לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מילה ותמונה


מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

Avatarכינוי: 

בן: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2013

לא מצליח לגמור


אני עומד לסיים את כתיבת הספר. כבר שבוע וחצי שאני עומד לסיים את כתיבת הספר.
היום, למשל, ביליתי כמעט 3 שעות בניסיון לקבוע איפה ימוקמו מספרי העמודים. פתחתי את כל הספרים על המדף שלי (64, אם תהיתם. אבל בממוצע של החודשים האחרונים יוצא לי ספר בשבוע, אז אני בקצב ממש טוב), ובדקתי איפה ממוקמים מספרי העמודים בהם.
כמה סמלי היה לגלות שדווקא בספר שלצ'ארלס בוקובסקי, האיש שלא שם עליכם זין, ישבר את השטנץ של "למעלה בפינה החיצונית" או "למטה בפינה החיצונית", וידפוק לכם את המספר בדיוק באמצע הגובה של העמוד, בפונט גדול פי 2 מהגודל של הטקסט. סתם החלטה של עורך מאיזה הוצאה לאור, אבל היא די מבריקה, אני חייב להודות.

התחייבתי (בפני עצמי) על 240 עמודים. יש לי 236. בשבוע האחרון לא נוסף אפילו עמוד אחד נוסף לספר.
כל השבועות האלה שלא כתבתי פה, כתבתי שם. לפעמים עד אמצע הלילה. איירתי עד השעות הקטנות, בכלל בלי להתכוון, עד שהידיים נהיו שחורות מהעפרונות. זרקתי עשרות דפי טיוטה עם ניסיונות כושלים לצייר אנשים, מקומות, רגעים. תקופה פוריה מאין כמותה.
ודווקא עכשיו, רגע לפני הסיום, אחרי שכבר סגרתי בית דפוס וסגרתי את הרשימה הראשונה של האנשים שיקבלו, מה שמרגש אותי מאוד, כי מדובר בגלריה מפוארת של אנשים, אני לא מצליח להוציא ממני כלום.

אולי זה פחד. כלומר, בטוח זה פחד, השאלה איזה.
אולי זה הפחד הזה של "מה עכשיו?".
הספר הזה מילא חודשים ארוכים, בהתחלה לאט באיסוף, אחר כך בעריכה וסינון ואז בהוספת כמעט 50 קטעים חדשים.
האיורים לקחו לי שעות ארוכות.
העיצוב של הטקסט לקח לי שעות ארוכות, עד שהחלטתי על פונט, גודל, לידינג וטרקינג שלו.
ועכשיו, מה?

תחושת בור תיפער בי. תחושת חוסר מטרה וחוסר עשייה.

אולי זה הפחד של "מה יגידו?".
בין מקבלי הספר, ישנן שלוש נשות מילים מפוארות, שבקיאות ברזי השפה, המילה והיצירה פי מיליון ממני. מאחר וכל השלוש כתובות שם על פני עשרות עמודים, אני בהחלט עלול להתבזות שם, ועדיין, אין שום סיכוי שלא אתן להן אותו.
אני עלול לצאת מאוד דביל.

אולי אלה דברים אחרים, אני לא יודע.
אבל כבר שבוע וחצי שזה עומד על הקצה, ואני לא מצליח לגמור את הספר...

נכתב על ידי , 1/2/2013 21:59  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ