לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קו ישר


איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2016

"אידיוטים מועילים" בעלי פרס נובל


אידיוטים מועילים היה כינוי, המיוחס ללנין, למבקרים מעריצי השיטה הסובייטית מן המערב. אין עדות חותכת לכך שלנין אכן אמר את הדברים, ואפשר שהאמירה יוחסה לו בגלל יחס הזלזול שלו לאנשי שמאל שאינם בולשביקים. "מועילים" הכוונה: מועילים לתעמולה הסובייטית. 

בשנים הראשונות למשטר הסובייטי, נהגו מנהיגיו לארגן סיורים מודרכים לאישים מן המערב שרחשו אהדה למהפכה הסובייטית כה.ג. וולס, ג'ון דיואי, ג'ורג' ברנרד שו ואחרים, כדי להציג בפניהם את "הישגי" המהפכה הסובייטית. אותם אישים שבו למערב והיללו את פלאי המהפכה, את אנושיותו הרבה של סטלין ואת ההצלחות הרבות של הקולקטיביזציה, תוך התעלמות מרצון מפגמיה.  מיותר לציין שהביקורים נערכו ב"קולחוז לדוגמא" או "בית חרושת לדוגמא", שהיו כולו תפאורה וזיוף - היו הצגה. כול ה"פועלים" וה"איכרים", המאושרים שהרבו לשבח את המשטר ואת תנאי החיים שלהם היו סוכנים של הק.ג.ב. ששיחקו תפקיד. המבקרים לוו תמיד על ידי סוכנים "מתרגמים" ולא הורשו לדבר חופשית עם אף אדם רגיל. מאידך, אדם מן הישוב שהיה מעז לדבר עם הזרים ללא אישור ונוכחות סוכן היה מסכן את ראשו. את כול זה האידיוטים המועילים לא ידעו ולא הרגישו (מכאן "אידיוטים").

 

יש שמכנים אותם גם "אידיוטים שימושיים".  מסתבר שאידיוטים מועילים לא מתים, בכול דור ודור יש להם נציגות מכובדת.

 

הדברים אמורים בביקור של שלושה חתני נובל בצפון קוריאה, החודש. ביניהם היה גם הישראלי, ד"ר אהרון צ'חנובר (משמאל בתמונה).

 

 

צ'חנובר (והאחרים) הרצו בפני "סטודנטים" - כך היה נדמה לו. הוא לא הרגיש שהם סוכני המשטר. הם ביקרו ב"מוסדות מדעיים" (בתפאורות).

 

האם צ'חנובר לא יודע על האופי הרצחני והמטורף של המשטר בצפון קוריאה? לא היו אנשים נורמליים שהיה יכול להתייעץ איתם לפני שנסע? מה הוא מיהר להשתתף בהצגת תעמולה מטורפת של שליט בלתי שפוי ורצחני? איזה עניין יש לנובליסטים לחזק את המשטר הרחצני על ידי השתתפות בהצגות הבל תעמולתיות? מזל שיצא משם ללא פגע. יש לציין שזו לא יוזמה פרטית של צ'חנובר, והוא יצא מטעם "אירגון השלום העולמי", שבו משתתפים מאות חתני נובל. בכול זאת - כול אדם אחראי למעשיו שלו.

 

"נראה שהצפון קוריאנים צמאים לשלום", אמר צ'חנובר עם שובו. "צמאים לשלום" ?? הם קודם כול רעבים ללחם, ואח"כ הם צמאים לקצת חירות ורווחה, ולכיבוד מינימלי של זכויות האדם שלהם על ידי השלטון שאירח את צ'חנובר.  את הדבר הזה לא הראו המארחים (מטעם המשטר) לתיירים הנובליסטים, ואלה לא ראו, כי לא הראו להם, והם לא התעניינו במיוחד. "לא ניפגשנו עם שום גורם בהנהגה העליונה" טורח להסביר צ'חנובר, הם רק נפגשו עם פקידי משטר מדרגה בינונית ומטה. הם לא נפגשו עם אף אדם שאינו נציג המשטר. אולי הם לא מודעים לכך.

 

השליט הקוריאני אירגן את הביקור כדי שה"מועילים" יפיצו תעמולה במערב בגנות הסנקציות שהוטלו על צפון קוריאה על ידי האו"מ בגין פיתוח הנשק הגרעיני. פרופ' צ'חנובר מילא תפקידו כנדרש, ודיבר על ה"צמא לשום" של הצפון קוריאנים, אבל שכח להתייחס לפצצות האטום שבהם הם מאיימים להפציץ את שאר העולם (את קוריאה הדרומית וארה"ב למשל). אכן... "מועיל" מאד. 

 

הנה סיפור של עיתונאי בריטי של ה BBC (אירגון תקין-פוליטית לחלוטין), שנסע לכסות את האירוע, ונעצר (אומנם רק ל 10 שעות) בידי המשטר המטורף.

 

יעקב

 

 

נכתב על ידי , 23/5/2016 16:47   בקטגוריות זכויות האדם, עבודה בעיניים, קירקס  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הסינרמה - ברוך שפטרנו


הולכים להרוס את מבנה הסינרמה בת"א, סוף סוף! (מתי יהרסו כבר את האסונות האדריכליים האחרים של ת"א - ככר אתרים והתחנה המרכזית??)

וואינט מפרסם כתבה ארוכה של בכי וקינה על הריסת מבנה "היסטורי" זה, וזעקה: למה לא משמרים? הכותב הוא דקל גודוביץ', הבן של ישראל גודוביץ', אדריכל מפורסם של מבנים מודרניסטיים ברוטליסטיים צעקניים בקו האופנה של פעם, לשעבר מהנדס העיר ת"א.

Image00015

 

בניין הסינרמה כשל עוד לפני שהוקם. בנייתו נספסקה באמצע, והשלמתו ארכה הרבה זמן. לאחר שנחנך ב 1966 כבית קולנוע מיוחד ואולם מופעים, לא הצליח מסחרית, והיזם (בעליו) פשט את הרגל כעבור שנתיים. מבנה שנכשל מבחינה מסחרית - אחת הסיבות החשובות לכך היא העיצוב, כלומר - האדריכלות. הסינרמה היא מבנה מכוער, דוחה, מגעיל ולכן, אנשים פשוט לא נעים להם לבוא אליה. בהמשך היו כמה גילגולים נוספים, בינהים דיסקוטק. בכול הגילגולים הוא נכשל ועמד ריק ומוזנחת תקופות ארוכות בין לבין. 

 

גם כיום היא עומדת מוזנחת כבר שנים רבות, והיא פורונקל, כתם, ערימה של גרוטאות וזבל בלב ת"א. טוב שהורסים אותה, וברוך שפטרנו.

 

במקום הסינרמה, יקימו במתחם הזה, בעתיד (לא ידוע מתי) מגדלי מסחר ומגורים. האם המגדלים שיוקמו יהיו יותר מוצלחים מהסינרמה? בטוח. ייתכן שגם הם יהיו מכוערים וכושלים, כמו הרבה מבנים מודרניים בת"א, אבל אין סיכוי שיהיו כישלון גדול מהסינרמה.

 

קשה לי להבין את טיעוניו של אדריכל דקל גודוביץ' - הטוען שיש למבנה "איכויות" (איזה?), או שראוי לשמר אותו. אני לא רואה שום איכויות ושמח מאד שהזוועה הזו תיעלם מנופי ת"א. זה נכון שהסינרמה שייכת לסגנון בנייה שהיה אופנתי פעם, הסיגנון ה"ברוטליסטי" (שמאפיינים אותו משטחים גדולים של בטון חשוף ("ברוט" בצרפתית). אבל זה סיגנון גועלי של מבנים מכוערים ובלתי מתפקדים. זה כתם בהיסטוריה של האדריכלות שמוטב שיימחק. אבל בלי קשר להיסטוריה של האדריכלות - הסינרמה היא פורונקל. מי שרוצה לשמר את הסינרמה הוא מזוכיסט - הסוגד למכוער. לא ייתכן לדון את תושבי ת"א לחיים עם פורונקל מכוער, ללא שימוש, מוזנח ומלוכלך, במרכז העיר. לא ייתכן להנציח ערימת גרוטאות בלב ליבה של העיר. 

 

כאמור - הלוואי יהרסו גם את כיכר אתרים והתחנה המרכזית "החדשה"  - עוד מבנים "ברוטליסטיים", עוד פורונקלים זבי מוגלה וזהמה בליבה של ת"א.

 

יעקב

 

תוספת: מה הקשר בין הסינרמה ומהפכת התרבות בסין (הפוסט הקודם)? שנת 1966. עוד קשר היא המילה "תרבות" שמתאימה לשניהם באותה מידה (הם ההיפך מתרבות). המשותף לשתי התופעות הוא משהו ערטילאי שאפשר, בערך, לקרוא לו "רוח הזמן". שלא נדע מזמנים ורוחות כאלה.

יעקב

נכתב על ידי , 22/5/2016 11:46   בקטגוריות אדריכלות, תחבורה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



50 שנה ל"מהפכת התרבות" בסין


הנה שרות ל"דור שלא ידע את יוסף": החודש מלאו 50 שנה לתחילתה של "מהפכת התרבות"* בסין (Cultural revolution). זה היה אחד האסונות הגדולים של המאה ה20 - מאה עתירת אסונות. הנה העובדות הבסיסיות: המהפכה התרבותית החלה לאחר כישלון התכנית הקודמת של מאו טסה דונג, מנהיג סין, שקראו לה "הזינוק הגדול קדימה" (The great leap forward)* ונמשכה מ 1958-61. עיקרו של "הזינוק קדימה" היה הלאמה של האדמות לטובת קולקטיבים (קולחוזים). "הזינוק" הזה גרם למשהו בין 15 ל 30 מיליון מתים ברעב. חברים בהנהגת המפלגה הקומוניסטית ניסו לשנות כיוון על מנת לשים קץ לאסון, והטיחו ביקורת במאו. מעמדו של מאו התערער, והוא נדחק לשוליים.

 

כצעד נגד, כדי להשיב לעצמו את הכוח בשלטון, פנה מאו ישירות לנוער, לילדים, תלמידים וסטודנטים וקרא להם (מעל ראשי הנהגת המפלגה) להוקיע ולהרחיק את כול "מתנגדי המשטר", "הבורגנים", או כול אלה שאינם קומוניסטים מספיק טובים (לדבריו). כמובן, אצל הקומוניסטים, האשם בכשלונות לעולם לא טמון בשיטה הבלתי אפשרית שהם מנסים לכפות, ובמנהיג הבלתי מציאותי, תאב הכוח. לעולם האשמים הם "מתנגדי המשטר", ו"מתנגדי העם", "מתנגדי הקידמה", ה"ריאקציונרים", ו"משרתי האימפריאליזם"*. אז התלמידים והסטודנטים שקראו לעצמם "המשמרות האדומים"* לקחו את החוק לידיים והחלו להשתולל. הם תפסו כול מי שבא להם, מורים, פרופסורים, אנשי מקצועות חופשיים, חברי המפלגה, וסתם עוברי אורך, האשימו אותם ב"בגידה",  הוקיעו אותם, היכו ועינו, השפילו אותם, והרגו רבים מהם, חופשי, חופשי. מאו הורה לצעירים לעקור את ארבע הגישות ה"ישנות"*: רעיונות ישנים, תרבות ישנה, חשיבה ישנה, הרגלים ומנהגים ישנים. אצל הקומוניסטים - הכול "חדש", "מתקדם" "עתיד". כול מה שישן (לדעתם) הוא un-mentsh -פסול וראוי להשמדה. בקיצור: מאו הסית, והצעירים הניפו את הספר האדום שלו ורצחו והשמידו את מעמד הביניים, בעלי המקצוע, האינטלקטואלים, ולמעשה - כול מי שבא להם, בצורה שרירותית לחלוטין וללא שום הגיון. השתוללות לשמה. בשם "הקידמה". מספר הקורבנות - עשרות או מאות מיליונים, מספר הנרצחים - לא ידוע בדיוק - מעריכים שבין חצי מיליון ל 20 מיליון...


מאו והספר האדום



שער של ספר המספר את סיפור מהפכת התרבות.

 

הצבא, תחת פיקודו של לין פיאו - מקורב של מאו (שאת תמיכתו מאו הבטיח לעצמו מראש) עמד מנגד והניח להם להשתולל. הבלגן נמשך 10 שנים תמימות, עד שמתו, בזה אחר זה, צ'ו אן לאי, לין פיאו (מקורבי מאו) ומאו עצמו, ב 1976. רק אחרי מות מאו, שם המנהיג הבא קץ לשיגעון, והשליך לכלא את תומכי מאו שבהנהגה - "כנופיית הארבעה"* בראשות אלמנתו של מאו.


 


בתמונות: "סטודנטים" (המשמרות האדומים) משפילים פרופסורים ואנשי המקצועות החופשיים.

 

הנה, לדוגמה, סיפורו של שן שוקסיאנג, מורה בדימוס, מבייג'ינג, בן 72.  באוגוסט 66' תפסו המשמרות האדומים את אביו ואימו של שן, שהיו פועלים פשוטים, השפילו אותם והיכו אותם קשות. האב מת מהמכות, האם הצליחה להמלט. איש לא הסביר לשן שוקסיאנג, עד היום מדוע נטפלו לאביו, ומה קרה לגופתו שלא הוחזרה למשפחה, ומי היו האחראים. איש לא ניסה, עד היום, לזהות את התוקפים וקבל הסבר למעשיהם. ויש עוד סיפורים רבים...

 

שלטונות סין הנוכחיים (המשך ישיר למשטר ההוא) הוקיעו את מהפכת התרבות בצורה חד משמעית, בשנת 1981, ואמרו שהייתה אחראית ל"פגיעה חמורה במהפכה, ולאבדות הכי גדולות מאז המהפכה ב 1949". אבל - השלטונות מסרבים לחקור את מהפכת התרבות, את האירועים המדויקים, את האחראים, את המספרים והזהות של הנפגעים. מסך של שתיקה והשתקה הונהג בסין לגבי הקטע ההיסטורי הזה. מנהיגי המפלגה הקומוניסטית חוששים, בצדק, שהדימוי של המפלגה עלול להיפגע. המפלגה חשובה מהאמת ההיסטורית ומהסבל של מיליוני קורבנות. השקר, העיוות של ההיסטוריה נמשכים. הם היו מאז ומתמיד עיקרון הבסיס של כול משטר קומוניסטי.

 

באשר לקומוניסטים הרבים בארצות המערב ("האידיוטים המועילים" לפי הגדרה של לנין) - הם חשבו שמאו עשה דבר נהדר... קידמה, עתיד, מחר....

 

היו אלה שתי מילים על אחד האסונות הגדולים של המאה ה 20, במלאות 50 שנה.

 

יעקב

 

* הערת שוליים: שימו לב לסיסמאות, שמות ומונחים: בזה הקומוניסטים חזקים מאד: "קידמה", "עתיד", "מחר", "הזינוק קדימה", "המהפכה התרבותית"... הניגוד בין התעמולה, השמות המפוצצים, והמציאות של העוני, הדיכוי והרצח לא יכול להיות גדול יותר.

יעקב

 

 

נכתב על ידי , 19/5/2016 22:06   בקטגוריות היסטוריה, השמאל הראדיקלי, טירוף מערכות, סוציאליזם, סין  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ונצואלה - פנינת הכתר של הסוציאליסם


וונצואלה מתפרקת לחלוטין, ובמהירות. הכלכלה קורסת, האלימות גואה.

הנשיא מדורו הכריז על משטר חרום ל 60 יום, שפירושו סמכויות בלתי מוגבלות לכוחות הבטחון, והשעיה של זכויות האדם. האופוזיציה מפגינה ברחובות ומתעמתת עם המשטרה והצבא. טנקים מפטרלים ברחובות, 4 נהרגו, 1200 נעצרו. שודדים עוצרים משאיות בדרכים ומחפשים בהן מזון. סופו של המשטר והנשיא מדורו קרוב, כי, מן הסתם, הוא לא הצליח לארגן ולשכלל מנגנוני ביטחון רצחניים כמו אלה שהחזיקו את שליטי רוסיה בשלטון 70 שנה או שליטי קובה וצפון קוריאה תקופה דומה. אני מניח שאין לו את הכישורים המיוחדים בתחום אירגון כוחות ביטחון רצחניים שהיו ללנין או לקאסטרו.

 

מדורו משתמש, כמובן, בכול השקרים והסיסמאות הרגילות שבספר הלימוד הסוציאליסטי: מתנגדיו הם, לדבריו, סוכני ה CIA והקאפיטליזם העולמי וכול כשלונות הסוציאליסם בוונצואלה נובעים מהמלחמה שהעשירים, בתמיכת ה CIA, הכריזו על ה"משטר המתקדם של העם".

 

הנה תקרית אופיינית: מבשלת הבירה הגדולה, שמספקת כ 80% מהבירה, נסגרה, בגלל היעדר שעורה, שממנה עושים בירה. אין לוונצואלה את המטבע הזר הנחוץ לקניית שעורה. מדורו האשים מייד את בעל המבשלה, המיליארדר לורנצו מנדוסה, שהוא מחבל בכוונה במשטר הסוציאליסטי, שהוא סוכן של ה CIA והאימפריאליזם העולמי, ושהממשלה תשתלט על המפעלים, ותדאג לייצר בעצמה את הבירה. מדורו לא סיפר בנאומו כיצד הממשלה תייצר בירה ללא שעורה... הוא גם איים שישליך את המיליארדר החבלן לכלא. מדורו סתם פטפטן, תחת מנהיג כמו לנין או קאסטרו, המיליארדר המסכן היה מזמן "נעלם" (נרצח), או נידון למוות על ידי "בית דין עממי", ואחרי זה כול שאר המפעלים היו ננטשים וכול שאר התעשיינים בורחים מהמדינה כהרף עין (מי שיכול וזריז מספיק).

 

יגידו הסוציאליסטים החברתיים המערביים, הרגילים: מדורו וצ'אבס הם לא דוגמה לסוציאליזם "אמיתי". וכי חסרים קוקואים המשתלטים על מדינה בעולם השלישי ? ולא היא: צ'אבס היה חביבם של כול מנהיגים סוציאליסטים בעולם המערבי המפותח והנאור.

90

צ'אבס ואובמה נפגשו בוועידת הפיסגה של האמריקות בטרינידאד, ב 2009. בשנה זו, 2016, הנשיא אובמה גם עשה עלייה לרגל לקובה, כדי להוקיר את הדיקטטרוה הסוציאליסטית הרצחנית של האחים קאסטרו השלטת שם מאז 1959.

 

האתר "סאלון" בארה"ב פרסם בשנת 2013 מאמר המשבח את ה"פלא הכלכלי" שצ'אבס חולל, עלייה בתוצר הלאומי, ירידה בעוני. זה התבסס כנראה על סטטיסטיקות שקר - עוד אחד ממאפייני המשטרים הסוציאליסטיים: אם המציאות אינה משתפת פעולה ואינה מתנהגת לפי החזון הסוציאליסטי הנעלה, הם "מתקנים" את המציאות באמצעות שקרים. יש עוד נקודה: אם אתה משתלט על כול הרכוש במדינה (שודד או "מלאים" אותו) ומדפיס כסף בסיטונות אפשרית עלייה זמנית ולמראית עיין של הרווחה. מה שבטוח: המצב הכלכלי של השליטים הסוציאליסטיים-חברתיים ומקורביהם משתפר פלאים, ללא ספק. עלייה כזו נגמרת תוך זמן קצר, כמו שקורה בוונצואלה וקרה בכול המדינות הסוציאליסטיות. זהו מותה של אומה, שהייתה פעם העשירה והמשגשגת בדרום אמריקה, בזכות הנפט.

 

ובכול זאת, מנהיגים רבים במערב, כמו ברני סנדרס בארה"ב וג'רמי קורבין - מנהיג הלייבור בבריטניה וראש האופוזיציה, ששיבחו את צ'אבס בעבר, מציעים ברצינות לתושבי מדינותיהם (ארה"ב ובריטניה) ליישם את השיטה הסוציאליסטית.

 

יעקב

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 19/5/2016 14:07   בקטגוריות זכויות האדם, טירוף מערכות, סוציאליזם  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נייר טואלט סוציאליסטי.


כתבנו בקטע הקודם על האסון הסוציאליסטי בוונצואלה - לא ניתן להשיג שם כלום... לא אוכל.. לא תרופות... לא מים... וגם לא נייר טואלט



תור ללחם בוונצואלה.

 



בית מרקחת סוציאליסטי בוונצואלה - מדפים ריקים.

 

עכשיו שימעו סיפור על נייר טואלט (סיפור אמתי). במפעל תעשייה פרטי בוונצואלה מצאו העובדים סעיף בחוזה העבודה הקיבוצי, המחייב את המעביד לספק לעובדים חדרי נוחיות, מצוידים בכול הדרוש - כמו סבון ונייר טואלט. אבל ... נייר טאולט לא ניתן להשיג! אין בחנויות, נישט-טו. מה עושים? "לא מעניין אותנו" אמר וועד העובדים, אם לא יהיה נייר טואלט בשירותים ייחשב הדבר להפרה חמורה של חוזה העבודה הקיבוצי. המפעל יושבת לאלתר, ותביעה נגד בעליו תוגש לבית הדין לעבודה.

 

בעל המפעל רצה להציל את מפעלו (ואת מקור הפרנסה של עובדיו), ועשה מאמצים גדולים להשיג נייר טואלט. בסוף הוא מצא מחסן נידח, שהייתה לו עדיין כמות טובה של נייר, וקנה ממנו את כול הכמות, במחיר שוק שחור, כמובן, פי כמה מהמחיר הרשמי שבפיקוח ממשלתי. לא ניתן להשיג נייר בדרך אחרת. בעל בעל המפעל היה מוכן לשאת בעלות, ובלבד שלא יושבת מפעלו.

 

כאן נכנסו לפעולה מייד פקחי משרד המסחר והתעשייה. נגד בעל המפעל הוגשה תלונה פלילית חמורה על מסחר בשוק השחור, ספסרות, הפרת צוו פיקוח המחירים, וחבלה בכלכלת המדינה והעם. יש לשער שבעל המפעל נאלץ לשלם שוחד ביד רחבה לפקחים ולשופטים, כדי להמנע מלשבת לכלא.

 

ומה קרה במפעל? האם נהנו הפועלים מנייר הטואלט שהושג בעמל רב (ועלות גבוהה)? כן. הם נהנו מאד, במשך יום או יומיים. אח"כ אזל הנייר, הפועלים גנבו אותו, כול אחד לקח כמות כפי יכולתו הביתה, כי גם בבית לא היה נייר...

 

יעקב

 

נכתב על ידי , 17/5/2016 16:52   בקטגוריות כלכלה, סוציאליזם, קירקס  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האסון הסוציאליסטי-הומניטרי בוונצואלה


וונצואלה אימצה את הסוציאליסם כשיטה לניהול המדינה, תחת שליטה הקודם, הוגו צ'אבס (אשר נפטר ב 2013) וסגנו וממשיכו - ניקולס מדורו. המפלגה השולטת היא PSUV - המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת של וונצואלה, והאידאולוגיה השולטת היא "סוציאליסם של המאה ה 21", שאינו שונה במאום מהסוציאליסם של המאה ה 19 - שמו הנכון: מארקסיזם (על שם קרל מרקס). המאמר הארוך בקישור, מהוויקיפדיה, הוא מפורט וממצה.

 

המשטר הסוציאליסטי בוונצואלה מתאפיין בכול המאפיינים הרגילים של הסוציאליסם. עסקים רבים, בייחוד הגדולים שבהם (כמו תעשיית הנפט) הולאמו. הוטל פיקוח על המחירים ועל המטבע הזר. מפעלים רבים (בינוניים וקטנים) הועברו לידי "וועדי העובדים". קרקעות הולאמו, או "חולקו מחדש" - לנאמני המשטר. הטבות בדיור, בריאות וחינוך ניתנו לכול האוכלוסייה, ללא תשלום - על ידי הממשלה. התוצאה של הנדיבות הממשלתית: אינפלציה של מאות אחוזים.

בניגוד למודל המזרח-אירופאי של הלאמה של כול העסקים והרכוש הפרטי - בוונצואלה לא הייתה הלאמה גורפת, ועדיין יש עסקים פרטיים, שפועלים בתנאים קשים מאד, כשהאיום בהלאמה או "מסירה לפועלים" מרחף עליהם כול הזמן. 

 

מצב זכויות האדם בוונצואלה לא טוב - עוד מאפיין טיפוסי של המשטרים הסוציאליסטיים. מאסרים שרירותיים, הכאות של אסירים, איסור הפגנות, צנזורה, התנקלות למתבטאים נגד המשטר, מערכת שיפוטית המשרתת את השלטון ולא את האזרח - אלה מאפיינים את המשטר. יש גם מעשי רצח של מתנגדים, אם כי לא בקנה מידה המוני כמו שהיו במזרח אירופה או בסין. המשטר אינו לגמרה דיקטטורי, עדיין יש בחירות מדי פעם ובית נבחרים, אבל - חסרי סמכויות.

 

התוצאה של המדיניות הסוציאליסטית של וונצואה - מבחינה כלכלית ומבחינת רווחת התושבים וניהול אורך חיים רגיל - היא דומה לשאר המשטרים הסוציאליסטיים: אסון מוחלט. וונצואלה הייתה פעם מדינה עשירה, הודות למרבצי הנפט שלה, מהגדולים בעולם. הנה תמונות מהאסון שמתרחש בוונצואלה: החנויות ריקות, אנשים עומדים בתור ללחם, גם מים אין - מביאים מים בדליים. חשמל אין - הנהיגו שבוע עבודה של יומיים כי אין חשמל יותר. התרופות אזלו בבתי החולים, אנשים מתים בגלל מחסור בתרופות או בטיפול רפואי בסיסי. הטיפול הוא חינם - אלא שאין טיפול, אין ציוד ואין תרופות.

 

 

הפשיעה גואה, הכול גונבים ושודדים. מאמר ארוך של משה נעים מדווח על האסון המתרחש בוונצואלה.

 

וונצואלה היא מדינה סוציאליסטית טיפוסית: אין מזון, אין מים, אין חשמל, אין תרופות. אנשים מתים. המדינה מתפרקת לחלוטין. 

 

יעקב

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 17/5/2016 13:28   בקטגוריות כלכלה, סוציאליזם  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תהפוכות הזמן




יעקב
נכתב על ידי , 16/5/2016 00:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ברני והדונלד אחים.


ברני סנדרס הוא הסוציאליסט היהודי הזקן (74, אפילו זקן ממני) שעדיין מתמודד מול הילרי קלינטון במוקדמות הדמוקרטיות לנשיאות בארה"ב. הוא הפתיע את כולם בהישגיו בקלפי עד כה, אבל זה לא כול כך מפתיע אם חושבים על המועמדת הבלתי נסבלת שנגדה הוא מתמודד. 

 

לברני ולליצן העשיר והערמומי מניו יורק (טראמפ) יש לפחות נקודת הסכמה משותפת אחת: שניהם מדברים בגנות ה"גלובליזציה" (כלומר הסחר החופשי), ומאשימים את סין בצרות של ארה"ב. הם טוענים שהייבוא הזול ממנה הורס את מפעלי התעשייה בארה"ב, גורם לאבטלה, ופוגע ב"מעמד הפועלים". זה, כמובן לא נכון, אבל הרבה אמריקאים, בייחוד העניים, שמחים להאשים מישהו אחר בצרותיהם (הסינים או המקסיקנים), ושמחים לתת את קולם לאבא הגדול והמיטיב שמבטיח ש"שיעשה את ארה"ב שוב לגדולה" (שיהפוך אותה שוב לגן עדן).  זו סיסמת הבחירות של טראמפ.

 

זה פשוט לא נכון, מסביר קווין וויליאמסון. 

Trump campaign sign in rural South Carolina. (Sean Rayford/Getty)

 

התעשייה האמריקאית פורחת ומשגשגת. זו עובדה כלכלית ברורה ובלתי ניתנת לערעור, אך היא, משום מה, לא ידועה בציבור הרחב. כולם חושבים שהתעשייה מתדרדרת והמפעלים נסגרים וזה לא נכון.

 

האמונה השגויה נובעת מכמה סיבות: אחת: התעשייה העכשווית אכן מעסיקה פחות עובדים, אבל זה בזכות האוטומציה, ובזכות העלייה בפריון העבודה, ולא בגלל ירידה בהיקפי הייצור. שנית: התעשייה לא מייצרת מוצרי צריכה, את רוב המוצרים האלה, אותם רואים בעין על מדפי החנויות, מייבאים מסין. התעשייה האמריקאית מייצרת מוצרי הון: מכונות מתוחכמות, מוצרים גדולים בעלי ערך מוסף גבוה (למשל מטוסי נוסעים, רובוטים תעשייתיים וכדומה). באשר לסין - אכן יש לארה"ב גרעון גדול במסחר עם סין (היא קונה הרבה יותר מאשר היא מוכרת). הסיבה לכך היא העוני של הסיני הממוצע, המרוויח רק כ 9000 דולר לשנה (לעומת כ 50,000 בארה"ב). לסינים פשוט אין כסף כדי לקנות הרבה מוצרים בארה"ב. (הם כן קונים הרבה תוצרת חקלאית, כמו פולי סויה). 

תוסיפו לכך את הרומנטיקה מוטעית על אותם "ימי זוהר" של העבר (כאשר אמריקה הייתה גדולה). אם אתם רוצים את אותם משכורות שהתעשייה שילמה לעובדיה בימי הזוהר של שנות החמישים - אתם תחזרו לרמת החיים של שנות החמישים... בטח לא "עתיד מזהיר". זה בערך המקום אליו מובילה הנוסטלגיה של ברני והדמאגוגיה של הדונלד.

 

הגלובליזציה והסחר החופשי הביא לעלייה גדולה ברמת החיים בעשורים האחרונים. המוצרים הזולים, מסין, הגבירו את כוח הקנייה של האמריקאי, והעלו את רמת חייו. פגיעה בסחר החופשי רק תגביר את העוני. יש אנשים שנפגעים מהשינויים הדינמיים והתמידיים של הנוף הכלכלי, אבל אלה שנהנים מכך רבים הרבה יותר. 

 

קל למכור אנשים לוקשים. קל למכור את האשלייה שהאבא הטוב והמיטיב (ברני או דונלד) "יעשה סדר בברדק" ויבוא ויפתור להם את כול הבעיות. קל להאשים את ה"אחרים" (הסינים ו/או המקסיקנים). הכוח האדיר של הדמגוגיה הוא מאפיין יסודי של "הבאג הדמוקרטי".

 

יעקב

 

 

נכתב על ידי , 6/5/2016 17:47   בקטגוריות דמוקרטיה, כלכלה, סוציאליזם, פוליטיקה בארה"ב  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



טראמפ והבאג הדמוקרטי


דונלד טראמפ הוא המועמד הרפובליקני לנשיאות בארה"ב. 

 

היה כשלון גדול בעיתונות ובתקשורת בדיווח על התופעה.

מובן מאליו שכול הפרשנים בתקשורת מזועזעים, פה אחד, כי כולם עשויים מאותו חומר אידאולוגי "ליברלי" (שם יותר עדין ל"שמאלני"). ה"מגוונות" (diversity) האופנתית כול כך (בתחום צבע העור) נעדרת לחלוטין (בתחום הרעיונות) במקצועות התקשורת (ובהרבה תחומים אחרים - כמו האקדמיה). כבר אזלו מילות הגנאי באמתחתם של העיתונאים, בכול כבר השתמשו (כלפי טראמפ): גזען, פאשיסט, דמאגוג, קיצוני, ימני ומה לא. איש מהפרשנים גם לא האמין ולא חזה שטראמפ ייבחר למועמד. הוא יותר מדי בלתי-תקין פוליטית.

 

בבועה של התקינות-הפוליטית השמאלנית שבה הם חיים, איש כמו טראמפ היה צריך להיות מועמד להוצאה להורג, לא לנשיאות. הם מזועזעים עד עומק נשמתם מהתופעה הזו, מהכפירה בתקינות- הפוליטית-השמאלית שטראמפ מרשה לעצמו להביע בפומבי ובקולי קולות. הם גם לגמרה מופתעים. איש מהעיתונאים והפרשנים הפוליטיים לא חזה את עלייתו של טראמפ. כולם חשבו שהוא בדיחה וכתבו שהדיווח עליו מקומו במדורי הבידור, שהוא ייכשל בלשונו, יישגה, יהרוס את עצמו ויעלם. כולם ניבאו נבואות מהבטן, על פי נטייתם האידאולוגית (כרגיל), ונכשלו לחלוטין בהבחנה של המציאות סביבם. הם נכשלו גם בתפקיד הבסיסי שהם אמורים למלא בחברה: להביא מידע נכון לציבור.

 

העיתונאי ג'ים רוטנברג בניו יורק טיימס (האבא של התקינות הפוליטית), מפרט את כשלי התקשורת עד כה בכיסוי המירוץ הזה, אבל עיוור לסיבה האמיתית לכשלון: ההטיה האידאולוגית של אנשי התקשורת. כולם עשויים מקשה אחת, כולם חושבים אותו דבר. כולם עיוורים מפני שהאידאולוגיה שלהם מסננת את המציאות. כולם מדווחים דיווח של עדר - את הדעה הרווחת בקרב עמיתיהם - כאילו זו המציאות, איש מהם לא מעלה בדעתו להסתכל בעיניו שלו ולראות בעצמו מה קורה.

 

התקשורת נכשלה בהבנת טיבו האמיתי של טראמפ. טראמפ הוא חריף שכל יותר מכול העיתונאים ביחד, בזה הם לא הבחינו. טראמפ קלט את רחשי הלב של הציבור (שהם שונים מאלו של העיתונאים) - והם לא הבחינו בכך. מעל לכול: טראמפ הוא ליצן, ליצן גדול. גם בזה הם לא הבחינו. הבחירות אינן משחק אינטלקטואלי ברעיונות, בו נבחר האיש החכם והמעמיק ביותר, בעל הרעיונות הנשגבים. הבחירות הן קירקס, ובקרקס, הליצן הוא המלך.  הבחירות הן משחק, והשחקן הכי טוב זוכה. 

נתון נוסף: דונלד טראמפ מימן את כול מערכת הבחירות שלו, עד כה, מכיסו הפרטי, והוציא הרבה פחות מכול מתחריו בשתי המפלגות. 

 

בטוח שהבחירות של השנה, בארה"ב עוד יספקו לנו הרבה הזדמנויות לכתוב על טראמפ. אומר כעת רק זאת: טאראמפ איננו שמרן, וגם לא ליברטאני וכנראה גם לא אדם ישר. אינני יכול להתלהב ממנו (בלשון המעטה). אבל על יריבתו הצפויה בבחירות הכלליות - הילרי קלינטון - איני יכול אלא לאמור מילה אחת: היא בלתי נסבלת. יהיה מעניין.

 

יעקב

 

 

נכתב על ידי , 5/5/2016 15:53   בקטגוריות דמוקרטיה, טירוף מערכות, עיתונות ותקשורת, פוליטיקה בארה"ב, קירקס  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בן: 64

תמונה




75,219
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , כלכלה וצרכנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוטי היינריך אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוטי היינריך ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ