לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

באה לבקר. בלוג לביקורת טלוויזיה


לך תבין: אנשים לא מגיבים, אבל הקאונטר רץ כמו משוגע. כנראה שיש לו תוכניות

כינוי: 

מין: נקבה

Google:  rav.aruzit



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2008

המאה ה-20 זה לא מקום לחיות בו


 

במסגרת כוונותיי הטובות להשלמת פערים בתחום הקולנועי ראיתי אתמול - לראשונה! - חלקים מתוך הסרט "סלאח שבתי". כן כן, הפעם אנחנו מדברים על סרט מ-1964, שאפשר לומר שהייתי בשלה לראות אותו לראשונה ב-1988, אז עלה המחזמר בהבימה, כך שמדובר על איחור בן עשרים שנה בלבד. ובזכות מי הושלם הפער? ערוץ 1! עוד סיבה לאגרה המופצצת ששילמתי אך לאחרונה.

אז ראיתי קטעים נרחבים מהסרט - לא היתה לי סבלנות לראות הכל, אבל יום אחד זה יקרה, בלי שארגיש - ומה אני אגיד לכם, טוב לדעת על מה אפרים קישון זכה לתהילתו. כמו שקראתי באיזשהו מקום, "סלאי שבתי" הוא קודם כל ייצוג תרבותי של תקופה ורק אחר כך קומדיה.

 

בחזרה לשטחיות, עד היום ידעתי רק ארבעה דברים על סלאח:

א. חיים טופול בתפקיד הראשי בסרט

ב. זאב רווח בתפקיד הראשי במחזמר

ג. אח יא ראב יא ראב, אח יא וול יא יוול איפה איפה איפפפפפפה ארץ ישראל

ד. הסרט זכה בפרס חשוב כלשהו

 

היום אני יודעת:

א. שסלאח נטע עצים והיה אדם ישר שלא אהב לרמות אמריקאים

ב. יש עוד שירים בסרט. הז!

ג. משתתפים גם אריק איינשטיין בתפקיד זיגי ובמבטא מצחיק ולא אופייני, שייקה לוי שבפרופיל דומה דמיון מפתיע לטופול, גילה אלמגור שהיתה יפה אך קצת מעצבנת כבר בנעוריה, גאולה נוני שמשום מה המשיכה לסרטי בורקס (יש הטוענים שסלאח שבתי עצמו הוא סרט בורקס) והחברה זהרירה חריפאי בדיאלוג ענק עם טופול:

- אדון שבתי היקר, אנחנו חיים במאה ה-20

- ואני חי במעברה

- המאה ה-20 זה לא מקום לחיות בו

- גם המעברה לא

(ציטוט מהזיכרון, לא 100% מדויק. כלומר יכול להיות שהמילים חיים וחי לא היו במקור)

ד. עלילת הסרט מתרחשת בתחילת שנות ה-50, כלומר הסרט נעשה בפרפקטיבה של כעשר שנים

ה. חוכמת חיים לא תסולא בפז, ואיזה משפטים שקישון חילק לסלאח...

ו. הפרס הוא גלובוס הזהב. אבל היתה גם מועמדות לאוסקר.

 

ביקורת בקצרה: גם 44 שנה אחרי, עדיין מדובר בסרט מצוין, שנותן ייצוג למתחים העדתיים בין מזרחים לאשכנזים, בין דיירי המעברות והשיכונים לבין חברי הקיבוצים. ולא רק ייצוג, אלא גם הוכחה שאם מקשיבים לצד השני, יש עם מי לדבר. וגם אולי הקדים את מערכון העולים המפורסם של לול, אבל כשאריק איינשטיין חבר לאורי זוהר, המסר עבר יותר טוב. והנה אני לא אומרת מילה על פרידמנים ובובלילים, ומי ידע אז שעוד יתעסקו בזה היום.

אם אתם מחפשים ניתוח עומק של הסרט, הנהאם יש לכם זיכרונות או טיקים, קדימה.

 

נכתב על ידי , 20/12/2008 00:40  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סנון ב-20/12/2008 21:50



204,706
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 30 פלוס , טלוויזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרב-ערוצית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רב-ערוצית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ