לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דונטלה הבוחשת


בוחשת הרבה חושבת מעט


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2007

קפוטשון


קפוטשון

 

לכאורה מראה "חשוד בהארכת מאסר" , אני מעדיפה לדמיין זאת בתור "וונוס בטרנינג" או נינט ברכישות בסופר פארם. למעשה אני מעדיפה להסתתר מתחת לקפוטשון צבעוני, לשמור  על דיסטנס מהעולם. להתרחק , לאיים עליו קצת. להטיל אימה מתוך כך שזהותי מטושטשת.  אני אנונימית, אני מסוכנת. תיזהרו, לפני שאני מוציאה נשק ויורה. המסוכנת מתחת לקפוטשון.

 

פתיתים של עדכונים

הנה אני במקום העבודה החדש. כל בוקר מתעוררת בשעה הלא מציאותית שבע.עובדת לפחות שמונה שעות וחוזרת הביתה, סחוטה. פעמיים בשבוע נוסעת ללמוד בתל אביב באוטובוסים. מעדכנת פחות, יש פחות זמן.

ביום הראשון לעבודה הגעתי בתשע. בשעה 11 הסתכלתי על השעון ורציתי הביתה.עכשיו יותר קל להישאר. חוסר ביטחון אולי אני לא עושה את עבודתי כמו שצריך. בחורה מאכזבת...

הי, אבל יש לי לפ טופ מהעבודה.

 

סופשבוע

הצורך לקום כל בוקר ולתכנת את הערב לצרכיו של היום התובעני הבא (לישון מוקדם, להכין סנדוויצ'ים, להכין את התיק, לשים לק ...) מביא את הרצון לתפוס את סופשבוע בשתי הידיים – הצד המופרע והצד של הקניות לשבוע הקרוב. לבלות עד הקצה, לישון באופן מפצה, להתמזמז בעצלתיים עם הבן זוג  אך לדעת גם לבלות בחוד.

הסופש האחרון קיבל את הציון 6. עשיתי קניות של אוכל לשבוע הקרוב (פודינג: קנית למקרה שתתחיל מלחמה של ששה שבועות בשבוע הבא).ניקיתי לראשונה בחיי את השירותים עם חומר מנקה אסלות ואחרי זה הייתי בסרטים למשך שעתיים,אחרי שקראתי את האזהרה. פחדתי לשבת על המושב שמא החומצה תשרוף את ישבני .

 פודינג ואני יצאנו לפינג'אן ואכלתי מרק  קובה. אחרי זה הסתובבנו אצל חברים בנחלאות- שתינו וקפאנו למוות.פודינג ניצל את הזמן לעשות כמעשה נינט (רק מבלי לקבל  400,000 דולר  , פרייאר ).

רציתי ללכת להופעה של לוס כפרוס- אחרי ארבעה שירים פודינג אמר שהוא עייף. אבל אמרתי לך שאני רוצה שנלך להופעה עוד באמצע השבוע. מריבה מטופשת.

טוב, אני צריכה למרוח לק, הלק כבר מתקלף- ואני אמורה לשדר הצלחה. פעם ראיתם אשת קרירה מצליחה עם לק אכול?

 

וינסנט

ככה  חשבתם שאני אזנח אתכם מבלי איזה אורים ותומים להמלצות תרבותיות ואז אגלה אתכם ספונים ובולסים צ'יטוס אל מול שידורים חוזרים של "מיכאלה" (ערוץ 10 ,שעה 18:00 למקרה שתהיתם)

אז ככה, אם יש לכם שש דקות בחיים ,אז במקום להביא ביד או לגלוש בפייסבוק- תעשו יוטיוב לקטע הבא. הוא נקרא וינסנט והא סרט קצר ומאויר של טים ברטון (חתונת רפאים) משנת1982. מומלץ.http://www.youtube.com/watch?v=fxQcBKUPm8o

 

שיהיה לכולנו שבוע מצויין.

ד.

נכתב על ידי , 22/12/2007 22:37   בקטגוריות סרטים, שחרור קיטור, עבודה  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לביבה


 

אפילו חנוכייה אחת לא הדלקתי  כל החנוכה הזה, סופגנייה אחת לא אכלתי. סביבון אחד לא סובבתי.

 

לביבה אחת מכסה על כל החושך.

 

סופ"ש האחרון, כלל בעיקר רביצה משותפת על הספה . צפייה בסרטים ואוכל, מלא אוכל. הרגשתי שאני מתנוונת ומשמינה כמו סופגנייה, אם היו מפזרים עלי קצת אבקת סוכר אפשר היה למכור אותי בתור סופגנייה זולה ושמנונית בשוק. ההתנוונות והעצלנות גרמה לי להחליט שהולכים לזרוק את הזבל. פרויקט משותף לפודינג ולי, ככה בשביל לחלץ עצמות. התלבשנו כמו זוג אסקימואים ,היוצאים לציד לווייתנים. לקחנו את שתי שקיות הזבל והלכנו לפח האשפה ,הנמצא מטרים בודדים משער כניסה לביתנו, ואז חזרנו –זה היה טיול שבת.

 

כך ,שאתמול כפיצוי ואיזון היה לי יום מטורף שבמהלכו נסעתי למרכז העיר להיפגש עם הבוס הקודם שלי דווקא בקפה טעמון העתיק. בעל הבית הזקן, ששימש על תקן מלצרית חביבה שאל אם אנחנו רוצים לשתות משהו או תפריט. אני לחוצפתי ביקשתי תפריט, שם ראיתי קפה עם תוספת של אגוזים בעל שם איטלקי ארוך ומתוחכם. הצבעתי על המשקה ובעל הבית פלט :"לא יודע מה זה ,זה של הצעירים. את רוצה תה? קפה? מה את רוצה לשתות?" "קפוצ'ינו, כאילו הפוך, כאילו קפה קטן". לאחר כמה רגעים קיבלתי לשולחני קפה קטן ורותח.

לאחר מכן נסעתי לפגישה בחברת T   ,שנמשכה שעתיים ארוכות. שני אוטובוסים ושעה אחר כך הייתי בבית הורי לטפל באחותי הקטנה ,שעברה איזשהיא פרוצדורה רפואית –הייתי צריכה לקלח אותה ולהלבישה.

והתאגיד אמאבא? ניצל את זכותו הדמוקרטית לנסוע למלון באילת בחנוכה ולבזבז את כספי הירושה. כאילו, סנוב, באילת כבר היית?

 

לאחר  שהוכחתי שאני בת מספיק טובה כדי לקבל את שאריות הירושה- נסעתי באוטובוס מלא מתנחלים וחברתי ההיסטרית מעיין,שהחליטה לספר בפרוטרוט על הערב עם ההוא. ( מעיין! האויב מאזין. אומנם רוב הנוסעים באוטובוס הם מתנחלים אנגלו סקסים אבל הם מבינים עברית).

הנסיעה באוטובוס מלא מתנחלים,מובילה,באופן מפתיע- להתנחלות. שם ציינתי חנוכת בית של זוג חברים ותינוקם ושם אכלתי את הלביבה ההיא.

בלילה מאוחר תאגיד אמאבא התקשר כדי לספר שברגע זה ממש הם יושבים וצופים בהופעה משובחת במנקיז(?!) באילת, אבא הזמין לאמא  ווינשטפן וצ'ייסר והוא יושב ומעשן

מה?

 

לא דיברתי עם הבוס עדיין על חוזה.

עוד עניין לא נעים דווקא מול ידיד שלי שיפי (שאני קצת חושדת שהוא קורא בבלוג זה). שיפי הוא ידיד טוב ובעל יוזמה. לאחרונה הוא הקים עסק חדש וביקש ממני לשבת איתו על הפרזנטציה לפגישה חשובה. שישבתי ממנו, נחשפתי למידע על התחום.באופן מפתיע ,גם חברת T  עוסקת באותו תחום. הנה כבר יש לי צ'ילבה. אני כזאת אפס, שטרם סיפרתי לו שהתקבלתי לעבודה הזאת.

 

דרך אגב, מחר אני מתחילה את  העבודה באופן רשמי. משרה מלאה ומשבוע הבא פעמיים בשבוע נוסעת לתל אביב ללימודים.( לוקחת קורס של כמה חודשים)מעניין איך אשרוד.

קולטורה-

בסופש צפיתי בסרט ואת אמא שלך גם –סרט מסע והתבגרות מרגש ואף מחרמן. תרשו לי להמליץ עליו. (גם לי בא לצאת למסע עם שני בני 18 חתיכים שכאלה) ותרשו לי לצטט (קצת עקום) את אחת הדמויות הראשיות שמטיחה בבחורים :"מה זה משנה כמה אתם מזיינים, אם במילא אתם גומרים תוך שניה".

נקודה למחשבה

שנייה למחשבה

(הנה עוד אחד גמר).

 

צפיתי גם באיש שתבע את אלוהים –וואו ,משעמם להם באוסטרליה.

ג'ודי פוסטר יוצאת מהארון וכפי שכבר כתבתי : דווקא סרט טוב. ג'ודי פוסטר נראית לסבית מתמיד.

 

פתחתי דוא"ל לענייני הבלוג –שם אוכל להתעדכן בתגובות, לעשות מנוי ובכלל להשתדרג : donatella.blog@gmail.com

ואין לי עדיין פרו, לא שאכפת לי.

 

דונטלה.ש

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 10/12/2007 13:21   בקטגוריות דימוי גוף, חורף, סרטים, עבודה  
48 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הרהורי עבודה וחנוכה


חנוכה שמח והנה אני בבית ההורים, היינו אמורים לנסוע לבקר את סבא וסבתא והפועל הפיליפיני של סבא ממולדובה – להדליק נרות, לאכול סופגניות ובעיקר לבזוז דמי חנוכה לשם קניית גרביונים חדשות וטייץ אופנתי – אבל אבא שלי טרם חזר מהעבודה. כך שמין הסתם התוכנית לא תצא לפועל, אני אשוב חפוית ראש ומרוקנת כיסים לבית הפודינג. סבתא תיעלב, המולדבי ימשיך לנקות וסבא יכריז שוב כי טוב לו מותו מחייו אם הנכדות לא באות לבקר.

 

T

 

אז כאילו סגרתי אם ההוא מחברת T    שאני אתחיל לעבוד בעשירי לדצמבר ( חודש חדש מבחינת משכורות וכו').  הייתי אצלו והא העביר סקירה על החברה ועל הדברים שאני אעשה ונתן לי שני ספרים לקרוא- מעניין, אין ספק.

הבעיה העיקרית היא המשכורת – שאלתי אותו שוב, מה המשכורת והוא אמר לי סכום נמוך  מאוד, לזה יתווספו אחוזים מלקוחות שיעברו לטיפולי על ההתחלה.

פודינג עשה חישוב של הסכום הבסיסי, בלי העמלות והאחוזים ואמר – כפרה, ( ליקוק הכרעי עוף)  בהתחשב שאת תעבדי משרה מלאה, לכאורה ( טועם מהפסטה) זזה יוצא לשעה פחות משכר מינימום של ילד בן 15.

יש לך שני תארים- תכריזי שבשביל פחות מ X  כסף ,את בכלל לא יוצאת מהבית בכלל לעבוד, עדיף לך לשבת בבית ולהביא ביד. ( שבפודינגית: תכיני כרעיים) .

 

אני רוצה לעבוד, אני רוצה להתנסות , לא רק האוננות שסביב האקדמיה –גם העולם האמיתי...

 

ההוא אמר שננסה לחודש חודשיים ואז נראה.

 

לא יודעת. אוף. עלתה במוחי השאלה האם לגבר היו מעיזים להציע מלכתחילה שכר שכזה? – נקודה למחשבה.

 

צוואה

 

השבוע, הבוס שלי בעבודת המזכירות המזדמנת. אדם קשיש ובא בימים הכתיב לי צוואתו. הוא אמר שרק עלי  ( שעובדת אצלו כחודש פעם באף פעם ) הוא סומך. מעולם לא חשבתי שאני משדרת אמינות  באיזה אופן, יותר תפסתי את עצמי כאהוד אולמרט ( נו, איך לא ברור הקשר מושחתים מירושלים -קדימה) .

זו הייתה חוויה מוזרה  ועוצמתית- הוא נחשף בפני בעל הדברים הכי אישיים –צוואתו האישית, הרוחנית והכספית. והעיקר בפולנית- שכולם ייצאו מרוצים ושאף אחד לא יחשוב שנגרע ממנו חלק.

 

 

אקסלבית

 

נקרא לה מישל ( על שם מישל מרסייה ,אלא מה?) היא סלבית בתחום השואו ביזנס. היא יפה ומוערכת ואפילו מצלמים אותה לרייטינג ולפנאי פלוס. ( יימח שמה, גנבה לי ת'חיים ,להיות מתועדת בעודי אוחזת קפה ארומה ומהדסת בטבורה של עיר עם משקפי השמש המגה- גיגנטיים שלי שמשווים לי מראה של ידוען-זבובן). מישל הייתה  החברה הראשונה של פודינג.

 

"פודינג, חברה שלה בטלוויזיה"

" הו, מישל , מישל איזה חמודה"

"אולי תציע לה שוב חברות?"

 

מעבירה תחנה ללונדון וקירשנבאום- לכאן כוסיות לא מסתננות.

 

הסולם של אבא

 

בארץ יש דרך אחת בטוחה להתקבל לעבודה –קשרים. כפי שאומר פעיל הליכוד שקיבל ג'וב בעודו טופח על כרסו – כשיש קשרים לא צריך כישורים

אה, יש עוד דרך אבל פנינה רוזנבלום עדיין מכחישה אותה בתוקף.

 

אבא שלי שולח את הקורות חיים שלי לכל אדם, שותף ועמית לעבודה. מה,זו השיטה הרי. עכשיו שאבא, שפעם היה עולה חדש מושתן צבר כוח , הוא לא ישתמש בו לטובת ביתו החמודה (אני, לא השנייה!) – נמל אשדוד here I come.

 

אקטואליה רכה

 

התאומות אולסן הן העשירות ביותר מתחת לגיל 25. גם כן נחמה, כאילו אני העשירה ביותר מעל גיל 25

אדם שוב אנס? . אני מבינה שגם אצל אנשי התקשורת הולך ופוחת הגיל.

 

יאללה

 

נר שני שמח

 

דונטלה

 

 

נכתב על ידי , 5/12/2007 17:03   בקטגוריות אקסים, חיפוש עבודה, אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
48 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

מין: נקבה




2,859
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדונטלה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דונטלה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ