לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מילה ותמונה


מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

Avatarכינוי: 

בן: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2008

המקומות ששם טבעי הרעש


"בוא נצעד, ונלך אל המקומות ששם טבעי הרעש" ביקשת שורה משיר.

אז לקחתי אותך.

3 לפנות בוקר, אנחנו דוהרים על כביש ריק.

הפנסים לאורך הכביש יצרו כמו חומה צהובה.

שמת לב לזה פעם?

זה נראה כמו קיר צהוב-שקוף שכזה.

"בוא נסע אל האור" אמרת בתקופה הרוחניקית שלך.

היינו עושים את אלמלא הייתה גדר הפרדה מבטון ממש מתחתיו.

 

הגענו למקום שרצית.

מוזיקה רועשת, אנשים יפים ומזיעים רוקדים כאילו אין מחר.

מהר מאוד נכנסת לעניינים ואני הבטתי בך מהצד.

 

היית כל כך יפה וסקסית.

לא יכולתי להסיר ממך את העיניים.

מבט מסביב הראה שאני לא היחיד.

 

הבטן שלך התנענעה בפיתול "נחשי" משהו,

היד מונפת מעל הראש שנזרק לאחור בעיניים עצומות.

אגלי זיעה ראשונים התחילו לעטוף אותך.

 

בתוך כל הרעש הזה מצאת לך שקט.

זה היה מחזה מדהים.

 

מעולם לא ראיתי אותך ככה.

 

לא רציתי להפריע לאקסטזה שלך, אז לא העזתי להתקרב,

אבל לא היה רגע אחד בזמן שבו רציתי אותך יותר.

 

שיר אחרי שיר,

ואת מוקפת עשרות אנשים אבל בעולם שהוא לגמרי שלך.

 

קינאתי בך באותם רגעים.

היית כל כך שלמה עם עצמך וכל כך יפה,

וכל כך מה שרצית להיות באותו הרגע ממש.

 

כשביקשת ללכת אני חייכתי.
"בטוחה?" שאלתי, כמו מבקש להישאר עוד לראות אותך רוקדת.

אמרת שכן. זה בדיוק מה שהיית צריכה, אבל כבר התעייפת.

 

בדרך הביתה אדם שר שהוא מצטער באנטי-קליימקס מטורף למה שעבר עלייך רק לפני 10 דקות.

 

האור התחיל להפוך לטבעי,

ואת דאגת שלא ארדם על ההגה.

 

הגענו הביתה.

היה לך ריח של זיעה, רצית להתקלח,

אבל רציתי אותך עכשיו.

הריח שלך סיכם כל כך טוב את איך שראיתי אותך הלילה - טבעית, מתוקה, סקסית עד אין קץ.

 

נישקתי אותך בצוואר, ובשפתיים ובסנטר, וקצת למטה.

השפתיים שלי ירדו במורד גופך עם כל כפתור שנפתח בחולצה שלך, עד שזו נעלמה לגמרי.

 

אח"כ המכנסיים, והתחתונים, ואת נשכת לי אצבעות כי לא רצית להעיר את השכנים ב-6 בבוקר.

 

אחרי שגמרת ונרגעת וגמרת שוב,

הרשיתי לך להיכנס להתקלח.

 

כשיצאת היית בטוחה שכבר נרדמתי, אבל לא הייתי בחדר.

חיפשת אותי בסלון ומצאת אותי במטבח.

מטגן לך חביתה וחותך לך סלט, ומרתיח מים לקפה.

 

התיישבת עם חלוק ומגבת על השיער.

"היום כבר לא נלך לישון, אה?"

"אחרי ארוחת ערב..."

 

חביתה עם ריבה וגבינה לבנה, זאת היציאה הקולינרית האחרונה שלנו.

לפעמים זה עשה כאב בטן,

אבל זה היה כל כך שווה את זה.

 

התגרית בי, פתחת מעט את החלוק, חושפת טפחיים.

התגרית בך, מרחתי עלייך ריבה.

 

"עכשיו תנקה" ציווית.
"אני לא יכול ככה, את צריכה להוריד את החלוק".

התרוממת ופתחת את השרוך, אבל עצרתי אותך.
"לא ככה, כמו שם" ביקשתי/הוריתי.

 

הדלקת מוזיקה.

היה שיר לא-סקסי בעליל, אבל זה לא מה שעצר אותך.

 

החלוק ירד, וגופך שוב הופיע למולי.

וויתרנו על שארית הסלט והקפה ונכנסו שוב אל המיטה.

 

אחרי עוד קצת,

הלכנו לישון.

 

כשהתעוררתי, לא היית שם.

חיפשתי אותך בסלון ומצאתי אותך במטבח.

 

ניגשתי אלייך מאחור ונישקתי בצוואר.

חיבקתי חזק חזק.

 

"בוא נצעד ונלך אל המקומות ששם טבעי הרעש" ביקשת שורה משיר.

אז לקחתי אותך למשחק של מכבי נתניה.

ניצחנו.

ניצחתי.

פעמיים...

נכתב על ידי , 18/7/2008 20:02   בקטגוריות אהבה, אהבה ישנה, גן עדן, זכרונות, חיוכים קטנים, סקס, פאתוס, פיסות חיים, רומנטיקה, ריקוד, שירים, אהבה ויחסים, אופטימי, סיפרותי, שחרור קיטור  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ