לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Avatarכינוי:  NoaC

מין: נקבה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2013

ניצוצות של סגירת מעגל רוחנית


ידעתי שאני צריכה להתחבר דחוף לכאן

בשניה שהרגשתי שיש לי פיפי, הבנתי שאני צריכה את זה. 

פעם הייתי מתחילה לכתוב בדיוק בשניה שהרגשתי פיפי, כי פיפי זה לא תירוץ. ואז הפסקתי.

כי נגמר החומר, כי נבנו פה ערים וירטואלים ובלוגי רכילויות או מדריכי פוטשופ כיסו את כל ה... מה שנקרא היום NEWS FEED.

אז הייתי כותבת בלחץ מוציאה את כל מה שעל הלשון. כי הפיפי גמר עליי, הייתי חייבת כבר לרוץ לשירותים וזה גורם לאצבעות להקליד יותר מהר ולמחשבות לא להסתנן.

 

עכשיו אני שומעת בפעם השניה את השיר ניצוצות. פעם הייתי מדקלמת אותו יום יום, פעם אחר פעם. 

עכשיו אני אומרת 'ניאדרטלי' פעם ביום. פעם הייתי סתם מקשיבה למילים של אנשים והמילים היו מחלחלות לתוכי לתוך כדי ניצוצות של הבנה.

היום אנשים מבינים אותי יותר ממה שאני צריכה להבין אותם. 

אושיית מילים, זה מה שאני. קוטלת ורומסת, מרימה ומפארת, מייעצת, לא מחשבנת, אסטרטגית. 

מזל שאני גם יפה. פעם לא אמרתי שאני יפה, כי לא ידעתי שאני כזו.

 

היום אני מפילה בחורים שגדולים ממני בעשר שנים. בשביל להפיל בחורים שגדולים ממך בעשור לא צריך רק יופי. איזה כיף לי! התברכתי!

אני יודעת להיות כל מה שאני רוצה. אני משיגה כל מה שבא לי. גם את מה שאני צריכה אני יודעת להיות.

העניין הוא שאני לא יודעת מה אני רוצה ומה אני צריכה.

אני פשוט חיה יום אחרי יום. לפעמים חוזרת אחורה בציר הזמן שלי, מסתכלת בתמונות.

לפעמים כשמישהו עושה לי LIKE אני ישר נכנסת לפרופיל. שלי. לראות על מה הוא עשה LIKE והאם היה שווה לו. היה שווה לו.

 

הבהרתי לאקס טוב מאוד מה הוא הפסיד. הבהרתי לעצמי היטב מה אני שווה. אוקיי ומה עושים עם זה? פשוט חיים? מחכים שהיום יגמר והיום הבא יתחיל? שוב אני נכנעת לרוטינה, והרוטינה כידוע היא עבודה סיזיפית בשבילי, שלא נגמרת.

הבנתי שאני רזה, יפה, חכמה, שנונה וחדה, עוקצנית, אגואיסטית. כמו שהבלוג הזה שכתבתי במו ידיי לימד אותי להיות.

מה עושים עם כל זה? פשוט חיים? אל תטעו! אני לא מחפשת אקשן, ברוך הג'ה לא חסר לי. 

החדות שלי מובילה אותי לריב עם אנשים יקרים לי כל שני וחמישי. סיפוק מיני לא חסר, אולי גם עולה על גדותיו. הצבא איך לומר.. (קטן עליי לא יהיה נכון להגיד..) הצבא הוא צבא. שיזדיין צה"ל.

 

אז מה נאחל לילדה שיש לה הכל? 

קודם כל שישאר ככה. אכלתי הרבה קש (מה קש? חרא! אכלתי חרא!) בשביל להגיע לאן שהגעתי היום.

אני מאחלת לעצמי שיהיו לי מטרות. אני אדם ללא מטרות. 

אני מאחלת לעצמי לא להתבלבל ממה שיש לי בידיים. לא להתרגש מכל דג שהצלחתי לדוג.

מאחלת לשמור על שפיות, לחדד את השכל, להפיק יותר מכל דבר. להחכים מכל מה שמולי. שיגדלו לי הציצים גם זה חשוב לי. לא להשמין. נחת, שלווה, רוגעעעעעע כמה אני צריכה רוגע. להנות מכל יום עד סופו. לסחוט את טיפת המיץ האחרונה מכל דבר. ושהגיל הביולוגי שלי יתמזג כבר עם הגיל הרוחני, נמאס לי לחשוב על הכל כמו על FLOOR PLAN.

 

וזהו, כבר עברה לי תחושת הפיפי. עכשיו נשלח את הכתוב למשכנן הוירטואלי של מעריצות ONE DIRACTION (בזמני שהיה לפני שתי דקות בערך היה מדובר בטוקיו הוטלללללXD). ניתן לפנינות הזהב שלי ללכת לאיבוד בתפל.

 

אה! וכמובן, להמשיך לאהוב את עצמי, גם את זה אני מאחלת. אחרי הכל, אם אין אני לי, מי לי.

נכתב על ידי NoaC , 23/9/2013 00:15   בקטגוריות גאווה, ביטחון, זכרון, יצירה אישית, שמחה, אהבה, אופטימי, ביקורת, צבא, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





10,570
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNoaC אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על NoaC ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ