לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הגיגים מעיר החטאים.


הגיהנום ריק, כל השטנים נמצאים כאן- וויליאם שייקספיר.

Avatarכינוי: 

בת: 7





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2014

איגואיסטית במסווה


בתקופה האחרונה יוצא לי לשמוע את הקול של סבתא שלי כאילו היא עומדת כאן לידי ובפעם המיליון מטיחה בפניי: ״עם אופי כמו שלך, אף אחד לעולם לא יוכל לחיות איתך, את תחיי לבד, את חייבת להשתנות״. זה לא שהנישואין הכושלים שלה עם סבא שלי ז״ל או האופי שלה אי פעם היוו דוגמא לשפיות ויחסים בריאים אבל לא היחידה שאי פעם אמרה לי את זה. במידה מסויימת תמיד הרגשתי ניתוק מהסובבים אותי ואמרתי לעצמי שהם לא מכירים אותי והם באמת לא הכירו. בחודשים האחרונים הבנתי שגם אני לא הכרתי את עצמי, סבתא שלי צדקה.

 

אני חיה בשני עולמות במקביל, העולם הפנימי שלי והעולם שבו כולנו חיים ביחד. בשבע השנים האחרונות כלכך התרגלתי לעולם הפנימי שלי כי אני חיה לבד, שאפילו בימים הראשונים לאחר שאימצתי את החתולה שלי מרלין הציפה אותי תחושה עמוקה של אי נוחות, מישהו פלש לחיים שלי. היא הייתה בת פחות מחודש ולא הייתה מסוגלת לעזוב אותי בשקט. לא יכולתי ללכת לשירותים בלי שהיא תתחיל לבכות ולשרוט את הדלת, לא יכולתי לאכול בלי שהיא תקפוץ על הצלחת. לא הייתי מסוגלת לעכל את העובדה שאני חולקת את המרחב הפרטי שלי עם עוד מישהו חוץ ממני.

 

כשאדם עבר לגור איתי לפני כמה חודשים, התחושות האלו עברו להילוך יותר גבוה והפכו למטרד של ממש. התחלתי להבין עד כמה שבאמת קשה לי לחלוק את החיים עם מישהו נוסף חוץ ממני. העולם הפנימי שלי הפך לחלק בלתי נפרד מההרגלים שלי והתפקוד באופן כללי ולמרת שבחרתי לחלוק את חיי עם אדם, קשה לי להתרגל לשינוי. לא יכולתי לבקש זוגיות יותר מושלמת מזו שזכיתי בה, האהבה שלו הביאה אותי לחיים ואני לא יכולה לחכות ליום שבו אזכה להיות האמא של הילדים שלו. הוא החבר ההכי טוב שלי, המלאך הפרטי שלי. בכל פעם שאני רואה אותו מחייך אני מפסיקה לנשום, תחושת האושר שמציפה אותי היא כלכך עצומה שלפעמים אני יכולה להשבע שפיזית אני קטנה מדי להכיל את כולה.

 

אבל קשה לי עם השינוי, גם עם הדברים הקטנים ביותר וחסרי המשמעות. קשה לי להתפשר על ההרגלים שלי, קשה לי להתרגל לזה שיש לו ביקורת על דברים מסויימים, שאני צריכה לקחת בחשבון את מה שהוא חושב ומרגיש. קשה לי להתאים את הדרך שבה אני מתפקדת לצרכים והרצונות שלו, לא כי הוא דורש ממני יותר מדי הרי הוא מעולם לא באמת דרש ממני כלום אלא קשה לי עם העובדה הפשוטה שהחיים שלי הם כבר לא רק שלי אלא גם שלו.

מעצבן אותי שזה מעצבן אותו שאני מרגישה עצלנית על הבוקר ואני מסוגלת ללמוד ולנקות רק בשעות הערב המאוחרות כי אלו הזמנים שבהם אני הכי מפוקסת, אבל אלו גם הזמנים שבהם הוא חוזר הביתה ויש לנו הזדמנות להעביר זמן ביחד. מעצבן אותי שזה מעצבן אותו שאני אוהבת לדון עם אנשים לא חשובים על נושאים שונים שעות על גבי שעות. מפריע לי שזה מפריע לו שאני מנסה לתקן ולפתור את כל הבעיות שקיימות בעולם כי הוא חושב שלפעמים אני מגזימה והרצון הטוב שלי חורג מכל פרופורציה וגובל בנאיביות. מפריע לי שזה הפריע לו שכשיצאנו למועדון לפני כמה ימים, בלי לשים לב בהיתי בכמה אנשים (בחורים) שאני מכירה בלי לשים לב. הפריע לו שכשהלכתי לרקוד עם חברות נתקלתי בידיד שלי שקנה לנו שני סבבים של שוטים של טקילה כשהוא בעצמו לא רצה לרקוד ולא יכל לשתות כי הוא נהג. מפריע לי שמפריעה לו כמות הסיגריות שאני מעשנת וזה מעצבן אותי מאוד שכשאני מעשנת סיגריה בלילה הוא מבקש ממני שזו תהיה האחרונה לאותו היום. אני מרגישה תחת כלכך הרבה לחץ כי אני פרנואידית וצריכה להקפיד על כל מילה שאני מוציאה מהפה בנושאים פוליטיים והוא רוצה שאני אזהר בנוגע למידע שאני חולקת על חיים וההשקפות שלי עם אנשים ממוצא לבנוני כי אולי הם קשורים לגומרים עויינים שיכולים לנצל את זה בשביל לפגוע בו או במשפחה שלו מעבר לאוקיינוס.

 

מכל הדברים שמעצבנים ומפריעים לי כי הם מפריעים לו, מפריעה לי יותר מכל דבר אחר העובדה שכל אלו מפריעים לי. מפריע לי הקושי להסתגל לשינוי, לכך שיש עוד קול לגיטימי בחיי שלי חוץ מהקול שלי.

 

אני מתחילה לתהות האם אני ההגדרה המהלכת של בן אדם איגואיסטי אבל אם הייתי כזו, לא היה אכפת לי, לא הייתי מתפשרת ומנסה להבין ולהסתגל לשינוי.

 

קשה לי עם זה שכל תהליך הלמידה הזה של איך לחלוק את החיים שלי עם אדם אחר חוץ ממני הוא כלכך קשה. קשה לי עם עצמי ואולי זה בכלל בגלל שעשיתי הפסקה של חודשיים מהפסיכולוגית שלי, אולי ביום שישי כשאני סוף סוף חוזרת לראות אותה יהיה לי קל יותר להבין את עצמי. בינתיים אני לא יכולה לחכות לאדם שיחזור הביתה בקרוב כי גם קשה לי לנשום בלי המלאך שלי.

 




אוהבת המון,

היילי מונרו

XOXO

נכתב על ידי , 10/9/2014 04:21  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אשת יחסי הציבור של נושאי המגבעת ב-12/9/2014 00:38
 



לדף הבא
דפים:  

337,242
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , החיים מעבר לים , אופנה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיילי מונרו. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היילי מונרו. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ