לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חופשי זה לגמרי לבד!


סתם עוד בלוג של סתם עוד בחורה שסתם מנסה לחיות את חייה- סתם.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2009


הקלה...

אחרי שבועיים לא קלים אני יכולה סופסוף לומר שאני חשה הקלה משמעותית בכל מיני רבדים בחיים.

קודם כל העומס בלימודים שאחרי השבוע הזה הוקל משמעותית (אבל מה אני פותחת פה לשטן כי תכף יגיע גל שני של עומס ואני שוב אמצא את עצמי חסרת אונים).

דבר שני ולא פחות חשוב הוא היחסים עם השותפה שלי, שלעולם לא ישובו להיות כמו פעם (גם כי הבנתי סופית שאני לא רוצה) אבל לפחות אני מרגישה השלמה עם זה, ושאני באמת הולכת לכיוון הנכון בשבילי. אני גאה בעצמי שלמרות ההרגל המגונה שלי לשים את עצמי בהולד ולעמוד דום לכל מה שעובר עליה, אני שמה גבול ברור ביננו ומסרבת לשים את החיים שלי בצד רק כדי להיות שם בשבילה. זהו נגמר עידן הלרצות את כולם ומתחיל עידן שבו אני גם מתחילה לרצות את עצמי.

ודבר שלישי ואחרון, שאם אנשים בסביבה הקרובה שלי היו מודעים אליו הם היו המומים, הוא התחום הזוגי. נגמרו התירוצים, ההתחמקויות, והתשובות השליליות שלי לבחורים בנוגע לזוגיות. לראשונה בחיי אני מרגישה במקום מספיק בטוח ושלם כדי לעבור את הטבילת אש הזאת. נגמרו התאוריות על אהבה כשטיפת מוח ועל הזוגיות כמוסד שנועד לכישלון. אני מרגישה שעכשיו הגיע הזמן שלי להפטר מכל המחסומים האלה שאני בונה במשך שנים, אני מרגישה מספיק חזקה להתמודד עם טראומות מהעבר. עד היום בחרתי בדרך הקלה, בהימנעות- וכדי שלא יבואו אלי בטענות נפנפתי בתיאוריות הזויות שפיתחתי ובאינספור מערכות הזוגיות הכושלות שהקיפו אותי במשך חיי. אז זהו שהיום החלטתי להפסיק עם זה, לפתוח את הידיים לעולם ופשוט להתחיל לקבל את מה שיש לו להציע לי. זה לא שאני נאיבית שבטוחה שכבר מחר אתקל באהבת חיי, יש לי מספיק חברים שמסתובבים פצועים ודקורים בעולם האכזר הזה, במשך זמן לא מועט בחסות המרדף הבלתי פוסק הזה אחרי האהבה. אבל אני מוכנה להסתכן- וזה כבר צעד גדול (גסטרונומי כמעט) עבורי.

אז זהו... תקופה חדשה בחיים שלי עומדת להתחיל ומשום מה יש לי תחושה שהיא תהיה מסעירה, מרגשת ובעיקר טובה. הלוואי.

נכתב על ידי Yoyo girl , 31/5/2009 03:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תובנות


יש רגעים בחיים שהם נקודות מפנה חדות, אני חושבת שהיום היה לי רגע כזה. מדהים איך בפרק זמן כל כך קצר בנאדם יכול לעבור ממצב של חיים שמתנהלים בצורה אופטימלית, באופן חסר דאגות לחיים "כבדים" יותר, מלאים בלבטים, בדיכאונות ובעיקר בחוסר מוטיבציה כללי.

היום הגעתי להבנה סופית, שבחורה שהייתי בטוחה שהיא חברה טובה שלי בשנה האחרונה- לא יכולה להמשיך לשבת על אותה משבצת. אם יש משהו חיובי במשברים אז לדעתי מדובר בדברים מאחורי הקלעים שהם חושפים, דברים שאנחנו לא מסוגלים להיות מודעים אליהם במציאות נורמטיבית. אז לכבוד אותה שנה גדושה שחלקתי את רוב החוויות שחוויתי במהלכה עם אותה בחורה אני אעשה לה ג'סטה, אתעלם משאר הבעיות שטורדות את השלווה הנפשית שלי- ואקדיש לה פוסט שלם.

הכרנו בלימודים, לא התחברנו מיד, זה לקח משהו כמו חודשיים. מה שחיבר ביננו הייתה שכנות (יחסית) במעונות ובחור קצת הזוי שהתחבר לכל אחת מאיתנו- וביחד עם עוד בחורה מהלימודים שגרה במעונות- הוא החליט בצורה די פאטתית שאנחנו "חבורה". אני מוכרחה לציין שעם עוד כל מיני נספחים לא משמעותיים במיוחד היינו חבורה הזויה למדי... אבל זה לא משנה. בנתיים ה"חבורה" הספיקה להתפרק באלגנטיות... תהליך הדרגתי. אבל החברות ביננו (ביני ובין גיבורת הפוסט) נשמרה- כנראה הודות לעובדה שהחלטנו לעבור לגור יחד. אני מוכרחה לציין שהשנה בחברתה הייתה סוערת למדי... עברתי איתה בתי-חולים (שהתחילו מכאבי בטן שהיא חשה בלילות והמשיכו בהתעקשות שלי לנסוע למיון...), פוסט פרידה (שלה) מקשר ארוך שנים (הכרתי אותה קצת אחרי.. אבל אפילו שעברו כמה חודשיים היא עדיין התקשתה להתאושש), תקופת מבחנים לחוצה אותה היא נאלצה לעבור לאחר תקופה ממושכת בבי"ח. עברנו אפילו מריבונות קטנה ביננו בתחילת השותפות שלנו כשהרגשתי תסכול שהיא לא עומדת בכל התנאים שהיא דרשה ממני. עבדנו יחד בקיץ. טיילנו בחופשים (מיותר לציין שכל ארגון של טיול היה דרמה בפני עצמה, כי משום מה היא התעקשה לארגן טיול עם ידיד שכל מה שהוא אמר עיצבן אותה.. ושוב לקחתי על עצמי את תפקיד המרגיעה הלאומית), מצאתי את עצמי באמצע מריבה בינה לבין חברה טובה אחרת שלנו,עוזרת לה לאסוף את הרסיסים ממריבה שיכולה להכניס את כל הטלנובלות בויוה לכיס הקטן... הייתי לצידה כשהיא נדלקה על בחורים ועזרתי לה למצוא אליהם דרכי גישה (לא תמיד עזר..) הייתי שם בקשר הבא שלה- מה שהצריך ממני לא מעט ויתורים (לברוח מהפינה שלך ללא הרף רק כי אתה מתחשב ונותן פרטיות), הייתי שם בפרידה הקשה שהיא עברה שלוותה בדיכאון עמוק.. והרשימה עוד ארוכה...

אז מה השתבש?- כשאני קוראת את כל מה שרשמתי אני מבינה שהחברות הזאת השתלטה עלי לגמרי... התרחקתי מחברים שלי שלא היה לה כ"כ נוח במחיצתם, ובתקופות הקשות התחמקתי מחברים שהיא לא רצתה בסביבה שלה. אבל במקום ללכת אליהם ישבתי איתה- כי לא יכולתי להשאיר אותה לבד במצב הזה... כל החיים שלי התנהלו בכפוף אליה- ובכלל לא הייתי מודעת לזה, חשבתי שככה חברה אמורה להתנהג- ושאם המצב היה הפוך זה בדיוק מה שהיא הייתה עושה בשבילי... אז זהו שלא..

החברות ביננו נמשכה כל עוד אני פרחתי, כל עוד היה לי טוב בחיים.. אבל בתקופה האחרונה שדברים השתנו- וכבר לא כ"כ טוב לי ואני עוברת תקופה קצת קשה גיליתי שהיא לא שם בשבילי... וגרוע מזה שהיא לא שמה לב בכלל. אז שבהתחלה דברים השתבשו ביננו ולא יכולתי לשים על זה את האצבע-חשבתי קצת והבנתי שאני פגועה ממנה כי היא לא שמה לב ולא מראה טיפת התחשבות במצב שלי- לקחתי כמו תמיד את האשמה עלי, בשיחה שעשינו אמרתי לה שאני לא מאשימה אותה- כי שכלית אני יודעת שהייתי צריכה להגיד לה. אבל היום אני מבינה שזה יותר עמוק בזה- לא הייתי צריכה להגיד את זה -כי אם היא באמת הייתה מכירה אותי היא הייתה שמה לב לבד, הבעיה היא שהיא לא מכירה אותי בכלל, כי היא לא באמת טרחה, איך היא תכיר אותי אם כל התפקוד שלי היה מסביבה.. אני לא חושבת שהיא בנאדם רע אבל באופן לא מודע היא הצליחה להשתלט עלי, לנצל את הטוב לב שלי לצרכים שלה.. אירוע שהיה ביום העצמאות הבהיר לי את זה- כשקבענו במסיבה שבאתי אליה עם חברות ילדות שלי והיא הגיעה מאוחר- וחברות שלי רצו לזוז- היא רצתה שאני אשאר איתה אז היא החליטה בשבילי שהן יאספו אותי יותר מאוחר.. ואני לא עשיתי כלום בנדון.. אפילו שאת החברות שלי אני רואה פעם ב.. ואותה כמעט כל יום. אחרי שהעלתי את הנושא, ושתקופת ניסיון ביננו נכשלה- החלטנו לא לגור ביחד שנה הבאה. אני מרגישה הקלה אדירה מצד אחד, אבל צביטה בלב מצד שני... כי אני מבינה שהקשרים שטיפחתי בשנה האחרונה היו אשלייתים ברובם. הערב, עשינו "שופינג" ביחד. הכול התחיל מזה שהרגשתי רע על המתיחות שקיימת ביננו- והאמת היא שגם הרגשתי אשמה (עכשיו אני יודעת שלא בצדק) אז הצעתי לה שנפגש הערב ונעשה משהו שונה- ננסה להציל את החברות- אבל זה היה כישלון כבר מהרגע שהצעתי את זה- כי היא ישר הפכה את זה ל - "יופי אני באמת צריכה לקנות נעליים...". זה הרגיז אותי, כי חשבתי שהיא תבין שאני רוצה שנשב ונדבר, שהיא קצת תתעניין במה שקורה איתי- אבל זה לא קרה- והמתיחות ביננו רק גדלה. חבל.. דווקא יצאתי הערב עם כוונות טובות, תיכננתי לשתף אותה במה שעובר עלי מה שלא רציתי לעשות בשיחה הקודמת שלנו.. אבל נתקלתי ממנה בחוסר עניין (היא לא עשתה את זה באופן מודע אבל כבר מהרגע הראשון הבנתי שחבל לי על הזמן). בזמן האחרון היא התחברה לחבר'ה חדשים שאני לא כ"כ מסמפטת- אז היא כל היום עסוקה בהם, זה אומר הכול על בנאדם... ההעדפה שלו להשקיע באנשים שהם לא חברים שלו- מאשר באלו שתמכו בו ברגעים הקשים...

נכתב על ידי Yoyo girl , 17/5/2009 02:59  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  Yoyo girl

בת: 32




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , דת , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לYoyo girl אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Yoyo girl ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ