לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כל המילים שמתו בדבּרי

כינוי:  להבות





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2014


המבט המחפש ברחוב חוזר, או אולי מתחזק עד לרמת המודעות, ודיכמהאפשר, אם בחרתי לסיים מה יש לי לחפש עכשיו, מה יש לי לרצות ממך בכלל, חוץ מעוד כשלון ידוע מראש. מוזר להבין לכמה מעט זמן הדבר הזה היה ועבד, וכמה הרבה השתרכו הנסיונות לתקן שרק שברו עוד יותר, וכמה הרבה צער ותסכול, הכל במן יחס זמנים שכל פעם מסוגל להצדיק את עצמו פחות ופחות, שכבר לא יכולה להיות ממנו דרך חזרה, האין גדל וצומח עמוק לתוך האדמה, חסר מקור כמעט, רק במאמץ - היית, ראית אותי בתוך כל שכבות הרעש וזה היה כל מה שרציתי, אז ושם והיום ובכלל, עוד סדק החוצה, עוד רגעים לא להיות התרגום של התרגום של, דרכים להיגזר החוצה מתוך ה-מסגרת,  שירים בהמשכים הודעות בהמשכים דברים לחכות להם, לפעמים במפורש, לרוב לא (הפחד להתרסק, הפחד הזה שלא תהיה עוד מדרגה), ריבויי משמעויות ריבויי לייקים והצורך לספר וגם להטיל את הכאב אולי את כולו אולי בהגזמה אבל גם לקחת עליי, מישהי כל כך דומה ושונה וקרובה ורחוקה בו זמנית עד שבסוף המציאות הפיזית ניצחה ואיפסה את הכל ועכשיו את רק אינך

נכתב על ידי להבות , 29/11/2014 06:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אותן מחשבות עקרות מזמזמות במעגלים שוב ושוב ושוב, סימני שאלה וגם כמה תשובות לשאלות שאף אחד כבר לא שואל, לא מצליחה לשים אותן בצד . אם החיים שלי היו קצת יותר מלאים אולי זה היה משתחרר מעצמו.  אבל הם לא ומשהו מוכרח למלא את החלל. וחוץ מזה כל האינטרקציות המעטות מציקות, מלחיצות, כמו חזרה ללאיודעת מתי, פעם לפחות היה מסנג'ר וישראבלוג והרבה רגשות מעורבבים, אחר כך הייתה התנועה, והכל זרם יותר גם אחרי שעזבתי, אחר כך תפקיד שאילץ יותר להתקשר וליזום ולדבר, מה שאולי החזיק אותי למעלה למרות המסגרת הדפוקה, בסוג של כשירות לעשות את כל הדברים הבלתי האפשריים האלה בכלל, ולפעמים אולי קצת לשכוח שהם בלתי אפשריים. ומאז רק הכלום הגדול מתפשט מהיום יום למעט שהשתמר. וגם כשיש הזדמנויות, אני כבר לא ממש רוצה להיפגש, להיכנס לתבניות, אף פעם לא להיות קרובה מספיק או חשופה מספיק בכל המפגשים האקראיים האלה שמנותקים מהמקום והזמן ולא עולים שלב. לא מערכות, לא קווים, סתם נקודות לא מתחברות. הניסוח עוזר להבין אבל לא למצוא דינמיקה אחרת. לא שמעתי את השיר כבר שנים אבל עכשיו עולה לי

and castles are burning in my heart/ and as i twist i hold tight/ and i ride to work every morning/ wondering why

(ועד מתי)

נכתב על ידי להבות , 25/11/2014 01:34  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





20,301

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללהבות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על להבות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ