| 10/2007
עשר דקות גורליות/הארי פוטר-פרק 5.
הוו, צהריים טובים :]
בישבילי זה כבר ערב, עוד שתי דקות הולכים לישון P:
חעחע, סתם סתם ^^
לא הגבתם בפוסט הקודם, לא מפתיע :]
לכתוב פיק בדירוג NC17 כדי שתגיבו?!?!?? חעחע, אין מצב :]
טוב אז הנה פרק מספר חמש של עשר דקות גורליות.
שמתם לב שככל שהזמן עובר, יותר ויותר פרקים מתווספים לבלוג? כבר כתבתי יותר מעשרה פרקים! O:
בכל מקרה..
אני רוצה להודות לשיעור נחמד מאוד, שאנחנו צריכים לכתוב משו במחברת, ותודה לאווי החמודה שנתנה לי את הרעיון
להמשיך את הפיק כל יום באותה מחברת P:
השיר להפעם הוא: SOS של ריהנה.
עשר דקות גורליות/הארי פוטר.
קאנון: עשר דקות גורליות.
שיפ: דראקו/OFC
כולל OC.
דירוג: PG13
לא עבר בטא.
לא כולל מרי סו.
תקציר: דמי נייפרודר חדשה בבית הספר. היא מגיעה עם שתי ידידיה- ג'ס ומרטין להוגוורטס, אשר וותיקים בו כבר.
הם מדריכים אותה בכל שהותה שם. בדרך היא נתקלת בנער בגילה, הוותיק גם הוא בבית הספר.
הם מתחילים ברגל שמאל, אך המצב הולך ועובר לצד השני של המטבע.
טיזר: "הוא הילד המגעיל ביותר שאני מכירה, ולא מקווה להכיר אותו יותר מזה." היא אמרה.
"תודי שאת חולה עליו." הוא אמר בקריצה.
"אוי, תעשה טובה לעולם ושתוק כבר." היא זרקה עליו כרית בחיוך, מסמיקה.
תודות: מוותרת על זכויות יוצרים לטובת ג'יי קיי רולינג, שיצרה את כל הרקע, ואחת הדמויות היותר מרכזיות בפאנפיק, ואין
לי שום מטרה להרוויח מהפיק הזה כסף ובלהבלהבלה וכל שאר השיט.
פרק מספר 5.
"קדימה, בואי! שלא נאחר לשיעור!" לפתע שמעה דמי את חברתה שרלוט קוראת לה.
"כן, כן, בואי.." היא אמרה, חולמת בהקיץ. היא קמה ממקומה, ודחפה לתוך תיקה בקבוק של מיץ דלעת.
היא מיהרה קדימה, עד שתיקה נפל מאחורי מקומו של דראקו.
"תיזהרי קצת!" אמר דראקו, שמיץ הדלעת שלה פגע בשיערו החיוור.
***
"אני ממש ממש מצטערת!" טמאנ דמי וניגשה אל עבר דראקו, מנסה להוציא את המיץ הדביק משערו.
דראקו קם ברעש, רותח מזעם. הוא יצא מהאולם במהירות.
פנסי כמעט נחנקה מרוב צחוק, בעוד לחייה מתנפחות.
דמי חייכה בטיפשות ורצה אחריו, מנסה להדביק את קצבו.
הוא נכנס לשירותים של מירטל המייללת והבכיינית, ושטף את שיערו הבהיר והדביק.
לפתע הגיחה דמי, מביטה בפתח הדלת בדראקו.
"אני מצטערת." היא אמרה בעצבות.
"זה בסדר." הוא גילגל עיניים וגיחך. "אני יודע שלא עשית זאת בכוונה."
"כנראה שאתה מכיר אותי ממש טוב." היא אמר בציחקוק קל.
"יותר מדיי טוב." הוא אמר וקרץ לה קריצה ידידותית. הוא הוריד את ראשו מתחת לברז, ופתח אותו במהירות.
מים ירדו על ראשו, מצננים את קרקפתו הלבנה, ומושכים את שיערו כלפי מטה.
הוא סגר את הברז במהירות, מרים את ראשו. לפתע הוא נתקל בברז הפלדה שמעל ראשו.
"אווץ'!" הוא אמר ושם את ידו על אותו מקום.
דמי רצה לקראתו, מזיזה את ידו בעדינות. "אתה מדמם." היא אמרה בדאגה. היא העבירה את מבטה אל עבר
כיס גלימתה, בעודה שולפת את השרביט. כשהרימה את ראשה לפתע היא פגשה את שפתיו של דראקו. הפעם
הם היו קרות יותר מהפעם השעברה, שכן מים קרים כקרח נגעו בהן. שיניו של דראקו נגסו בקשיחות בשפתיה של דמי.
הנשיקה נמשכה אולי דקה, אולי שעה, או אולי חודש. דמי לא היתה בטוחה. מה שכן, היא היתה בטוחה שפנסי צווחה מאחוריה.
"דראקו!!!" קולה הרועש של הסלית'רינית הסוררת נשמע למרחקים.
דמי ניתקה את שתפיה מדראקו והביטה אחורה. "אל תפסיקי." הוא לחש לה, והפנה את ראשו אל עבר פנסי.
היא שיחררה את עצמה מידיו, חטפה את תיקה הנשען על מעמד הברז, ויצאה בסערה, רצה אל עבר שרלוט באולם הגדול.
היא ראתה שפיטפטה נמרצות עם נורה, ג'יימי, קראב וגויל. האמת שקראב וגויל רק ישבו ובהו בבנות.
היא ניגשה אליה במהירות, ובפאניקה.
שרלוט קמה ממקומה, שראתה שדמי חזרה, ושפתה מדממת. "את בסדר?! איפה היית?! למה השפה שלך מדממת?!" אמרה שרלוט ההיסטרית.
"יש לך שעה או שתיים?" אמרה שרלוט בחיוך מאולץ ומשכה את שרלוט אל עבר המרתפים, פונות בפניה השניה לחדר המועדון.
הם עלו במהירות לחדרן, בעוד דמי מושכת בחוזקה בידה של שרלוט, מדלגת על המדרגות שתיים-שתיים.
דמי התיישבה על מיטתה, חולצת את נעלי הבובה שלה, זורקת אותן על הארון.
"דמי! דמי! תפסיקי!" אמרה שרלוט, אוחזת בידה של חברתה העצבנית.
"תספרי לי כבר מה קרה!" אמרה שרלוט בכעס.
"את נראית חיוורת!" אמרה שרלוט הדאגנית.
דמי גילגלה את עיניה בכעס ונכנסה לאמבטיה, טורקת את הדלת אחריה.
היא הביטה במראה, ותוך כדי שוחחה עם שרלוט. "שפכתי מיץ על מאלפוי, את זה את יודעת." היא אמרה, בעודה
שוטפת את פניה המלבינות לאט לאט. "לאחר מכן הלכתי אחריו לשירותים של הרוח הזאת שסיפרת לי עליה." היא אמרה,
מעבירה את שרביטה על שפתיה, מחליפה את האדום הבוהק בורוד נורמלי.
"הוא שטף את המיץ מהשיער שלו ונתקע בברז. רצתי אליו כדי לרפא את הדם שירד מראשו." היא אמרה, זורקת טיפות
מים קלות על שיערה הפרוע.
"ופתאום הוא נישק אותי." היא אמרה, פותחת בסערה את דלת האמבטיה ומתיישבת על מיטתה.
"שקרנית!" לפתע נפתחה הדלת ופנסי פרצה פנימה, משתוקקת לשים את ידיה על צווארה החשוף של דמי, ולמחוץ אותו
בכעס ובלי רחמים.
***
בלטריקס ^^
| |
משימה בלתי אפשרית/הארי פוטר-פרק מספר 2.
החלטתי להמשיך את הפיק השני שהתחלתי, למתוח אתכם קצת, את השניים שקוראים את הפרקים ^^
השיר להפעם: ashley tisdale-he said she said. שיר מומלץ לקרוא במהלך הפרק :]
משימה בלתי אפשרית/בלטריקסה
קאנון: משימה בלתי אפשרית
שיפ: בלטריקס/OC
OOC: בלטריקס, סיריוס, רמוס, פיטר פטיגרו.
דירוג: PG13
לא עבר בטא.
כולל מרי סו.
טיזר: "זה כל כך לא אופייני לך, בלה!" אמרה נרקיסה בחריפות.
"את חייבת לזרוע לי מלח על הפצעים? לא מספיק לי מה שעובר עליי בלעדייך?" היא אמרה בכעס לאחותה הגדולה.
"אני דואגת לאחותי הקטנה, לא כל יום קורה דבר כזה.. חריג." היא אמרה.
ספויילרים: אין.
פרק מספר 2.
"אני ג'סטין. איך קוראים לך?" הוא אמר והושיט לבלה יד, ללחיצה.
"אני? אני.. בלטריקס. אבל אתה יכול לקרוא לי בלה." היא אמרה ולחצה את היד בחיוך רחב.
היא הכתיפה את תיקה. "טוב אז.. מאיזה בית אתה?" שאלה אותו בלה.
"הפלפאף." אמר ג'סטין. בלטריקס חשבה שלרגע ראתה צבע ורוד עולה על לחיו.
"ואת?" הוא שאל, בחיוך גם הוא.
***
"סלית'רין." היא אמרה בחיוך.
"אה." הוא אמר ומשך את ידו.
"אז..." אמרה בלטריקס, מנסה לפתח שיחה.
"אז..." הוא חזר אחריה, ושם את ידיו בכיסיו.
"יש לך חברה?" לפתע זה נפלט מפיה של בלה.
"אה.. לא." הוא אמר והסמיק.
"אה." היא אמרה. נראה שהשיחה לא מתקדמת כל כך טוב.
"ולך?" הוא שאל אותה. "לי? מה לי?" היא אמרה כלא מבינה. "יש לך חבר?" הוא שאל בסקרנות.
"אה.. לא, לא ממש." היא אמרה בחיוך.
"בא לך לצאת איתי למגרש הקווידיץ'? יש לי אימון ולא ממש מתחשק לי לצאת לבד." הוא אמר, מצטנע.
"אני אשמח!" היא אמרה בחיוך. "י.. יופי.." הוא אמר.
הם הלכו במהירות למגרש הקווידיץ', מדברים בדרך על שיעורי בית, דמבלדור, תוצאות של משחקי קווידיץ', ואפילו אפו המעוקל של סנייפ.
כשהם הגיעו, ג'סטין פנה אל עבר חדר השחקנים, ובלטריקס התקדמה אל עבר היציאה, מתיישבת בשורה השלישית.
היא העיפה מבט על ציפורניה, בעוד המטאטאים חותכים את האויר במהירות.
בלטריקס הרימה את מבטה, מביטה בג'סטין המנופף אליה. היא חייכה ונופפה אליו חזרה.
הם התחילו באסטרטגיה חדשה, מנסים להביס את גריפינדור בשבוע הבא. הקפטן צעק משפטים כמו "תעוף לצד שמאל של המגרש",
"תחטוף את הקואפל", ולעיתים הוא זרק משפטים אל עבר ג'סטין במיוחד כמו "תפסיק להסתכל על היציע, ותתחיל להתרכז במרביצן!"
ג'סטין החל לצחקק ורץ אל עבר המרביצן, מניף את מחבטו.
לאחר כחצי שעה, הקפטן הכריז על סיום המשחק.
כל השחקנים הלכו אל עבר החדר, בעוד הוא צעק על ג'סטין שיהיה יותר מרוכז, ושישתדל לא להעיף כל מיני איברים לשחקנים אחרים
בקבוצה.
בלטריקס רצה אל עבר הכניסה של החדר, מחכה לג'סטין.
כשיצא, בעוד מדיו נשענים על זרועו הוא חיבק אותה במהירות.
"היה אימון ממש טוב!" היא אמרה, למרות שלא הבינה כל כך בקווידיץ', ורק ניסתה להיות נחמדה.
"כן, לא אחד מהטובים." הוא אמר. בלה הסמיקה מעט, כשראתה שהוא ניסה לקנות את התחנפותה.
"טוב, העיקר שעשית את כל מה שיכולת." היא אמרה בחיוך.
"אני חושב ככה גם." הוא אמר, מהנהן.
הם פנו אל עבר הטירה, מצחקקים על טעויות של ג'סטין באימון.
כשהגיעו לפיצול בין חדר המועדון של סלית'רין לבין חדר המועדון של הפלפאף, ראתה בלטריקס את אחותה נרקיסה באה מהפינה.
היא קראה לה במהירות, אמרה שלום לג'סטין, נשקה על לחיו הסמוקה, ורצה אליה במהירות.
"ביי.. בלטריקס." אמר ג'סטין, העומד שם, ממשש את לחיו.
בלטריקס שילבה את זרועה בזרועה הבהירה של נרקיסה, והם החלו ללכת במהירות אל חדר המועדון.
"מי זה היה?" שאלה נרקיסה בחשדנות, אפילו בלי להגיד לה שלום.
***
עוד פרק הסתיים לו, עוד פרק בלי תגובות עבר להיות הפוסט השני בבלוג.
כמה שאתם מתוקים ^^
ערב טוב, בלטריקס :]
| |
 עשר דקות גורליות/הארי פוטר-פרק 4.
לא שמתי לב, כבר פרק 4. וכמה תגובות? כמספר הפרקים, אם לא פחות.
לונורא, אני עדיין אוהבת אתכם :]
אז כמו שכתבתי בפוסט שעבר, כל פרק מומלץ לשמוע עם שיר מסויים, שמתאים לפרק ויוסיף לאווירת הקריאה.
אז השיר לפרק הזה: Wake Me Up When September Ends של גרין דיי(green day), מכיוון שהוא פרק קליל, ומתרחש בעצם
בספטמבר, והתעוררויות (XD).
ייאללה, פרק ארבע!
עשר דקות גורליות/הארי פוטר.
קאנון: עשר דקות גורליות.
שיפ: דראקו/OFC
כולל OC.
דירוג: PG13
לא עבר בטא.
לא כולל מרי סו.
תקציר: דמי נייפרודר חדשה בבית הספר. היא מגיעה עם שתי ידידיה- ג'ס ומרטין להוגוורטס, אשר וותיקים בו כבר.
הם מדריכים אותה בכל שהותה שם. בדרך היא נתקלת בנער בגילה, הוותיק גם הוא בבית הספר.
הם מתחילים ברגל שמאל, אך המצב הולך ועובר לצד השני של המטבע.
טיזר: "הוא הילד המגעיל ביותר שאני מכירה, ולא מקווה להכיר אותו יותר מזה." היא אמרה.
"תודי שאת חולה עליו." הוא אמר בקריצה.
"אוי, תעשה טובה לעולם ושתוק כבר." היא זרקה עליו כרית בחיוך, מסמיקה.
תודות: מוותרת על זכויות יוצרים לטובת ג'יי קיי רולינג, שיצרה את כל הרקע, ואחת הדמויות היותר מרכזיות בפאנפיק.
-
פרק מספר 4.
"טוב.. יש אחד מהפלפאף. הוא ממש חמוד. ומאוד מצחיק. רק שהוא דבוק לחבר המפגר שלו." אמרה שרלוט.
"מי?" שאלה אותה נורה, מטיחה בה להוציא את מה שעל ליבה.
"מרטין. המדריך של הפלפאף?" אמרה שרלוט, מנסה לגרום להן לזהות אותו.
פנסי נשענה אחורה. "המכוער הזה? כל מה שחשוב לו בחיים זה להתבדח, והרבה. זה ממש מציק." אמרה פנסי בכעס.
פנסי אף היא, השאירה מקום קטן למרטין בליבה. אך היא ידעה שזה לא יקובל בקרב חברותיה.
"אני יכולה לנסות להכיר לך אותו, אם בא לך. יש לנו דיבור צמוד במיוחד." אמרה דמי בחיוך רחב.
"את יכולה? אני אשמח!" אמרה שרלוט וקפצה על דמי בחיבוק. דמי צחקה.
שרלוט הצטרפה אליה. לאחר כשלוש שניות כולם בחדר צחקו פרט לפנסי.
"אני לא מאמינה שאת רוצה לצאת איתו. אני מתביישת לשבת איתך באותו חדר." אמרה פנסי.
דמי ניסתה לרסן את ריגשותיה, ולא להתנפל על פנסי בצרחות.
"פגשתי את מאלפוי בחצר." לפתע פלטה דמי.
***
היא ידעה שזה לא היה רעיון טוב כל כך להגיד מילים אלו בפורום הזה.
"את מי?" שאלה נורה, שכנראה למרות קולה הרם, אינה שומעת טוב.
"דראקו? דראקו מאלפוי?" אמר דמי, חוזרת על עצמה.
פנסי הזדקפה באי נוחות.
כל עיני הבנות הועברו אליה.
"כנראה שזו היתה טעות להשאיר אותי שם, את לא חושבת, פנסי?" שאלה אותה דמי בקול מלגלג.
היא בחיים לא ענתה ככה לאף אחד בחייה. היא התפלאה אפילו מעצמה.
"יש לו אותי. הוא לא יעשה איתך כלום גם ככה." אמרה פנסי, לא מביטה בדמי.
'אולי אני צריכה לספר לה.' חשבה דמי בליבה.
לבסוף היא החליטה שלא, היא ידעה שזו תהיה התחלה גרועה של השנה.
לאחר כחצי שעה של ציחקוקים, הבנות החלו לפהק אחת אחרי השניה.
הם השתחלו במהירות למיטות החמימות, ותוך כדקה לא נשמע ציוץ בחדר.
***
דראקו ישב בחדרו. הוא עיין בספר שקיבל מאמו לפני שהגיע להוגוורטס.
הוא דיפדף בו במרץ. לא נראה שעיניין אותו במיוחד. הוא זרק אותו על השידה שלידו.
לפתע נכנסו קראב, גויל, וזאביני.
"איפה הייתם? חיפשתי אתכם בכל בית הספר!" אמר דראקו בכעס, מודע לכך שהוא זה שבעצם עזב אותם.
"היינו עם פנסי, ובדרך פגשנו את זאביני." ענה קראב בחשש קל, מפחד שדראקו יקלל אותו קללה איומה.
דראקו גילגל עיניים וחזר להוציא את זעמו על הספר.
"דראקו, אתה מודע לכך שיש לך ליפגלוס על השפתיים?" שאל אותו זאביני, בעודו מתיישב על מיטתו.
"מה?" שאל דראקו, ממשיך לדפדף בספר. כשהבין מה זאביני אמר לו, החליט שהוא צריך זמן לעצמו ונכנס להתקלח.
הוא הביט במראה.
אכן היה לו ליפגלוס ורוד על שפתיו הלבנות. הוא גילגל את עיניו ונכנס להתקלח במהירות. הוא לקח את הזמן.
כשעה משנכנס להתקלח הוא יצא מהחדר, רואה את כל שאר שותפיו ישנים. גויל, כרגיל נחר, וזאביני מלמל דברים מתוך שינה.
הוא נכנס במהירות למיטה, ונרדם לאחר כשעה.
***
בוקר.
***
''אם לא תספרי, אני אספר... אם לא תספרי, אני אספר... אם לא תספרי...' "דמי... דמי... דמי... דמי!"
דמי התעוררה בצעקה. היא ראתה את שרלוט חברתה היחידה, מנדנדת אותה לכל הכיוונים.
היא עברה למצב ישיבה, בעוד שרלוט התיישבה מולה. "הכל בסדר?" היא שאלה את חברתה.
"את צעקת כל הלילה. את בסדר עכשיו?" שאלה אותה שרלוט המודאגת. "כן.. כן. הכל בסדר." אמרה דמי, קמה מהמיטה.
לפתע היא שמה לב ששרלוט מוכנה כבר, ושאר הבנות אינן בחדר. "איפה כולן?" שאלה דמי את שרלוט, בעודה נכנסת
לחדר המקלחת. "ירדו כבר לאכול. כבר שבע וחצי, את יודעת." אמרה שרלוט. רעש נפילת ספרים נשמע.
"טוב. את יכולה ללכת, אני ארד עוד מעט." אמרה דמי לחברתה. "לא לא! אני מחכה לך." אמרה שרלוט והתיישבה על מיטתה.
"אה.. טוב." דמי לבשה במהירות את מדיו המסורתיים של בית סלית'רין ויצאה מחדר האמבטיה.
היא חטפה את תיקה ואמרה בחיוך: "שנלך?"
הבנות ירדו במהירות לחדר המועדון, רואות שכבר התרוקן.
'בטח כולם בארוחת הבוקר.' חשבה דמי.
דמי הלכה בעקבותיה של שרלוט, שכן לא הכירה טוב את הוגוורטס. היא הביטה לכל צדדיה, מנסה לזכור את הדרך חזרה.
כשלבסוף הגיעו, ראו שהעולם מלא מפה לפה. הם הלכו במהירות לשולחן סלית'רין והתיישבו.
כשלושה כיסאות מימינה של דמי ראתה את דראקו, יושב עם שני הבריונים שלו, קראב וגויל.
הם ישבו משני צדדיו, בעוד פנסי, נורה וג'יימי יושבות מולם.
"קדימה, בואי! שלא נאחר לשיעור!" לפתע שמעה דמי את חברתה שרלוט קוראת לה.
"כן, כן, בואי.." היא אמרה, חולמת בהקיץ. היא קמה ממקומה, ודחפה לתוך תיקה בקבוק של מיץ דלעת.
היא מיהרה קדימה, עד שתיקה נפל מאחורי מקומו של דראקו.
"תיזהרי קצת!" אמר דראקו, שמיץ הדלעת שלה פגע בשיערו החיוור.
***
המשך יבוא..
בכל מקרה, אני מצפה לתגובות ^^
והשיר שמומלץ לקרוא עם הפרק, כתוב בתחילתו. :]
בלטריקס ^^
| |
לדף הבא
דפים:
| כינוי:
The story singer
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
