לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

+ Never Far Behind.


Once in a lifetime, Means there is no second chance

Avatarכינוי:  - 0PTiMiSTiC KiM +

בת: 7

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2015

HABITS


אז נסעת לראות עולם, נסעת רחוק ממני כמה שאפשר
השארת אותי עם כל הדברים שלנו, הרגשות, המחשבות, התוכניות, האהבה.
השארת אותי עם כל מה שהיינו עושים בכל יום, בכל שעה, עם הבגדים, הריחות, כל ההרגלים
השארת אותי לבד.
אתה אומר שאין לך אפילו את הזמן לחשוב על הבית, אני חלק מהבית שלך.
זה מכוער להגיד, זה אפילו נוראי, בהתחשב בעובדה שענית את זה כתשובה למה שרשמתי לך;
"רק שתדע שאני עדיין שלך."
אז הנה אני, מתוודה, נאבקת עם עצמי במיטה, בעיניים אדומות, נפוחות,
עברו כמעט שלושה חודשים, אבל מי סופר את הימים...
לא נשמע לי הגיוני להמשיך לחיות במקום שלא מרגיש כמו הבית.
מפחיד אותי להבין שהבית שלי הוא אתה, ולאן שלא תלך, הבית שלי איתך, כך גם הלב שלי..
למה זה ממשיך להיות ככה?
למה אתה פשוט לא הולך, כמו השאר...
למה אתה ממשיך להיות הבית שלי, המאהב, המשפחה, החבר הכי טוב...
איש הסוד שלי, הגבר שלי, שיודע לקרוא אותי?
איך העזת להשאיר אותי ככה
עם כל ההרגלים שלנו,
עם כל הדברים, הרגשות, המחשבות, התכניות,
האהבה.
השארת את הכל,
לקחת תיק, והלכת.
נכתב על ידי - 0PTiMiSTiC KiM + , 21/2/2015 22:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



DO U EVER THINK OF ME WHEN U LIE?


הרגע הזה נשמאס לך, ואתה רק רוצה לברוח ולהתחיל חיים חדשים...

להכיר אנשים חדשים, מקומות, הרגלים, מאכלים, רגשות, להיפתח מחדש,

להקשיב לסיפורים שונים, להבין שמה שהיה עד עכשיו הוא קצה הקרחון, ויש עולם שלם בחוץ שמלא בכל- כך הרבה אנשים מגוונים.

אם איי פעם היה לי את האומץ לקום וללכת. אם רק היה לי אי פעם את האומץ לחשוב על עצמי במקום להתעסק ברגשות של אחרים.

 

התמוטטתי.

לא בגללכם, לא כי הראתם לי כמה לא אכפת לכם כשהכי הייתי צריכה.

התמוטטתי, כי אכזבתי את עצמי, נתתי לעצמי ליפול ולהגיע שוב לאותה התעלה חשוכה.

אבל לפעמים זה מרגיש כאילו אם לא תיפול הכי חזק לא תצליח לעלות לעולם.

 

פעם אחת שיהיה לי האומץ. להתחבר. להקשיב. להסתכל. לתת.

קצת לעצמי, ורק אחר- כך לאחרים.

 

.

נכתב על ידי - 0PTiMiSTiC KiM + , 18/2/2015 22:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



SO DONE WITH WISHING YOU WRER STILL HERE


כבר חודשיים ו6 ימים שאתה לא כאן.

אבל מי סופר... לא אני....

כבר חודשיים בלי החיבוק, המגע, הקול שלך...

בלי הבוקר טוב, בלי השיחות הארוכות על החיים ומה הלאה...

בלי החפירות, הריבים המטופשים על מי אוהב את מי יותר, מי מקנא יותר...

בלי האהבה שלך.

חודשיים שלא ירדתי על הצחוק שלך

חודשיים שלא רקדתי איתך במועדון כאילו אנחנו בסטפ- אפ

חודשיים שלא שכבנו כמו בסרט פורנו.

חודשיים שלא ראינו ביחד סרט בקולנוע ומתלהבים כאילו אנחנו בתוכו,

 

זה בלתי אפשרי.

נשברתי.

 

שמישהו יפסק את הכאב הזה.

אני לא רוצה לאהוב אותך יותר. זה שקר, כי כל מה שאני רוצה זה אותך כמו פעם,

כשבבוקר היינו עצלנים מדי לקום והעדפנו להישאר במיטה למרות הקיץ שבחוץ

ואז הייתי מתעצבנת עלייך למה בזבזנו יום כזה יפה במיטה, כשהיינו נוסעים עם הטרקטורון בצהריים, שותים תה מתחת לעץ באחת החורשות, כשהיינו מכינים שקשוקה בארוחת הבוקר והיית מתעצבן עליי שאני חותכת את העגבניות לאט מדי,

שהיינו יושבים סתם ככה ומעשנים נרגילה בפרגולה בחוץ, או יושבים בג'קוזי רק כי אנחנו יכולים...

שלוש שנים עשינו את זה.

ורק את הבוקר האחרון שלנו ניצלנו בשמש, במקום להישאר כמה שאפשר במיטה, לא אכלנו שקשוקה, לא ראינו סרט, אפילו לא עשינו סקס, או רקדנו. פשוט נעלמנו.

 

 

נמאס לי לבכות בגללך.

נמאס לי שכואב בגללך.

נמאס שכל מה שאני רוצה זה אותך. רק אותך.

תמיד רציתי רק אותך.

לא רוצה לחשוב לרגע שאתה החצי השני שלי, שאני לא מסוגלת להתקיים בלעדייך, לא מסוגלת לנשום כשאתה לא במראית העין, לא שורדת בלעדייך.

למרות שהיית עושה לי רע, למרות שלקחת אותי כמובן מאליו,

למרות שתמיד הראית לי שאני האחרונה שחשובה, כי אני אסתדר עם מה שיש, העיקר לרצות את כל השאר. אח"כ היא.

 

בכל פעם כשאני מתחילה לצעוד, אתה חוסם אותי, מחזיר אותי אחורה, לא נותן לי ללכת.

תשחרר אותי, זה או הכל או כלום, וכרגע אני בתוך מערבולת חשוכה, לא יודעת איפה היציאה.

איפה לקבור את עצמי?

 

שמישהו יפסיק את הכאב הזה

למה אף אחד לא אמר לי שככה זה מרגיש?

 

נכתב על ידי - 0PTiMiSTiC KiM + , 16/2/2015 00:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



NOTHING


אני אוהבת אותך כמו שמעולם לא אהבתי.

אני לא מצליחה לרגע אחד לשכוח ממך וזה מטריף אותי.

כבר 58 ימים שהנוכחות שלך לא כאן.

הרוח שלך זה כל מה שנשאר ממך.

הריח? הוא כבר לא נמצא.

המגע? הלוואי הוייתי מצליחה להיזכר איך הוא מרגיש,

השארת מאחוריך רשימה של זכרונות ורגשות עוצמתיים.

חלקם מבינים, חלקם כועסים, ואף מאוכזבים.

אבל הכל עטוף באהבה אחת גדולה.

 

הוא שונא את זה שהוא התחליף שלך.

הוא שונא את זה שכשתחזור ותקרא לי, אני אבוא כמו כלב שנאמן לבעליו.

 

ואני שונאת את זה שהוא צודק.

אני לא רוצה, אבל אני כן,

אני אפילו לא מנסה לשכוח, לא מנסה להפסיק לאהוב,

מהפחד שאולי יום יבוא ותחזור, אולי יום יבוא ונהיה ביחד. המחשבה הזאת לא מרפה ממני.

זה לא פייר.

אני לא רוצה לאהוב אותך יותר, אבל לא באמת...

אני לא רוצה להיות חלשה מולך,

לא רוצה שתשלוט בי עוד. רוצה רק את החופש שלי ממך, להיות חזקה ואיתנה מולך.

לדעת להגיד לך לא, לעמוד על שלי, לא לתת לך את החופש שנתתי עד עכשיו, ולתת לעצמי להיות.

 

גם לי יש חלומות.

שמישהו יעזור לי ויגיד לי מה התרופה, כי הזמן לא עוזר.

הזמן רק עובר, בלי לשנות דבר.

כל וים עובר וזה מרגיש כאילו אני אוהבת אותך יותר מאתמול.

תלך ממני כבר, גם לי מגיע להיות מאושרת.

נכתב על ידי - 0PTiMiSTiC KiM + , 13/2/2015 17:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Refresh


אז עבר הרבה זמן...

אולי יותר מדי זמן.

אבל כדי להגיע למקום שאליו אתה רוצה להיות בו צריך להתחיל לעשות את הצעד הראשון...

אם תינוק מסוגל להתחיל לצעוד, אין סיבה שילדה בת 21 לא תהיה מסוגלת.

 

הוא עזב.

נעלם כאילו מעולם לא היינו, 3 שנים של אהבה

הוא השאיר אחריו עיר שלמה שנחרבה.

מעולם לא הרגשתי כל- כך בודדה. נטושה.

חלק ממני כבר לא נמצא, חלק ממני רואה עולם, ואני תקועה כאן.

לפחות ככה זה מרגיש לי, כאילו הוא נטש.

הוא כנראה לא אהב כמוני, אם הוא היה אוהב כמוני, לא הייתי מרשה לעצמי.

הוא כנראה אהב את עצמו יותר.

רק חבל שגם אני אהבתי אותו יותר.

כבר חודשיים אני מתהלכת כמו רוח רפאים וזה לא שלא מתחילים, אפילו מתחילים יותר מדי.

אחד כל יום - בממוצע.

לא מתלהבת מזה, לא מתרגשת מזה. טיפשה.

רוצה רק אותו, שיחזור.

אבל מצד שני, לא מגיע לו אותי, נתתי לו הכל והוא רק הבין שתמיד אהיה שם, כי זה נכון.

אז במקום לחבק אותי ולשמור עליי, הוא ניצל את זה, והלך לחיות בלעדיי.

 

 

כנראה שהוא לא אהב כמו שאני אהבתי אותו.

כנראה שהוא אהב את עצמו יותר.

הבעיה היחידה היא שגם אני אוהבת אותו יותר.

 

תן לי להשתחרר ממנו.

אני לא רוצה יותר.

זה לא פייר.

 

נכתב על ידי - 0PTiMiSTiC KiM + , 12/2/2015 21:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





35,439
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , האופטימיים , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל- 0PTiMiSTiC KiM + אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על - 0PTiMiSTiC KiM + ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ