 | ||
1/2010 כבר שנה בעלדייך... לזכר עמית רובינזון ז"ל עמיתי.. עברה יותר משנה מאז שאתה כאן לא איתי.. ולמען האמת שום דבר לא השתנה, אז נכון לקח לי 3 חודשים לחזור לעצמי אבל אז.. שכבר כמעט התגברתי, נפלתי קורבן לעוד עזיבה לאהבה גדולה שהייתה שם שנה בשבילי עם כל ההטבות וביום אחד פשוט ברחה. ואז, אז הבנתי שאבדתי שתי אהבות חשובות בחיי. למרות שעברה שנה אני מרגישה כאילו זה רק היום קרה אני זוכרת כל רגע ורגע מאותו השבוע ומתגעגעת אלייך יותר ויותר ככל שהזמן עובר. כל פעם אני אומרת כמה שאני מוכנה לתת כדי שתחזור להיות איתי כאן שנמשיך לדבר בטלפון בשעות מאוחרות ואני אמשיך לבכות לך על כל הבעיות שלי ואתה תמיד תחייך את החיוך הזה שלך בלי שום היסוס ותגיד לי שוח הכל יהיה בסדר... קטן עליינו, אף אחד לא יכול עליינו. אתה תמיד כאן איתי כשאני אוכלת. מתלבשת, עובדת, רוקדת, ישנה ופשוט בכל מקום ובכל שיחה אתה תמיד נמצא שם איתי כאילו כמו הצל שלי שמלווה אותי לכל מקום. לפעמים אני מרגישה שאתה באמת עומד לידי וכאילו רוצה להגיב לכל דבר שאני אומרת לכל שיחה שאני מנהלת.. אבל במקום זה אני מסתכלת הצידה ורואה אותך עומד, פשוט עומד שם ומחייך. מחייך את אותו החיוך המתנשא הזה , הבטוח הזה שאף אחד לא יכול עליו. אף אחד לא יכול עלייך ולעולם לא יהיה אחר במקומך. אני אוהבת אותך ומאוד מתגעגעת. נכתב על ידי , 24/1/2010 14:25 הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ | ||
| 29,559 |
|
©
הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לShahar- Like a fairy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Shahar- Like a fairy ועליו/ה בלבד כל הזכויות שמורות 2010 © נענע 10 בע"מ |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
