לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


קסם הפשטות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2016    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      




הוסף מסר

1/2016

היום שבו הפסקתי לאהוב.


אני לא יודעת מתי זה קרה. היום שבו הפסקתי לאהוב.
הוא ואני הכרנו באינטרנט. דיברנו קצת על הא ודא, וקבענו להיפגש. בהתחלה קצת היססתי לפגוש אותו, אמרתי 'זה בכל זאת אינטרנט.. דבר מפוקפק שכזה'.
החלטתי שאהיה אמיצה ואלך.
קבענו בעיר הולדתי, הוא בא לאסוף אותי וישבנו באגם שליד הבית שלי.
ישבנו, אחד ליד השנייה. "אני בר" -"ואני דניאל" השבתי בחיוך. סיפרתי לו על עצמי והוא סיפר על עצמו. ישבנו ובהינו באופק. "פעם ראשונה שאני מרגיש כל כך רגוע" הוא אמר בהקלה גדולה. "תבוא כל יום" קרצתי בחזרה. ישבנו מחובקים, נרגעים ביחד. "אפשר לנשק אותך?" הוא שאל אותי - "רק בתנאי שאתה מנשק טוב ושלא תשבור לי את הלב" אמרתי בשעשוע. באותו השלב, לא הרגשתי שום רגש בגוף. מאז הפעם הראשונה שנפגשנו, עברו כבר שבועיים. שבועיים שבהם דיברנו יום יום, הוא שואל לשלומי ואני לשלומו. איך אנחנו מרגישים אחד כלפי השני ועל כמה שאני לא מסוגלת לפתח רגשות, גם אם אני ממש רוצה. "אני לא מבין אבל למה את הודפת אותי, למה את לא נותנת לי להתקרב" הוא אומר ומנסה לרכך את המחשבה שלי, ואני בתגובה עונה לו "נפגעתי יותר מדי, עד שהחלטתי ששום דבר לא יפגע בי יותר". "את לא סומכת עליי?" הוא שואל בתקווה שאענה לו שאשים אצלו את כל עולמי, ואני עונה בביטחון "לא. אני לא מכירה אותך מספיק כדי לסמוך עלייך." המשפט הזה שיצא לי מהפה נתן לו אתגר גדול מאוד לעשות הכל כדי שארגיש בטוחה, שארגיש אהובה, מחובקת ומחוזרת גם יחד.
אחרי שלושה שבועות בערך, התחילו להתגלות סדקים בשריון. חוויתי הרגשה גסה ומעקצצת בבטן שלא יכולתי להשתלט עליה. התחלתי לדאוג לו. לרצות לדעת לשלומו היום-יומי, ופתאום הבנתי שהאכפתיות חוזרת אליי. רציתי להיות בטוחה שהוא בריא ושלם בתחילת יום ובסופו. התחלתי להיגעל מעצמי. איכס, איזה מגעילה אני שאכפת לי ממישהו, ולו אכפת ממני. לא ידעתי לקבל את זה ברגע שזה מגיע אליי. התחלתי לכעוס על עצמי, והסברתי לו שזה לא יעבוד בנינו." אני לא מערבת רגשות. " הוא התעקש. התעקש שיהיה לי טוב. התעקש שאקום בבוקר ואחייך, ובכל זמן שהוא יכול לדבר איתי, היה מנסה לשכנע אותי שזה לא נורא וזה קורה לכל אדם כשהוא מתאהב.
אמרתי לו שדי. "מספיק, אני לא יכולה להכיל את כל מערכת היחסים בנינו" והוא מצידו - התחושות שלי בנושא דרבנו אותו יותר. אחרי כמעט שלושה חודשים של התעקשויות, השריון שלי נשבר לחלוטין והורדתי אותו בהדרגה. הרגשתי שזה הגבר בשבילי. לא מסכים איתי על כל דבר, עומד על שלו, ונותן לי את התחושה שאני כל עולמו. יצאנו כמה חודשים ספורים כאשר היו לי תחושות כל כך נעימות בבטן, והתחלתי להבין שלא היה לי רגש בגוף עד כה. איבדתי כל תחושת רגש כזו או אחרת בגוף למשך שנים ארוכות עד שפגשתי את בר. בהחלטה נתתי לרגשותיי לשוט יחד איתו, ונפתחתי אליו לאט אבל בטוח. בר סיפר הרבה על היותו לוחם ביחידה מיוחדת, שיוצאת למבצעים מורכבים בשעות לא שעות והוא לא יודע אף פעם מתי יופעל למשימה ומתי יחזור הבייתה. לאט לאט מצאתי עוד ועוד פגמים בין הסיפורים שלו. עד שעליתי על השקר, לקח לי תקופה ארוכה, של אושר והנאה גדולה, אבל השקר ריסק לי את הנפש. הרגשתי נבגדת כל כך, כשאימתתי אותו והוא מצידו ברגע אחד פשוט נעלם.
אהבתי אותו אהבת נפש. אהבה שלמה. גיליתי את עצמי מחדש איתו. אבל הוא...
הוא שיחק בי הרבה, ומרוב שכל כך רציתי את זה ופחדתי במקביל, אפילו לא שמתי לב.
בר שבר לי את הלב. ומאז, אני לא מאמינה לאף אחד.
אבל אף פעם לא ידעתי מתי זה קרה. היום שבו הפסקתי לאהוב.
נכתב על ידי דניאלי ודי. , 23/1/2016 13:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  דניאלי ודי.

בת: 23

תמונה




23,629
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 18 עד 21 , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדניאלי ודי. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דניאלי ודי. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ