לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כל המילים שמתו בדברי

כינוי:  {[(





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2016


נראה שהסף גדל מאוד בכל דבר, כל מה שהיה נראה הזוי, כל מה שהיה מוגזם או מתיש או בלתי אפשרי, זה מה שיש עכשיו, הפך לקבוע ורגיל כמעט בלי לשים לב, נמתח עוד ועוד עד שמילא את כל המקום. בסוף הגוף מתרגל להכל. (גם ללעבוד לילה כן לילה לא). אני יושבת מול הגשם, רגוע כאן, חם, שקט, יפה, בודד באופן לא אנושי, כל המילים רק מטשטשות את העובדה שמתישהו החיים (שוב) התחילו לעבור מעליי, וזאת לא תקופה, זאת הדרך היחידה שאפשר.

 

 

תמיד חשבתי עליהם בנפרד ועכשיו חיפשתי את החלון וראיתי שהם באים ככה בפרק הזה.

נכתב על ידי {[( , 2/12/2016 13:17  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





22,417

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל{[( אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על {[( ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ