לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קו ישר


איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: ֳ¡ֳ®ֳ₪. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אהבה ומין רק לפי אישור מגבוה, בטופס עם 3 עותקים.


ה"ליברלים" (אנשי השמאל בארה"ב) חושבים, כמו אחיהם בכול העולם, שהכול בחיים צריך להיות מוסדר, ונשלט ומכוון על ידי החוק. כבר אי אפשר (ולא צריך) לעשות שום דבר מבלי לקבל רישיון או היתר מוקדם מהרשויות. כמה שיותר חוקים - יותר טוב.


 


השטות האחרונה היא החוק החדש שהתקבל בקליפורניה


Under the California law, signed by Gov. Jerry Brown on Sunday night, colleges must require “affirmative, conscious and voluntary agreement to engage in sexual activity,”




החוק נחקק נוכח הטענות שיש יותר מדי פעילות מינית באוניברסיטאות (הממשלתיות) בקליפורניה (וכול ארה"ב), והרבה טענות שזה לא תמיד היה "בהסכמה". החוקים הרגילים נגד מקרי אונס כבר לא מספיקים, לדעתם.


 


מעכשיו דורש החוק ששלטונות האוניברסיטה יוודאו שיש הסכמה מפורשת ומודעת של הצדדים לכול פעילות כזו. איך עושים זאת לא ברור, אבל, אל דאגה, הם ימצאו דרך. מעכשיו כול בחור ובחורה יצטרכו להביא את בן זוגם אל משרדי הדיקאן, ולהחתימם על טופס, בשלושה עותקים, מאושר על ידי פקידי האוניברסיטה, על הסכמה מלאה, מפוקחת ומודעת. רק אחרי זה מותר להתחיל עם בחורה.


 


מעכשיו, כאשר אתה רואה בחורה מושכת במועדון באוניברסיטה, משפט הפתיחה (pick up line) הוא "את מוכנה לבוא למשרד הדיקן לחתום על טופס?"


 


יעקב

 

תוספת: יש גם הצעה, שכדי להסיר ספקות, הדיקן יפרסם באתר מיוחד את שמות כול הזוגות שחתמו על טפסים.

נכתב על ידי , 30/9/2014 16:24   בקטגוריות במה, זכויות האדם, חוק, מדיניות ארה"ב, פמינזם, קירקס, שמאל  
35 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אילונה ב-9/10/2014 19:12
 



המת שחי אבל בכול זאת נחשב למת.


"מבחינה חוקית אתה מת", הסביר השופט לדונלד מילר, בבית משפט באוהיו בארה"ב. הנה סיפור המקרה. דונלד מילר נעלם מביתו לפני יותר מ 20 שנה, והשאיר אחריו אישה ושתי בנות. אחרי כמה שנים ללא סימני חיים מצידו, פנתה האישה לביטוח הלאומי בבקשה לקבל סיוע בדמי מזונות. כדי לקבל סיוע, החוק מחייב שהאב יוכרז כמת. אכן, שופט הכריז עליו כמת, בשנת 1994. דונלד מילר היה אלקוהוליסט וחסר בית, והתגלגל ממקום למקום וחי מעבודות מזדמנות.

 

השנה הוא ביקש להוציא רשיון נהיגה, לצורך עבודתו, ולהרשם מחדש לביטוח הלאומי. בביטוח הלאומי סירבו לרשום אותו בטענה שהוא מת רשמית. הוא פנה לבית המשפט - אך השופט פסק שהחוק לא מאפשר לבטל הכרזת מת אחרי יותר מ 3 שנים... אי לכך, אמר השופט, אתה עדיין מת. אולי המצב אבסורדי, אמר השופט, אבל זה החוק, אין לי אפשרות לפסוק אחרת. שישנו את החוק, הציע השופט.

 

אישתו, אחות במקצועה, שלא עובדת בגלל סיבות בריאות, נישאה בינתיים, שנית, לבן אדם אחר ששמו גם כן מילר. אישתו התנגדה בבית המשפט לביטול הכרזת המוות של מילר הראשון, כי פחדה שבמקרה זה יטען הביטוח הלאומי שהיא קיבלה קיצבאות בטענות שווא וידרוש ממנה להחזיר את הכסף. היא גם עלולה להיות נאשמת בביגמיה, אבל בעיה זו הפריעה לה פחות מבעית החזרת הכסף.

 

בינתיים לא יכול מילר, בן ה 61, להשיג רשיון נהיגה ועבודה קבועה. כשיגיע לגיל 65, כנראה לא יוכל לקבל קצבת זקנה מביטוח לאומי, וגם לא טיפול רפואי במסגרת מדיקר (ביטוח בריאות ממשלתי חינם לכול בני 65 ומעלה). העצה של השופט למילר: תגיש ערעור, או תפנה לבית המשפט של הביטוח הלאומי. אולי שופט אחר יפסוק אחרת. הבעיה היא שלמילר אין כסף עבור עורכי דין, וספק אם יגיש ערעור.

 

תיק"ו.

יעקב

נכתב על ידי , 12/10/2013 10:36   בקטגוריות במה, חוק, טירוף מערכות, סוציאליזם, רווחה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יעקב ב-12/10/2013 14:32
 



קלישאות פסידו-כלכליות - הוצאות הבריאות של המעשנים


במסגרת בחינה של קלישאות נפוצות אבחן הפעם את הטענות (הבלתי נכונות) על עלות הוצאות הבריאות של המעשנים.

 

הרבה אנשים מחזיקים בדעותיהם על בסיס אמוציונאלי, על פי הרגשות בטן או אמונה או אידיאולוגיה, ולאו דווקא על בסיס רציונאלי - שכולל בחינה אובייקטיבית של עובדות. בין ה"אידאולוגיות" או האומנות האלה נמצאת השנאה התהומית לעישון.

 

העישון בהחלט מזיק, אין ספק בכך, מזיק למעשן. עישון פירושו קיצור תוחלת החיים של המעשן ב 10 שנים, אבל, זאת לא בעיה ציבורית. כול אדם יש לו זכות לחיות את חייו כפי שהוא מבין, וגם יש לו זכות לקצר את חייו ב 10 שנים, זה לא עסק של הציבור או הממלשה. הממשלה לא צריכה לנסות להכריח את האנשים לחיות חיים יותר בריאים או יותר ארוכים. בכול זאת, אנו עדים לאופנה של לחימה בעישון ולמסע ציבורי נרחב המביא כול יום חוקים חדשים, ומחמירים יותר, בנושא איסור העישון. הצעת החוק האחרונה, אם איני טועה, דיברה אפילו על איסור עישון בפארקים וגנים ציבוריים.

 

כדי להצדיק את המלחמה הציבורית המוגזמת נגד העישון מחפשים שונאי העישון נימוקים שישמעו כאילו ראציונאליים, כלכליים, ונבונים. למשל:

 

נזקי העישון למשק הישראלי נאמדים בכ-8 מיליארד שקל בשנה, כך אמר מנהל המחלקה לקידום בריאות במשרד הבריאות, חיים גבע הספיל, בוועדת הבריאות של הכנסת שקיימה היום דיון מיוחד בנושא נזקי העישון. הנזק הנאמד כולל בין השאר הוצאות בגין טיפולים, אשפוזים, תשלומי קצבאות נכות לחולים, ירידה בהכנסות ממסים בגלל עובדים שחלו ונפלטו משוק העבודה, ירידה בתפוקת עבודה כתוצאה מהפסקות עישון, שריפות שנגרמות מסיגריות לא כבויות ועוד.

  

הם אומרים: המעשנים נוטים לחלות במחלות, הטיפול בהם יקר, ומעמיס הוצאות רבות על מערכת הבריאות הציבורית. נימוק סביר לכאורה - אלא שבחינה קצרה מגלה שאין בו ממש. המעשנים נוטים לחלות? נכון, אז מה? האנשים הלא-מעשנים לא לוקים במחלות? כול אדם, בין אם הוא מעשן ובין אם לאו, נוטה לחלות במחלות לקראת סוף חייו, ולהעמיס על מערכת הבריאות. מעטים האנשים שמתחשבים בטובת הציבור ומתים באופן פתאומי, ללא מסכת מחלות וטיפולים לפני הפטירה. המעשן עובר את תהליך החולי והמוות 10 שנים מוקדם יותר, אבל כולם עוברים אותו תהליך. אם בכלל - אז המעשן רק חוסך כסף למערכת הבריאות כי הוא מת מוקדם יותר, אחרי פחות שנים של טיפולים. ככול שאדם חי יותר שנים, הסיכוי יותר גדול שבסוף חייו ילקה במחלות כרוניות ויהיה כמה שנים במצב אישפוז סיעודי, המצב המעמיס הכי הרבה הוצאות על מערכת הבריאות. 

 

אז הקלישאה "המעשן מעמיס הוצאות על מערכת הבריאות הציבורית" היא מאד נפוצה אבל אינה מחזיקה מים, והיא נובעת כולה מרצון לראציונאליזציה של שונאי העישון, של עמדתם הרגשית-אינסטינקטיבית. הייתי קורא לזה דמאגוגיה - שימוש בנימוקים שאתה ממציא, שאין בהם ממש, כדי להצדיק את האמונה שלך, לפעמים זו אפילו הונאה עצמית (אתה עצמך מאמין בנימוק מופרך). אני בטוח שכול שונאי העישון יודעים היטב למה הם שונאים אותו (אני גם שונא עישון), אבל השנאה הזו לא צריכה להעביר אנשים על דעתם עד כדי הזדקקות לדמאגוגיה.

 

עוד אומרים בכתבה:

בישראל מושלכים מדי שנה 6 מיליארד בדלי סיגריות שלא בפחי אשפה או במאפרות וכי בשנת 2011 אושפזו בבתי החולים בארץ 64 ילדים מתחת לגיל 6, שהורעלו כתוצאה מבליעת בדלים שהושלכו ברחוב.

עוד שטות דמאגוגית. בישראל גם מושלכים לרחוב 10 מיליארד ניירות של מסטיקים ומצופים, שקיות של סנדוויצ'ים ובקבוקי משקה. אז בגלל זה נאסור לעיסת מסטיק (עוד הרגל גועלי) או אכילת מצופים? וילידים גם בולעים פקקים, ג'ולות, מקלות ארטיק ואפילו חצצים או בלוטים...

 

באשר ל"נזקים למשק": המספר 8 מיליארד שצויין מצוץ מהאצבע, הוא מספר אידאולוגי שנועד לקדם את המטרה. הנזק מהעישון הוא בעיקר נזק עצמי, לא נזק לאחרים.

 

זה בסדר אם אדם שונא עישון ומעשנים, זה אפילו טבעי. אבל זה לא בסדר שעושים חוקים נגד דבר שאנו שונאים, תוך פגיעה באחרים, ושימוש בנימוקים שקריים ודמאגוגיים. 

יעקב

נכתב על ידי , 28/2/2013 16:22   בקטגוריות במה, זכויות האדם, מחאה, עבודה בעיניים, קפיטליזם  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוגניה ב-10/3/2013 09:09
 



ידע לכתוב בשתי ידיו


גיא מפנה את תשומת ליבי לנשיא אחר של ארה"ב שידע מתמטיקה. ג'יימס גארפילד, הנשיא ה 20 של ארה"ב, הוכיח (לפני שנבחר לנשיאות) את משפט פיתגורס. ההוכחה התפרסמה בירחון מדעי, והיא אחת מני רבות למשפט עתיק זה.

 

גארפילד עצמו התמחה בכימיה, אבל, באותו זמן כנראה נהגו ללמוד את כול המקצועות ביחד. הוא גם שימש כמורה למתמטיקה בקולג', ואח"כ נשיא של הקולג' שבו למד בצעירותו. היה גנרל בצבא הצפון בעת מלחמת האזרחים. לבסוף למד באופן עצמאי משפטים וקיבל רשיון עורך דין. (שומע שימעון?).

מספרים עליו שידע לכתוב בשתי ידיו, ועוד יותר: היה מסוגל לכתוב בלטינית ביד ימין וביוונית ביד שמאל, בו זמנית. זה קצת מעלה הירהורים נוגים על החומר שנהוג ללמוד היום באוניברסיטאות - כמו סוציולוגיה ומדעי המדינה.

 

עוד על גנראלים ונשיאים שידעו פרק במתמטיקה, כמו יוליסס ס. גראנט ו"סטונוול" ג'קסון תוכלו לקרוא כאן.

במאה ה 20 היו שני נשיאים מהנדסים - ג'ימי קארטר והרברט הובר - כנראה שני הנשיאים הגרועים של המאה.

בקישור זה - ההוכחה של גארפילד, הוכחה פשוטה למדי.

יעקב

נכתב על ידי , 24/10/2011 16:47   בקטגוריות במה, דמוקרטיה, השכלה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סטיב ג'ובס ורפואה טבעונית





בימים אלה עומד להתפרסם ספר ביוגרפיה של סטיב ג'ובס, שנכתב על ידי וולטר אייזקסון, איתו שיתף סטיב פעולה. בספר מסופר על נושא שכבר התפרסם בשנת 2008 במאמר בפורבס: סרטן הלבלב אובחן בסטיב ג'ובס בחודש אוקטובר 2003, אבל סטיב סירב להמלצות רופאיו לעבור ניתוח. גם אישתו, אחותו וחבריו הפצירו בו להשמע לעצות הרופאים אך הוא סירב. היו לו רעיונות על רפואה טבעית, עם דיאטות, ויטמינים או צמחי מרפא, אולי רעיונות שספג במסעותיו להודו בצעירותו. סטיב ג'ובס נרתע מניתוח, וחשב שהוא יודע יותר טוב מכולם. אחרי דחייה של 9 חודשים, כשראה שהסרטן מתפשט, הסכים ג'ובס לניתוח בחודש יולי 2004. זה היה מאוחר מדי.

רופא מומחה מבוסטון (מומחה לסרטן הלבלב) כתב מאמר בו הוא מסביר שניתוח להסרת סרטן הלבלב, מהסוג שהיה לג'ובס, מצליח כמעט ב100% מהמקרים להביא להבראה מלאה של החולה. כמעט בטוח שג'ובס היה ניצל לו עשה ניתוח בזמן. הרופא הזה מדגיש שהוא אינו מכיר את פרטי המחלה של ג'ובס, ורק כותב על הידע הרפואי.

לבסוף, כותב אייזקסון, גם ג'ובס הצטער על שלא עשה ניתוח בזמן. כמה חבל!

יעקב

נכתב על ידי , 21/10/2011 13:01   בקטגוריות במה, הגנה עצמית  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יעקב ב-21/10/2011 13:33
 



מוחאי וול סטריט כמעט צודקים


תנועת המחאה בארה"ב נקראת Occupy Wall Street . הכמעט-צדק שבמחאה הוא המחאה נגד "הצלת" הבנקים והחברות הגדולות בארה"ב. ממשלת ארה"ב קברה מאות מיליארדים (אפילו טריליארדים) של כסף ציבורי בהצלה של הבנקים וחברות הענק, כמו AIG, ג'נרל מוטורס, קרייזלר, פאני ופרדי וכאלה. הממשל של אובמה (ובוש לפניו) מתרץ את ההצלות האלה בטענה שלוא לא היו מצילים את הבנקים היה נגרם נזק כלכלי גדול, והיה מתרחש מיתון עמוק.

דווקא ההצלה היא שגורמת נזק כלכלי יותר גדול, ומיתון עוד יותר עמוק שעומד בפתחנו.

אין כול הצדקה מוסרית או מעשית לקחת מהציבור כסף ולתת לבנקים. בכלכלה חופשית, קאפיטליסטית, מי שנכשל משלם את המחיר והולך הביתה. בארה"ב אין לנו כלכלה קאפיטליסטית אלא כלכלה מנוהלת מלמעלה על ידי ממשל בעל צביון סוציאליסטי (וזה כולל גם את הממשל של הנשיא בוש שלא היה פחות סוציאליסטי, רחמנא ליצלן, מאובמה). כלכלה מנוהלת אינה כלכלה חופשית, ואינה קאפיטליזם. והניהול מתבטא לא רק בהצלת הבנקים אלא בצעדי מדינות שנכפו על הבנקים, לאורך שנים, על ידי הממשלות, במטרה לתת בית לכול "פועל" , גם כזה שאינו פועל, ואינו עובד ואינו מסוגל לעמוד בתשלומי משכנתא.

 

אם הממשלה רצתה, בעת משבר, להציל מישהו - או לעזור למישהו - היא הייתה צריכה לעזור  לאנשים, למשקיע הקטן, ולהחזיר להם (לא לבנקים) הפסדים עד תקרה של נניח, 100 אלף דולר כדי שיהיה לאנשים מה לאכול. את הבנקים הכושלים היה צריך לסגור. את הפסדיהם הם, והמשקיעים שלהם צריכים לספוג. צריך לנקות את השולחן מהמשקל המת ולצאת להתחלה חדשה. מי שהפסיד - שיפסיד. משקיעים צריכים להזהר בהשקעותיהם, ולהיות מודעים לסיכון. לא ייתכן שהרווחים יהיו שייכים למשקיעים, אבל כאשר יש הפסדים - מלאימים את ההפסדים ומפזרים אותם על פני כול הציבור באמצעות "הצלות". קאפיטליזם אין פירושו רווח מובטח באמצעות הממשלה. קאפיטליזם פירושו שיזמים ומשקיעים לוקחים סיכונים, מקימים ומנהלים עסקים, זוכים ליהנות מרווחיהם אם הם מצליחים, אבל סופגים את הפסדיהם כאשר נכשלים. הממשלה עומדת בצד ולא מתערבת, לא לרעה ולא ל"טובה" כביכול.

 

אבל הזעם המוצדק של המפגינים מופנה לכתובת הלא נכונה. הם היו צריכים להפגין נגד הממשלה, ולא נגד וול סטריט. זו הממשלה שהעבירה, ללא הצדקה, כספי ציבור לחברות הגדולות. (כמו שמפגיני רוטשילד הפגינו נגד הממשלה).

 

כאן מתגלה האופי הפוליטי-אידיולוגי של ההפגנות (בדומה למאהלי רוטשילד אצלנו). בבית הלבן יושב חביבם-אלילם של אנשי השמאל, הנשיא אובמה. נגד נשיא "משלנו" לא מפגינים. לו ישב בוש בבית הלבן, היו המפגינים מפנים את זעמם (המוצדק) נגד הנשיא בוש, כמו שמפגינינו הפגינו נגד ביבי, וההפגנה הייתה מתקיימת הוואשינגטון (ולא בניו יורק), מול הבית הלבן.

 

הפן גרוטסקי-הקומי של ההפגנות האנרכיסטיות הוא שהם דורשים מהממשלה, האחראית לכשלונות ההצלה, להתערב עוד יותר עמוק. על כך בהמשך.

יעקב

 

נכתב על ידי , 10/10/2011 18:15   בקטגוריות במה, בנקים, דמוקרטיה, מחאה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גיא ב-11/10/2011 17:08
 



מחאת רוטשילד בארה"ב.


תנועת מחאה המונית נוסח המאהל ברוטשילד מתפשטת בארה"ב. דיווחנו על כך עוד בטרם זה התחיל, עכשיו זה צובר תאוצה. הנה כמה תמונות. המחאות והמאהלים הופיעו בכ 150 ערים שונות בארה"ב, מאז 17 בספטמבר, ונמשכות ואף צוברות תאוצה.


 

מחאה נגד הסגידה לעגל הזהב.



תמונות רבות נוספות בלינק למעלה.

המחאה הזו קצת שונה משלנו, ברוטשילד. היא מקיפה אנשים מכול הגילים והשכבות (אם כי הרוב, כמו אצלנו, צעירים), והסיסמה העיקרית שלה אינה "דירה בחינם בדיזנגוף-פינת ארלוזורוב" אלא "מלחמה נגד הבנקים והחברות הגדולות, נגד החמדנות".

גם הם אינן מסוגלים לנסח דרישות ספציפיות ומוגדרות, או להציע תכנית לתיקון. הם רק מביעים הרגשה כללית שהמצב לא תקין. בזה הם צודקים הרבה יותר מאשר המפגינים שלנו - המצב בארה"ב הרבה יותר "לא תקין" מאשר אצלנו.

על הצדק שבמחאה האמריקאית, לצד האבסורד שבה, אכתוב בפוסט נפרד.

יעקב

 

 

נכתב על ידי , 10/10/2011 16:55   בקטגוריות מחאה, במה, בנקים, קירקס  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רוטשילד בוול סטריט


לאור הצלחת ההתנחלות בשדרות רוטשילד, ושאר המחאות העממיות באביב הערבי, מתארגן עכשיו מאהל מחאה בוול סטריט.

מה הם רוצים ?   תהרגו אותי אם אני מבין.

המנשר שלהם מלא בפטפוטי סרק בעגה פוסט מודרנית, בלתי ניתנת להבנה, וכנראה חסרת תוכן של ממש. דומה מאד למתנחלי רוטשילד. הנה למשל:

 

our lives are commodities to be bought and sold on the open market amid the culture of ruthlessness and desperation that has arisen to accommodate it.

"חיינו הם סחורה שניקנית ונמכרת בשוק הפתוח בתוך תרבות של אכזריות וייאוש שנוצרה כדי לאפשר זאת."

 

אם מישהו הבין את המשפט הזה, אולי בין מתנחלי רוטשילד, המומחים לנושא, הוא מוזמן להסביר לכולנו.

 

בינתיים, נוכח הסימנים שחגיגת הקיץ ברוטשילד הגיעה לסיומה, אולי יוכלו המתנחלים להמשיך בפיקניק בניו יורק. יש להם הזדמנות פז לעשות שימוש מועיל בנסיון שצברו ולעזור לאחיהם לנפש שמעבר לים. שנראה פעם את ישראל עוזרת לארה"ב ולא להיפך...

על מארגני הז'מבורי בניו יורק הייתי אומר: "א גויישר קופפ". מתנחלי רוטשילד השכילו להקים את המאהל בקיץ, שם בניו יורק עוד עלול לבוא איזה הוריקאן או סופת סתיו ולחסל את הכוונות האציליות של המפגינים.

יעקב

עדכון: גם דה מרקר (עוד שם מטומטם לעיתון כלכלי) מדווח על המחאה הזו, בעברית צחה. הוא כותב שזו "מחאה נגד הבנקים" ושהיא תתקיים בו זמנית בארצות רבות. שיהיה. מקריאה באתר המחאה אינך יכול להבין נגד מה המחאה ובעד מה, חוץ מזה שהם כללית אנשי שמאל שמחפשים עולם חדש.

יעקב

עדכון 2: אם המחאה היא נגד הזרמת כסף ממשלתי להצלת הבנקים - אז אני בעד. היה צריך לתת לבנקים לפשוט רגל. ככה עובדת כלכלה חופשית - מי שמפשל נופל. כמובן שהמחאה נטולת דרישה ספציפיות, המוחים בארה"ב כמו חבריהם ברוטשילד, לא יודעים מה הם רוצים, חוץ מזה שהם יודעים שהן רוצים למחות נגד העולם.

יעקב

 

נכתב על ידי , 15/9/2011 16:04   בקטגוריות בנקים, במה, דולר, טירוף מערכות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זכרונותיה של גיישה


מורין דאווד היא בעלת טור בניו יורק טיימס הכותבת על נושאים שטותיים כמו פמיניזם, מגמות חברתיות, רכילות וכאלה. בדרך כלל, לקרוא את הטור שלה זה ביזבוז זמן נטו, אבל דבר אחד מוכרחים להודות. יש לה הברקות, לפעמים.

 

היום דאווד כותבת על ספר הזכרונות והתקליט של ז'קלין קנדי-אונאסיס - שהתפרסם בניו יורק. הספר והתקליט מכילים ראיון ארוך, של שעות רבות, שז'קלין עשתה עם ארתור שלזינגר, 4 חודשים אחרי שבעלה, הנשיא קנדי, נרצח ב 1961.

בראיון ז'קי מביעה דעות לא מחמיאות על הרבה אישים ונושאים. בין השאר היא אומרת שהפמיניסטיות (התנועה הפמיניסית זה עתה החלה באותו זמן) סולדות מבעלה (הנשיא קנדי) כי הן מפחדות מסקס. (קנדי, כידוע, היה רודף שמלות מצליח). דאווד, הפמיניסטית, כנראה לא אהבה את זה, והיא החזירה לה קטנה. בכותרת.

כותרת גאונית.

יעקב

 

נכתב על ידי , 14/9/2011 22:19   בקטגוריות במה, היסטוריה, נוסטלגיה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יעקב ב-14/9/2011 23:46
 



מצוקת מגהצי הויזות


הסיסמה האופנתית היום היא מצוקת מעמד הביניים. קלטתם את הבדיחה? איך יכולה להיות מצוקה במעמד הביניים ? זו אוקסימורון - סתירה במונחים.

 

מצוקה יכולה להיות רק בשכבות העניות. מצוקה מתרחשת כאשר אין לך את הדברים הבסיסיים ביותר, אין כסף אלא למזון הפשוט ביותר, אין כסף לחשבונות חשמל או טלוויזיה, אין כסף לבגדים או לספרים עבור ילדים. כאשר הילדים גרים 4 בחדר ואין כסף לתרופות (לא עלינו). זו מצוקה.

קחו למשל משפחה לדוגמה: אבא, אמא בשנות ה 40 לחייהם, חמישה ילדים, האבא לא כול כך אוהב לעבוד, והוא גם חולה, ועובד אולי חצאי ימים בעבודות שכר מינימום. האמא מפרנסת את המשפחה בעבודות משק בית. (משפחה אמיתית). זה מקרה של מצוקה אמיתית, ואם אתה במצוקה, אז אתה רחוק ממעמד הביניים.

 

עכשיו תקחו דוגמה של משפחה שנייה (גם כן אמיתית) - שני בני הזוג, בשנות ה 30, משכילים, עובדים בעבודות טובות, מרוויחים יפה. יש 4 ילדים מתחת לגיל בית הספר. הם גרים בדירה גדולה במקום טוב, במרכז, ויש להם שתי מכוניות, וכנראה גם מערכת מיזוג מרכזית בבית, הפועלת 24 שעות, מחשבים, כבלים, הכול. המסכנים האלה לא מצליחים לגמור את החודש, כך הם סיפרו לי. 8000 ש"ח למטפלת, דלק יקר, ביטוחים לשתי מכוניות, חשבונות חשמל, מים ארנונה, משכנתא - המשכורות שלהם לא מספיקות. הם במינוס תמידי בבנק. מסכנים שכמותם. ממש מצוקה של מעמד בינוני. ממש בא לבכות.

 

שאלתי חבר אחר שלי: "תגיד, אתה במינוס?" (כי 80% מאזרחי המדינה הם במינוס כרוני בבנק) הוא ענה: "כן, אישתי מגהצת את הוויזה כול הזמן, בלי קשר לשום דבר, ואני תמיד במינוס."

זו המצוקה של מעמד הביניים. הם מגהצים את הוויזה כול הזמן, ובוכים שלא מצליחים לגמור את החודש.

חברה, תפסיקו לבכות.

אם אין לכם כסף, תבזבזו פחות. תוותרו על מכונית אחת. תכבו את המזגן מדי פעם. תעברו לדירה יותר זולה, במקום יותר מרוחק. אם אין כסף למטפלת אז שיקח אחד מבני הזוג חופש מהעבודה ויגדל את הילדים כמה שנים. זה מה שכולם עשו בעבר. תפסיקו להוציא כסף שאין לכם. תפסיקו לדרוש מהממשלה כסף שאין לה.


אבל המשבר אמיתי. המשבר נקרא משבר גיהוץ הוויזות. במקום להיגמל ממשבר נפשי וחינוכי זה, רצים ילדי השמנת ובוכים לממשלה "מגיע לי". מגיע לי וויזה ללא תקרות או מגבלות, על חשבון אחרים. וקוראים לזה - "מצוקת מעמד הביניים".

יעקב

 

 

 

נכתב על ידי , 5/8/2011 09:51   בקטגוריות במה, דירה, כלכלה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



המניפסט הקומוניסטי של ילדי השמנת


מפגיני המאהלים, שלא היה ברור עד עתה מה הם בדיוק רוצים, שוקדים על הכנת מסמך דרישות. הנה הדרישות של ילדי השמנת "הצפונפונים" (ביטוי קולע של מרגול) - המסתכמות למיסמל אידיולוגי-קומוניסטי-פוליטי חסר משמעות מעשית.

1. דירה חינם בצפון ת"א לכול דורש... טוב הם לא ניסחו את זה ככה, הם הסתירו דרישתם מאחורי קישוט מילולי אחר, אבל זה מה שהם רוצים.

2. הגדלת היקף הדיור הציבורי. אנו ראינו שכאשר ממשלות כאן ובחו"ל בנו דיור ציבורי בשנות ה 50-60 הם בנו מפלצות נוראיות, שגם עניים סירבו לגור בהן, אפילו בחינם, והממשלות נאלצו לפוצץ את המבנים. כעת מבקשים הצפונבונים אותה זוועה מחדש. דעו לכם: אם יהיה דיור ציבורי חדש (חו"ח) הוא יהיה בשדרות ולא בת"א. זה לא רלוונטי לכם, ילדי השמנת.

3. פיקוח על שכ"ד. - כבר כתבנו על זה. זה יהרוס לחלוטין את שוק הדירות להשכרה. לא יהיו יותר דירות, גם לא במחיר גבוה.

4. ביטול הורדת המיסים המתוכננת. שיקחו יותר מהעשירים. דמוגוגיה הקומוניסטית בהתגלמותה - לקחת מהעשירים - הופכים את הקינאה לעקרון פוליטי.

5. דיור "בר השגה" - סיסמה יפה - איך?

6. חינוך חינם מגיל אפס - כלומר פעוטונים על חשבון המדינה. קריאת הקרב המודרנית: תנו לנו!  בזמני - אם לא היה כסף למטפלות ופעוטונים הייתה האמא נשארת בבית ומטפלת בילדיה. איזה מפגרים היינו אז. שהאימא תטפל בילדיה? איפה נשמע כדבר הזה ? עכשיו, בעולם המודרני, המדינה צריכה לטפל בילדים, והאמא תבלה באוניברסיטה, על חשבון המדינה.

7. הורדת מיסים עקיפים. אני בעד. אני באופן עקרוני בעד כול הורדה של מס. איך בדיוק הורדה של מע"מ מ 16% ל 15% ישפיע על משהו לא ברור לי. על זה מקימים מחאה המונית? הם הכניסו את זה סתם, כי זה פופולרי.

8. התנגדות לווד"לים (הוועדות החדשול לדיור לאומי - לזירוז תהליכי אישור בניה). הצפונבונים רוצים יותר בירוקרטיה, יותר מקלות בגלגלים, יותר האטה לתהליך הבנייה, העיקר - יותר כוח למתנגדים כרוניים לעצור תהליכי בנייה. כיצד זה מקדם "דיור בר השגה"? לא הדיור בראש דאגתם, אלא האידיולוגיה והכוח.

9. התנגדות להפרטות למיניהן, בייחוד להפרטת קרקעות. עוד סעיף אידיולוגי טהור, לא מקדם הוזלת הדיור אלא את ייקור הדיור. האידיולוגיה מעל לכול אצל הצפונבונים, אפילו במחיר התייקרות הדיור שנובע מספסרות מונופוליסטית של מנהל מקרקעי ישראל בקרקעות המדינה.

 

לסיכום: זהו מנשר אידיולוגי טהור, קיצוני וקומוניסטי. אין בו שום צעד להקלה של מצוקה מעשית - כי אין שום מצוקה מעשית - כול ההפגנה הזו הוא הפגנה אידיולוגית טהורה של ילדי השמנת, ילדי הפייסבוק, ילדי הסושי והנרגילה, ילדי ג'ינסים של מעצבים, ילדי הסוציאליסם עם המרצדסים.

(ומוטי, שיהיה בריא, רצה להפיץ ביניהם מנשר קפיטליסטי....  ).

יעקב

נכתב על ידי , 2/8/2011 16:45   בקטגוריות במה, דירה, דירות להשכרה, דמוקרטיה, השמאל הראדיקלי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יעקב ב-2/8/2011 19:19
 



אוכלוסייה מזדקנת


הנה גרף המתאר את שיעור האוכלוסייה המזדקנת בארצות שונות בעולם. הוא מתאר כמה זקנים בני 65+ יש לעומת צעירים (בגיל העבודה) בגילאי 15-64.


המצב גרוע מבחינה כלכלית. הזקנים צורכים הרבה משאבים - הם גם מקבלים קיצבאות, וגם צורכים כמעט את כול ההוצאה האדירה שעולה מערכת הבריאות.

 

לכאורה - הזקנים יצרו במשך חייהם מספיק עושר, ועכשיו יש להם חסכונות, והם חיים לא על חשבון הצעירים אלא על חשבון החסכונות שלהם והעושר שצברו. אלא שמרבית העושר שחסכו הוחרם ובוזבז על ידי הממשלות, ועכשיו הזקנים חיים למעשה מהמיסים שהממשלות מצליחות לגבות מהצעירים, ומ"הלואות" - דהיינו - גילגול החוב לדורות הבאים.

 

למה הצעירים נספרים החל מגיל 15 לא ברור לי. יש מעט צעירים שמתחילים לעבוד ולייצר בגיל 15. הרוב מתחילים רק בגיל 21-24 והרבה, עוד יותר מאוחר (אם בכלל).

המצב הזה הוא - איך נהוג להגיד? "לא בר קיימא". not sustainable

יעקב

נכתב על ידי , 22/7/2011 09:54   בקטגוריות במה, הגנה עצמית, טירוף מערכות, ניוון  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הסלולאר, הסרטן ותעשיית ההפחדה


יש סוג מסויים של אנשים, וסוג של אירגונים של אותם אנשים, שמנסים בכול כוחם להפחיד אותנו. זריעת פחד זו הפרנסה וההנאה שלהם. בייחוד פחד מכול דבר הקשור בטכנולוגיה, מכונות ומכשירים חדשים.

הנה דוגמה טובה: אירגון הבריאות העולמי פירסם נייר המזהיר ששימוש בטלפונים סלולריים "ייתכן" וגורם לסרטן. בכך מצטרפים הטלפונים הסלולריים למלפפנוים חמוצים וקפה שגם הם "ייתכן" וגורמים לסרטן, לפי הרשימה של ארגון הבריאות.

ה"מחקר" שעליו מסתמך ארגון הבריאות העולמי מבוסס על תשאול של אנשים שלקו בסוג מסוים של סרטן המוח (גליאומה). שאלו אותם כמה נהגו לשוחח בטלפון סלולרי, וגילו שאלה שהעידו ששוחחו הרבה - מחלתם הייתה חמורה יותר. הבעיה שהעדות של אנשים, על פי זכרונם, אינה מדוייקת, ומצאו, לאחר שבדקו פירוט שיחות, שהזכרון הטעה אותם, והמחקר מבוסס על נתונים לא אמינים.

בנוסף - אין עלייה בתחלואה בסרטן המוח הזה, בארה"ב. היינו מצפים ש 20 שנה של שימוש אינטנסיבי בטלפון סלולרי ייתן אותותיו, אבל כאמור, אין מבחינים בעלייה בתחלואה בסרטן. אדרבה, יש ירידה בתחלואה, כנראה מסיבות אחרות. ושלישית: בניגוד לקרינת רנטגן או קרינה גרעינית, הקרינה הסלולארית היא מאד חלשה (פי מיליון) ואינה מסוגלת לפגוע בתאים שלנו. לכן - המנגנון כיצד הקרינה הסלולארית יכולה לגרום לסרטן אינו יודע ומוכר.

מכון הסרטן הלאומי בארה"ב אינו מקבל את קביעת ארגון הבריאות העולמי ונמנע מלהגדיר את הקרינה הסלולארית כמסרטנת בפוטנציה. מחקרים אחרים לאמצאו קשר בין קרינה סלולארית לסרטן.

 

אבל אלה שעושים את ההפחדה למקצוע שלהם, ומתפרנסים היטב מזה, מנסים להפחיד אותנו בכול כוחם, עם או בלי סיבות טובות.

והעיתונות, המתפרנסת מסנסאציות, ממהרת להפיץ את ההפחדות בקול תרועה גדול. אל תשימו לב.

 

יעקב

נכתב על ידי , 17/7/2011 18:05   בקטגוריות במה, הגנה עצמית, מדע וטכנולוגיה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יעקב ב-18/7/2011 21:21
 



מאימרותיו של דון קולאצ'ו - המשך.


הנה עוד כמה מאימרותיו של דון קולא'צו (ניקולס גומז דאבילה):

 

האתאיזם של מערכת פילוסופית מתבטא פחות בשלילת האל ויותר בכך שהיא אינה מוצאת לו מקום בתוכה.

 

לפעמים אנו מטילים ספק בכנות של האנשים שמשבחים אותנו, אבל לעיתים רחוקות מטילים ספק בנכונות התשבוחות.

 

הבעיות החברתיות הן המקלט הנאה של אלה שבורחים מבעיותיהם האישיות.

 

אם אנו לא מאמצים מסורת רוחנית שמפרשת את החיים, נסיון החיים לא מלמד דבר.

 

האיבר של העונג הוא האינטליגנציה.

 

כולנו מכירים, בכול התחומים, סמלים (רס"רים, בארץ) שמזלזלים  באלכסנדר (הגדול).

 

יעקב

 

 

נכתב על ידי , 16/7/2011 14:04   בקטגוריות אמנות, במה, נוסטלגיה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חוק החרם - שיטה חביבה על השמאל


רבים הביעו הסתייגות מחוק החרם שהתקבל בכנסת. הם צודקים. חוק החרם פוגע בזכויות הפרט. הוא כנראה לא ניתן ליישום כי הוא מעורפל, וכנראה שקשה יהיה להשיג הרשעות או פסיקות של פיצויים על פי חוק זה. לכן ערכו המעשי מועט. ערכו הגדול (בעיני תומכיו) הוא ערך הצהרתי: המדינה מצהירה שהיא נגד חרמות. מטרה נוספת היא להפחיד - להפחיד את האנשים מלהטיל, או להכריז על הטלה של חרם. בכך הוא חוק פוגעני, פוגע בזכויות הפרט. המדינה לא צריכה להפחיד אנשים. לא לכך נועדו החוקים. הוא עוד אחד מהחוקים הרבים והמזיקים שהכנסת מחוקקת מתוך הנחה שכמה שיותר חוקים יותר טוב. האמת היא הפוכה - יש יותר מדי חוקים.

 

הייתי יותר שמח אם כול הזועקים בקולי קולות נגד חוק זה (חוגי השמאל) היו זועקים באותו קול נגד כול החוקים הפוגעים החופש הפרט. יש הרבה חוקים כאלה שדווקא אנשי השמאל אוהבים, ומקדמים. למשל חוקים נגד הסתה גזענית, או חוקים נגד hate speach - כלומר ביטויים פוגעים נגד מיעוטים. כול החוקים האלה פוגעים בחופש הדיבור. השמאל המציא את הפטנט של נסיון לאכוף בחקיקה חוקי "תקינות פוליטית" political correct , קודים של התבטאות (בקמפוסים בארה"ב) למשל.

אז אנשי השמאל מתיחסים לחופש הפרט בצורה סלקטיבית ותועלתנית - כאשר זה משרת את האינטרסים האידיולוגיים שלהם הם בעד חופש הפרט, וכאשר לא - הם נגד חופש הפרט. באו אנשי ימין (שחופש הפרט פחות שגור בלשונם) ואימצו עקרונות תחיקה של השמאל. השמאל לא אוהב את זה. הדבר דומה לדתיים שמפעילים את כוחם הפוליטי כדי לקבל קיצבאות - עוד שיטה שלמדו מהשמאל.

 

אם נחזור לנושא החרם - אילו היו מטילים חרם, למשל, בחו"ל, על מפעל בבעלות יהודית, או כושית - כולם היו מזדעקים והיו צועקים: "צריך חוק נגד זה, צריך לאסור חרמות כאלה" (ויש חוקים כאלה). הם לא היו צודקים. חופש הפרט הוא חופש פרט, ולא צריך לפגוע בו גם אם משתמשים בו למטרות שאנו שונאים. זה המבחן של עקרון חופש הפרט. קל לזעוק "חופש הפרט" כאשר פוגעים בנו, ובקרובים לנו. אבל המבחן האמיתי הוא אם אנו זועקים "חופש הפרט" גם כאשר פוגעים באנשים שאנו שונאים (אם הפגיעה אינה כוחנית).

אז אני נגד חוק החרם, אבל זעקות ה"געוואלד" של השמאל יותר צורמות מהחוק עצמו, ואני לא יכול להמנע מקצת שמחה לאיד.

יעקב

נכתב על ידי , 14/7/2011 16:10   בקטגוריות במה, זכויות האדם, חוק  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יעקב ב-14/7/2011 19:13
 



אימרותיו של דון קולאצ'ו


המשך לסידרה של אימרותיו של דון קולאצ'ו

 

Society until yesterday had notables; today it only has celebrities.

בעבר היו בחברה אנשים מכובדים. היום יש רק סלבים.

 

In the modern state there now exist only two parties: citizens and bureaucracy.

במדינה מודרנית יש רק שתי מפלגות: האזרחים והבירוקראטיה.

 

No one is more insufferable than a man who does not suspect, once in a while, that he might not be right.

איש אינו כה בלתי נסבל כמו זה שאינו חושד, לפעמים, שייתכן והוא אינו צודק.

 

A bureaucracy ultimately always ends up costing the people more than an upper class.

 

בסופו של דבר, הבירוקראטיה עולה לאנשים יותר מאשר המעמד העליון.

 

יעקב

נכתב על ידי , 16/5/2011 18:02   בקטגוריות במה, שקיעת המערב, תרבות ובידור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרקש, היהודי הצ'ילני


היהודי הנחמד בתמונה הוא ליאונרדו פרקש קליין, בן 43. הוא הבעלים של המכרה המפורסם, סן חוסה בצ'ילה שבו היו לכודים 33 כורים שחולצו במבצע הרואי לפני חודש.



אביו דוד, יהודי הונגרי, היגר לצ'ילה בשנת 1939, הוא ברח מהנאצים מטרנסילבניה שברומניה. דוד הצליח פעמיים בצ'ילה ובברזיל והיה הבעלים של מספר מכרות, אך מכרותיו הולאמו. דוד היה חובב מוסיקה מושבע ונתן לבנו שיעורי פסנתר מגיל 2. בגיל 15 הרכיב ליאונרדו תזמורת משלו וקיים מופעים בכול דרום אמריקה. בגיל 21 היגר לארה"ב והתפרנס מהופעות במועדוני לילה בלאס ווגאס, והרוויח את המיליונים הראשונים שלו. בגיל 27 הוא נישא בארה"ב לבחורה שאביה היה הבעלים של שרשרת מלונות בהן הוא הופיע. הוא ירש רכוש רב ממשפחת אישתו, שהתווסף לרכוש שצבר בעצמו. ב 2004 נפטר אביו, והוא החליט לחזור לצ'ילה ולחזור לעסקי המכרות, כי השתעמם בארה"ב. מלבד המכרה שהתמוטט יש לו עוד 3 מכרות ברזל, שמייצאים כ 3 מיליון טון עופרת ברזל כול שנה. יש לו גם צי של מכוניות פאר ומטוס סילון פרטי. הוא מסודר בחיים.

בצ'ילה הוא נודע בשל פעילותו הפילנטרופית, הוא תורם כספים רבים מאד למטרות צדקה, וגם קיים מסיבות מפוארות. הוא אף שקל להיות מועמד לנשיאות צ'ילה, אך כאשר נודע הדבר החלו להופיע מאמרי ביקורת והשמצה חריפים נגדו והוא וויתר על הרעיון. (זוכרים את חודורקובסקי ברוסיה?)  אמרו עליו שהוא שוויצר, ראוותן ולא מתאים לאופי הצ'ילני. מה שלא אמרו (אבל התכוונו) הוא שהוא יהודי.

כעת מנסה פרקש למכור את מכרותיו, או את מרבית חלקו בהם, ולהקדיש את זמנו לפילנטרופיה.

סיפור נחמד.

יעקב

 

נכתב על ידי , 21/11/2010 12:07   בקטגוריות במה, היסטוריה, יהודים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ישראל ב-20/7/2013 23:23
 



כדאי להיות עובד מדינה


גם בארה"ב לא רק אצלנו. הנה: המועסקים בשירות הממשלה הפדראלית (עובדי מדינה) הרוויחו בממוצע במשכורת והטבות 123 אלף דולר לשנה בשנת 2009 לעומת המשכורת הממוצעת במגזר הפרטי שהייתה 61 אלף דולר (פחות מחצי).

משתלם אם כן להיות עובד מדינה, משתלם מאד. וגם, כידוע, אתה לא עובד מי יודע מה קשה, וגם אתה מובטח מפני פיטורין.

 

 פועלי כול העולם, עורו, השליכו את כבליכם. תנערו מעליכם את הפרזיטים, עובדי המדינה, שחיים על חשבונכם ועושקים אותכם!

יעקב

נכתב על ידי , 17/11/2010 19:27   בקטגוריות במה, דמוקרטיה, הגנה עצמית, זכויות האדם, כלכלה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יונתן ב-17/11/2010 20:22
 



המונופול וה"התחייבות"


כמה חברות של שרותים במשק מרגישות עצמן חזקות, בחסות המונופול הממשלתי שהן נהנות ממנו, ומנצלות את מעמדן כדי להציק לציבור לקוחותיהן ולהתעלל בהם בצורה חצופה. הן מנסות לכפות על הלקוח התחייבות - התחייבות שבמסגרתה אתה לא יכול לעבור לספק אחר במשך תקופה מסוימת.

מדובר כמובן על חברות הסלולר, אבל גם חברות הכבלים קפצו על המציאה ואימצו את הנוהג הפסול. הן דורשות "התחייבות" - פעם זה היה של 36 חודש, עכשיו רק 18 חודש (ללקוח פרטי) בעקבות חקיקה מתקנת. אם אתה מפר התחייבותך אתה צפוי לקנס גבוה.

אני לא מדבר על רכישת מכשירים בתשלומים. אם רכשת מחברת סלולר טלפון (במחיר מופקע, פרייר) ורכשת אותו בתשלומים - אתה חייב לעמוד בתשלומים עבור המכשיר. אבל לא ייתכן לכפות על אדם תשלום על שירות, אם האיש חפץ להפסיק להשתמש בשרות או לעבור לספק אחר. ההתחייבות הזאת היא הפרה של זכויות הצרכן.

 

האם ייתכן למשל, שהסופרמרקט בו אני קונה יסרב למכור לי אלא אם כן אתחייב לקנות אצלו לפחות במשך שנה ?

הייתכן שהעוזרת תסרב לעבוד אצלי אלא אם אתחייב לשכור אותה לשנה ? או הספר יסרב לספר אותי בגלל שלפני חודש הסתפרתי אצל ספר אחר ?

או שהבנק, או קופת החולים יסרבו לפתוח חשבון או לרשום אותי אם לא אתחייב לשנה וחצי ?

לא, לא ייתכן. בתחומים אלה יש תחרות. חופש הבחירה של הלקוח הוא דבר קדוש.

 

בתחום הסלולר והכבלים יש מונופול. חברות מעטות נותנות שרות, והן מתואמות ביניהן - והלקוח דפוק וחסר אונים.

 

זוהי דוגמה טובה לפגמי הרגולציה הממשלתית. הממשלה יצרה את המפלצות האלה, כאשר היא מנעה ומונעת, כניסתם החופשית של ספקי שרות לשוק (מפעילים של רשתות סלולריות וכבלים). על הממשלה להתיר שוק חופשי, להתיר כניסה של כול ספק מעוניין, ללא רישוי מוקדם וללא מגבלות.

בינתיים יש לאסור כליל את הנוהג הפסול של התניית שרות ב"בהתחייבות". 

 

אני, למשל, כאשר שמעתי שספק שרותי טלוויזיה (yes ) - דורש התחייבות לשלוש שנים, ואינו מוכן לספק את השירות ללא התחייבות, טרקתי להם את השפופרת. אם גם HOT יסרבו לחבר אותי ללא התחייבות אאלץ לותר על הטלוויזיה. כלומר - אשמח על התירוץ להפטר מהקופסה המטומטמת הזאת.

יעקב

נכתב על ידי , 14/9/2010 19:05   בקטגוריות במה, הגנה עצמית, זכויות האדם, כלכלה  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יעקב ב-15/9/2010 21:34
 



סכיזופרניה


.כאשר אתה מדבר עם אלוהים זה נקרא תפילה,
אבל כאשר אלוהים עונה לך זה כבר סכיזופרניה.
(מהבלוג של שירי)
נכתב על ידי , 7/4/2010 11:15   בקטגוריות במה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של shiri* ב-7/4/2010 11:24
 




דפים:  
כינוי: 

בן: 63

תמונה




71,902
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , כלכלה וצרכנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוטי היינריך אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוטי היינריך ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ