לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הגיגים מעיר החטאים.


הגיהנום ריק, כל השטנים נמצאים כאן- וויליאם שייקספיר.

Avatarכינוי: 

בת: 6

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2014

ב-ס-ד-ר


בשבועיים האחרונים נכנסתי ללופ של חרדות בלתי פוסקות בעקבות הכל בחיים. את הפוסט שכתבתי והכנסתי לטיוטות, כתבתי בעקבות חרדות שתקפו אותי לאחר שאנשים שלא היו איתי בקשר במשך שנים יצרו איתי קשר והזכירו אותי בהקשר למי שהייתי לפני שנים רבות, הרבה לפני שפתחתי את הבלוג הזה ועברתי לכאן במטרה להוולד מחדש. זה עשה לי רע כי למרת שאני מזכירה את העבר פעמים רבות, לרגע הרגשתי כאילו החזירו אותי לאותה הנקודה שבה הייתי כשהקשר שלנו התנתק, כאילו שאני אותה האחת שהייתי אז ואני לא, בניתי חיים שלמים ואין שום קשר בין החיים שהשארתי מאחור ובין אלו שבניתי ותיעדתי בבלוג הזה. זה נראה כאילו מתתי ומישהו הביא לחיים את מה שקברתי לפני שנים רבות, וזה הפחיד אותי עד מוות , להזכר בחיים ההם, חוסר השליטה, הסבל וכל מה שרציתי לברוח ממנו.


דיברתי על זה עם הפסיכולוגית שלי והוקל לי במעט. החיים ההם אומנם היו שלי אבל לא חייתי אותם מתוך ברירה, את החיים שאני חיה בשנים האחרונות לעומת זה אלו חיים שבהם בחרתי ועד כמה שרע לי והכל מתפרק לי בידיים מדי פעם, אני יודעת שבסופו של יום הכל כתוצאה מהבחירות שלי, החיים האלו הם שלי. אני לא מי שהייתי אז, הדבר היחיד שהיה שלי בזמנו אלו הן ההפרעות אכילה שלי, הן אלו שיצרו את העולם היחיד שהיה שלי ובגלל זה עם כל ההרס שבדבר, הן גם אלו שבמידה רבה הביאו אותי לאיפה שאני היום. בשנים האחרונות למדתי לחיות בלעדיהן כי עם כמה שאני אבודה, מצאתי את עצמי בין כל הבלבול וחוסר האונים וזה היה הבסיס הגדול לתהליך ה״החלמה״. ״החלמה״ כי אני לא מאמינה שאי פעם מחלימים מזה באמת אבל מה שכן, לומדים לבחור לחיות אחרת.. שעה, יום, שנים.. כל בחירה, מאמץ וקושי הם בעלי ערך שאסור לזלזל בו.


אני מרגישה שבימים האחרונים, לאחר כמעט שבע שנים של כתיבה בבלוג הזה, שוב הגעתי לנקודה אחרת בחיים, דף חדש. באמת שהתפתיתי לפתוח בלוג חדש, להתחיל דף חדש ולראות לאן זה מוביל אותי אבל אני לא בורחת לשום מקום. עם כל הסמליות שבלפתוח בלוג חדש, ״זהות חדשה״, אני היילי מונרו ואני נשארת כאן.


* * *

עצרתי את החיים לרגע, לנשום. לא כתבתי על כך רבות אבל בחודשים האחרונים עברו לי מיליון מחשבות בראש בנוגע להמשך לימודיי בבית ספר לרפואה, שיניתי את דעתי עשרות פעמים ומצאתי את עצמי יושבת על הספה בסלון תוך כדי שאני רוצה לעשות כלום עם החיים שלי, פשוט כלום. מאז הלחץ ירד ממני, במשך שנים תיכננתי הכל בקפידה ומיהרתי לעשות הכל, רציתי לעשות הכל בבת אחת וזה גרם לכך שהרגשתי שאני נחנקת. אני אהיה בת 25 בעוד פחות מחודשיים ולא, אני לא בשנה השנייה בבית הספר לרפואה כמו שתכננתי וזה ב-ס-ד-ר! בלב שלם אני אומרת לעצמי שזה בסדר, זה זה בסדר שהחלטתי לא לקבל את התואר בקיץ אלא אני אקח עוד כמה קורסים בסתיו בשביל להעלות את הממוצע של התואר שלי. זה ב-ס-ד-ר שאני עדיין לא מוכנה לגשת לבחינה לבית הספר לרפואה בעוד חדש, זה ב-ס-ד-ר שאני לא הרקולס שיכול לשאת את העולם כולו על הכתפיים שלו. זה ב-ס-ד-ר לעצור את החיים ולהציב מטרות שבהן היילי יכולה לעמוד, כי מה לעשות שסופר היילי היא איננה אני. זה בסדר, הכל בסדר, אני בסדר והחיים האלו בסדר.


אני מצליחה לנשום ולחשוב, זה בידיוק מה שהופך את ב-ס-ד-ר לבסדר!


אוהבת המון,

היילי מונרו

XOXO


באיחור אדיר, חג פסח שמח למי שחגג פסח או פסחא. יצא לי לחוות את שניהם השנה...


 

נכתב על ידי , 23/4/2014 00:20  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פצפונת בעיר הקדושה ב-24/4/2014 09:39
 




חסר לי קצת אוויר לנשימה, מצטערת על ההתראה שנשלחה למנויים על פרסומו של פוסט חדש (נכנס לטיוטות).


אוהבת המון,

היילי מונרו

נכתב על ידי , 17/4/2014 05:57  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Appetite ב-17/4/2014 17:44
 



קרב על החיים


אני נמצאת במבוי סתום כי ישנם דברים בחיי שהם מחוץ לשליטתי, לא ביקשתי לחיות עם חוסר איזון כימי שאחראי לדיכאון הקליני שלי. מנקודת מבטי בתור מדענית זה לא ביג דיל, עם התערבות תרופתית אני יכולה לפתור את הבעיה בצ׳יק צ׳אק אבל לא, אני לא מוכנה ולעולם לא אסכים לכך שכמה כדורים פתאום ״יתקנו״ את המוח שלי, יהפכו אותי להיות ״נורמאלית״. זה מתסכל ורק מעצים את הדיכאון שלי בימים שבהם גם ככה אני מתעוררת בבוקר ורק רוצה לבכות, בלי סיבה. להתעורר ולהרגיש פסיכית כי אין לי מושג למה אני עצובה למרת שבו זמנית אני גם מאושרת רק גורם לכך שאני עוד יותר מתוסכלת ומיואשת מהקיום של עצמי.


זה מתסכל כי אני מנסה, אני רוצה, אני חייבת להביס את החרא הזה אבל אני מרגישה שאני מפסידה בקרב הזה ואני לא יודעת מה לעשות. ביום שני הייתה לי הרצאה מ-4:30 עד 7 בערב ולא יכולתי להתרכז, רק ישבתי ורציתי לבכות. סימסתי לאדם כי הוא הדבר היחיד שיכול לגרום לי לחייך ברגעים כאלו, אמרתי לו שאני לא יכולה לחכות להגיע הביתה כי כל מה שאני רוצה לעשות זה רק לבכות, בלי שום סיבה. אין לו לימודים בימי שני לכן הוא לא היה בקמפוס וגם לא רציתי לדבר איתו יותר מדי כי ביום למחרת היה לו מבחן בגנטיקה וידעתי שהוא לומד אז אמרתי לו שהכל בסדר ושום דבר לא קרה אלא זה סתם עוד יום אחד שהדיכאון שלי מחליט להלחם בי אז אני אבכה קצת ואחכה להתעורר למחרת.

 

* **


אחרי סיום ההרצאה עשיתי את דרכי לחנייה, בדרך כלל אני עולה שש קומות במדרגות אבל לא רציתי לבזבז אפילו שנייה אחת אז לקחתי את המעלית וציפיתי להגיע לרכב שלי בשביל לפרוץ בבכי. איך שהתקרבתי לאוטו חשבתי שאני הוזה, הסתכלתי על המושב הקדמי וראיתי שמשהו מונח עליו. עצרתי לרגע וכיווצתי את העיניים תוך כדי שאני מזיזה את הראש קדימה ואחורה בתהייה. לאט לאט פתחתי הדלת, הסתכלתי שוב ונפלה לי הלסת על הרצפה.


על המושב הקדמי היה מונח זר פרחים עם הקדשה:




הלב שלי נמס. הוא גר חצי שעה נסיעה מהאוניברסיטה, הוא עשה את כל הדרך הזו רק בשביל לשמח אותי. אני תמיד חונה בקומה השישית בבניין המסויים, את הרכב שלי אפשר לפתוח ולנעול בעזרת קוד שאותו אפשר להקיש על דלת הנהג והוא זכר את הקוד שלי (אני לא מקורית) וככה הוא פתח את הדלת ושם את הפרחים על המושב הקדמי.


אומנם כל היום הרגשתי כלכך מובסת אבל מה שבטוח הוא שבאותו הערב הלכתי לישון בידיעה שבקרב על אותו היום, אני ניצחתי.. בזכותו.



אוהבת המון,

היילי מונרו

XOXO

נכתב על ידי , 9/4/2014 21:58  
35 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ניקי ב-23/4/2014 08:57
 





323,613
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , החיים מעבר לים , אופנה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיילי מונרו. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היילי מונרו. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ