לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

3/2019

מרץ.


חייבת להגיד שהחודש האחרון היה כמו מירוץ שלא נגמר.

מי שמכיר אותי, יודע שספורט זה פחות הקטע שלי, לעומת העובדה שאני לגמרי אשת עשייה שלא יכולה לשבת בשקט.

 

אבל החודש הזה היה עמוס מכל הבחינות.

 

מהבחינה האקדמית, חזרתי לספסל הלימודים אחרי תקופת מבחנים שהוציאה לי את המיץ, עבדתי קשה על כל עבודה ועבודה, עד מצב בו קראתי לעבודה "סיוט חיי סופי." והגשתי אותה למרצה. למזלי, הוא לקח את זה בקלילות ואפילו צחק על זה.

 

אבל רק חזרנו ללמוד, וכבר התחיל הלחץ, העבודות, הבחינות, הציפו אותי, והגוף שלי פשוט לא יודע להתמודד עם זה.

 

מבחינה המקצועית, עבדתי מאוד קשה החודש כדי להגיע למכסת השעות שאני צריכה להגיע אליה. מתחילת החודש, ניסיתי ליצור מצב בו אני נמצאת במשרד שעות על גבי שעות, רק כדי להגיע עד ל120 שעות, ואחרי כל המאמצים, הגעתי רק ל98.

בהחלט לא נעים.

מצד שני, הבוסית שלי ממש מבסוטה עליי, היא מאוש רוצה לקדם אותי, מפתחת איתי מערכת יחסים שהיא קלילה, זורמת ואשכרה עובדת, שזה מהמם ממש.

 

מהבחינה האישית, התחלתי לצאת עם בחור, שהחודש האחרון איתו הרגיש כמו חצי שנה. 

 

היה חודש אינטנסיבי, אני לגמרי על הקצה הרגשי שלי, אני מנסה להכיל ולהתמודד עם זה כמו שצריך, אבל לקראת הסוף אני קצת קורסת. 

 

לגמרי אשרוד.

מקווה שבהצלחה רבה.

 

להיות עסוקה זה טוב, זה בריא לי, אבל לקחתי על עצמי קצת יותר מדי... אני לא מצליחה להיות מתונה בשום דבר שאני עושה. כל שסר הופך לקיצוני. 

 

איך אומרים..

צעד צעד.

נכתב על ידי , 31/3/2019 11:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 26

Google: 




30,358
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדניאלי ודי. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דניאלי ודי. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ