לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Quest

כך וכך שנים מתפתלת... מתפתלת בין המילים, בין הסדינים, בין המחשבות ובין הפחדים. המשימה כעת: לצאת למסע כדי להפסיק ההתפתלות. אתם מוזמנים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2008

ההוא שעל הכתף



"נו תתקשרי כבר, תתקשרי" הוא אמר.
 החיוך על פניו לא ירד גם הפעם. בעצם הוא אף פעם לא יורד - גם בשיחות הכי קשות, בשיחות הכי עצובות. הוא פשוט מחייך.

"אני לא מצליח להבין מה כל כך מסובך פה? סה"כ שיחת טלפון אחת, מבררים פרטים, אם נראה לך - תרשמי. אם לא, לא צריך".
עצבנו אותי הקולות הצפצפניים שהוא עושה, כאילו חמודים שכולם נורא מתלהבים מהם. אבל כשזה ממש באוזן שלי, זה די יכול להטריף את הבנאדם.
"הרי זה החלום שלך. את לא צריכה אותי שאשב לך הכתף ואגיד לך מה את צריכה לעשות, נכון? לא בשביל זה הבאת אותי?"
לא, ממש לא בשביל זה הבאתי אותו. אבל בעצם - בשביל מה הבאתי אותו? בעצם, זה בכלל לא אני שהבאתי אותו, זה הם. הוא תופעת לוואי בחיי, ולא תופעת הלוואי.
"את פחדנית מהסוג הגרוע ביותר. את מהפחדניות שאין להן שום סיבה לפחד, כי הן יכולות לעשות הכל, אבל משותקות מהפחד וחלילה מהאפשרות להצליח. את עד כדי כך פחדנית, שאפילו להוריד אותי מהכתף שלך אין לך כוח... היהיהיהיהי"
הוא ממשיך למלמל, לנזוף, לדבר. הצחוק שאינו איתי אלא עלי  - מתגבר. לגלוג שכזה.
אני לא יכולה יותר: אני אתקשר, אני אעשה, והכי חשוב אני אשחרר:
אשחרר את הדולפין הזה שעל הכתף.
אשחרר את הפחד.

נכתב על ידי anisofsof , 20/8/2008 08:15  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חוקרת מוח ב-12/10/2008 22:33
 





כינוי:  anisofsof

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לanisofsof אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על anisofsof ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ