לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  דֶייְנָה

בת: 24

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2014


אני מוציאה עליך הכל, מתנכרת לך, ובו זמנית אני יודעת שזה לא בסדר שאני עושה את זה, כבר השלמתי מזמן עם זה שזו לא אשמתך.

אני מוציאה תסכול, אבל תמיד יש עוד, כי כמה שזה לא קל להיות ככה... 

שוב המחשבות נודדות למקום שבו אולי זו טעות לעבור לשם, אולי זו טעות כמו שהרבה אנשים אומרים לי. 

אני מנסה לשקוע בלימודים, בעבודה, בדברים אחרים, אבל כל מה שאני רואה לנגד עיני זו הבדידות.

אולי אין לי מה לחפש כאן יותר, אולי זה יהיה טוב למצוא מקום משלי רחוק מהן, רחוק מהאנשים שסמכתי עליהם ושדקרו לי סכין בגב. 

אני כבר לא יודעת מה טוב ומה לא, הדבר היחיד הטהור בחיים שלי זה הילדים האלה... הם באמת נותנים אהבה ללא תנאי וזה גורם לי לרצות לתת להם את כל מה שיש לי, אפילו שזה מאתגר, אפילו שלפעמים זה עושה לי רע, אפילו שזה שואב ממני הכל עד שלא נותר דבר.

אנשים לא מבינים כמה זה מוציא ממך הכל, העבודה הזאת. 

עד שאתה לא שם, אי אפשר להבין איך זה משתלט על החיים שלך בצורה הכי שלמה שיכולה להיות. 

בכל דקה שיש המחשבות רצות... מה עוד אפשר לעשות, מה יהיה הכי טוב להביא להם, מה יעזור לקדם אותם. 

הם בסך הכל ילדים.

ילדים קטנים, שלא מבינים מה קרה.

העולם הזה מנוכר, הוא קשה והרסני ומאיים... ומה הם אשמים?

ואז מחשבות על המעבר שוב שוטפות אותי, מחשבות על לבד, מחשבות על כמה איבדתי בשנה האחרונה. 

בא לי לתלוש את כל התמונות האלה מהקיר, אבל אני מנסה להראות כלפי חוץ שהכל בסדר... אולי ככה באמת הכל יהיה בסדר. 

ולפעמים זה נראה לי כל כך מטופש. 

למה הכל לא יכול להיות פשוט בסדר?

למה הדברים צריכים להתהפך, למה זה צריך להיות ככה...?

ואתה אומר חוזר ואומר שגם לך זה קשה, אבל אני יודעת שזה לא.

לפחות לא כמו שזה אצלי.

ואתה מבטיח לפצות אותי כשתחזור הביתה, אבל אתה לא מבין ששום פיצוי לא יעזור כאן, כי זה הרבה יותר עמוק מזה.

ואז פתאום כבר לא כל כך קשה לי עם זה שאני מוציאה עליך הכל, כי הכעס שוב זוחל עד אלי ותופס מקום נכבד בתוכי.

פתאום זה נראה לי לגיטימי שאתה תספוג הכל, תישא קצת בנטל הזה, תרגיש מה זה.

אני נזכרת ביום הזה שהתפרקתי ואתה הצטלמת בחוץ עם כל החבר'ה שלך... אז לא, זה לא אותו דבר, זה לא כל כך קשה.

ועכשיו, כשפעם נוספת אני מתפרקת לבד, עם עצמי, אני כבר לא אפנה אליך כי אתה שם וזה העולם שלך והוא מלא וככה זה שונה, כי העולם שלי- ריק. 

 

נכתב על ידי דֶייְנָה , 25/11/2014 12:35  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




נמאס לי מכל הדברים המלוכלכים האלה, מכל הסכינים בגב, פשוט נמאס.

והכי מרגיז שאת משחקת אותה כל כך טלית שכולה תכלת ואת כל כך לא.

אני לא עשיתי לך שום דבר רע ואין לי רצון לדבר איתך יותר בחיים... באמת שלא.

נמאס לי מכל הרוע הזה, פשוט נמאס שכל אחת מרשה לעצמה לבוא ולעשות מה שבא לה ואני נותנת לזה לעבור בשתיקה.

נמאס שאת לא מדברת וגם הפעם הוכחת שאת חרא של חברה, נמאס שאני כל הזמן משלמת על דברים שאני לא עושה.

עשית מעשה כל כך מגעיל ובאמת שאני נגעלת ממך ואף פעם לא חשבתי שאני אגיד את זה אבל מגיע לך כל מה שהוא עושה לך, מגיע לך להיות תקועה עם בן אדם שלא באמת אוהב אותך, כי את פשוט בן אדם דוחה.

אני לא רואה אף סיבה לעשות את מה שעשית מלבד רוע...

ואם זה המצב, אז סבבה.

אתן יכולות פשוט ללכת לעזאזל.

אני מעדיפה לחתוך חברות של 10 שנים מאשר להיות חברה של אנשים כל כך רעים.

אני אפילו לא מעוניינת להגיב לך, את פשוט בן אדם כל כך קטן ומסכן, מזל שקלטתי את זה אחת ולתמיד. 

 

נכתב על ידי דֶייְנָה , 23/11/2014 12:51  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




עברה עלי תקופה לא קלה... הייתי צריכה להתרגל מחדש למרחק ממנו והתחיל נתק ביני לבין כל מיני חברות... 

האמת שיש לי כמה סוגי חברות, יש לי את החברות מהבית, יש לי חברה הכי, הכי שהכרתי כאן בישרא, יש לי חברה אחת ותיקה שאני מכירה מגיל 6, יש לי את החברות מתקשורת ואת החברות מהצבא... ועוד כמה יותר רחוקות.  

פעם ראשונה בחיים שלי לדעתי שאני נמצאת במסגרת ואני לא מצליחה ליצור חברויות אמיתיות. אולי יש לי שם חברה אמיתית אחת, גם זה נתון בספקות. זו התנהלות שונה ממה שהכרתי עד עכשיו... וכשהוא שם זה הופך את הבדידות להרבה יותר עמוקה. 

אבל... אחרי שהגעתי לתחתית ובאמת שכבר היה יום אחד שנשברתי לו בטלפון באמצע הרחוב בקטע מטורף, התחלתי לעלות בחזרה למעלה, אחרי כל מורדה-יש עליה. החברות זו גדר ששומרת עלי ואם אני מתייחסת לחברות מהבית, נוצר מצב אחרי תקופה של 10 שנים בערך של חברות, שהחבורה שלנו די התפרקה. עברנו המון שלבים ביחד... התיכון, הצבא, הטיולים הגדולים, הלימודים אחר כך (שכל אחת באמצע שלהם כרגע) וזה שלב שבו כל אחת בוחרת את הדרכים של החיים שלה, לכן זה שלב מאוד קשה. אחת עושה חצי שנה של לימודים בחו"ל, אחת עברה לצפון ללמוד... וכל אחת באמת נמצאת בשלב אחר, מישהי יכולה להיות בראש של מסיבות כל היום ואני כבר לא בראש הזה. זאת אומרת, אפשר לצאת למסיבה מדי פעם, אבל אין לי כבר את הקטע הזה של להכיר מיליון אנשים במסיבות ולשתות ולרקוד עד אור הבוקר. חשבתי על זה והגעתי למסקנה הזו... ולכל אחת יש את הבעיות שלה ולמישהי יש בן זוג ולמישהי אחרת אין בן זוג. בדיוק כמוהה... פתאום היא התחילה לצאת עם מישהו וזה קצת גרם לה להתייצב, אבל לי קשה לשכוח את מה שהיא אמרה לי באחת השיחות שלנו, שהקשר שלי איתו הורס לה את החיים. זה לא משהו שחברה אומרת, אז אני לוקחת אותה בערבון מוגבל.

גם היו לי מחשבות לגבי המעבר דירה... ירדתי לפרטי פרטים של הדברים אחרי שהוא בא אלי ביציאה חדשה של שנה הבאה... שהוא מתקבל לתכנית מצטיינים אז הוא יקבל מלגה והוא לא יוכל לעבוד מחוסר זמן כי הוא גם צריך להתנדב בשביל זה וגם הציעו לי להיות חלק ממחקר שעושים במקום שבו הוא לומד והוא ממש רוצה ללכת על זה. מצד אחד הייתי מאוד גאה בו, כי זה באמת דברים משמעותיים... מצד שני זה גרם לי להרגיש שהוא דוחף את המעבר דירה שלנו ביחד הצידה, ואז התחילו כל מיני מחשבות על כסף ואיך נסתדר ואני בכלל עוברת למקום שאני לא מכירה ואיך אני אסתדר ואני לא מכירה שם אף אחד... חלק מזה קרה גם אחרי שיחה עם שתי חברות שלי.

בכל מקרה, נבהלתי... חזרתי אליו הביתה והייתה לנו שיחה מאוד קשה, אבל בסופו של דבר קצת נרגעתי, לא לגמרי, אבל קצת. בסופו של דבר לא נשאר כל כך הרבה זמן לעשיית המהפך הזה, מדובר על שנה הבאה ואני צריכה להתחיל לחפש סטאז' כבר בפסח ובקיץ אנחנו נחפש דירה... אבל אני מאמינה שיהיה בסדר, חייב להיות. בסך הכל זה למען משהו חיובי- שנתחיל חיים משותפים ביחד, שיהיה לנו מקום משלנו ושנעלה עוד שלב ביחסים שלנו :)

יאללה... לימודים בכל הכוח.   

נכתב על ידי דֶייְנָה , 18/11/2014 08:34  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדֶייְנָה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דֶייְנָה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ