לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


העולם דרך העיניים שלי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

7/2014

מי נותן לילדים להיכנס לעזה?..


18.7.2014
איתן.. כזה ילד בן חמש בנפשו. 
לא אשכח לעולם איך הגעת אלינו, בלאגניסט קטן. מרותק, בלי פטור זקן, בלי חוגר.. צחקתי כשנפגשנו. התחברנו, וישר דאגתי לך לסופש בבסיס, נוח ככל האפשר..
חודשיים של עבודה משותפת. חודשיים, ושבית אותי. כזה ילד מקסים שרק לראות אותו ואתה ישר מחייך. היית משמעותי בשבילי. ילד שלא שהיה לו אכפת כל כך מכל דבר.
הבוקר דיברנו, כל החבר'ה של אלון פברואר.. 
היו לבטים, לא היה ברור, ואז קיבלתי את הבשורה בהודעת וואטסאפ אחת נוראה.
"זה איתן החייל שנהרג בעזה".
לא רציתי להאמין. הראש לא מעכל והדמעות לא מפסיקות לרדת.
מי היה מאמין? איתן, הילדון הזה, מה הוא עושה בכלל בעזה? מי נותן לילדים להיכנס לעזה?...
מאז ההודעה הראקונה הגיעו עוד חמש, מארבעה אנשים שדיברו על זה, הפכנו לעשרים.. 
איתן יקירי, אין לי מילים לתאר כמה שהמחשבה שלי מסרבת לקבל, ואיך שאני כועסת והמומה בו זמנית..
אוהבת אותך המון.
תשמור על עצמך.

20.7.2014
היום הזה התחיל לא טוב והוא גם לא נגמר טוב.
היום נפרדנו מאיתן. הילדון השובב הזה. כשקיבלתי את הבשורה לא הצלחתי להפסיק לבכות. -ואני לא אדם שבוכה בפומבי. אני על מדים, בדרך לבסיס, העיניים שלי אדומות, אני מבולבלת ולא יודעת מה אני צריכה להגיד או איך להתנהג.
"איתן נהרג? לא נראה לי. מה, הנה, תראו, אני אתקשר אליו והוא יענה!". זה כל מה שעבר לי בראש. והדמעות זולגות בלי סוף..
אני לא מכירה אף אחד שנהרג בצבא. רק אחד שהתאבד.
עכשיו אני מכירה מישהו שנהרג בצבא.
והיום חלקתי לו כבוד כשהגעתי להלוויתו.
איתן, ספדו לך מספיק. אני אשתדל שלא לספוד לך בכלל. קשה לי להתרכז במהלך היום ומבאס אותי שעל כל פעם שאני מחייכת אני מרגישה רע כי איתן נהרג.
אבל זה בכלל לא מרגיש כאילו איתן נהרג, זה הזוי ממש ומוזר מדי בשביל שיהיה אמיתי.
אולי זו אני שמסרבת להאמין, ועם זאת, ההוויה שלך לא עזבה אותי מהרגע שהכרנו.
אחותך היום איפיינה אותך כל כך טוב.. לא הכרתי אותך כל כך הרבה זמן כמוה והצלחתי להזדהות עם כל מילה.
כזה מיוחד היית, איתן.
כזה מיוחד.
פשוט
מיוחד.

איבדתי חבר לפני שבוע וחצי. זו הלוויה הצבאית השנייה שהייתי בה.

הקושי הוא גדול. קשה לחייך ולדעת שהוא כבר לא יחייך.

קשה להרגיש אשמה קלה שאני עוד רגע משתחררת והוא אפילו חצי מהשירות שלו לא עבר..

 

להשתחרר זה זין.

להשתחרר בתקופה הזו זה עוד יותר זין.

מעולם לא חוויתי שביזות יום א', והיום אני שבוזה כמו שלא הייתי בחיים, כי זה היום ראשון האחרון שלי כחיילת ואני בבית.

לא על מדים.

 

מוקי פעם שר..

אור גדול עולה מתוך החושך, 
מתגלה. 
הלילה יימלט מפני הבוקר 
העולה."

 

שיהיה לי שבוע טוב, שחרור נעים והרבה בהצלחה בהמשך.

#איחלתילחיילתבהצלחה.

נכתב על ידי דניאלי ודי. , 27/7/2014 12:39  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  דניאלי ודי.

בת: 21

תמונה




21,257
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , פילוסופיית חיים , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדניאלי ודי. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דניאלי ודי. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ