לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קו ישר


איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2015

השטן במוסקבה והשלומיאלים המושחתים בירושלים


תחת הכותרת "השטן ממוסקבה" (שם של ספר), כותב גיא רולניק (עורך דה-מרקר) כתבת קינה ותוכחה אורכה על השחיתות והאטימות של "כל חלקי החברה הישראלית" כביכול, על הנורמות המקולקלות בישראל שהולידו מבול של חקירות והרשעות על מקרי שחיתות של נבחרי ציבור.

 

בקולמוס קליל ורהוט מגולל רולניק את הסיפורים על הגאידמקים (ארקדי גאידמק), "אולמרטים, דנקנרים, טייקונים, אנשי המעטפות, גיבורי הנדל"ן, וכוכבי ההון-שילטון-עיתון". האנשים האלה (שחלקם צברים, לא כמו גאידמק), "השתלטו על חברות, תרמו מאות מיליונים, קנו עיתונאים, התחברו לפוליטיקאים, וכמה מהם קינחו בפשיטת רגל רעשנית." ממשיך רולניק:

 

וכן, מכיוון שהם היו משלנו, עם חיבורים עמוקים ונאמנויות ותיקות של עשרות שנים בתוך הממסד הישראלי - לפוליטיקה, לעיתונות ולאקדמיה - הם ידעו להשתמש בכסף ציבורי ובכספי פנסיות מקומיות, במונופולים לגיטימיים, בהטבות מהמדינה בהרבה יותר כישרון ואלגנטיות ממנו [מגידמאק]. ולראיה: בעוד שהוא יושב במוסקבה, מושפל ורחוק, הם עדיין מקבלים זמן מסך ואינצ׳ים בעיתונים של החברים הטובים שלהם מהימים העליזים.

 

השטן החדש, הוא, (בנוסף לקודמים, לא במקומם...) אביגדור ליברמן הרוסי, וכול הנחקרים בשחיתות ממפלגתו. אומר רולניק:

 

כמו בסיפור גאידמק, כמו עם הדנקנרים, האולמרטים, ההירשזונים או אנשי פורום החווה של משפחת שרון, אלה אינן תופעות ייחודיות ואין להן שום קשר למפלגה מסוימת או למקורותיה: זאת רק המראה שבה נשקף כל אחד מאתנו מקטן ועד גדול, מהימין ועד השמאל....

"ישראל ביתנו, כמו גאידמק, כמו אותו אוליגרך, לא המציאה כלום ולא הביאה כלום. זאת אינה פרשת ישראל ביתנו: זהו פרצופם של הפוליטיקה הישראלית ושל המגזר הציבורי הישראלי. מה שמפא״י עשתה במשך עשרות שנים, מה שהליכוד עשה בשנים שבהן היה בשלטון - הם עשו, לכאורה, בשנים האחרונות. " (הדגשה שלי) ממשיך רולניק:


ברוב חלקי המגזר הציבורי, המעסיק יותר ממיליון איש, טבועה עמוק תרבות מינויים וקידומי המקורבים. היא כל כך מושרשת עד שהיא נתפשת כמובנית מאליה. בחלק מהגופים, בעיקר בעיריות, במונופולים וברשויות גדולות, מקובל לחלוטין שיש חמולות משפחתיות או מקורבות למפלגה מסוימת, שמנהלות את הגיוסים והקידומים בארגון.

קידום או גיוס בני משפחה או סתם חברים וסידורי עבודה לקרובי משפחה של אנשים עשירים ומשפיעים לא דוקרים את העין כמו מעטפה או צ׳ק. הרבה יותר קשה לזהות אותם, אבל הם אינם שונים ערכית, אתית ומהותית: הפקיד מחליט לפי שיקול אישי ולא ענייני. טובת ההנאה בגיוס ובקידום של מקורבים יכולה לעלות למשלם המסים מיליונים רבים - לא פחות, לעתים הרבה יותר, מ״קיקבק״ שעובר למאכער שמארגן כספים לעמותה מקורבת.


רולניק מספר גם על בנימין בן אליעזר (יו"ר מפלגת העבודה, בעבר), שחוץ מהכספים שקיבל לכיסו שלא כדין לכאורה (יש המלצה להעמידו לדין), סידר ג'ובים  בחברת החשמל למקורביו, שלא על פי "כישורים".

רולניק:

"אין נושא גדול וחשוב יותר מאשר איכות הממשלה והמגזר הציבורי, יושרתם ומקצועיותם. אין מקצועיות בלי יושרה ואין יושרה בלי מקצועיות. המדד החשוב ביותר לאיכות הממשלה הוא הדרך שבה מתבצעים המינויים ומתקבלות ההחלטות: האם הם על בסיס ענייני, לגופו של נושא, על פי הכישרון - או שיש אינטרסים זרים המדריכים את הפוליטיקאי או משרת הציבור? "


ומה המסקנות של רולניק, מה הלקח וההמלצות לתיקון?

 

הנחת העבודה של הימין הכלכלי היא שמגזר ציבורי תמיד ישרת בעיקר את עצמו - את הפוליטיקאים והפקידים.  [ נכון מאד! אפילו רולניק קולט את זה!] 

ממשיך רולניק: זאת הנחה שאי אפשר לקבל  [כלומר – נמשיך להאמין באוטופיות, לא נסכים לראות את המציאות], משום שגם הכלכלנים הימניים ביותר מבינים שהמגזר הציבורי הוא היחיד שיכול לספק מוצרים ושירותים ציבוריים כמו צבא, משטרה וחינוך. 

 

מה שייך "צבא משטרה וחינוך" לכאן? נכון – המדינה צריכה לתת בטחון והגנה לאדם (צבא, משטרה, חוקים ומערכת משפט) – את זה לא יכולים לארגן אחרת. (על החינוך אפשר להתווכח). אבל אין זה אומר שהמדינה צריכה לעשות מיליון דברים נוספים שהיא עושה – נמלים, תחבורה, חשמל, מטוסים (התע"א) חברות ממשלתיות, בריאות, רגולציות בלי סוף של כול תחום פעולה בחברה, ועוד, ועוד.

כולם (כולל רולניק) רואים בדמיונם בממשלה (או במגזר הציבורי) משהו כמו אלוהים. לפי השקפתם הממשלה היא האבא הגדול שלנו, היא כול יכולה – (כול פגם היא תתקן, כול בעיה – תפתור) היא יודעת הכול והיא סופר חכמה, עושה הכול בחוכמה, ביושר, ובטוב לב, למען טובת כולם. זאת טעות. זאת אידיאליזציה, זאת אוטופיה. אין ממשלה כזו. הממשלה אינה האלוהים. הממשלה היא בסך הכול חבורה של פוליטיקאים שלומיאלים ומושחתים, שפועלים, קודם כול למען האינטרסים האישיים של עצמם. אין ממשלה אחרת, לא יכולה להיות ממשלה אחרת. הממשלה והמגזר הציבורי הם הגוף המושחת מהיסוד שהיטיב לתאר רולניק במאמרו. לא יכול להיות אחרת. זאת המציאות, להבדיל מפנטזיות ומאוויים. רולניק עצמו אומר זאת:

 

"לכן הגיע הזמן להבין שהפוליטיקאים, הישנים והחדשים, מהשמאל ומהימין, מהמרכז ומהשוליים הם האחרונים שיסמנו כיוון חדש." ... נכון! אבל אין פוליטיקאים אחרים. לא יכולים להיות אחרים. זה מה יש.


ולבסוף – הוא פונה בתוכחה כללית, ומאשים "אותנו" – דהיינו את כולנו, את "החברה הישראלית". הסיפור הזה של  "כולנו אשמים" – זה מתכון בדוק להתחמק ממסקנות, מאחריות ומשינוי. הטפות מוסר מעורפלות וריקנית נוסח "תסתכלו במראה" לא מובילות לשום מקום.

 

הממשלה מורכבת, בהכרח, ממושחתים ושלומיאלים שרודפים אינטרסים אישיים. לא יכול להיות אחרת. המסקנה יכולה להיות רק אחת: הממשלה אינה מסוגלת לבצע את כול מה שאנו היינו רוצים שתעשה. עלינו להכיר במגבלות, לתת חופש מרבי  לאנשים לפעול ללא תלות או סייגים מצד הממשלה. עלינו להגביל את תחומי הפעילות הממשלתית למינימום ההכרחי – ביטחון, משטרה, בתי משפט, חוקים.

הדבר לא מתיישב עם האידיאולוגיה של רולניק (ומרבית האנשים בישראל), והם ממשיכים לחלום על אוטופיה, על אבא טוב ומיטיב, למעלה, בממשלה, שייקח אותנו ביד, ויכוון את חיינו, יספק את צרכינו, ויפטור אותנו מאחריות, ממאמץ ומסכנות הקיום. הם ממשיכים לחיות בעולם של חלומות לא מציאותיים.

יעקב

נכתב על ידי , 26/1/2015 15:21   בקטגוריות דמוקרטיה, טירוף מערכות, משטר, סוציאליזם  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נידטרמי ב-30/1/2015 12:21
 



רפואה שוויונית היא אוטופיה


פרק 4 בסדרה על רפואה ודוח גרמן,  פרקים קודמים כאן, כאן וכאן.


וועדת גרמן הוקמה, למעשה, כדי להילחם בשר"פ (שרות רפואה פרטי). שר"פ פירושו שבתי החולים הציבוריים ישכירו את חדרי הניתוח שלהם,  אחרי הצהריים, לביצוע ניתוחים פרטיים. הבעיה, הקיימת מאז ומתמיד, היא כשל כרוני ובלתי ניתן לתיקון של בתי החולים הציבוריים: חדרי הניתוח שלהם, שבהם ציוד יקר ערך, עובדים בין השעות 8-16, וסגורים (מושבתים) בשאר שעות היממה (חוץ מניתוחי חירום), כי מערכת הבריאות הציבורית לא מסוגלת לארגן משמרת שנייה של אחיות ורופאים מנתחים. רעיון השר"פ הוא, להשכיר ולנצל את חדרי הניתוח, בשעות שהם במילא סגורים, לביצוע ניתוחים פרטיים, תמורת דמי שכירות שיניבו הכנסה טובה לבתי החולים, והכנסה נוספת לרופאים. השר"פ כבר פועל במספר בתי חולים, הוא פעל בעבר בכול בתי החולים הממשלתיים ללא אישור רשמי, במסגרת מה שכונה "רפואה שחורה", והופסק (במרבית בתי החולים), לפי הוראת היועץ המשפטי של הממשלה והבג"ץ. הפעלת השר"פ היא דרישה, ומשאלה, של הרופאים – ומיותר לציין: של החולים, המייחלים לאפשרות לניתוחים בלי תור.

 

לאנשים רבים בארץ (כנראה לרוב הגדול) יש סלידה רגשית ואידאולוגית עמוקה מ"רפואה פרטית" או "רפואה מסחרית" או "טיפול רפואי תמורת כסף". (כאילו ששירותי רפואה הממשלתיים לא עולים כסף..., כאילו שיש משהו בכלל שלא עולה כסף...). בעולם האידיאלי (והאוטופי) שלהם – כולם מקבלים טיפול רפואי מושלם "בחינם" מהממשלה. (לפי השקפה הזו, הממשלה – כוחה וחוכמתה אדירים – ואין דבר שהיא לא מסוגלת לעשות).

 

העקרונות האידאולוגיים שעמדו בייסוד דו"ח גרמן (גרסת הרוב) הם שניים, שניהם מוטעים:

1. שירותי הרפואה חייבים להיות מנוהלים בצורה ריכוזית ובלעדית, על ידי הממשלה (בשיטה הבולשביקית).

2. שרותי הרפואה צריכים להיות חינמיים ושוויוניים.

 

על החלק הראשון – ניהול ממשלתי ריכוזי  - לא צריך להרחיב את הדיבור. מייסדי מדינת ישראל היו בעלי אידאולוגיה סוציאליסטית חזקה, ויורשיהם היום (מרבית העם) עדיין מאמינים בה. הם עדיין מאמינים שהממשלה חייבת לנהל את הכול: החינוך, האנרגיה (גז וחשמל) התחבורה (נמלי ים ואוויר), המחצבים (ים המלח), הבנקים, הפנסיה, ו – קל וחומר - הרפואה. המושגים "פרטי", "מסחרי", "למטרות רווח" נחשבים פויה, גועל נפש, מוקצה מחמת מיאוס. רק הממשלה היא האלוהים, היא בעלת חוכמה עילאית, נקיון כפיים, ויכולת מופלאה.

 

זה היה על "ריכוזיות", אכתוב כעת קצת על "שוויוניות".  בני אדם אינם שווים, לא יעזרו המשאלות או הפנטזיות. יש בני אדם גבוהים ויש נמוכים, יש שמנים ויש רזים, יש יפים ויש מכוערים, יש חכמים ויש טיפשים, יש כישרוניים, ויש חסרי כישרון, יש בריאים ויש חולניים, יש חרוצים ויש עצלנים, ומעל לכול: יש ברי מזל ויש בישי מזל. מכול הסיבות האלה יש עניים (הרוב, ברירת מחדל) ויש עשירים (מעטים יחסית). זו לא אידאולוגיה – זו עובדה, זאת המציאות, אין, ולא יכולה להיות, אחרת. 

אנו יכולים, וחייבים, לדאוג שיהיה שוויון בפני החוק. אנו לא רוצים שיהיו חוקים האוסרים על סוג מסוים של אנשים (למשל הכורדים, או היהודים) להחזיק באדמה או לעבוד במשרות מסוימות, בעוד לסוג אחר של אנשים הדבר מותר. החוקים צריכים להיות שווים לכול בני האדם, זה אפשרי, וזה כבר קיים למעשה (ההפליה החוקית בין מעמדות בוטלה במאה ה 19).  אבל אנו לא יכולים, ולא צריכים, לכפות שוויון בתוצאות. אנו לא יכולים ולא צריכים (הדבר בלתי מוסרי) לכפות על כול האנשים לחיות באותם הבתים, ללבוש אותם הבגדים, או לנהוג באותן מכוניות. חופש הפרט מחייב שכול אחד יחיה את חייו לפי הבנתו, בהתאם להעדפותיו, לפי יכולתו, בדרך שהוא בוחר, ולא בדרך אחידה ו"שוויונית" שכופים עליו מלמעלה.

 

לכן מותר לאנשים לרכוש שירותי בריאות לפי רצונם ויכולתם, ואסור (בלתי מוסרי) שהממשלה תמנע מהם שירותי בריאות כאלה או אחרים בטענה "זה לא שוויוני". אנו צריכים לשאוף שיהיו זמינים, בישראל, כמה שיותר שירותי בריאות, גיוון רחב ככול האפשר בסוגי הטיפולים ורמתם. גם אם הממשלה מספקת (באמצעות "סל הבריאות"), שירות בסיסי, ב"חינם", לכול – היא לא צריכה לפגוע בנדבך השני – בשרותי הבריאות הפרטיים (עם או בלי ביטוח משלים) – שאזרחי ישראל זקוקים להם, רוצים אותם, ומוכנים לשלם עבורם. הרפואה הפרטית מספקת שירותי בריאות חשובים, ומשפרת את הרמה הכללית של שירותי הבריאות בישראל. (היא גם "מפנה" מקום ומקצרת את התורים לניתוח החינמי, הציבורי).

 

מתוך הידיעה: " לטענת רוב חברי הוועדה, שילוב של מימון פרטי בבתי החולים הציבוריים יפגע בעקרונות השוויון והערבות ההדדית שבבסיס חוק ביטוח בריאות ממלכתמה שוועדת גרמן המליצה – בשם השוויונות, זה לפגוע בשירותים הפרטיים."


הוועדה שואפת להשיג שוויוניות בין הגבוה לנמוך על ידי קיצוץ ההפרש בגובה (עריפת הראש של הגבוה), כדי שכולם יהיו שווים, ברמה הנמוכה. הם גם ממליצים להטיל מגבלות על תיירות מרפא (מיסים ומגבלות כמותיות), כי תיירות מרפא זה "עסק" – ועסק זה פויה. (תיירות מרפא היא תרנגולת המטילה ביצי זהב).

 

וועדת גרמן (גרסת הרוב) טוענת ששר"פ יפגע בשירות הציבורי ה"חינמי" כי הרופאים יתרכזו בהספקת שירות פרטי, תמורת כסף, שרווח בצדו. (דוח המיעוט טוען שאין חשש כזה, ואפשר להתגבר על הבעיה באמצעות פיקוח מוגבר). יש בזה משהו. כולם (כולל הרופאים) אוהבים לקבל כסף עבור עבודתם. הממשלה, כמובן, אינה יכולה להבטיח הכנסה טובה לרופאים. היא מנסה, להקטין את הוצאות הבריאות על חשבון הרופאים, ומעלה משכורות רק אחרי שביתות. זו אחת הסיבות לכשל בניהול הרפואה הממשלתית – שהממשלה מנסה לאלץ את הרופאים לעבוד בשכר נמוך יותר מאשר היו יכולים לקבל לו סיפקו שירותיהם, כמו כול שרות אחר, תמורת תשלום, לקהל הצרכנים ישירות (רפואה פרטית על בסיס מסחרי).

 

הרוב בוועדת גרמן דורש יותר כסף למערכת הרפואה הציבורית – תמיד אותה דרישה – יותר כסף – מתוך הנחה שהכסף יפתור הכול. זו אשליה. מערכת ציבורית המבוססת על החלטות מקריות ושרירותיות של לתת או לא לתת יותר כסף (מכספי המיסים), של להעלות את המשכורות או לא (תמיד בתנאי שהייתה קודם שביתה שגורמת סבל לחולים). הדרך היחידה לנהל כול מערכת בצורה רציונלית ועניינית היא הדרך המסחרית – שירות תמורת תשלום. צריכה להיות תחרות, בין בתי החולים, בין קופות חולים, בין מבטחים. תחרות חופשית. הממשלה לא צריכה לנהל בתי חולים ומערכת בריאות מונופוליסטית, הניסיון לעשות זאת מביא לפגמים, בזבוזים ושחיתויות.  היא יכולה לעזור, לחלשים ועניים שבחברה, לרכוש שירותי בריאות במערכת המסחרית. מבלי לנסות לנהל בשביל זה מערכת בריאות ממשלתית.

 

דרך אגב: שאלת השר"פ, כן או לא, כבר נידונה ב 4 וועדות חקירה קודמות, החל מ 1990, וההמלצות מתחלקות חצי-חצי: חצי בעד וחצי נגד, הכול לפי האידאולוגיה של הרוב בוועדה (ושל מי שמינה אותה). מיותר לציין שהבעיות במערכת הבריאות נמשכות כרגיל, וכול הוועדות, כולל וועדת גרמן, הן בלתי רלוונטיות, הן ברכה לבטלה.

 

אפרט עוד בהמשך.

יעקב

 

 

נכתב על ידי , 4/1/2015 14:36   בקטגוריות סוציאליזם, רפואה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בן: 63

תמונה




72,384
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , כלכלה וצרכנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוטי היינריך אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוטי היינריך ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ