לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  דֶייְנָה

בת: 24

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2014


איך נאבדנו ככה? 

באמת שאין לי מושג.

חופש... אתה כאן, אבל פתאום אני מתחילה לחשוב על העתיד ושום דבר לא מסתדר. 

אני לא בחורה שמודאגת בדרך כלל מהעתיד, אבל כל הנסיבות הקיימות דורשות את זה. 

אתה לומד בצפון ואני לא אצליח להחזיק מעמד בקשר מרחוק הזה עוד שנתיים שלמות.

אני בקושי מחזיקה מעמד כשאני חושבת על השנה הבאה שמחכה לנו. 

אז הנסיבות מחייבות אותנו לעשות מהלך כלשהו ואיכשהו זה גרם לי לחשוב שבשלב מסוים אתה תרצה לבנות איתי חיים, אבל הערות שלך גרמו לי להבין שאנחנו ממש לא באותו קו מחשבה. 

אתה רוצה להתחתן מינימום בגיל 32, ואני לא מעוניינת להיות אמא לילד ראשון רק בגיל 35, ואני יודעת שזה נשמע הכי לחוץ שלי, אבל חייבים גם להסתכל על החיים האלה בצורה הגיונית ומציאותית. 

אתה כל הזמן צוחק על העתיד שלנו, וזה גורם לי להבין עד כמה אתה לא רציני. 

ואני הולכת לשנות את כל החיים שלי בשנה הבאה רק בשבילך ולעבור לגור איתך בצפון, דבר שאותו אתה ממש לא מעריך...

ובשביל מה?

בשביל שבסוף תפרד ממני כי אתה לא מעוניין להקים משפחה?

אני לא רוצה להישאר בקשר שאין לו עתיד מסוים שדומה למה שאני רוצה, כי אני לא מוכנה להקריב את הדברים האלה. 

החלום שלי זה להיות אמא, מי שמכיר אותי יודע שילדים זה הדבר שאני הכי אוהבת בעולם. 

אני גם לא מעוניינת להיות אמא מבוגרת, פשוט לא רוצה.

אין לי בעיה להתפשר, הסכמתי לקשר מרחוק הזה, הסכמתי לעבור לצפון ולעזוב הכל כאן בשבילך, אבל די, למה אני כל הזמן צריכה להתפשר ולהקריב בשביל שאנחנו בכלל לא נהיה באותו ראש לגבי המטרה של הקשר הזה?

אני אוהבת אותך, באמת אוהבת, מודה שלפעמים אני גם יכולה לפגוע, מודה שיש בי גם חסרונות, אבל אני בחורה עם מטרות ושאיפות ואחת השאיפות המרכזיות שלי היא להקים משפחה בשלב מסוים. אני לא אומרת עכשיו, אני לא מעוניינת להתחתן עכשיו או משהו כזה אבל בסביבות גיל 28 אני אשמח להתמסד ולהתחיל לחשוב על משפחה.

ואתה לא רוצה את זה... ולא הכרתי את זה בך.

והדחקתי את הנושא הזה עוד ועוד כי אני אוהבת אותך ולא רציתי להבהיל אותך ושתלך או משהו כזה, אבל הגעתי למסקנה שאני ממש לא צריכה להניח את השאיפות שלי בצד, בייחוד אם אני מתכוונת לעזוב את החיים שלי כאן במרכז ולעבור רק בגללך לצפון.

אין כאן הרבה אפשרויות, אם אנחנו לא על אותו קו מחשבה, אין לי בשביל מה בכלל לעשות את המהפך הזה בחיים שלי, שגם אתה בכלל לא מעריך אותו. זה נראה לך כמו משהו מאוד קליל ולגיטימי, אבל מבחינתי זה דבר מאוד רציני...

אני אוהבת אותך מאוד ולמרות כל הוויתורים והפשרות שאני עושה בקשר הזה, עדין אתה אומר לי שאין לך ביטחון בקשר... אז בוא תגיד לי אתה, מה עוד אני יכולה לעשות?

מי מאתנו צריך להיות החסר ביטחון?

אתה- שאומר לי שרק אחרי 10 שנים ביחד תרצה להתחתן איתי, או אני- שתכננתי לשנות את כל החיים שלי, לעזוב את המשפחה והחברים שלי ולעבור לגור איתך ורק בשבילך, בצפון?

אני באמת לא מבינה את זה, אנחנו לא חודש ביחד, אנחנו שנה וחצי ביחד ושוב, זה לא שאני רוצה להתחתן עוד שנה או שנתיים, אבל עוד 4-5 שנים זה לא נראה לי כזה הזוי.

באמת שאני לא יודעת מה לעשות, אני חושבת שכבר אבדנו אחד את השנייה...

אתה אפילו כבר לא מגיע לדבר איתי פנים מול פנים, סתם יושב בבית ומסתמס איתי מפעם לפעם.

אז תגיד לי אתה- מה נשאר לנו?... 


נכתב על ידי דֶייְנָה , 10/8/2014 10:25  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדֶייְנָה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דֶייְנָה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ