לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


יש תיאוריה הגורסת כי אם אי פעם יגלה מישהו לשם מה בדיוק נועד היקום ומדוע הוא נמצא כאן, ייעלם היקום כהרף עין ויוחלף במשהו מוזר ובילתי מובן עוד יותר. - יש תאוריה אחרת הגורסת כי כל זה כבר קרה.

כינוי:  מור הקטנה.

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2018    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

6/2018

חמדנות רוחנית


אני יושבת שם מבוסה בדמעות, כי אני יודעת שהיא צודקת,

אני לא מוכנה לשחרר, אני אוחזת בזה, אני לא רוצה להפסיק אפילו שאני יודעת שזה לא טוב לי.

אני מספרת לעצמי את כל מה שהמינד שלי רוצה לשמוע

את אוצר המילים הכי עשיר ורוחני אני מעמידה לטובת הצדק שלי

אבל זה לא ככה

ובעצם

אני יודעת את זה, ומפחדת להודות בזה.

כי אני יודעת שאני רוצה, ואני חייבת לקבל את מה שאני רוצה, ואם לא אקבל מה שאני רוצה אז אפסיד משהו, ואכאב, ואהיה חסרה.

ופתאום כשזה נכתב ככה במילים האלה, זה כל כך מעורר, שזה אפילו משעשע

זה נשמע כמו ילד קטן שלא מוכן לוותר על הצעצוע שהוא אוהב.

אבל זה הרי לא באמת משנה,

כי בסופו של דבר, המסע לשנו כאן זה לא לעשות מה שבא לנו

אלא להתנסות בדברים שהעזרתם נגדל ונתעורר להבנה שאנחנו אהבה,

ושבעצם אנחנו תמיד מלאים בהכל

ואני לא צריכה שיהיה לי משהו כדי להיות מדהימה

אני כבר מדהימה.

האהבה שאני היא מה שמנחה אותי בדרך, והיא מה שבאתי לראות במסע הזה שנקרא חיים

ושוב ושוב אני אשכח ואתבלבל, ואחשוק במשהו או במישהו ואחשוב שזה הדבר שיביא לי את הכל

שישחרר אותי לחופשי, שכשאהיה בו אוכל לאהוב, אוכל לקבל את האהבה שהייתי רוצה, אוכל להיות מאושרת.

אבל זה המינד שלי שצובע הכל בצבעים יפים

הוא יודע איך לדבר אלי, מונחי החופש והאושר ישר תופסים אותי.

יש כאן אמת אחת

אני אהבה

ולא משנה מה יקרה לי בדרך, אי אפשר לקחת את זה ממני.

אני חופשיה

והחופש לא תלוי במה שיש לי או אין לי.

אני מאושרת

כי אני קיימת

והאושר האמיתי הוא רק להיות ולראות את הקיום הזה.

לא צריך שום דבר בשביל זה

רק רגע אחד קטן

לספיק להקשיב לקולות של המינד

שרוצה ורוצה ורוצה

ורק להיות.

נכתב על ידי מור הקטנה. , 17/6/2018 17:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מתחת לחכת הדייגים


בהתחלה, זה היה נראה כמו מיץ גזר תמים

ואחר כך, שהנחת את ידך סביב מותני, עדיין רציתי להאמין שזה תמים

ועם כמה שהתקרבנו לחוף, ואחד לעבר גופו של השני

הבנתי שזה באמת פשוט תמים.

זה מסוג הרגעים האלה שאין צורך במילים

אבל אף אחד לא מעיז לשתוק לרגע

והים הרגוע והנעים מתפוצץ על הסלעים ומוציא אותנו מהאופוריה

מצד אחד כל כך נעים שם, אפילו קסום

ומצד שני, ענן כבד של "מה לעזאזל??!!?" עומד מולי

ואנחנו יושבים שם מתחת לחכת הדייגים

מרוחים בחיוך תמים, כזה שמסמיק רק מלהביט בו

ומתייסרים בחוסר היכולת להתקרב עוד קצת

אני מביטה בך ויודעת שזה מסוכן

ואתה מביט בי, גם אם אינך רואה בבירור

אתה יודע שזה קרוב מאוד, קרוב מידי

אז אנחנו מזיזים את המבט בחזרה אל הים והשמש השוקעת

בחזרה אל עולם השיחות הרציניות והמטופשות

כי במקום ההוא שם

עדיין הכל תמים

יש שם משהו שרוטט

אנרגיה

והנשמה שלי צועקת "הנה זה כאן!!!!"

והראש שלי אומר לא,

זה משהו שאי אפשר להרגיש עכשיו

משהו שכמעט אסור לדבר עליו

משהו שאין כמוהו

התבלבלתי....

 

<3 

פיסטוק 

נכתב על ידי מור הקטנה. , 3/6/2018 22:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





44,809
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למור הקטנה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מור הקטנה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ