לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

4/2017

יום הזכרון בשבילי


שמונה אפס אפס. צפירה. ואוו, הנה זה מתחיל. הצליל השטוח הזה שממלא לך את כל הגוף. לקח למחשבות כמה שניות להתחיל לזרום, אבל ברגע שהגיעו, לא פסקו. חשבתי על זה שבשלוש השנים האחרונות יום הזכרון בשבילי הוא הרבה יותר מיום זכרון. ומנגד, לא בהכרח יום יוצא דופן.

השירות הצבאי שלי היה כולו זכרון. נשמע עצוב, אך ממש לא כך הדבר. זכיתי ללמד על ההיסטוריה של המדינה, על המלחמות שלה ועל נופיה השונים, על האנשים השונים בה שנוספו והתמקמו בחלוף השנים. על התרבות המגוונת והמיוחדת שלנו, על חגים ומועדים, על שירים של יום הזכרון שממש היום שמעתי. והרשימה עוד נמשכת. מדהים מה עושים בשלושה חודשים בודדים. חושבת על החיילים המדהימים ששלחתי לכל המקומות בצה"ל. נהגים, קרביים, חובשים, חיל האוויר, לוגיסטיקה, חיל הים ועוד ועוד. חושבת על כמה כח הם נתנו לי ועדיין נותנים. כמה אמונה שיש טוב בשפע בעולם, ושהוא מגיע במליוני אריזות שונות.

חשבתי על כל הפעמים שחשתי ייאוש ועלבון מהחברה שלנו ומהממשלה, ואיך שהכל התגמד ונשכח בכל יום ראשון בבוקר מחדש ב-ח' נוכחות של החיילים שלי. אם יש אנשים שעלו לכאן כדי להילחם על המקום הזה, מי אני שלא אילחם גם?

הצפירה נגמרה ותפילת "אל מלא רחמים" החלה, יגון עמוק בקע מהאדם ששר ועטף את כל הקהל. יגון של אח תאום ששכל את אחותו התאומה. 

הלב מתהפך במקום שוב ושוב. השכול קשור לכולנו. בין אם ממלחמה, מחלה או שיבה טובה. לא קשור להיותנו יהודים או מוסלמים, נשים או גברים, ימנים או שמאלנים. היום הזה הוא יום זכרון לחללים האהובים והיקרים שנפלו. אך מבחינתי, השיעור שקיבלתי מהשירות שלי ושניסיתי להעביר לחיילי, הוא שבראש ובראשונה, היום הזה הוא תזכורת לכך שאנחנו עוד בחיים ולכן המשמרת היא שלנו. להיות נוכחים, לדבר, לעשות, לשנות. ואין מדובר רק בבטחון המדינה.

לא מזהיר לחיות כאן, הכותרות בחדשות עדיין לא נעימות ואלימות, שחיתות וקיצוניות הן לא מילים גסות. ובכל זאת, זאת הארץ שלנו, זאת החברה שלנו וזאת המציאות שלנו. בואו נעצב אותה כפי שהיא ראויה להיות. שלווה יותר, מפוייסת יותר, הוגנת יותר ושמחה.

משתתפת בצער המשפחות השכולות והחברים,

ומקווה, שגם בשאר הימים נזכור אותם ונמשיך את השליחות שיצאו ולא חזרו ממנה - בשליחות משלנו, להנחיל ערכי קבלה ושלום בקרב סובבינו.

 

נכתב על ידי -עדי- , 30/4/2017 22:56  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Fujoshi Kanojo ב-30/4/2017 23:53
 





כינוי:  -עדי-

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

13,491
הבלוג משוייך לקטגוריות: ספורט , תנועות נוער , עכברי כפר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-עדי- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -עדי- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ