היום היה לי שיעור צילום: בעקבות טקסטים.
מה שקרה לי זה שבמקום לקבל השראה מטקסטים של אחרים התרקם לי טקסט משלי.
בּוֹץ בְּמַטָע
כִּמְעַט כָּשְׁלָה כַּף רַגְלִי הַנִּגֶּפֶת
כִּמְעַט מוֹעֶדֶת שׁוֹקַעַת נִדֶּפֶת
בְּבוֹץ טוֹבְעָנִי
דָּבִיק וְתוֹבְעָנִי.
כִּמְעַט כָּשְׁלָה כַּף רַגְלִי הדוֹאֶבֶת
קוֹרֵאת תִּגָּר לִכְאֵב מְסָרֶבֶת
לְהִכָּנַע לְמִשְׁקוֹלֶת
מַמְשִׁיכָה בְּסִיבּוֹלת.
בְּמַטָּע קְטוּף פֵּירוֹת כְּתֻמִים
שֶׁנּוֹתְרוּ מֵאָחוֹר נִכְלָמִים,
בִּבְשֵׁלוּת יֶתֶר דּוֹעֲכִים נִרְקָבִים,
וּלְאִטָּם מִתְחַבְּרִים לִרְגָבִים.
מִתְבּוֹנֶנֶת לִי בִּפְרִי כָּתוֹם מִפָּז
וּמְהַרְהֶרֶת בְּאָבִי, הַחוֹלֶה הַמְּאֻשְׁפָּז.
הַפְּרִי עָזוּב, נוֹטֶה לִפּוֹל, נוֹתַר מֵאָחוֹר,
וַאֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁעוֹד רֶגַע גַּם אָבִי יִנְשׁוֹר.
יִתְחַבֵּר לָרְגָבִים וּלְעָפָר
בְּדֶרֶךְ כָּל בָּשָׂר.
וְאוּלַי בִּכְלָל זוֹ אֲנִי הַכְּתֻמָה
תְּלוּיָה עַל עָנָף, לֹא קְטוּפָה, עַל בְּלִימָה
בְּעוֹדֶף בְּשֵׁלוּת רַכָּה וְנִמְעֶכֶת,
אוּלַי בְּעוֹד רֶגַע תִּרְאוּ גַּם אוֹתִי דּוֹעֶכֶת.
רַגְלִי אָמְנָם כָּשְׁלָה, אַךְ לֹא רוּחִי
עוֹד לֹא נִקְטַף הַפְּרִי מִתּוֹךְ מוֹחִי.
עֲדַיִן הֶעָסִיס נִמְזָג בְּרוֹחַב לֵב
מֻגָּשׁ בִּנְדִיבוּת לְכָל אוֹהֵב.
הנה אני וכף רגלי עטופה בבוץ:

ואלה מבחר תמונות שצילמתי:
החריג:

לקט שכחה ופאה:

שכחו אותי בבית:

מן העפר באת ואל העפר תשוב:

הדבורה ממריאה:

וחיפושית משה רבנו נוחתת:

מאחוריי האנטנות:

וגם מאחוריהן האנטנות: שני ראשי חרדל נוגעים באור.

האם אפשר להסתיר את האנטנות בעזרת דרדר? הנה כי כן:

רבדים ומרבדים:

עמודים דים דים: (האמת שזו סתם תמונה אבל משום מה המראה של כל העמודים דיבר אליי)

ותודה לרועי ולרמונה ששומרים על הכלבים והבית וכל החידושים שבו.
טומי סיים סוף שבוע של שני טיולים גדולים בדרום הרחוק מאוד, איזה גיבור!
ואבא שלי עדיין בבית החולים.
נשיקות
שולה וטומי