לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

כל המילים שמתו בדבּרי

כינוי:  להבות





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2014


מן בוקר עקר שהוא רק ההמשך של הלילה, רק אור שעכשיו חוזר בחזרה אחרי שהגיע לקצה, והניתוק הזה שאחרי סוף העייפות, מן בוקר כזה שלא חוויתי כבר כמה שנים. האוויר כבר נקי ושוב נעים, הנוף באמת מרשים, במיוחד אם לא רוצים לדעת יותר, והיום אני לא. כמה פשוט לא לדעת וכמה מילים עוד ישפכו על זה יום אחד, אבל היום אני במן אחד בספטמבר פרטי, למרות שאין ממי להסתתר, ואין את מי להכיר, פשוט נדמה לרגע שיש לאן לחזור, ושהשחיקה הזאת שווה, הכל מסודר בתבניות, הכל, הצורות של שפשוף העיניים את ממלאות את כל הדברים בעולם במשמעות, וזה כל כך הגיוני ואיך אפשר בכלל לחיות בלי לראות את זה, כל השאלות והתשובות וההתחלות והסופים. ואז ערב לא מוגדר שנדמה כיום אחר לגמרי והבוקר רק נקודה זעירה על החוף, אני מחפשת משהו מיותר בארון ומשהו אחר מחליק לי לתוך היד, מה שכתבת בסיבוב הקודם, זה כל כך מגוחך, זאת הסצינה הכי בנאלית בסרט הכי בנאלי, מה שלא קראתי במשך כל הזמן הזה, מדירה מדירה ומעיר לעיר ואיך ולמה דווקא כאן ועכשיו, עם שאריות הזמזום, זה של חוסר היכולת לראות סרט ולהחזיק ידיים ושהמגע פשוט יהיה שם, זה שבו הקשב מלא בדבר אחר לגמרי, עכשיו כשדי כואב, וכביכול אין סיבה, הפעם כשהכל היה כל כך לפי הספר, לפי הקצב, שום דבר שאפשר לשים עליו את האצבע כשבא לצרוח, רק מה שאי אפשר, שיכול למלא את כולי כשגם ככה אי אפשר לנשום והגרון צורב והבזק של רצון מרוכז ללכת ולא להסביר, ואף פעם לא לחזור כדי להסביר, ושאף אחד לא יחווה אותי ככה אף פעם, לא ככה. בא, עובר, אבל הנה לי מפתח תשובות ומצפן ומפה של טבעות עץ. ועכשיו מה בדיוק.

נכתב על ידי להבות , 22/4/2014 23:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





20,177

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללהבות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על להבות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ