לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מילה ותמונה


מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

Avatarכינוי: 

בן: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2011

שיר פשוט


לא זכרתי אם זה היה שיר או סיפור, אבל היינו לגמרי בתוכו.
בלי מסעות, בלי אגדות, בלי כוכבים מנצנצים ופרחים מלבלבים.
שיר או סיפור על ימים שעוברים, לא על רגעים של תהילה.

לא השתעממנו או חשבנו לעזוב, היינו עסוקים בלהביא כסף כדי לקנות בו אוכל ולשלם שכר דירה.
היו לנו חיים משותפים, כאלה שמתעוררים בהם עייפים מדי בבוקר והולכים לישון בשקט בלילה,
ובין לבין, חושבים גם על עבודה ומה צריך לעשות, ולא רק אחד על השני.

ברוב הבקרים לא היו פתקים על המקרר, רק חשבונות.
וברוב הלילות לא הזדיינו כמו שפנים מאוהבים, אלא שכבנו בכפיות עד שנרדמה ואני הסתובבתי לתנוחה שלי.
וברוב הארוחות לא היה פרח על המגש או מיץ תפוזים שסחטתי לה בעצמי, אלא פריגת או ספרינג.

אלה לא היו חיים מהאגדות, אבל זה היה בדיוק כמו שרציתי.
להתעורר איתה בבוקר ולנקות לה את הצהוב מהעיניים.
 
את כל הסימפונות כבר כתבתי פה. איתה חייתי חיים.

נכתב על ידי , 1/4/2011 19:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ