לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  Nastia-Zii

בת: 19





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2014


תודה.
על עיינים לראות
על אוזניים לשמוע
על אף לנשום
על פה לדבר
על ידיים לקחת ולתת
על רגליים ללכת
על לב לאהוב
ועל נשמה לחיות.

וכל השאר? הללויה! 

נכתב על ידי Nastia-Zii , 29/11/2014 15:26  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-6/12/2014 17:16
 




אני אוהבת נוסטלגיות.
יש לי יחסית הרבה מה לעדכן
היה לנו ערב עמים
אתמול היינו בבר בתל אביב כל הצוות ,וואי אני אוהבת כל כך את הצוות הזה :)
הרמנו אשכרה את כל הבר לרקוד איתנו חחחח תותחים אנחנו 
שבוע הבא אני סוגרת אצל משפחה מארחת!
וזהו נעדכן את הבלוג עוד שבועיים כשיהיה לי מלא מה לספר 
בתכלס גם עכשיו יש ,אבל באמת שאין לי כח לחפור חחחחחחחח
נכתב על ידי Nastia-Zii , 28/11/2014 12:43  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של TheHulk ב-28/11/2014 22:11
 



נתיב,מצדה,ירושלים,בית כנסת


וואו יש לי כל כך הרבה לעדכן ,כנראה אני אקפוץ מנושא לנושא אז כבר מצטערת מראש על האי סדר כי עברתי הרבה בשבועיים האלה חחח
אז ככה ,
קודם כל אני בפעילים! שזה נורא מפתיע חחח הייתי בטוחה שאף אחד לא קורה פה ושזה נטוש לגמריי הבלוג חחח
אז תודה רבה לכל הקוראים והמגיבים 

סגרתי שבועיים בבסיס ,הבאתי איתי מזוודה ענקית והבאתי איתי 3 ספרים ^^
עברתי כבר חצי קורס, נשאר לי 3 שבועות אחרונים לקורס 
כל כך לא רוצה אלוהים, לא רוצה שזה יגמר! :(
שבוע הבא אנחנו יוצאים כל הצוות ככה לאיזה בר בתל אביב או משו :)
בשבועיים האלה נסענו למצדה 
עליתי את כל המצדה ב40 דקות ,חם כל כך כולי הזעתי כמו בהמה 
את כל העלייה העברתי עם אלכס ויגאל האוטיסט הזה חחחח כפרעליו
שמנו אמינם התחרפנו כל העלייה,באיזשהו שלב באמת שאיבדנו את זה ונקרעתי בלי סוף חחחחחחחח
בקרתי גם בעיר העתיקה, כל כך מדהים שם! ירושלים כזאת מדהימה אין לי מילים אפילו
האווירה,האנשים,הרחובות הצרים ,כשאני נמצאת שם אני מרגישה כאלו אני קצת בחו"ל חחחח
שבוע הבא אחנו נוסעים ליד ושם, היינו אמורים לסוע גם להר הרצל אבל ביטלו לנו בגלל כל המצב בירושלים....
אין דברים כאלה,זה מפחיד כל כך
מפחדת להיות הבן אדם הזה ,כמו שאומרים "במקום הלא נכון בזמן הלא נכון" חס וחלילה ....
נסעתי לביקור רופא בירושלים, והייתי צריכה לעצור במרכזית ,5 דקות אחריי שעליתי לאוטובוס שמעתי בחדשות שפצעו מישהו עם מברגה
כשנסענו לעיר העתיקה,עלינו רק על האוטובוסים והודיעו לנו שערבים תקפו בבית כנסת,עם גרזנים ורק מה לא ....
באמת שזה אחד המפחידים,כל פעם שאני יוצאת מהקריית מוריה לכוון הבית,אני רק מתפללת בלב להגיע בשלום הבייתה
שחס וחלילה לא עליתי על האוטובוס הלא טוב, או שחס וחלילה לא באתי למישהו טוב בעין עם המדים 
בכל מקרה ,הכל יהיה בסדר, מנסה כמה שפחות לחשוב על זה למרות שזה תמיד מסביבי

בשבועיים שסגרתי גם הלכנו לבית כנסת,לפני זה ערכנו את הכיתה לארוחת שישי
חלק מהבנות הכינו חלות וחלק קישטו את הכיתה, קשטטתי את הכיתה ולקחתי מלאמלא בריסטולים
גזרתי בצורת לב ורשמתי בכל השפות "שבת שלום" ,ערבית,יפנית,רוסית,ספרדית ורק מה לא :)
קישטו יפהיפה את הכיתה (אם אפשר להשוויץ קצת, אז הכי יפה מכל הצוותים :P )
ב12 סיימנו הכל ,והלכנו כל אחד לחדר להתארגן לשים חצאיות להתקלח והכל 
התארגנו ,שמתי חצאית ולא הפסקתי להקרע על עצמי ועל בנות אחרות חחחחחחח
עשינו מלא תמונות ,למזלי הבאתי איתי את המצלמה לשבועיים האלה ותפסתי המון זכרונות והמון תמונות 
ב16:00 נכנסה השבת,כיבינו את הפלאפונים והשארנו אותם בחדר ,הלכנו לבית כנסת 
הרב התחיל להתפלל ,ולא הכי התחברתי לזה,כן,זה נחמד והכל,אבל אני אישית לא מתחברת לכל זה 
בכל מקרה חזרנו לקריית מוריה ופתחנו שולחן :) הבאנו אוכל,חלות ,יין ועשינו קידוש 
שרנו שירים,אכלנו,צחקנו,דברנו ואף אחד לא היה עם הפלאפון שלו,כולם השאירו בחדרים
בשבת התעוררנו והיה לנו עד 17:00 לעשות מה שבאלנו 
אני וכמה חברות הלכנו לדשא ושכבנו שם,היו כאלה שקראו ספרים ואנחנו סתם שכבנו על שמיכה מהצד 
והסתכלנו על כל הבנים משחקים כדורעף חחחחחחחח
הייתה אווירה כל כך רגועה ונחמדה ,כולם מדברים עם כולם ואין אף אחד שתקוע בפלאפון ,מדהים פשוט 
המון שלווה והמון רוגע ....

השיעורים נורא מעניינים ועשו לנו כל כך הרבה דברים שאני בהחלט אזכור לכל החיים 
היה לי מורה מחליף נורא חמוד, שהדליק לנו 20 דקות מוזיקה של פסנתר ,כינור וגיטרה בלי מילים ,רק מנגינה
הביא לנו דף ריק ואמר לנו לרשום את כל המחשבות שלנו בלי הפסקה
גם אם "אין לי מה לרשום" עולה לנו בראש, אז לרשום את זה גם ,כל מחשבה קטנה שיש בראש להוציא אותה החוצה
רשמתי כל כך הרבה ,המוזיקה הרגיעה ברמות ועלו לי כל כך הרבה מחשבות ,כל כך הרבה שרשמתי 4 עמודים שלמים
על המשפחה ,על החברים ,על אהבה ,על דברים שאני חייבת לעשות ,על סליחה ועל תודה ועל הכל 
בסוף ה20 דקות האלה הסתכלתי על כל מה שרשמתי ,צחקתי וקרעתי הכל לחלקיקים קטנים קטנים שחס וחלילה לא יקראו את זה
וואו איזה הקלה! הייתי עושה את זה פעם ושחכתי כבר איך זה מרגיש ואיזו תחושת הקלה יש אחר כך 

עשו לנו גם בשבת משהו ,אחריי שכולנו בלי פלאפונים יום שלם, התיישבנו במעגל דיברנו קצת על השבת ועל הבית כנסת
ואז המפקדת הפתיעה אותנו ואמרה לנו שהיא דיברה עם ההורים שלנו והם שלחו לנו מתנות קטנות שקשורות אלינו לאופי ולילדות
כל אחד קיבל משהו אחר ,טרופית,אלבום תמונות ריק,מדבקות,קוביית משחק
אני קבלתי אטבי כביסה ,איך שפתחתי את זה יישר צחקתי וידעתי למה אמא שלי בחרה דווקא את זה להביא לי
עשינו סבב וכל אחד אמר למה הוא קיבל את המתנה שלו,אנשים נפתחו וסיפרו סיפורים על העבר ועל הילדות
אני ספרתי שאמאשלי לא מזמן עברה ניתוח ,בעזרתו היא רזתה כ70 קילו,וכיום מה שמאפיין את שנינו זה בעיקר הבגדים
אני חולת בגדים וגם אמאשלי ,במיוחד עכשיו כשהיא רזתה יש לה הרבה יותר ביטחון ואנחנו שעות יכולות להסתובב בחנות
כל אחד נפתח וסיפר, אחריי שעשינו סבב שלם של זה, המפקדת מרחה ומרחה אותנו ובסוף אמרה "טוב לא באמת דיברנו
עם ההורים שלכם, וזה לא באמת המתנות ,המתנה קשורה לאות הראשונה בשם שלכם"
כולנו התבאסנו כל כך ובסוף סתם דיברנו על איך אנחנו מקשרים את עצמינו לחפצים ולזכרונות ואיך אנחנו נותנים לזה משמעות למרות שאלו סתם היו חפצים ,וראינו את זה על עצמינו,כל אחד נפתח וסיפר מקרה ילדות שקרה לו ,משהו שקשור לאופי שלו

עשו לנו גם ערב אלוהים, נכנסו לכיתה והיא הייתה כולה בנרות נשמה עם המון משפטים של אלוהים על הרצפה
אני בחרתי 2 משפטים
"אם אין אלוהים,אז אני הוא אלוהים" - פ.מ דוסטוייבסקי ,מתוך הספר "שדים"
"אלוהים הוא קומקאי המופיע בפניי קהל שמפחד מדי מכדי לצחוק" -וולטיר
תבינו איך שתרצו את המשפטים האלה :)
אני את המשמעות שלי למשפטים האלה בחרתי

היינו אמורים לסוע גם להר הרצל ובסוף התבטל בגלל המצב הביטחוני בירושלים,
אז עשינו פעילויות כאלה בכיתות ,דיברנו על חיילים שנפלו במשימות ובמלחמות
רוב הגברים אצלי בצוות בקרבי (אולי רק 2 ג'וב) השאר קרבי
יש לי מגבעתי ,גולני ,צנחנים תותחנים
כל אחד דיבר מהם על צוק איתן ושחברים שלהם נהרגו 
חלק מהאנשים בצוות שלי בכו, אני הייתי בניהם
כל כך קשה לדעת שיש בחורים צעירים בני ,19,20,21 שנופלים אחד אחריי השני בשביל להגן על המדינה שלנו,בשביל לתת לנו ביטחון 
כמה פעמים האמת חשבתי לעבור לקרבי, יש לי פרופיל 97 וקשרים חברתיים מצויינים,לא אכפת לי מקצת בוץ ומקצת שינה בשטחים
בסך הכל זה רק חוויה ,הקטע הוא שאמאשלי בחיים שלה לא תסכים לזה ,היא תתחרפן רק מלחשוב על זה חחחח
אשאר לי ג'ובינקית ל11 חודשים הקרובים עד השחרור
למרות שאני מכירה את האופי שלי ואת עצמי.... אני יודעת כשאני אשתחרר,אני אסתכל על השירות שלי במבט לאחור ודיי אתבאס שלא באמת תרמתי איכשהו ...
טוב נוו ,נסתכל על הצד החיובי של כל הסיפור, בזכות הג'וב והיומיות אני עובדת ויש לי כסף 
וזהו מינואר אני מתחילה לחסוך לטיול ענק שאני אעשה אחרי שאני אשתחרר :) 

גם ראינו סרטים! אני פשוט אוהבת את המפקדת של שמאפשרת לנו גיבוש כל כך טוב וכל כך הרבה פנאי
כששאלתי צוותים אחרים אם הם ראו סרטים ביחד הם ענו לי "כן על השואה וכאלה" "כן כן,על השואה גם אנחנו ראינו אבל סרט סרט ראיתם?" "לא" חחחחחחח
אז שוב ,כמו שאמרתי לפני שבועיים שכל מה שקורה-קורה אך ורק לטובה,הצוות הכי מדהים שיש :)
ראינו 2 סרטים ,את "חזית לכיתה" סרט יחסית יישן, 2008 על בחור עם תסמונת טורט ורואים איך הוא מנסה להסתדר עם הבעיה בחיים שלו
ההורים שלו התגרשו ואמא שלו תמיד תומכת בו, בבצפר הילדים והמורים משפילים אותו בגלל התסמונת
בהמשך הסרט רואים איך הוא מוצא אהבה,ושהוא רוצה ללמוד להיות מורה,כי הציקו לו כשהיה קטן והוא יהיה מורה מצויין למרות התסמונת
סרט דרמה קליל כזה, עלו לי דמעות בקטנה בכמה סצינות, הכי מצמרר היה לגלות בסוף הסרט, שהסרט בעצם מבוסס על סיפור חיים אמיתי
וראינו עוד סרט "UP" ,וואו וווואווווווו זה אומנם סרט דיסני ואני לא הכי מתחברת לזה אבל זרמתי
ולא הפסקתי פאקינג לבכות בסרט,זה כל כך ריגש אותי ,סרט מדהים מדהים מדהים באמת!

האווירה מדהימה בקורס,במיוחד בצוות שלי, אין על הצוות שלי! לחשוב שבהתחלה רציתי לעבור מהם ... חחח בחיים לא!
שבוע הבא יש יומולדת ל3 בנות מהצוות ,הולכים לחגוג כמו שצריך 
מלמדים אותנו מוסר ,מלמדים אותנו איך להיות אוהבים ולא נאהבים ,באמת קורס מדהים

השבוע גם הגיעו אלינו מגבניקים לקריית מוריה 
בגלל כל המצב היינו צריכים לפנות חדרים,זה אחד המעצבנים שצריך לקחת הכל בחזרה הבייתה
אבל אין מה לעשות ....זה המצב ואני הכי מפרגנת לבחורים האלה רק שישמרו על עצמם
ישבתי איתם קצת במחששה הם ניגנו בגיטרה ודברנו בקטנה, תותחים אחד אחד באמת שהכי מכבדת אותם על העבודה שהם עושים
ואם כבר מדברים על גיטרה ... אני לקחתי לעצמי מטרה קטנה וזה ללמוד לנגן בגיטרה
אומנם אני לא הכי אוהבת ואני בהחלט מעדיפה תופים ופסנתר ,לצערי אין לי מספיק מקום בבית להכניס אחד מהם אפילו 
אז נסתפק לי בגיטרה בנתיים ,לאט לאט נתחיל ללמוד :)

יש לנו ערב עמים ביום ראשון ,זה ערב שכל עדה מעבירה 7 דקות על הבמה
זה יכול להיות שירה ,סרטון,ריקוד,משחק וכל מה שעולה לנו בראש
בהתחלה יהיה מאכלים של העדה ,נסתובב ונאכל ואז נכנס לאודיטוריום ונתחיל עם הכל
אני בקבוצה של הרוסים,איך לא חחחחחחחחחחחח
אנחנו עושים משהו ממש חמוד,את השוואה בין ישראל לבין רוסיה
והתנדבתי לרקוד! וואו לא רקדתי על במה מגיל .... 9(?) וגם אז כשרקדתי זה היה CANDY SHOP של 50 סנט ונפלתי כשרצתי לבמה חחחח פאדיחות
יש לי גם פחד במה, אני יודעת שאם יקריא משהו מול קהל שלם אני יכולה להגיד את המילים לא נכון או ממש מהר כי אני בלחץ ולהקריא ממש לא ברור
לקחתי את עצמי בידיים ואמרתי "אללה נטו זכרונות וצחוקים" 
המון זמן לא רקדתי, אני רוקדת לי בעצמי בשקט בבית ועדיין קצת גמישה וזוכרת תנועות 
אני ועוד 2 חברות שלי מהחדר רוקדות ,ג'ניה ומאשה חיימשלי הבנות האלה :)
המצאנו ריקוד ב10 דקות שיצא יחסית סבבה בשביל 10 דקות חחחחחחח אנחנו 5 בנות ו5 בנים רוקדים בזוגות יפה כזה
אני נורא לחזור לרקוד,חבל שאין לי זמן לזה 
בנתיים אני מתאמנת בחדר עם עוד 2 בנות ,אנחנו שמות מזרונים על הרצפה,טראקים נחמדים ומתאמנות ככה חצי שעה -40 דקות
שמתי לב לשינויים בעצמי ,גדל לי טיפה הטוסיק ונהיה לי רווח בירכיים, הייתי בטוחה בקרית מוריה שהשמנתי כי אני לא מפסיקה לאכול שוקולד שם
כשהגעתי לבית אני עדיין 55.5 ככה שאני נורא נורא מרוצה מעצמי 
כל ה3 שבועות האלה שנשאר לי עם הבנות המדהימות של אני אתאמן,זה עושה הרגשה מדהימה :)

השבוע גם נשבר לי הפלאפון! חחחח יצאנו לעיר העתיקה ביום שלישי ,אני וגילה הצטלמנו והפלאפון פשוט החליק לי מהיד 
המסך לא התנפץ ולא כלום אבל מבפנים הוא נשבר, המסך פשוט שחור ולא רואים כלום :(
הייתי תקועה ככה איזה 4 יום חחחח פתאום קלטתי איך אנשים נראים מהצד, שכולם תקועים במסך מרובע עם הפנים למעטה
עצוב לי לדעת מה יהיה עוד כמה שנים ומה יהיה לילדים בעתיד לספר לילדים שלהם מה הם עשו בילדות "אתה יודע בני .... תקוע במסך אייפון" 
חחחחחח וואו ,טוב זהו אני אפסיק פה,סתם זורמת לנושאים אחרים לגמריי ולא קשורים
העיקר שתקנתי אותו היום והוא עובד :)
הכי התחרפנתי זה באוטובוס מירושלים לאשקלון בחמישי כשחזרתי לבית
נדפק לי האמפי ככה שנתקעתי בלי מוזיקה כל הנסיעה, פלאפון לא עובד,ספרים השארתי בקריית מוריה
למזלי היה לי עט וסודוקו חחחחחח פתרתי קצת ונרדמתי פשוט חחחחחח

אתמול הייתי ביומולדת של אירה ובן ,הבחור שנסעתי איתו ל-424 
הזמנו מונית נסענו אליו לבית פאקינג ענק חחחחח הלוואי עליי כזה 
והיה נחמד לגמריי ,אם יש משהו שאני שונאת במסיבות
זה שתמיד בהתחלה יש את האקוורד הזה כי לא הכרתי כמעט אף אחד שם (אולי 2,3 איש הכרתי)
אחריי כוסית הכל נפתח כבר ,דיברנו ,שרנו בקריוקי ,רקדנו ,אכלנו ,שתינו ויצא לי לדבר עם בחור נורא נחמד במשך שעה או שעתיים
לא זוכרת אפילו מרוב כל האלכוהול חחחחח בחור נורא נחמד ,החלפנו פייסבוקים :)

כשבשלישי עשינו סיור בירושלים ,נכנסו לכנסייה האיתיופית,כל כך מדהים שם!
כשהייתי בבוקר בחמיש עוד בירושלים,אז לקחו אותנו לטיילת כי בדיוק היה חג הסיד של העדה האיתופית 
לצערי כבר ארזתי את המזוודה ודחפתי עמוק את המצלמה ככה שבחיים לא הייתי מוצאת אותה בזמן קצר :( 
כשנסענו לבן במונית ליומולדת בערב,הנהג היה איתיופי ,כשירדנו מהמונית שאלתי אותו "יש לכם חג היום לא?"
הוא כולו שמח "כןכן איך את יודעת?" "חחחח חג שמח :) " כולו עם חיוך חחח עשיתי לו את כל הנסיעה D:

טוב נעבור לתמונות ,ויש הרבה! כל כך שמחה שלקחתי איתי את המצלמה לשבועיים האלה :)
חלק מהתמונות צולמו מהאייפון וחלק מהתמונות צולמו מהקאנון ,כבר תבחינו לבד באיכות אני חושבת חחח
כבר מזהירה-יש המון תמונות חחחח נראלי הפוסט הכי ארוך שלי כאן בישרא חחח

אני ומקס
מאשה ♥
אני דני ודנה בשבת D:
אני וג'ניה ♥
אני סטס ודפני ^^
טלי,בנימין,מאשה,אני,איגל,ולריה ואוקסנה D:
הצוות המדהים שלי! לפני הבית כנסת 
ג'ניה,מאשה אני וולריה
שיעור תנ"ך חחחחחחחח
דנה,מקס ,ג'ניה ואני בעיר העתיקה
השולחן לארוחת שישי D:
אני וגילה ♥
אני ואיליה לפני שבועיים+ בבית הארנסון
מוכנה לצלם 
הגשם הראשון בירושלים 
אני ויגל D:
טלי אני מקס ומאשה ♥
כשהלכתי לביקור רופא בירושלים ועברתי בתחנה המרכזית קלטתי את זה!! וואו זה פשוט נכחד!
כל כך הולכת לקנות מלאמאלמאל כאלה,הייתי מכורה לזה כשהייתי קטנה :)
אני ולאון! וואו איזה עולם קטן,לחשוב שאני מכירה אותו מכיתה ג' ותמיד היינו הולכים מכות כשהיינו ילדים חחחח
וסתם כי החורף מתקרב אז צילמתי היום ^_^
מצטערת על העומס של התמונות.... יש עוד בפייסבוק שלי מי שרוצה מוזמן להסתכל 
שיהיה לכולכם סופ"ש רגוע ושקט בעיקר ,תבלו ותהנו עם האנשים שאתם הכי אוהבים
אני עוד לא קמתי מהמיטה להתארגן ליציאה פדלאה שכמוני חחחח
סופ''ש מדהים שיהיה לכולכם ושבוע מהיר וקל 

נכתב על ידי Nastia-Zii , 21/11/2014 19:29  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Nastia-Zii ב-28/11/2014 11:01
 



לדף הבא
דפים:  

238,256
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNastia-Zii אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Nastia-Zii ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ