לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

שירת הסוואנה


"ראיתי דברים שאתם, חיוורי הפנים, לא הייתם מאמינים. ראיתי חללית תקיפה בוערת ליד כתף אוריון. ראיתי קרני C בוהקות בחשיכה סמוך לשער טנהאוזר. ראיתי בוטולזי מביא בקוף רזוס. כל הרגעים האלו יאבדו בזמן, כמו דמעות בגשם." (רפליקנט טומבי, נאום סיום)
Avatarכינוי: 

בן: 54

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2004

האיש שלנו באתונה


סוף סוף הגיע היום הגדול. קצת לפני רדת החמה נשלחו נשות הכפר לדווש על הגנרטור המקרטע (להוציא את קג'ומבה, שעמלה קשות על הכנת עשרים קילו חטיפי ארבה קלוי), ואילו המסאים עצמם לבשו חג ונאספו במרכז הכפר. לאחר כמה חבטות נעורה לחיים טלויזיית הטלפונקן העתיקה, ורחש התפעלות עבר בקהל למראה משה גרטל על רקע שלג כבד. רק הצ'יף רטן בקוצר רוח, קשר את פתיל האנטנה לרגלו של שמבאלה ושלחו בבעיטה אל צמרת הבאובב. לאחר שהצליח שמבאלה להיתלות בגובה שישים מטרים שופרה הקליטה משמעותית; אמנם, הצווחות האיומות שהשמיע הנודניק במהלך צלילתו מטה קצת הפריעו לאווירה החגיגית, אבל סוף טוב הכל טוב (בחור שמנמן ועסיסי היה שמבאלה, ושידרוג הכיבוד התקבל בברכה).

 

שתיקה מתוחה שררה כאשר עבר השידור לבריכת הקפיצות, אך כשהתרכזה המצלמה במסאי החסון, העומד ללא חת על מגדל עשרת המטרים - פרץ כל השבט בתרועות מחרישות אזניים. השיקופית בעלת הכיתוב המרשים (CHUKUDDI, SAV) רק הוסיפה לגל הפטריוטי שגאה בלבבות. "רוח קלילה נושבת כעת, כאן באתונה המעטירה," דיווח זוהיר בהלול לאומה. "כולנו תוהים, אורי, אלו גדולות ונצורות נכונות לנו מבחור צעיר זה, הניצב רם ונישא על מגדל השן. שימי לב, יעל, לחליפת הגומי האירודינמית! כמדומני שיש בה כדי להדגיש את הכבוד המסאי המפורסם."

 

עברו כשלוש דקות. 

 

הביט הקהל בצ'וקודי.

 

הביט צ'וקודי בקהל.

 

לאחר כחמש דקות נוספות ניכרה עצבנות מסוימת בקרב השופטים. שניים מהם נראו מטפסים בברכיים רועדות במעלה הסולם, ואחר כך ניגשים אל נציג הסוואנה ומסמנים לו משהו בתנועות בינלאומיות.

 

ארשת תימהון התפשטה על פני המסאי הצעיר, שהצביע אל הבריכה בתנועת שאלה.

 

הנהנו השופטים במרץ, ונקשו בנימוס על שעוניהם.

 

הצביע צ'וקודי החיוור על השופטים, סובב את אצבעו מול רקתו, פרץ בצחוק עצבני ואחר כך גלש במורד הסולם ונמלט כל עוד נפשו בו.

 

מחאו המסאים כפיים לביצוע המושלם ושמחו מאוד. רק מאוחר יותר התברר, כי בחוברת ההדרכה שהשיג צ'וקודי לפני נסיעתו חסרו כמה דפים. אי לכך התאמן הספורטאי המוכשר רק על שלב א' (עמוד על קצה משטח הבטון, הפגן מראה בוטח ומרוכז) ולא היה מודע כלל לקיומו של שלב ב' (קפוץ כבר, אידיוט).

 

ביצועיו של מוגבה במישחה 400 מטר פרפר שימחו קצת פחות. לאחר מאמצי החייאה וריקון חמישה ליטר מי כלור מריאותיו חזר הבחור להכרתו, ואף התייצב באומץ מול המצלמות. "ללא ספק," אמר, "אני שווה מדליה. הכל בגלל שנקרע לי הגומי בבגד ים".

 

יום השידורים הסתיים, אפוא, ברגשות מעורבים. לא נורא, אמר הצ'יף, מחר אריק והשעורה עולים למזרן. אנחנו כבר נראה להם.

 

 

נכתב על ידי , 18/8/2004 16:33  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של איפי טומבי ב-21/8/2004 21:08




177,866
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיפי טומבי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איפי טומבי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ