לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מילה ותמונה


מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

Avatarכינוי: 

בן: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2014

סתמצקי


בהתחלה הם הפקיעו בערך רבע חנות מכל סניף בשביל קיר שלם של כלי כתיבה. זה תמיד היה הקיר הכי טוב, אגב.

אחר כך הם הפסיקו להביא למכור את הספרים של עם עובד או לפחות הם מחביאים אותם ממש טוב. זאת ההוצאה הכי חשובה לי, ספציפית.

אחר כך הם יוצאים במבצע קונים אחד מקבלים 2. באתר יש 500 ספרים (מתוכם 350 בערך הם בישול או ילדים). בחנויות שאני ביקרתי יש אולי 30.

 

אלא לא נשמעות כמו עוולות גדולות מדי ואכן הן לא, אבל פעם סטימצקי הייתה חנות שהיית מבקר בה לפחות פעם בשבוע. סינמה סיטי, קניון הזהב או קניון בת ים, לפעמים גם בשלושת הסניפים באותו שבוע. וכשאני אומר "ביקור", אני מתכוון ל-40 דקות של שיטוט ו-3 ספרים לפחות ביציאה, ולא אלה מהמבצעים של החינמים. אבל באומנות רבה הם הצליחו להרוס לי את החוויה וזה ממש מתסכל, כי אני צריך לרענן את המלאי. מעבר לחווית הקריאה, חסרה לי גם חווית הקנייה. חסרה לי העמידה עם שלושה ספרים ביד של והתבוננות והשוואה ומחשבה מה מתאים לי. אני פותח כל אחד מהם בעמוד אקראי, קורא כמה שורות וברור לי שזאת שיטה מטומטמת, אז אני יוצא עם שלושתם. חסרה לי התחושה של ספר חדש שמחכה לי על המדף וקורץ לי בכל פעם שאני עובר לידו. את כל הספרים שיש לי על המדף, גם הבודדים שטרם קראת, כבר מוכרים לי היטב. הם לא באמת מושכים אותי או מפתים באופן מיוחד.


אני יודע שסטימצקי מייצגת את החזיר הקפיטליסטי שהוריד על ברכיו את הוצאות הספרים ואת הסופרים או משהו כזה. אותי כצרכן, בסופו של דבר מעניין עולמי הצר כעולם נמלה, שזה אומר שלושה דברים - המגוון, המחיר והחוויה.
המגוון בסטימצקי וצומת די דומה, אבל עכשיו שאת ספרי עם עובד אני יכול למצוא בצומת - הם מובילים.
המחיר זהה. גם הספרים שבמבצעים לרוב זהים. אין פה יתרון לאף רשת. אני יודע שכמה מכם יגידו "יד שנייה", אבל יש לי קצת בעיה עם זה. מודה. אם זה יד שנייה מהמדף של פול אוסטר או שייקספיר, אז ברור שאקח, אבל יד שנייה מהמדף של ציון זוכרמייכר... בעייתי לי.
והחוויה. החוויה בצומת אף פעם לא הייתה קיימת לי. משהו מאוד לא נעים לי בחנויות שביקרתי בהן. משהו לא נעים, לא מעודד אותי להישאר ולעיין עד שאני בוחר. עם התלושים האחרונים לחג באתי ממוקד מטרה. ניגשתי ישר למדף שרציתי, שלפתי, שילמתי ויצאתי. לא כיף לי לשהות שם.

בסטימצקי, לעומת זאת, תמיד היה מואר יותר, תמיד הייתה כורסה קטנה או שרפרף קטן לשבת עליו. תמיד היו מוכרים נחמדים יותר. עכשיו כשאני עובר שם, אני רואה למולי קודם כל את עמדת כלי הכתיבה, ואוטומטית אני מוותר על הכניסה.

מי שמכיר את הסניף בסינמה סיטי בראשון לציון יבין על מה אני מדבר.

במקום לראות מאות ספרים מסודרים ורק מזמינים אותך לגשת ולחפש וללכת לאיבוד ולמצוא משהו לגמרי אחר אבל לא פחות טוב ממה שרציתי, היום יש שלט מואר, מכוער ובעיקר מנוכר.

 

מזל שעוד מעט שבוע הספר.

 

ועם כבר ספרים וחוויות:
מפגש סופרים עם ניקול קראוס ודוד גרוסמן בירושלים, כולל חתימה של הסופרת האהובה עליי על הספר האהוב עליי.
מרגש, נפלא, מרתק. זה היה ערב עצום.

 



יש פה מישהו שקורא ולא יודע איך קוראים לי ואכפת לו מזה, שאני מטשטש את השם? כי עד כמה שאני זוכר, מי ששאל עניתי לו.

מנטליות של פראנואיד... לא חשוב. זה לא הנושא גם ככה...

 

נכתב על ידי , 1/6/2014 17:28  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ