לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מילה ותמונה


מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

Avatarכינוי: 

בן: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2009

קרמבו


שאון והמולה מהרחוב הסמוך מעצבנים אותי.
פרסומת נוראית ברדיו מביאה אותי יותר את הקצה.
חזרתי לעבודה אחרי יומיים מחלה ואני מרגיש חלוד. כאילו אני חדש פה. לא מסתדר עם דברים בסיסיים. היתכן שכשאיבדתי את ארוחת השבת שלי איבדתי גם את כוחי?

אני מסכם את היום בראשי ומחזיק מעמד רק עוד כמה דקות לפני שאני עף הביתה ומשאיר את היום הזה בפח האשפה של ההיסטוריה.

הקרמבו שהתפתיתי בסוף והלכתי לקנות לי (מי קונה בילו?!) הזכיר לי אותך במיוחד.
אחרי שחזרתי ועברתי על קצת מעל 100 מיילים שחיכו לי וראיתי כותרת של מייל ממך, לא יכולתי שלא לרצות מה יהיה התוכן.
לא היה תוכן, אבל זה לא מפריע לי להמשיך לרצות.
אצלי בראש מתקשר לאסוציאציה הקרמבואית החדשה שלי. אל תגלי לי אם זה לא זה.

אמרת שאם תגיעי לקצה אולי תגיעי, ולמזלך אני אידיוט מספיק בשביל לא לדעת איך להביא אותך לשם. זה השלב שבו הייתי רוצה נוסחת קסם כלשהי.
אז נכון. זה לא אותו דבר, זה לא כי אני עשיתי משהו נכון, אבל אם נחכה לזה, יש כ"כ הרבה דברים שלא יקרו אף פעם. תבואי בגלל הנוסחה, אבל כשהדלת תיסגר אחרייך, זה יהיה אני.

זאת תמונה מרגשת, מרטיטה, שמזכירה לי ימים שבהם היינו מדברים קצת יותר ואני מפחד קצת פחות לחצות קווים, שבינינו, אני לא בטוח שהם קיימים בקיום הזה הנוכחי שלך ושלי.
והתמונה הזאת, המרגשת, המרטיטה, מתחלפת לי בראש בתמונות אחרות, רכות יותר, של סתם כוס קפה כשברקע המוזיקה הנכונה אחרי יום עבודה. אבל את, את כבר הרסת את התמימות שלי. גם תמונות רכות נגמרות בבחינת הצהרה שלך בדבר כישורייך המבורכים מלפני כמה שבועות.

טוב, אז אולי אני לא כ-ז-ה תמים, אבל אתך זה קצת אחר.
אחרי שנה של היכרות-לא היכרות של "מה עם המחיר שלי"/"בודקת", כשהייתי בטוח שאת לא סובלת אותי במיוחד, גיליתי אדם די נדיר שלא חשבתי שאי פעם אתחבר עם מישהו כמותו.
יש הרבה אנשים מרגשים בכל מיני דרכים, ואת מיוחדת בדרכך הייחודית.
עשית וראית כ"כ הרבה ואני עשיתי וראיתי כ"כ מעט, אז אני יכול רק ללמוד ממך.
היי, אולי אפילו תקלקלי אותי פעם אחת. כבר ניסו הרבה אנשים לעשות את זה, אבל אני פשוט ילד טוב מדי. לפעמים אני מתפלא איך לא הייתי ילד כאפות בבית ספר.

מה שאני רוצה להגיד, זה שאין לי מושג מה אני רוצה להגיד לך.
היה לי כיף לדבר איתך היום, ואני מקווה שזה לא היה חד פעמי, כמו שקורה יותר מדי בשבועות האחרונים, וזה לא נחמד במיוחד.

השטיח של סבתא מגולגל במרפסת ורק מחכה שתבואי ושאפרוש לך אותו.
הקרמבו קולף מציפוי השוקולד.
רייכל כבר מתנגן.
ורק אני מחכה שאת כבר לא תוכלי יותר ואולי תקפצי לבקר.

נכתב על ידי , 1/12/2009 18:10   בקטגוריות חיוכים קטנים, חברים, סקס, פנטזיות, אופטימי, עבודה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ