לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורים שמתאימים לכם בול !!


הסיפורים שלנו, כל ערב נעלה סיפור חדש- סיפור לפני שינה.

Avatarכינוי:  כרוב וכרובית D:

בת: 6





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2007

להבה שכבתה- חלק 1.הלהלל (:


"ימית, אני אוהב אותך." חזר שוב ושוב, התאמן מול המראה, ליום שבו יהיה לו אומץ, להגיד לימית, מה הוא מרגיש כלפייה. כמה שהוא אוהב את העיניים הכחולות שבה, שכשהן מסתכלות עליו הוא מרגיש שכולו מתמלא במין תחושה כזאת, שגורמת לבטן להיצמד לגב. את השיער המתולתל והיפה שלה, שמלא ברק וכל פעם שהיא מניפה אותו הצידה, או מזיזה אותו אל מאחורי האוזן הוא מהופנט כל פעם מחדש. אלון כבר היה נואש לגמרי, מה לעשות? מה להגיד? הוא לא ידע. הדבר היחידי שהוא ידע, זה שימית- שלו, והוא לא יתן לאף בן אחר לגעת בה או להיות איתה. מאז כיתה ג' אלון מאוהב בימית, כל השנים האלו, והסוד הגדול והכמוס שלו יותר מכל, הולך להיחשף ועוד על ידי זו שהיא בעצם, הסוד. "אלון, אנחנו יוצאים! שמרנו לך אחורת ערב במקפיא!" אמרה אמא, "טוווב, שימו אזעקה, אינלי כוח." ענה."טוב בי חומד.". אלון השתרע על המיטה הגדולה בחדרו, ועצם עיניים. וקם ואמר לעצמו, ימית באה אלי- עכשיו. הוא צעד לעבר שפורפרת הטלפון, הוא היה צריך לרדת במדרגות. עוד כאבה לו הבוהן מאתמול, שספארק הכלב של השכנים נשך אותו ברגלו. הנה הגיע, הוא הרים את השפורפרת, שהיתה מונחת על הספה. והתקשר אל ימית. היא ענתה מיד:

"הלו?"

"ימית? הי זה אלון."

"הי אלון"

"רציתי לשאול אולי את עושה משהו בערב?"

"אמ, לא. סתם תיכננתי עוד ערב של שיעמום. מול הטלוויזיה."

"בא לך אולי לקפוץ אלי? ההורים יצאו."

"בכיף.."

"תבואי מהר שהשוקו לא יתקרר."

"חח... אוקי"

"בי"

עברו בערך 10 דקות וכבר ימית היתה בשער. בחוץ ירד גשם זלעפות. אלון ניגש לפתוח את הדלת. "היי" "הי אלון מה קורה?" אלון חשב שהוא הוזה, ימית הסמיקה."אמ... אמ.... הכל בסד...ר..ר" "אוו קר בחוץ שמת לב?" "אווו כן, בואי תיכנסי." ימית פשטה את המעיל ואת המגפיים. והתיישבה לצד השולחן והשוקו מולה,"אז מה קורה אלוני?" אמרה וחייכה. "הכל טוב ימיתי"אמר וחשף חיוך מרהיב. ימית בהתה בו. "שתי את השוקו, הוא מתקרר." אמר אלון בבישנות"אוקי". ושניהם לגמו מן הכוסות. לימית היה שפם שוקו, אלון צחק, היא שאלה:"מה?" , הוא ניגב לה את השפם וחייך.... פניהם היו קרובות אחת אל השנייה.הוא הסתכל לה בעיניים, ואמר :"ימית, באלך פיצה?" היא חייכה. והוא התקשר אל החנות פיצה.והזמין. היא כבר ישבה מול הטלוויזיה, וראתה תוכנית מצויירת.הוא התיישב לידה והחל לצחוק. ואז היא אמרה לו:"מה נהיה ערב צחוקים עלי?". אלון דיגדיג אותה, והיא התפקעה... וצחקה... ואז היא הביסה אותו... ועכשיו היא רכנה מעליו. אלון דיגדג אותה, והיא נפלה על חזהו, על הלב שלו, הלב הזה שכל כך מאוהב בה. צילול בדלת, אלון ניגש לפתוח, זה היה שליח הפיצה. הוא הניח את הפיצה על השולחן ולקח שתי חתיכות ושם בשתי צלחות,הביא אחת לימית ואחת לו, וככה הם צפו בסרט, שעה וחצי.... אלון החזיק לה את היד בקטעים המפחידים. נגמר הסרט, וכבר ימית אמרה:" אווו מאוחר, אני צריכה ללכת." "אוקי" אמר אלון."היא קמה בעודה חצי עיפה וכך גם אחריה אלון. הוא ליווה אותה לדלת. ימית הסתכלה בעינוי ואמרה:"היה לי מאוד כיף היום" ונשקה ללחיו. " גם לי" ענה בבישנות. היא יצאה דרך הדלת. אלון נעל את הדלת , עלה לחדרו שם מוזיקה של אביב גפן, השתרע על מיטתו- ונרדם.

 

 

ימית הגיעה הביתה, כולה מאושרת ועייפה. "איך היה?" שאלה אמא מן המטבח. "היה מעולה, ראינו סרט קומדיה." ענתה ימית."ימיתי. את הולכת ומתבגרת עם השנים. מה אני יעשה?" אמרה אמא בהאנחת הומור."תשבי בבית אבות ותזדקני לאט לאט ואני אבוא כל יום לטפל בך." ימית אמרה וציחקקה בסוף.

היא עלתה במעלה המדרגות לאט לאט, כולה מלאה באושר. נכנסה אל חדרה, שמה מוזיקה של אביב גפן, השתרעה על מיטתה- ונרדמה.

ימית קמה. ואז נזכרה באתמול בלילה, והוצפה כולה באושר רב, הגיוני בכלל? אני ואלוני? אין מצב. הירהרה.

הסתכלה בשעון, וראתה כי השעה 7:00. התקלחה. התלבשה. וירדה למטה, שמה חיכתה לה אחורת בוקר, קורנפסלקס עם חלב, ופתק-" ימיתי קושקוש, הלכתי לסידורים. אתקשר אלייך ב-7:30 לדווא שהתעוררת. באהבה- אמא" ימית אכלה באיטיות. לפתע היה צלצול בדלת, ימית ניגשה לפתוח, זו היתה שרון, חברתה הטובה."הי ימית. זוכרת? היום אנחנו הולכות ביחד לבצפר. אני באה אלייך." אמרה שרון."ברור, תיכנסי"

ימית הציעה לשרון קערת דגנים, והן אכלו ביחד. "אז מה ימיתי? שמעתי אתמול בערב בילית אצל אלון." היא אמרה. ימית היתה המומה."איך ידעת?" שאלה."מה את בסדר? כולם מדברים על זה. ימית ואלון. מבחינה חברתית אתם בקטע." אמרה וחייכה שרון."אני לא מאמינה. איך כולם יודעים?" שאלה בהלם מוחלט."בטח זה ניר הזה, דיבר עם אלון. או שיש שראו אותך יוצאת מהבית שלו. גם הגיוני."טענה שרון."אולי" אמרה ימית.

הן גמרו את האוכל. לקחו את התיקים, ויצאו החוצה. ובדיוק הנייד של ימית צילצל.

"ימיתי? זו אמא."

"הי אמא"

"היום אני אחזור מאוחר מאוד. בסביבות 12 וחצי. יש בעיות במועדון באשדוד."

"אוקי. בהצלחה"

"יש לך כסף בקופסה של העוגיות"

"אוקי אני אזמין פיצה"

"בי חומד"

"בי אמא"

הן החלו ללכת. "שמעת על הדיסק החדש של אביב?"שאלה שרון. "איזה של בלקפילד?" ענתה בשאלה.שרון הינהנה. "אממ... אחלה דיסק. שמעתי אצל בת דודה שלי ביום רביעי."אמרה ימית."ממממ... כן."

ימית שקעה במחשבות. האם מותר לה להיות עם אלון? אולי הוא סתם עושה לה. שרון בירברה משהו על זה שלאמא שלה יש חבר חדש, ושהוא כלכך זקן, אבל שהוא עשיר ברמות והוא קונה לה מלא דברים. מידי כמה שניות ימית פלטה מין אנחת:"אהא." ושרון המשיכה לדבר.

והנה כבר הבנות הגיעו לבית הספר, הן ראו את ניר יושב על אחד הספסלים. הוא שמע כהרגלו מוזיקה בנגן האמפי3 שלו, ותופף על כל מיני דברים עם מקלות התיפוף שלו."הי ניר."אמרה שרון. ניר לא שמע אותה, הוא היה באיזה סולו תופים בשיר משנות ה70 של ה"לד זפלין."שרון שמדה מולו, והביטה, עד שהוא הבחין בה, והמשיך לתופף. ואז היא אמרה בתמימות מזויפת:"אויש, חם פה נכון ימית? נראה לי שאני הולכת להוריד חולצה." ניר מייד הביט בה. ואמר:" הי שרון! מה קורה אחי?" ושרון התחילה לצעוק על ניר שהם חברים, וזה לא יעבוד כל כך אם הוא לא ישים לב אליה. וימית , ימית שקעה במבטו של אלון, שקרץ לה. אם זה היה אפשרי, חשבה לעצמה, הייתי נמסה עכשיו, והוא היה אוגר אותי בתוך קנקן. והכי סקסי, היה אם הוא היה שותה אותי. ימית התחילה לצחוק. והעיפה לעבר אלון חיוך מלא שיניים. ימית שמעה פתאום את הצלצול, "ימייית!!!!! צלצול!" צווחה עליה שרון. "א... אני באה..." גימגמה ימית.

 

 

 

 

 

 

 

חח זהו. אהבתם?

תכף חלק 2.

סליחה פשוט התחלתי וזההיה ארוך מידי לסיפור אחד (:

 

מקווה שתגיבו, ואני לא מפרסמת כי המסן שלי התקלקל.

 

סורי מאן :/

 

להת'^^

לאב,

הלהלל(:

 



נכתב על ידי כרוב וכרובית D: , 29/9/2007 21:55  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על כת השטן, סיבולת לב ריאה וקוקאין.


כשהסתיים שיעור ספרות, הלכתי לחדר האחות,לא הרגשתי טוב. אבל ממש.

אתם מכירים את זה שאתם נושמים. ואתם לא באמת מרגישים שאתם נושמים?

כאילו שהסנפתם קוקאין, וזה עצר לכם את הנשימה.

זו בערך היתה ההרגשה.

דפקתי על הדלת, ולא היה שם אף אחד.

נכנסתי, זה היה נראה כאילו מי שהיה שם יצא רק לשנייה אחת.

על השולחן היתה כוס קפה מעוטרת פרחים, וממנה יצאו אדי חום.

על מיטת החולים,היה פתק. פתחתי אותו. היה עליו סמל של כוכב בתוך עיגול.

קראתי. היה כתוב שמה:" אנחנו עוקבים אחריך. תיזהרי."

יצאתי מהחדר, מהר ככל שיכולתי.

התחיל השיעור, המסדרונות היו כמעט ריקים, חוץ מכמה מבריזים,

היה עכשיו שיעור אנגלית. רצתי ללוקר לקחת את הדברים,

פתחתי את הלוקר, כל הספרים שלי היו צבועים בשחור,

ועוד פתק:"אל תתעסקי איתנו. אמרנו לך."

סגרתי את הלוקר. אפילו לא נעלתי.

מיים, אמרתי לעצמי. זה מה שיעזור לי עכשיו.

מיהרתי לברזיה הקרובה,

לחצתי על הכפתור, יצא דם!

דם של חתול, היה בו חתיכת פרווה.

רגע רגע, הצבע הזה מוכר לי, זה לוציפר! החתול שלי.

מישהו פה מנסה להתנקם בי.

צלצול, אחרי כל זה. החצר התמלאה תלמידים, סופסוף. אני בטוחה עכשיו.

שיעור ספורט.

יופי, להוציא אנרגיות.

רצתי לאולם הספורט, מזל שהייתי כבר עם טריינינג.

התחיל השיעור.כפיפות בטן.

עשיתי 100, ממש עד למעלה.

הקפות, אויש זה מה שחסר לי עכשיו.

רצנו,

הקפה ראשונה, מי מנסה להתנקם בי?!

אויש המוזרה מח'7 עקפה אותי. פאק.

הגברתי קצב, עקפתי את כולן בסיבוב.

דיברתי עם נועה שנייה, ואז הוא בא מהשיחים,

זה היה איש בגלימה שחורה, לא ראו לו את הפנים.

חתך לי את הצאוור. מתתי בו במקום.

 

ועכשיו בתור מלאך, אני מספרת לכם את זה.

ולמה כת השטן נטפלו אלי? כי אתמול אמרתי למנהיג שלהם שהוא פריק.

ולמה הרגשתי כאילו היה לי קוק באף? כי מסתבר שאתמול הם גם הסניפו ליידי. והייתי ממש קרובה אליהם.

ולאלה שלא מבינים, סיבלות לב ריאה זה ריצות וזה, וכפיפות בטן.

 

עכשיו הבנתם?

 

חח הסיפור לא אמיתי חחחח...

 

להת'(:

 

הלהלל כתבה זאת (:

 



 

 

 

נכתב על ידי כרוב וכרובית D: , 26/9/2007 00:02  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ליל שישי על המרפסת-הלהלל(:


לשבת על המרפסת, בליל שישי. ולצפות בכל עוברי האורח. זה יכול להיות נחמד, לראות את כל הנערים יוצאים יחד בקבוצות ומאיימים על זקנים, מבהילים חתולים, מעשנים ושותים. בשכונת העוני הזאת, אין הרבה עשירים, ורוב הצעירים כבר ממילא מושחתים. להסתכל קרוב קרוב על המדרכה, ולשים לב. לזוג, מתנשקים ברוך שכזה, לא תחת השתכרות או סמים. פשוט מתנשקים מתוך אהבה אחד אל השני. משהו כל כך טהור בשכונת העוני מהבאסת הזו, האפורה הזו, שכל קירותיה מתקלפים ותריסיה מופגים.

 

לשבת על המרפסת, בליל שישי. ולצפות בכל עוברי האורח.

ראיתי למטה, שלושה ביריונים מרביצים לילד.

הבטתי, לילד ירד דם מאפו והם צעקו לו:" יואב ההומו! חשבת שתצא מההלשנה הזאת בגדול!?"

"אבל .... אבל... זה לא היה בסדר שלקחתם לאחות בית הספר את האופנים ושברתם אותם! היא .... היא זקוקה להם! היא........"

"היא מה חתיכת בן זונה?!" ואחד הביריונים לקח שלוק מהוודקה אבסולוט.

"הייייאא... היייאא... ענייה!"

"שווו עניה?" אמר הבריון השני. בזמן שגמר את השלוק האחרון מהבירה שלו.

"אין לה כסף, היא חיה בצריף המפחיד ליד המכולת של שלמה."

הבריון שככל הנראה היה המנהיג שלהם, לקח את הבקוק בירה מידיו של אחד מבני החבורה ושבר אותו בחוזקה על הקיר,

"בבקשה, א... אל...ללל... תדקרו אותי. הרופא אמר שעוד דקירה אחת ויהיה לי זיהום. בבקשה!!"

הביריונים התקרבו אליו,

כבר לא הסתכלתי,

ורק שמעתי זעקה של:" לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!"

ירדתי למטה, וראיתי את הביריונים בורחים.

 

צעקתי אליהם:" מי ילד אתכם?! כלבות עם רחם של סוסות?!"

הם הסתובבו לעברי.

צעקתי אליהם שוב:"מי אבא שלכם?! חמור של ערבי?"

הם באו אלי, התקרבתי אליהם.

ואמרתי בקול חצי רועד:" תבקש מיואז הזה עכשיו סליחה."

הם ציחקקו.

ואז בקול תוקפני וחזק צרחתי:" ע כ ש י ו ! " התקרבתי אל המנהיג שלכם ואמרתי לו:"אני מזהירה אותך. אם עכשיו אתה לו לוקח אותו לבית חולים, או מזמין לו אמבולנס, אני נשבעת לך. שכשיראו את הגופה הזאת שוכבת על הרצפה אני אלשין ואגיד שזה יוסי, זה שגר בשיכון עובדים במזרח העיר."

 

יוסי התפלא מהידע שלי, ולקח מהר את יואב.

 

אני עליתי למעלה. נכנסתי למיטה. וחלמתי, על עוד ליל שישי,על המרפסת.

 

 

 

 

 

 

 

 

זהו (:

 

תגיבו.

הלהלל כתבה =]



נכתב על ידי כרוב וכרובית D: , 23/9/2007 20:09  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





426
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , יצירתיות , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכרוב וכרובית D: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כרוב וכרובית D: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ