לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קו ישר


איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2014

שכר עובדים ומנהלים בתאגיד


יוחאי רוס מעין גדי שואל (בא-מייל לא הכי מנומס):

"מדוע תאגיד המשלם שכר מינימום לעובדיו מרשה לעצמו לשלם שכר מיליוני ₪ למנהליו"

 

שאלה טובה.

הקריטריון לתשלום שכר בתאגיד צריך להיות תרומתו של העובד להפקת הרווחים, שמהם ניתן לשלם שכר. אם החברה לא מצליחה, לא מייצרת ומוכרת, ורק מפסידה כסף אז אין מה לחלק. לכן קודם כול: הייצור והרווח. יש לשער שבעל המפעל, החברה או התאגיד, לא היה משלם למנהל משכורת גבוהה אם היה יכול למצוא מנהל אחר שמצליח לנהל באותה צורה (טובה) ולהפיק אותו רווח ומסתפק במשכורת יותר נמוכה. בעל מפעל לא משלם משכורת גבוהה רק בזכות העיניים היפות של המנהל. אם בעל העסק משלם משכורת גבוהה למנהל זה כנראה כי הוא מעריך שהמנהל "שווה את זה" כלומר - הוא מפיק עבורו רווח - ומנהל אחר, יותר "זול" לא היה מצליח לייצר אותו רווח.

 

כנ"ל העובד. בעל המפעל או העסק משלם משכורות לעובדים במקצועות השונים ובדרגות השונות (לאו דווקא תמיד שכר מינימום) לפי הידע והמיומנות שלהם והתרומה שהם תורמים לשגשוג המפעל ויצירת רווחים. אין לו סיבה לשלם משכורת גבוהה לעובד שאינו תורם הרבה למפעל - רק בגלל שהעובד "זקוק לכסף" (מי לא זקוק?). העובד - שחושב שהוא אינו מקבל מספיק, על פי תרומתו למפעל, יכול לבקש תוספת ולאיים לעזוב. בעל המפעל צריך לשקול אם "שווה לו" (מבחינת עבודת המפעל וריווחיותו) לשלם את המשכורת הגבוהה יותר - או שמא כדאי לו לחפש עובד אחר... (עובד חדש צריך להכשיר, ולעולם לא יודעים מראש כמה הוא באמת יתרום).

החופש הזה נתון לעובד ולמנהל כאחד - אם הוא מרגיש שלא מעריכים את עבודתו מספיק - הוא יכול לחפש עבודה אחרת שבה ירוויח יותר.

 

גם בעל המפעל וגם העובד הם גורמים אוטונומיים, עצמאיים, ובעלי זכויות אדם. כול אחד יש לו זכות מלאה לעשות מה שהכי טוב בשבילו. שכר משלמים לא לפי מה שנראה ליוחאי רוס מעין גדי כ"הוגן" אלא לפי התרומה לרווח המפעל - שזה המקור שממנו משלמים משכורות. אם אין רווח אין משכורת ואין מפעל.

 

כול זה נכון למפעלים ותאגידים מסחריים בתנאי כלכלה חופשית ותחרות. במפעלים ממשלתיים הכללים שונים: שם מקבלים משכורת לפי ההשתייכות הפוליטית והקשרים האישיים עם המנהלים הציבוריים של התאגיד, וגם - לפי הכוח והיכולת להזיק למפעל ולחברה בכלל. מי שיש לו הכוח להזיק הכי הרבה - כמו עובדי חברת החשמל שמחזיקים ביד את השאלטר (המפסק) - הוא מרוויח הכי הרבה. מי שלוקח לעצמו משכורות עתק ותנאים נלווים (לעיתים לא חוקיים) - תחת איום להוריד את השאלטר - הוא עובד חזירי. החזירות מתחלקת שווה בשווה בין כול בני האדם, חזירים יש בקרב ה"עובדים" לא פחות מאשר בקרב ה"קפיטליסטים", בקרב העניים לא פחות מאשר בקרב העשירים... 

 

במפעלים פוליטיים הכוח הוא הקריטריון הקובע והחזירות חוגגת. לכן צריך כמה שפחות מפעלים פוליטיים או ציבוריים או ממשלתיים או איך שלא תקראו להם.

 

יעקב

 

 

נכתב על ידי , 21/11/2014 13:20   בקטגוריות זכויות האדם, סוציאליזם, עבודה עברית  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עקרונות יסוד של השמאל


אנו מרבים לכתוב על רגולציה, כלכלה, פיקוח על מחירי מוצרים וכאלה דברים מעשיים ויום-יומיים. אבל, כדאי מדי פעם גם לחשוב על עקרונות יותר כלליים. הנה בהמשך כמה עקרונות, או כללים המאפיינים את החשיבה של השמאל החברתי-סוציאליסטי-ליברלי (ליברלי במובן המקובל בארה"ב שזה – שמאל).

 

1. אין כזה דבר "אמת"  - רק אג'נדות מתחרות.

2.כול הטענות של המערב (ובייחוד ארה"ב וישראל) לעליונות מוסרית על הקומוניזם/פשיזם/איסלם מתבטלות נוכח ההיסטוריה של המערב הכוללת גזענות ואימפריאליזם.

3.לא קיימים קני מידה אובייקטיביים לפיהם ניתן לשפוט אם תרבות מסוימת עדיפה על אחרת. כול מי שטוען שיש סטנדרטים כאלה הוא מדכא רשע.

4.השיגשוג של המערב בנוי על ניצול חסר מעצורים של העולם השלישי, לכן, אנשי המערב מגיע להם שיהיו עניים ואומללים.

5. הפשיעה הוא אשמת החברה, ולא אשמת הפושע האינדיבידואלי. הפושעים העניים מגיע להם לקחת את אשר הם לוקחים (גונבים או שודדים). להיכנע לפושע המסכן יותר מוסרי מאשר להילחם בו.

6. העניים הם קורבנות [של החברה]. הפושעים הם קורבנות. רק הקורבנות יכולים להיות מוסריים. רק העניים והפושעים הם מוסריים. (העשירים יכולים להיות קצת מוסריים גם כן, על ידי שיזדהו עם העניים והפושעים)

7. הקפיטליסטים (היזמים, בעלי מפעלים) הם חזיריים. העניים הם תמיד בלתי-חזיריים – דהיינו נשמות טהורות. (כולל וועדי העובדים של חברת החשמל והנמלים – כי הם "עובדים").

8.לאדם מוסרי – אלימות ומלחמה לעולם אינם מוסריים או מוצדקים. תמיד עדיף להיות קורבן, מאשר להילחם ולהגן על עצמך. אבל, העמים המדוכאים רשאים להיאבק ולהשתמש באלימות – הם רק נדחפים לכך על ידי הרשע של המדכאים.

9. כאשר אתה ניצב מול טרור – הדרך המוסרית של איש המערב היא להתנצל על חטאי העבר, להבין את נפשו של הטרוריסט, לעשות וויתורים.

 

הכללים האלה נכתבו על ידי אמריקאים, בהקשר של ארה"ב והמערב (חוץ מסעיף 7 שאני הוספתי), אבל הם תקפים גם לגבינו. חומר למחשבה...

 

יעקב

נכתב על ידי , 16/11/2014 12:20   בקטגוריות זכויות האדם, מדיניות ארה"ב, סוציאליזם  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בן: 63

תמונה




72,092
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , כלכלה וצרכנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוטי היינריך אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוטי היינריך ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ