצטרך לשלם לבנקים, כי מחתימת ערבות לבנקים אי אפשר לברוח.

 

בכול אופן - השגיאה הגדולה הייתה אי הבטחה של מקורות חשמל אלטרנטיביים, כלומר - אי בניית תחנת הכוח הפחמית באשקלון.

אז הקיץ צפויות הפסקות חשמל, וגם זיהום מוגבר מהפעלת גנרטורים ותחנות כוח ישנות במזוט.

אירגוני הסביבה וכול הפוליטיקאים הפופוליסטית שנסחפים אחריהם, כמו שר הפסטורליה ארדן, בישלו לנו דייסה יפה מאד...

יעקב

 

 

נכתב על ידי , 22/4/2012 22:37   בקטגוריות אנרגיה, ביטחון, כלכלה ירוקה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יעקב ב-23/4/2012 15:52
 



המועמד הקוקו


המועמד הכי ליברטאני (או ליברטארי) לנשיאות ארה"ב הוא ללא ספק רון פול. זה לא פרצוף חדש, הוא היה מועמד לנשיאות של המפלגה הזעירה הליברטאנית בשנות ה 1980, ומועמד נצחי של הרפובליקנים בכול מערכות הבחירות של המאה ה 21 .

עמדותיו בנושאי כלכלה הן הכי קרובות לשיטת השוק החופשי. כך הוא, למשל, דורש את ביטול הבנק המרכזי, הפד. End the Fed היא סיסמתו. עמדותיו עקביות בעד הורדת מיסים וסגירת משרדי ממשלה מיותרים (כמו משרד החינוך). הוא חסיד עיקבי של אינטרפרטציה ישירה ומילולית של חוקת ארה"ב, והקפדה על ציות לה. הוא מתנגד בחריפות לכול מעורבות צבאית אמריקאית בעולם, קורה להחזרת כול החיילים הביתה, וביטול סיוע החוץ, כולל של ישראל. "ישראל מספיק גדולה וחזקה כדי לדאוג לעצמה, התלות באמריקה פוגע בה" הוא טוען.

 

עד כאן העמדות היותר סבירות שלו.

 

בנושאים אחדים (בעיקר מדיניות חוץ) יש לו ממש דעות מוזרות, אני הייתי אומר - נגועות בבורות מחלטת וחוסר הבנה. דעות שהופכות אותו, בעיני לקוקו.

הנה למשל:

"המועמד הרפובליקני לנשיאות, רון פול מציע לארה"ב לשנות את מדיניותה כלפי איראן וטוען כי "ידידות", ולא סנקציות, ישפרו את היחסים ויובילו לשלום. ציר בית הנבחרים מטקסס, שנחשב ל"עוף מוזר" בקרב המועמדים הרפובליקנים לנשיאות, אמר היום (יום א') כי הפחד מתוכנית הגרעין האיראנית "נופח מעבר לכל פרופורציה"."

הבן אדם מנותק מהמציאות, לא מבין איפה הוא חי, לפחות לא בנושאי חוץ. דווקא בנקודה זו הוא יותר דומה לאובמה, ולהרבה אמריקאים אחרים שלא מתעניינים ולא יודעים מה קורה מחוץ לארה"ב.

יעקב


נכתב על ידי , 6/11/2011 23:11   בקטגוריות ביטחון, דמוקרטיה, מדיניות ארה"ב  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גיא ב-12/11/2011 20:10
 



ברנר-הנרי לוי וסופו של קדאפי.


הפלת משטרו של קדאפי בלוב נעשתה בעזרת נאט"ו - זה ידוע.

יוזם הרעיון היה ברנר-הנרי לוי, הפילוסוף הצרפתי (יהודי) ששיכנע את סרקוזי לסלק את קדאפי ולנצל את ההזדמנות של המרידה בבנגאזי. סרקוזי, שביקר כמה חודשים לפני כן, ברוב הדר אצל קדאפי, כנראה הושפל שם, או השתכנע אישית שקדאפי משוגע, וקנה את הרעיון של לוי בשתי ידיים. הוא שיכנע את הילרי קלינטון, והיא את אובמה, והכול הסטוריה. הפלא ופלא, המערב האימפוטנטי עשה מעשה טוב.

 

כדי להבין את עומק המעורבות של נאטו הנה כמה מספרים. היו 26,000 גיחות (עשרים ושש אלף) - כמאה ועשרים גיחות כול יום, מאז החל המבצע. 9600 מהגיחות היו גיחות תקיפה שבהן הוטל חימוש - האחרות כנראה גיחות מודיעין ושליטה ובקרה. 5900 מטרות הושמדו, כולל חיל האוויר, הנ"מ, השריון ומרכזי הפיקוד והלוגיסטיקה של צבא לוב (של קדאפי).

 

ברנר-הנרי לוי עצמו לא אהב את הלינץ' שעשו בקדאפי. הוא מביע תקווה שהלינץ' הזה הוא סוף של הפרק הקודם בהיסטוריה הלובית, ולא סימן לבאות ושמחר יבוא האביב הערבי ללוב. אולי הוא לא שמע שמועצת המהפכה הלובית הכריזה שהשרעיה (החוק הדתי המוסלמי) יהווה בסיס לחוקיה של לוב מעתה והלאה. אני לא בטוח שזה האביב שברנר-הנרי פילל לו.

בכול מקרה, לא חושב מה יקרה בעתיד, הפלת קדאפי הוא מעשה ראוי ומוסרי ממדרגה ראשונה. אני מצדיע לברנר-הנרי, הוא היה היוזם להפלת קדאפי, כול הכבוד.

יעקב

נכתב על ידי , 24/10/2011 23:56   בקטגוריות ביטחון, דמוקרטיה, זכויות האדם, משטר  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מהומות גזע בלונדון


המהומות בערי אנגליה הן מהומות על רקע גזעי.

אתם לא שומעים על כך כי יש קשר שתיקה בעיתונות. הס מלהזכיר את המילה גזע. המתפרעים היו שחורים (שחומי עור - בלעז).

 

אנו שומעים כול הזמן על הסיבות הסוציאולוגיות למהומות - על העוני והאבטלה בקרב הצעירים, על הבעיות הכלכליות, ועל איך ש"ניתן להבין" את הרקע של המתפרעים. אבל את האמת אסור להשמיע - זה לא תקין מבחינה פוליטית.

 

מארק דוגן, העבריין שנורה על ידי המשטרה, היה שחור. המהומות החלו בהפגנה של שחורים נגד מעשה הרג זה.

80% ממעשי הרצח בלונדון הם של שחורים על שחורים, וב75% משאר המעשים מעורב צד אחד שחור. (כנ"ל בארה"ב).

 

אם סוציולוגים מתיימרים לנסות ולהבין תופעה חברתית ולנסות לחפש פתרונות - המינימום שדרוש הוא לזהות את הבעיה - אבל זה אסור על פי כללי התקינות הפוליטית. הם מאמינים שאם לא יזכירו את ה"שד" הגזעי - אז לא יהיה שד גזעי.

 



יעקב

נכתב על ידי , 10/8/2011 15:47   בקטגוריות ביטחון, דמוקרטיה, טירוף מערכות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-11/8/2011 14:44
 



משחק הנוקאוט או התפוז המכני


חזרה לרצח אריק קרפ.

התופעה שחבורה של צעירים מתקיפה במכות רצח אנשים מבוגרים, ללא סיבה נראית לעין, מדהימה ככול שתהיה, היא לא תופעה מבודדת ויוצאת דופן. היא חלק מטרנד (אופנה) "תרבותית" חדשה (לפחות בארה"ב).

 

בארה"ב הובחנו מקרים רבים של התופעה. קוראים לזה "משחק הנוקאוט". חבורות של בריונים צעירים (כמעט כולם כושים) תופסים קורבן, אדם לבן, מבוגר, והורגים אותו במכות, לשם ספורט, למען הבידור. הקורבנות לא נשדדים, אלו לא מקרי שוד. אני לא ממציא את זה, תקראו בלינק את הסיפור, עם תיעוד מלא וקישוריות לכול המקרים.

אחד ממשתתפי המשחק (שנאסר) סיפר: "אנו מחפשים קורבן מבודד ונותנים לו אגרוף הכי חזק שאנו יכולים. מי שמכתו הורגת את הקורבן הוא המלך."

 

הקטע הגזעי הוא כנראה חלק חשוב בסיפור. הבריונים הם תמיד שחורים. הקורבן תמיד לבן. העיתונות האמריקאית נמנעת מלדווח על צבע העור של המעורבים מתוך רצון לשמור על תקינות פוליטית (שלא יאשימו אותם חו"ח בגזענות), ובכך את מטעים את הציבור ומסתירים עובדות.

 

אני חושש שגם במקרה אריק קרפ הקטע הגזעי או הלאומי שיחק תפקיד חשוב. אינני יכול לתאר לעצמי את הצעירים הערביים תוקפים ערבי. הם יודעים שלו תקפו ערבי, משפחתו של הקורבן הייתה הורגת אותם ואת משפחתם.

 

נקווה שמשחק הנוקאוט לא יתפוס תאוצה אצלנו...

תוספת 20.07.2011:

הנה מקרה נוסף, אצלנו, מהיום - מתוך המבזקים של ynet :

תושב פתח תקווה, בן 32, נעצר בחשד שביחד עם אנשים נוספים תקף השבוע באכזריות שני בני אדם שהלכו ברחוב, ופצע אחד מהם באורח קשה. הקורבן השני נפצע באורח קל. נסיבות המקרה טרם התבררו, והמשטרה פתחה בחקירה. בחקירתו הכחיש החשוד את המיוחס לו.

יעקב

 

נכתב על ידי , 19/7/2011 18:47   בקטגוריות ביטחון, משפט, משטר  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יעקב ב-20/7/2011 00:50
 



סוף לגיוס החובה בגרמניה


גרמניה שמה קץ לגיוס החובה לצבא. מה 1 ביולי צבא גרמניה יהיה בנוי כולו על מתנדבים. הם מתכניים על צבא בגודל של 176000 חיילים במדים ועוד 55000 אזרחים עובדי צבא.

גיוס החובה היה קיים מאז 1957, ותקופת השרות שהייתה אז 18 חודש, עמדה לאחרונה על 6 חודשים.

יש לציין שכעת יש לגרמניה צבא יותר קטן מאשר לנו (לפי ניחושים שלי בדבר הגודל של צה"ל).

הגרמנים גם נמנעים באופן שיטתי להשתתף במבצעי נאטו בחו"ל, הם אומנם שלחו קצת חיילים לאפגניסטן, אבל לא לתפקידי לחימה אלא רק סיוע ולוגיסטיקה.

כרגע אין שום איום בטחוני על גרמניה, ואחת הסיבות לכך היא שארה"ב בעצם ערבה לבטחון אירופה והעולם כולו.

יעקב

נכתב על ידי , 1/7/2011 12:45   בקטגוריות ביטחון  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אוכלים את החסכונות


סוכנות האנרגיה הבינלאומית הודיעה שהיא תשחרר ותמכור בשווקים 60 מיליון חביות נפט מהרזרבה האיסטרטגית של המדינות החברות. 50% מזה מהרזרבה של ארה"ב. הצעד הזה הביא לירידה מיידית במחיר הנפט בכ 4.5%. זה נועד להוריד את מחיר הנפט שפוגע בהתאוששות הכלכלית בעולם, ולפצות על ההפסקה באספקת הנפט מלוב. ערב הסעודית הצטרפה למהלך והודיעה על הגברת התפוקה שלה.

 

זהו פתרון מפוקפק. יש לזכור שהעולם צורך משהו כמו 88 מיליון חביות ליום. מה שהם משחררים מהמאגרים הוא פחות מטיפה בים. שנית - כמה אפשר לחיות מהחסכונות ? כולנו יודעים שכאשר אתה מבזבז את החסכונות שלך אתה בסוף נשאר חסר כול. מה שצריך הוא שני דברים: לסיים את סילוק קדאפי מלוב, כדי שלוב תוכל לחזור ולייצא נפט, וצריך לקדוח ולהפיק נפט איפה שרק אפשר.

 

בשני המישורים האלה ארה"ב ובנות בריתה מתנהלות בצורה כושלת. את קדאפי נאטו לא מצליחה לחסל בגלל חוסר כוח, חוסר רצון, חוסר אמצעים, חוסר החלטיות, וחוסר הסכמה, הססנות ורפיון כללי. צרפת ואיטליה הן אימפוטנטיות (כמו כול אירופה), ולארה"ב של לברק אובמה אין חשק להלחם בלוב. גרמניה וספרד (לא מעצמות גדולות) מתנגדות למבצע כולו. איש אינו יודע אם, ומתי, ואם בכלל - הנפט מלוב יחדש זרימתו. כנראה שזה לא יקרה במהלך 30 הימים של הזרמת רזרבות הנפט. מה יהיה אחרי 30 יום, כשהרזרבות יאזלו ?

 

בנושא חיפוש והפקה של נפט השתלטה על המערב הסלידה מנפט. בעקבות ההיסטריה של ההתחממות הגלובאלית (המפוקפקת) מנסים הארגונים הירוקים ובני בריתם (קואליציה חזקה מאד) למנוע קידוח והפקה של נפט בכול המקומות בעולם המערבי. כך מנעו אנשי ממשל אובמה מחברת "של" רשיון להפיק נפט משדות חדשים באלסקה, ומקידוחים עמוקים במפרץ מקסיקו. פעילים ירוקים נלחמים נגד הפקת נפט מפצלי שמן בקנדה, ושר הפסטוראליה שלנו, גלעד ארדן, יחד עם הירוקים הגישו בג"ץ נגד נסיון להפקת נפט מפצלי שמן בחבל עדולם, אצלנו.

אפשר להדפיס כסף, כמו שכול העולם עושה, בקצב מטורף, אבל נפט אי אפשר להדפיס.

יעקב

נכתב על ידי , 24/6/2011 08:14   בקטגוריות אנרגיה, ביטחון  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יעקב ב-26/6/2011 01:52
 



איטליה מתדרדרת ואירופה גם


אירופה מיתדרדרת מבחינה כלכלית.

בגרף רואים שהתל"ג לנפש באיטליה נמוך יותר בשנת 2010 מאשר היה ב 1999 . הם הולכים ונעשים יותר עניים. הצמיחה הכלכלית באיטליה היא בסדר גודל של 0.1% - אולי תגיע ל 0.5% בחישוב שנתי. גם צמיחה זו נבעה בעיקר מהוצאות ממשלתיות. החוב הלאומי של איטליה הגיע ל 119% מהתל"ג.

 

יחד עם ההתדרדרות הכלכלית באה התדרדרות בטחונית. אירופה אינה מוציאה כמעט כסף לצרכי הגנה, והיכולות הצבאיות שלה בהתאם. תרומתה של אירופה לפעולות הצבאיות של ברית נאטו באפגניסטן ולוב היא זניחה.

בלוב למשל, ארה"ב הביעה רצון לא להיות שותפה פעילה לפעולה הצבאית שנועדה לסלק את קדאפי מהשלטון. מי שיזמה את הפעולה היא צרפת, ואיטליה הצטרפה בהתלהבות. ארה"ב הסכימה לפעולה צודקת זו (לדעתי), אך העדיפה להקטין את ההשתתפות שלה בפועל, ואת ההוצאות הכספיות, ולהשאיר את הביצוע בידי האירופים. מתברר שאין לאירופאים יכולת אפילו להתגבר על רודן משוגע וגוסס של מדינה קיקיונית. צרפת ואיטליה נזקקו לעזרה של ארה"ב בחיסול הגנת הנ"מ של לוב, במטוסי ביון ומטוסי תדלוק, ואף בתחמושת. אין לצרפת ואיטליה תחמושת.

אירופה הופכת יותר ויותר ללא רלוונטית בזירה הבינלאומית, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה צבאית.

יעקב

נכתב על ידי , 11/6/2011 11:42   בקטגוריות אירו, ביטחון, כלכלה, מדיניות ארה"ב  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יעקב ב-12/6/2011 19:11
 



ירידה בפשיעה, 2.


מאמר נוסף, בוול סטריט ג'ורנל, מתמודד עם הנסיון להסביר את הירידה הגדולה בפשיעה בארה"ב בעשורים האחרונים. (ראה קטע קודם שלנו).

גם הוא מתנגד בצורה מנומקת ומפורטת, לסברה הנפוצה שהפשיעה קשורה למצב הכלכלי, ואנשים פונים לגניבה ושוד בגלל שהם עניים. הוא מראה בעזרת סטטיסטיקות רבות שאין קשר בין מצב הכלכלה ורמת האבטלה, לרמת הפשיעה.

 

מה אם כן ההסבר לירידה בפשיעה ? יש כמה הסברים.

אחד: ההחמרה בענישה - למשל - בארה"ב פושעים מקבלים עונשי מאסר יותר ארוכים מאשר בבריטניה (בה, למרבה ההפתעה שלי, יש כעת שיעורי פשיעה גבוהים יותר מאשר בארה"ב). סיבה שנייה: השיכלול בשיטות השיטור. השיטור נעשה בשיטות יותר מדעיות, אוספים סטטיסטיקות על מקומות מועדים לפורענות, ומקיימים בהם נוכחות יותר מאסיבית של שוטרי סיור. סיבה שלישית: אמצעי מנע ומיגון משוכללים יותר, אזעקות, מצלמות אבטחה, חיבור אלקטרוני למוקדי שמירה בזמן אמת, אמצעי הגנה טכנולוגיים משופרים, ואולי הוספה של חברות שמירה ואבטחה פרטיות.

 

מחבר המאמר מעלה שתי השערות נוספות: הירידה בזיהום עופרת. משערים לריכוז עופרת בדם גורם להתנהגות תוקפנית ואלימה. נקודה אחרת היא: הירידה בשימוש בסמים קשים כמו קוקאין. הירידה היא עובדה ברורה, משערים שזה הביא לירידה בפשיעה, מבלי להבין בצורה טובה מה גרם לירידה בשימוש בסמים קשים.

בסיכומו של דבר מציין המחבר, ג'יימס ק' ויילסון, שהסיבה באופן כללי היא שינוי בתרבות. קשה להצביע במה בדיוק מתבטא השינוי בתרבות, ואיך ניתן למדוד אותו - אבל הוא קיים.

יעקב

 

 

 

נכתב על ידי , 30/5/2011 00:41   בקטגוריות ביטחון  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מדוע יש ירידה בפשיעה ?


בארה"ב נרשמה ירידה ניכרת בפשיעה אלימה בשנת 2010, המשך לתהליך ארוך ועקבי של ירידה שנמשך 40 שנה.

לדוגמה: בניו יורק היו 2245 מקרי רצח בשנת 1990 אבל בשנה שעברה המספר היה "רק" 536 , ובשנה לפניה (2009) 471. הירידה היא בכול סוגי הפשיעה, הכוללים רצח, שוד מזויין ואונס, ובכול המקומות בארה"ב.

קרימינולוגים לא יודעים להסביר את התופעה, אומר הניו יורק טיימס.

ההסבר המקובל הוא שבעת משבר, כאשר הקשיים הכלכליים גוברים, עולה הפשיעה. ההסבר הזה נובע מהשקפת עולם המרקסיסטית-מטריאליסטית המנסה למצוא הסבר כלכלי לכול תופעה ול"הסביר" פשעים בנימוק של קשיים כלכליים. הפושע הוא מיסכן שרעב ללחם, כך הם אומרים. המספרים האחרונים מלמדים עד כמה אין ממש בגישה זו. בארה"ב היה משבר כלכלי די עמוק ב 2008-9, ועד היום האבטלה גבוהה, בכול זאת לא הייתה עלייה בפשיעה.

העובדה שהקרימינולוגים נותנים את ההסבר האידיאולוגי מלמדת שהם לא יודעים כלום, ולא מבינים כלום במקצוע בו הם התמחו, ורק יודעים לדקלם סיסמאות אידיאולוגיות אופנתיות, מנותקות מהמציאות. אני לא בא אליהם בטענות. ההנחה שיש ממש בתורת ה"קרימינולוגיה" ושאנשים אלה יש להם ידע מיוחד בתחום, שהם "מבינים את הפושעים" - היא הנחה מופרכת.

 

ייתכן והסיבה לירידה בפשיעה היא הגברת האכיפה, כלומר - יותר פושעים יושבים מאחורי סורג ובריח, לתקופות יותר ארוכות. אכן, אוכלוסיית בתי הכלא בארה"ב גדלה בהתמדה, ונמצאת בשיא. אבל אנשי שמאל "הומאניים", חושבים שהפושע הוא עני מסכן שזקוק להבנה ולעזרה ולא לכליאה. לכן הם אינם מוכנים להודות שכליאת פושעים לתקופה ארוכה היא שמגינה על החברה מפני הפגיעה של הפשע. לאמור דבר כזה נחשב לבלתי תקין פוליטית. מכאן שהניו יורק טיימס מסכם: התופעה של הירידה בפשיעה "אין לה הסבר".

 

תוספת:

בין קוראי המאמר בניו יורק טיימס, שהגיבו לכתבה, נמצאו כמה הסברים טובים (שנעלמו מעיני המומחים שרואיינו):

1. דמוגרפיה - אחוז הצעירים בקרב האוכלוסייה פחת מאד.

2. חוקי נשיאת נשק ליבראליים. למרות שהשמאלנים שונאים נשק אישי ומנסים לאסור נשיאת נשק, התקבלו במספר רב של מדינות בארה"ב חוקים המחייבים את הרשויות להעניק רשיונות לנשיאת נשק חוקי להגנה עצמית. יותר ויותר אזרחים נושאים נשק להגנה עצמית, והדבר מרתיע את הפושעים.

אני אוסיף השערה משלי: ענישה מרתיעה. בהרבה מדינות התקבל חוק שלושת הפשעים - אם עבריין נתפס פעם שלישית בפשע, הוא מקבל עונש מאסר עולם. ייתכן וזה עזר לנקות את הרחובות מעבריינים מועדים, ולהרתיע את האחרים.

 

יעקב

נכתב על ידי , 24/5/2011 11:35   בקטגוריות ביטחון, משטר, משפט, סוציאליזם  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



המחליף של ה F16


ישראל היתה חלוצה בפיתוח מזלט"ים (מטוס זעיר ללא טייס), אבל ארה"ב, כדרכה, לא יוצרת דברים זעירים אל דווקא דברים גדולים. כך היה תמיד, עם מכוניות, מטוסי קרב, טילים, וכול דבר. הנה המל"ט של ארה"ב: קוראים לו MQ9 Reaper (הקוצר).

 l

הוא מסוגל לשאת כ 1500 ק"ג מטען מועיל (פצצות וטילים), לטוס בגובה 52 אלף רגל (יותר ממטוס מאוייש) ולשהות באוויר 36 שעות. יש לו מצלמות שמסוגלות לקורא לוחית מספרים של מכונית ממרחק 3 ק"מ.

הוא נמצא בשרות מאז שנת 2001. הוא מחליף יותר ויותר את מטוסיה ה F16 ואחרים במשימות תקיפה.

זה לא מסוג המל"טים הרודפים אחרי חוליות משגרי קסאמים בעזה. זה משהו אחר.

אני מניח ומקווה שגם אצלנו שמו לב ליעילותם של מל"טים.

יעקב




נכתב על ידי , 30/4/2011 13:46   בקטגוריות אמנות, ביטחון, מדע וטכנולוגיה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יעקב ב-1/5/2011 18:39
 



הגז המצרי שוב לא זורם


כאשר נותק הגז המצרי לראשונה עקב פיצוץ בפברואר השנה אמרתי כאן מה שכולם מבינים היטב: תגידו ביי-ביי לגז המצרי. לא יהיה יותר גז מצרי. חכמי האנרגיה שלנו (למשל מנכ"ל משרד התשתיות, היום בגלי צה"ל) אומרים: המצרים זקוקים לכסף, הגז ימשיך לזרום. הם אומרים אבל ספק אם הם מאמינים בזה. המצרים זקוקים לכסף, אבל לא הכול בעולם נעשה בשביל כסף (כמו שטען מרקס, בדוקטרינת האינטרפרטציה המטריאליסטית של ההיסטורה). השנאה לישראל חזקה מאהבת הכסף שלהם.

 

אני גם חשבתי בשלב מסויים שעם העברת מספיק כסף (שוחד) לאנשים הנכונים אפשר יהיה לחדש את הזרמת הגז.

מסתבר שהחידוש היה זמני ביותר, והיום היה עוד פיצוץ ועוד פעם ניתוק של הגז.

 

ה"נוגעים בדבר" במצריים שמחו לקחת את הכסף שלנו, אבל לספק את הסחורה הם לא מסוגלים. גורמים רבים בסיני (המצרית) ממש לא אוהבים אותנו, וכנראה שה"נוגעים בדבר" לא העבירו להם מספיק כסף. צריך לעשות אחת מהשתיים: או להרוג את המחבלים בסיני או להעביר להם מספיק כסף.

ממשלת מצריים (או יותר נכון: חוסר הממשלה במצריים) לא עשו כלום, מלבד לשלשל לכיסם את הכסף שקיבלו מאיתנו.

 

מצריים עומדת לעבור תקופה קשה מבחינה כלכלית. אנחנו לא העסק היחיד שסובל ממצב האנדרלמוסיה השורר שם.

מוטב שנשכח מהגז המצרי.

הלוואי והייתה לנו תחנת הכוח הפחמית שהשר ארדן והגורמים הירוקים מנעו את הקמתה. אז לא היינו תלויים בגז המצרי ולא היינו צריכים להפעיל עכשיו את הטורבינות על מזוט, המזהם פי כמה מהפחם.

יעקב

נכתב על ידי , 27/4/2011 12:44   בקטגוריות אנרגיה, ביטחון, כלכלה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מלחמתו של לוי נגד העריצים


ההפצצות של נאטו בלוב היא מלחמתו של בן אדם אחד, מלחמתו של לוי, (ברנאר-הנרי לוי BHL) נגד העריצים. לוי, יליד אלג'יר, בן למשפחה יהודית מאד עשירה, סוציאליסט, פילוסוף, איש ידוע ומפורסם ( סלבריטי) בצרפת שלא מעט גם לועגים לו.

לוי היה במצרים בעת ההפגנות שם והתלהב מ"אביב העמים" הערבי. הוא נסע ללוב עם תחילת המרד, נפגש עם מנהיגי המרד, התלהב מהם, הביא אותם לפגישה עם ידידו-יריבו סרקוזי, שכינע את סרקוזי לתמוך בהם ולהכיר בהם. סרקוזי שכנע את הילרי קלינטון ואת קמרון, ראש ממשלת בריטניה. אובמה, שלא מתעניין במיוחד במדיניות חוץ, נגרר אחרי קלינטון ואמר: "שיהיה".

כך נולדו ההפצצות.

אם הן יצליחו ויביאו לסילוקו של קדאפי - עוד נראה, יש להניח שכן, אחרת הבושה של כולם (סרקוזי, אובמה) תהיה גדולה מנשוא.

לוי הוא האינטלקטואל הטיפוסי, לא ממש מחובר למציאות, ולא ממש יודע מי הם בעצם המורדים ומה קשריהם לאל-קאידה ולאיסלאם הקיצוני. אבל זה לא מעניין אותו. קדאפי הוא עריץ משוגע, טרוריסט ואכזר. בושה וחרפה לעולם התרבותי להשלים אם טיפוסים כאלה.

אני מוצא עצמי (באופן די מפתיע) מסכים עם לוי - הגיע הזמן לגמור עם קדאפי. הגיע הזמן שהעולם ירסן מנהיגים משוגעים.

 

ללוי יש דעות קצת חריגות מהמקובל אצל אינטלקטואלים מהשורה. הוא יצא נגד תמיכתם של מרבית האינטלקטואלים בקומוניזם ובברה"מ, וכתב ביקורת נוקבת נגד המרקסיסם. הוא גם מביע עמדות פרו ישראליות. ייתכן וזו הסיבה שרבים מהאיטלקטואלים והעיתונאים הצרפתים לא אוהבים אותו ולועגים לו.

 

אם קדאפי יפול לבסוף (נקווה) - יוכל לוי לרשום לעצמו הישג גדול ויוצא דופן.

יעקב

נכתב על ידי , 3/4/2011 02:12   בקטגוריות ביטחון, דמוקרטיה, זכויות האדם  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של cbzcptmwpmz ב-17/2/2013 10:04
 



הג'יהדים משתלטים על לוב בעזרת ארה"ב וצרפת


העולם הולך ונעשה אבסורדי יותר ויותר. העולם השתגע. על כול הראש.

אחד ממפקדי המרד (הדמוקרטי ??) בלוב הוא עבדול-חכים אל חאסדי, ג'יהדיסט שנלחם נגד כוחות ארה"ב באפגניסטן. הוא היה בשבי חיילי ארה"ב במשך שנים. מאחר וארה"ב לא ידעה מה לעשות איתו (כדור בראש זה פויה), היא מסרה אותו לידי קדאפי (חאסדי הוא לובי) שיטפל בו כראוי. קדאפי נחשב אז לילד טוב, בימי הנשיא בוש, אחרי שקדאפי וויתר וחשף את תכנית הגרעין שלו.

קדאפי לא מיהר לעשות את אשר ציפו ממנו (כדור בראשו של חאסדי), כי קדאפי לא עבד אצל בוש, והיו לו אינטרסים משלו. בשנת 2008 שיחרר קדאפי את חאסדי מהכלא, כדי לפייס את האיסלמיסטים ולרכך את התנגדותם. (שגיאה חמורה של קדאפי, היה צריך לשמוע לעצת בוש).

 

אז כרגע, ארה"ב ונאטו מקדמים את המהפכה האיסלאמית בלוב, של עבדל-חכים אל חאסדי.

זה לא אבסורד חסר תקדים. הוותיקים בינינו זוכרים מי עזר להעלות את האייטולה חומייני לשלטון באיראן (ג'ימי קארטר) ולמה (בשם הדמוקרטיה) ומי אירח את האייטולה בעת שהיה בגלות (צרפת), ומי לא תקע כדור בראשו של חומייני כאשר הייתה לו הזדמנות (סאדם חוסיין). ההיסטוריה חוזרת על עצמה, זה ידוע.

 

שגעון שני הוא ההתעקשות של נאט"ו וארה"ב (לפחות כלפי חוץ) שלא לנסות לחסל את קדאפי אישית, כי חיסול זה פויה. במקום זה הם מתרכזים בחיסור פרטני של צבא קדאפי, כלומר בהריגה של מאות או אלפים לובים. כול כך למה? כדי שהכבוד לחסל את קדאפי יפול בידי כוחות "הדמוקרטיה הלובית" (אל חאסדי). המערב אומר שהוא רק רוצה להגיש תביעה משפטית נגד קדאפי...

 

ובכלל, המלחמה הזו של המערב בלוב היא מלחמה משונה. מלחמה ללא ראש, איש אינו מפקד עליה, לא הוצבו מטרות, איש לא רצה בה ממש, איש אינו מנהל אותה. הרמטכ"ל של ארה"ב ושר ההגנה הכריזו ימים מעטים לפני המלחמה שהם אינם רוצים להתערב בלוב.

 גרמניה - שותפה בכירה בנאטו - מתנגדת להתערבות ומסרבת לשלוח כוחות ללוב.

המלחמה מנוהלת על ידי ועדה של פאציפיסטים, ועל ידי האיש שלעג יותר מכולם לנשיא בוש על כוונתו של בוש להשליט דמוקרטיה בעיראק (אובמה).

 

מי דחף הכי חזק למלחמה נגד קדאפי? מי הראשון שהכיר רשמית בקבוצת המורדים? צרפת, והנשיא סרקוזי. ומי יעץ לסרקוזי? מי נפגש עם המורדים האיסלאמיים בלוב וחזר לצרפת עם המלצה חמה לתמוך בהם? ידידנו הפילוסוף היהודי (יליד אלג'יריה) , ברנאר הנרי-לוי.

עולם משונה.

(לא בדקתי לעומק מי הם חברי המועצה הזמנית של המורדים בלוב, וכמה מהם איסלאמיסטים וכמה ליברלים. מה יקרה ומי ישלוט בלוב בעתיד - איש אינו יודע. כללית אני בעד חיסול קדאפי. משוגע אחד פחות. הצרה היא שיש עוד הרבה כאלה שם...)

יעקב

 

 

נכתב על ידי , 28/3/2011 17:48   בקטגוריות ביטחון, דמוקרטיה, היסטוריה, טירוף מערכות  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שמעון דיסקין ב-28/3/2011 19:48
 



סיפור הגז המיצרי - סיפור שיגרתי


בידיעות סופר הסיפור של הגז המצרי. הכול התחיל עם רעיון של נמרוד נוביק (זה מהסכם אוסלו) שמצא הזדמנות לנצל את קשריו הפוליטיים לעסות קצת לביתו. הוא גייס את אייל ההון יוסי מימן, יהודי טוב, שגם הוא יודע להריח הזדמנויות. יחד הם מכרו למצרים (קרי למוברק) את הרעיון לספק גז מצרי לישראל. מוברק העניק את הזכיון לחבר האינטימי שלו, מימי חיל האוויר, חוסיין סאלם. כך הוקמה חברת EMG - חברת הגז ה"מצרית" ששותיפה היו חוסיין סאלם (60% ), יוסי מימן (30%), וממשלת מצריים - 10%. כמובן שחוסיין סאלם הוא בעצם מוברק, ויוסי מימן הוא בעצם ממשלת ישראל, ו"החברה המצרית" היא כולה ישראלית. השותפים הנכבדים תרמו מכיסם להון החברה אפס כסף. חוזים נחתמו עם ממשלת מצריים ועם חברת החשמל לישראל. חברת החשמל נתנה ערבות להלואות שבעזרתם הניחה EMG את הצינורות לישראל וירדן וסוריה. הצינורות הונחו, ואחרי הצלחה זו מכרו השותפים חלקים מEMG לאחרים ו"גזרו קופונים".

הגז זרם בשקט ובשלווה במשך 3 שנים, והכסף זרם ל"חברה המצרית".

 

זו הדרך הרגילה לעשיית עסקים במדינות העולם השלישי, כלומר - בכמעט כול מדינות העולם. אנשי "עסקים" מנצלים קשרים אישיים ופוליטיים, משיגים זכיונות ממשלות, ונותני הזכיון, יוצאים גם הם נשכרים, ברמה אישית.

 

מדוע הופסקה זרימת הגז ? זה פשוט. כאשר מתחלף המשטר באים אנשים חדשים. כול העסקים שקודמיהם בתפקיד עשו בטלים ומבוטלים. עם החוזים החתומים אפשר לנגב. האנשים החדשים בשלטון רוצים את חלקם, הם לא פריירים. במהרה קופצים "אנשי העסקים" ומסדירים את העניין. אחרי שהאנשים החדשים מקבלים את המגיע להם, לפי כללי הצדק הטבעי (כלומר - למי שיש כוח - מגיע) העניין בא על מקומו בשלום, וגם מכבדים חוזים, כמו שהכריז שר הנפט המצרי החדש "מצריים תכבד את החוזים הבינלאומיים שחתמה" (בכפוף להסדרים כספיים מסוימים...).

הוא גם אמר שמחיר הגז צריך להיות "הוגן" ולכן יהיה משא ומתן על המחיר החדש (כלומר יתעלמו מהמחיר שנקבע בחוזה ל 15 שנה). פירוש הדבר שעניין ההסדרים הכספיים עוד לא הסתיים, והשר המצרי לא פראייר, ולא מוכר את עצמו בזול.

בינתיים חודשה הזרמת הגז - אבל לא בלחץ ולא בכמויות הנדרשות. סימן שההסדרים הכספיים עוד לא הסתיימו.

נקווה שהכול יבוא על מקומו בשלום, שמי שצריך לשלם ישלם כמה שצריך, כי את הגז המצרי אנו מאד צריכים כרגע, בגלל ראיית הנולד והאחריות הלאומית של מנהיגנו בעבר (אריאל שרון) שהפקיד את אספקת האנרגיה לישראל בידיים מצריות.

יעקב

 

נכתב על ידי , 17/3/2011 18:21   בקטגוריות אנרגיה, ביטחון, כלכלה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי: 

בן: 63

תמונה




69,660
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , כלכלה וצרכנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוטי היינריך אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוטי היינריך ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ