לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



יום הולדת שמחAvatarכינוי:  ™She Goes On

בת: 21





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2007

#


אוקי עדכון מצב.

 

-לפני כמה ימי שישבתי ליד אמא שלי בערב בסלון טניה (דודה שלי) מתקשרת אליה ואני שומעת פשוט מה שאמא שלי עונה:

"אוי זה נורא" "באיזה בית חולים הוא?" "נו..ככה אנטולי, את מכירה אותו" (אנטולי זה השם של אבא שלי)

הבנתי שאבא שלי בבית חולים והתחלתי לבכות אבל הסתרתי את זה מאמא שלי כי לא רציתי שזה יעציב אותה.

ואז היא אמרה לי שאבא שלי היה בבית שלו ונפל חזק ושבר ירך (ככה אני חושבת שקוראים למקום הזה)

לקחו אותו לבית חולים והוא עבר ניתוח מסובך ואני רק התפללתי שהוא יוכל ללכת ושלא יהיה על כסא גלגלים.

ועכשיו הוא שוכב של בבית חולים אחרי הניתוח וזה מה שתמיד אצלי בראש ועושה לי את המצב חרא כי מיום ליום כשאני

מתקשרת אליו כדי לשאול איך הוא מרגיש והקול שלו נשמע יותר ויותר גרוע...

 

-אתמול יצאתי והיציאות האלה כבר ממש מעצבנות אותי. אני יוצאת כדי לראות חברים אנשים אבל אף פעם כולם לא יכולים

פשוט לשבת איפושהו ביחד ולצחוק ולדבר נורמלי, ב"חבורה" הזאת שלנו יש כל מיני חלקים שיש להם בעיות ביניהם כל שניה

אני שומעת "בוא רגע לדבר בצד" אבל בעצם אני יודעת למה זה קורה, כי זאת חבורה של מאנייקים שאי אפשר לבטוח באף אחד. בגלל זה יש את הריבים והאגרופים והבכי והעלבות. אפילו יש כמה אנשים בחבורה שלא מדברים אחד עם השני בגלל

מה שקרה להם פעם והם אפילו לא חושבים על לתת התנצלות אחד לשני או לשבת רע ולדבר על זה ולפתור הכל וכן אני יודעת שזה לא קל אבל שווה לנסות. הלוואי שהיה אפשר יום אחד לצאת, לשבת כולם באזור אחד ביחד ולספר הכל בלי שיגלו אבל תמיד יש את ההומו שחייב להפר משהו או לגלות משהו וזה דופק הכל. אז חבל כבר למה אנחנו ניהיים, אנשים הולכים ובאים.

החבורה מתפרקת אבל באים חדשים ואני מקווה שישארו הפעם. אני כבר לא ידועת אם לקרוא לזה "חבורה" כי חצי ממנה בצד אחר איפושהו רבים גכל הזמן, בוגדים והולכים מכות. \:

 

P.S

אל תתייחסו (מי ששומע) לצחוק שלי או לקול שלי בגלל שהייתי מצוננת ועדיין יש לי שיעול ואני נחנקת אז יש לי צחוק נוראי 3:

*אה כן ויש לי חברה XD דשה 333>

היחסים שלי עם אמא משתפרים מאוד, אני פשוט משתדלת לשות מה שהיא אומרת לי ולסדר ואז הכל בסדר, והיא גם החזירה לי כבר את הפלאפון (למי שלא ידע) וגם היום היא החזירה לי את הבגדים שלי!!!11 *-*

 

זין.

GOODBYE

3>

 

 

נכתב על ידי ™She Goes On , 8/11/2007 16:19  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



СЯAZY


אנטה מזל טוב אני כל כ רוצה שתיהי מאושרת למרות כל הקשיים שיש בחיים ושתדעי שאני תמיד לצידך ואוהבת אותך הכי בעולם הזה 333333333333333>


 

אתמול אמא שלי נסעה לאשקלון בערב ולי לא היה כח לסוע איתה, ביקשתי ממנה לצאת כי חברות היו מתחת לבית שלי.....

והיא הרשתה לי, אבלרק ליד הבית! ואני לא מבינה היא עוד אומרת לי שאני לא יילך לשקם, אבל כן הלכתי לשם מה לעשות?

כי אני רוצה שהיא תבטח בי ותדע שלא יקרה לי שם שום דבר מסוכן וזה סתם מקום נוח להפגש עם חברים, אבל ברור שהיא

לא תבטח בי אחרי כל ההסטוריה שקרתה, אז תיראו מה אני עושה כדי סך הכל ליהיות לאיזה 4-5 שעות (והלוואי שיותר) עם חברים שלי, אני רוצה שהיא תראה שזה חשוב לי, נמאס לי שהיא חושבת שכל החברים שלי הם סתם "ערסים רוסיים שמסתובבים עם וודקה ומקללים כללל שניה". ונמאס לי שהיא חושבת שאנחנו כולנו יוצאים ונפגשים רק בשביל לעשן ולשתות!

זה עולה לי על העצבים ואני פשוט מתפוצצת! ולא משנה כמה אני מדבר ומסבירה, לא עוזר. אם אמא שלי היתה בוטחת בי הייתי מאושרת, אתם לא יודעים עד כמה אפילו הייתי מאושרת. אז אתמול הייתי צריכה לחזור ב9 ובסוף בכלל חזרתי ב10 ואמא שלי גילתה את זה שלא הייתי בכלל ליד הבית והיא כעסה על זה שאיחרתי בשעה. אמא, אף אחד אבל אף אחד לא ימות, את פשוט צריכה להירגע, אז בשעה איחרתי הנה הייתי בבית בול ב10! ולא קרה כלום. אתם יודעים למה אתמול אחרי השיחה עם אמא שלי

בטלפון הייתי כזאת מצוברחת? בגלל ששיקרתי לה, שוב. "כן אמא הכל בסדר אני פה ליד הבית עם קסניה וטלי" ואני שמעתי את הקול הרגוע שלה, הבוטח שלה..ולא יכלתי יותר, למה אני צריכה לשקר לה בכלל? למה?? אני לא הייתי רק עם קסניה וטלי הייתי עם עוד אנשים! אני רציתי לשבת לבד רגע אבל כולם הפריעו לי קצת ושאלו מה קרה אבל אני כל כך מעריכה את זה ואין לי מה לכעוס כי גם כשאתה רוצה ליהיות לבד טוב לדעת שיש חברים שאיכפת להם ורוצים לדעת מה קרה איתך. אז אני פשוט ישבתי ולא הקשבתי לאפחד ורציתי להגיד לאמא שלי כשאני יחזור הביתה וכשהיא גם תחזור פשוט להגיד לה "אמא, נמאס לי לשקר לך, אני לא הייתי ליד הבית, אני נפגשתי שם עם קסניה וטלי ואז הלכנו לשקם" אבל ברור שאמא שלי כל כך נסערת שהיא גילתה את זה לבד לפני שהספקתי לספר לה! ואז זה הרס את הכל. הייתי אמורה ליהיות בבית ב9 אבל כן איחרתי בשעה זה לא

שאני חזרתי ב1 בלילה ואמא שלי כבר שלחה משטרה לחפש אותי. זה כולה שעה, חזרתי ב10 ולה זה לא אמור להפריע כי היא

ישבה עם חברים מאוד קרובים שלה הרחק הרחק באשקלון ואני רציתי שהיא תשב שם עוד הרבה ותיהיה רגועה. גם ככה הייתי חוזרת ב10, יש לי גבולות כשאומרים לי לחזור ב9 אני לא חוזרת ב11 או 12, אני ברגיל חוזרת בזמן שאומרים לי אבל אתמול

נשארתי עוד שעה, לא חשבתי שזה יזיק כל כך. חזרתי הביתה ורציתי לשטוף כלים כדי שלפחות איכשהו לעזור לאמא שלי בעבודת הבית אבל כשדיברתי איתה בטלפון היא אמרה שהיא בדרך הביתה ולא הייתי בטוחה שאני יספיק לשטוף כלים אז טסתי למיטה לישון כי לא רציתי שאמא שלי תחזור אחרי שעה נסיעה ותצטרך להתווכח איתי כל הערב.

 

היום בבוקר הנה שיחה עם הסבתא הנחמדה שלי שנולדה בשנות ה30 ולא מכירה את דור הילדים של היום.

 

אני: "סבתא תיראי מעכשיו אני כל בוקר מסדרת את המיטה שלי כדי שלפחות אמא שלי תראה שאני כן מסוגלת לסדר משהו ושכן אפשר להכנס לחדר שלי (אמא שלי אומרת לי שהיא לא יכולה להכנס לחדר שלי מרוב שהוא מבולגן, יה רייט..)!

סבתא: *נכנסת לחדר ורואה שהסדין קצת לא מסודר* "נו באמת איה מה את משחקת אותה לא ככה מסדרים את המיטה!

תיהי קצת תרבותית למה את מסדרת את המיטה בשביל מישהו ולא בשביל עצמך?"

אני: "כי מיצידי המיטה תיהיה כולה הפוכה לא איכפת לי, מיצידי כל החדר יהיה מבולגן וכל הספרים על הרצפה, לא איכפת לי

כל עוד זה לא מפריע לי! כן אני מסדרת את הכל בשביל אמא שלי כי אצלי אם המיטה לא מסודרת לא איכפת לי" (לידיעתך, סבתא, היום כשילד קם הוא כבר לא מסדר את המיטה שלו..צורת החינוך הזאת כבר נמאסה.)

סבתא: "אויויוייי.." *הולכות למטבח* "את יכולה לחמם לי את הדייסה הזאת במיקרוגל?"

אני: "כן ברור" *שמה מכסה זכוכית על הצלחת*

סבתא: "איה למה את צריכה לזרוק את הכל כל הזמן ולשבור ולפרק?"

אני: "מי שובר ומפרק תרגעי הנה שמתי את המכסה כלום לא נשבר רואה?"
סבתא: "את משוגעת, אמא שלך צריכה לקחת אותך לטיפול פסיכאטרי אני רצינית את לא רגועה הכל את עושה ככה *סבתא שלי מתחילה לרוץ בכל הבית*"

אני: *מתפקעת מצחוק* "יואו סבתא זה שאת הולכת לאט לאט כמו צב ומגיבה בדיליי לא אומר שאני משוגעת בגלל שלי יש צעדים גדולים יותר משלך ואני מהירה יותר וגבוהה ממך.."

סבתא: "טוב זאת האשמה של אמא שלך איך שהיא חינכה אותך.."

אני: "אמא שלי חינכה אותי הכי טוב שאפשר, אני מצטערת סבתא אבל היום כבר דברים השתנו" (ולא מעניין אותי איך שהיה

פעם שאת מספרת לי שאמא שלי היתה ילדה טובה שאף פעם לא שיקרה לאמא שלה ורק ניגנה בפסנתר וקראה ספרים ובלימודם היא היתה 10 ואפילו קיבלה מדליית זהב..)

סבתא: "אולי אני מתישהו יילך איתך לבית ספר ויראה איזה ילדים עוד יש שם שהם בגיל שלך?"

אני: *חושבת: 'שאססס סבתא שלי תלך איתי לבצפר, OMG'* "עזבי סבתא, בואי פשוט בערך ב12 נסתכל מהחלון על הילדים"

(חהחה, חכי עד שתיראי את כל הפרחות המטורפות מהחטיבה ליד שמושפעות מטלנובלות ואת כל הפריקס האלה שצועקים

ודופקים במכוניות ליד הבית שלי, אה וגם את האלה שמשחקים כדורגל\כדורסל במגרש, זה בכלל)

 

סבתא שלי עוד אומרת שכדאי לה לעזוב יותר מוקדם (היא הרי מרוסיה היא באה לפה ל3 חודשים) כי היא תוכל למות פה או לקבל התקף לב בגלל הריבים שלי ושל אמא. אני דווקא מאמינה שאניט ואמא שלי יכולות להסתדר, אבל כשאנחנו מתחילות, העצבים של אמא שלי וחוסר הסבלנות שלה תמיד הורסים את זה.

 

חתיכת פוסט חפירה, אבל אני כותבת את זה בשביל עצמי, אני לא מקפיצה אפילו.

 

CYA?

לא רגע, אנטה מזל טוב שוב 333333333333>

נכתב על ידי ™She Goes On , 4/11/2007 09:57  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Back In BAD.


בלאט.

למה חזרתי מאילת?

למה זה שוב קורה?

למה כשחופשה נגמרת הכל שוב חוזר לקדמותו?

למה אני צריכה את זה?

למה אמא שלי צריכה את זה?

למה זה תמיד קורה?

כל הזמן אותן סיבות מזדיינות.

למה?


היום התעוררתי בבוקר אחרי לילה שלם של גילגולים וסיבובים על המיטה ואחרי זה שהלכתי ב1 בלילה

להכין לעצמי תה כי כאב לי הגרון מוות וגם היתה לי אלרגיה נוראית שקינחתי את האף כל שניה.

לפני זה, עוד בדרך הביתה מאילת אני גם קינחתי את האף והתעטשתי כל הדרך. חזרתי הביתה סידרתי כמה דברים

ויצאתי וראיתי חברים והייתי כל כך מאושרת לראות שוב את כולם, לא השתנו כל כך הרבה דברים, הכרתי כמ אנשים חדשים

והיה כיף 333> עוד כשיצאתי לא הבנתי ממה כואב לי הגרון ואז חזרתי הביתה הלכתי לישון ולא נרדמתי בגלל זה.

אמא שלי התעוררה כשקמתי לשתות תה ואמרתי לה שכואב לי הראש והגרון והיא אמרה לי "קחי את זה אין תרופות אני רוצה לישון". אחרי שסבלתי שבוע בלי לצאת וליהיות תקועה באילת בלי שום חברים בכלל והתנהגתי הכי טוב שאפשר את זה אני מקבלת? אמא שלי חושבת שאני משקרת לה שאני חולה כדי לא לבוא לבצפר ואני כל כך שונאת את זה כי אני בחיים לא יעמיד פנים שאני חולה! ואז אמא שלי התעצבנה קיללה אותי וכאלה ולקחה לי כמה בגדים יפים שהיא קנתה לי, לקחה לי את הפלאפון, ואומרת שאני לא יוצאת עד שאני משפרת את כל הציונים בלה בלה. בקיצור המצב שלי מעפן והחום רק עולה לי (כן יש לי חום)

וכל כך אין לי כח עוד לפרט מה היה כי כבר נשבר לי המוח באמת אני יושבת עם חום ונזלת ודמעות וצריכה לדבר עם סבתא שלי ברוסית על כל מה שאני חושבת על אמא שלי ומה שאני מרגישה ומה עובר עלי (סבתא שלי דווקא מבינה אותי) וכל הזמן יש רק

שאלות שאלות ושאלות שאני צריכה לחפור במילון עברי רוסי כי יש כמה מילים מסובכות שאין לי מושג איך אומרים אותם בעברית. וכבר הכל הרוס מבפנים, לחייך קשה לי, וכל העניין הזה רק עושה לי יותר כאב ראש. ואין לי לאן לברוח ועם מי לדבר.

הכל נעול אין פלאפון אין יציאות ומהמחשב כבר לא כל כך איכפת לי אין מה לעשות ב והוא הספיק להרוס לי לפני שנתיים את הראייה לרחוק. זהו אני מתפוצצת פה ואין לי חשק לאכול ולכלום בכלל אני כולי חלשה בגלל שכל כך הרבה התעטשתי וקינחתי את האף ואני לא רוצה לראות את אמא שלי זה מעצבן אותי להסתכל עליה.

עוד כמה ימים זה יעבור (אני מקווה).

 

P.S-לרה מזל טוב עד 120 וכאלה שהכל ילך לך בחיים שתיהי מאושרת 3333>

אנטה עוד יומיים בערך כבר יש לך יומולדת! (מזכיר לי שאני צריכה לחשוב על מתנה מוחהחה)

אני כבר מחכה שיעבור היומולדת שלי גם החודש ונחגוג ביחד.

 


 

NOVEMBER

MY FAVORITE MONTH NEED TO START WITH THAT SHIT

3>

נכתב על ידי ™She Goes On , 1/11/2007 16:08  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל™She Goes On אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ™She Goes On ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ