הגיגים מעיר החטאים.

אני מרגישה שהמחיר לעצמאות הוא בדידות. זה לא שאין לי פה אף אחד, חוץ מכמה אנשים בודדים כל השאר חושבים שאני משהו משהו, מושלמת לא מהעולם הזה. קיבינימט עם להיות מושלמת. עברו מעל שש שנים מהיום שבו התחלתי לכתוב את הבלוג בגלל שהייתי כלכך לא מושלמת, לא קיימת ועכשיו הם כולם חושבים שאני יותר מדי טובה בשבילם. מצחיק כי ההרגשה של הבדידות היא אותה ההרגשה שליוותה אותי במשך כמעט עשרים שנה מחיי אבל הכל כלכך שונה עכשיו, ובו זמנית לא שונה בכלל.

יש לי יום הולדת ביום שני, כולם מסביב רוצים לחגוג. אני לא רואה סיבה.

אוהבת המון,

XOXO

היילי מונרו