לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


I met this girl, when I was ten years old And what I loved most, she had so much soul

Avatarכינוי: 

בן: 32

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2010

ראיון עם פרודוקס


הסבר קטן לפני שאתחיל. את הכתבה הקרובה כתבתי לטובת שיעור באוניברסיטה במקור. החלטתי לפרסם אותה כאן, כי הרגשתי שזה גם מתאים וגם מעניין, ולכן היא מפורסמת כאן בדיוק כפי שרשמתי אותה, כולל עריכה מהמרצה שלי. קחו בחשבון שהכתבה מיועדת דווקא לאנשים שלאוו דווקא מכירים את ההיפ הופ הישראלי.

חוץ מזה, אתמול כתבתי על איך האלבום נשמע, ומבחינתי זה יותר מהותי, אבל גם מה שכאן, לא פחות חשוב.



התקף לב קטן, והופ אתה מת

מתן שרון


קהילת ההיפ הופ הקטנה של ישראל ציפתה בקוצר רוח ליציאת האלבום שלהם, הסינגל הראשון, "איצ'י באן", הופץ בכל פינה נידחת ורשת חברתית, ונוצר באזז חיובי. כל הסימנים הראו שארבעת החבר'ה הצעירים, שעבדו כמו חמורים במשך שש שנים, בדרך להצלחה. אך דווקא אז, חודש וחצי לפני יציאת האלבום, הודיעו חברי "פרדוקס" על פירוק ההרכב. מתן שרון יצא לברר מה הרג את הלהקה הכי מבטיחה שצמחה כאן בתחום ההיפ הופ וחזר עם תשובה מתחום מדעי הלב

  





הרכב הראפ "פרודוקס" פעיל מאז שחבריו היו בני 15. שש שנים שהם פועלים ביחד במסגרת ההרכב, עובדים כמו חמורים בשביל לקדם את עצמם בתוך תעשיית המוזיקה הקטנה שבארצנו, רק כדי להגיע לרגע הנכסף שכל מוזיקאי חולם עליו. הם עברו אינסוף הופעות בלי תשלום, תפסו כל מיקרופון שזרקו לכיוונם, עלו כל כל במה אפשרית ובאופן כללי קרעו את עצמם, כדי להגשים חלום: תקליטור קטן ועגול, שיאגור בתוכו רשימה קצרה של שירים. אלבום ראשון. זה גם עבד להם. אחרי שש שנים של עבודה, "תחיית המתים" (ר' המלצה נפרדת), שעה ומשהו של מוזיקה מעשה ידם של פרודוקס, יצא לאוויר העולם. אז מה עושה הרכב צעיר שהצליח לעשות את הכמעט בלתי אפשרי ולהוציא עצמאית אלבום? מה, לא ברור? מתפרק.

 

כרוניקה של מוות ידוע מראש

 

כחודש וחצי לפני שיצא האלבום למכירה, הודיעו חברי ההרכב שהם מתפרקים. האמת, לא היה ברור לי למה. קהילת ההיפ הופ הקטנה של ישראל ציפתה בקוצר רוח להוצאת האלבום, הסינגל הראשון, "איצ'י באן", הופץ בכל פינה נידחת ורשת חברתית, ונוצר באזז חיובי לקראת האלבום. כל הסימנים הראו שארבעת החבר'ה הצעירים בדרך להצלחה (יחסית אמנם, אבל עדיין הצלחה). אבל אז, כאמור, הם התפרקו. המשמעות הכמעט אבסורדית היא, שהם לא יהנו כהרכב מפירות ההצלחה של העבודה קשה שלהם.  כל הזין, אמר משה רבנו.

 

כדי לנסות להבין מה לעזאזל קרה, הלכתי לחפור טיפה בהיסטוריה של "פרודוקס". ארבע אנשים היו בהרכב: רביד "נצ'י נצ'" פלוטניק, שמואל "אריסטו" יוסף, שמשון "צ'יצ'ו" אדמה ואייל "שקל" דוידי. שלושת הראשונים, הראפרים של ההרכב, היו יחד מאז ההתחלה, ושקל, המפיק, הצטרף רק לאחרונה, לפני כשנה וקצת. ביחד, הם נראים מעט כמו קבוצת כדורסל-חובבים מפתח תקווה.

 

על האלבום הם עבדו כמעט שנה. קשיים טבעיים לחלוטין, כשההרכב מממן לעצמו את כל התהליך. בין תשלום לאולפני הקלטות, הוצאה, מאסטרינג והדפסה, הסכום מגיע לעשרות אלפי שקלים. ולא מדובר כאן בילדי שמנת, שעסקי היהלומנות של אבא מימנו את העניין. אלו ארבעה חבר'ה, שבזמן העבודה על האלבום נעו בין הצבא לשחרור, חלקם השקיעו את כל כספי המענק במימון האלבום, וחלקם עבדו והקליטו בין יציאה ליציאה מהבסיס הצבאי. אז קשיים יש לנו, צרות פיננסיות גם כן, אבל עדיין לא ברור מה גרר את הפירוק דווקא רגע לפני פריצת הדיסק. לצורך זה  יצאתי לדבר עם חברי ההרכב.

 

את רביד אני פוגש במקום העבודה שלו, חנות הבגדים "מאד-מאן", שבתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. זה לא פרט שולי בכלל. מאד מאן היתה במשך שנים סוג של מוקד עלייה לרגל לקהילת ההיפ הופ בישראל, ומשם צצו ניצנים ראשונים של מוזיקאים, כמו סאבלימינל וכלא שש. עכשיו, רביד עובד שם, ממשיך את המסורת. השיחה בינינו מתרחשת בדיוק ביום שהאלבום של פרודוקס משוחרר לשוק, ובגלל שההרכב מוציא את האלבום באופן עצמאי, משמע ללא הפצה מסחרית, כרגע החנות "מאד מאן" היא המקום היחיד שניתן לרכוש אותו, היישר מידיו של אחד מחברי ההרכב.

 

האווירה בחנות תמיד מעניינת. הפעם, באו כמה רקדני ברייקדאנס לפזז ברחבה שממול לחנות, נעזרים ברמקול ענק שהוצב בחוץ. מארקטינג אקטיבי ממש. בשלב מסויים אחד מחברי קבוצת הברייקדאנס שבחוץ הציץ פנימה ושאל "מה קורה עם הרמקול נצ'י?" . הוא ענה שהגלגל שלו נפל, וש"אנחנו עובדים על זה", מה שהיה הזדמנות מצויינת בשבילי לזרוק את הבדיחה העבשה ביותר בסצנה – "עד שבועיים זה יהיה מוכן". "אני לא אמרתי אף פעם על האלבום הזה עד שבועיים" מזכיר נצ'י "בדצמבר שעבר (2009) מתי שאמרתי 'עד שבוע זה יוצא' זה באמת היה אמור עד שבוע לצאת, ואז פלד אמר לי אתה לא מוציא את האלבום הזה ככה. למה? כי 'אין אמת' זייף כמו זונה אפגנית, הפזמון. אמרתי אני מוציא את האלבום, והוא ענה לי ' אתה תצטער על זה', אבל הייתי חייב להוציא את זה, זה בער בי, אבל בסוף החלטתנו לחכות".

 

כמה שעות אחרי שהגעתי לשבת עם רביד, הופתעתי לראות את שמואל, אחד מחברי ההרכב, מגיע גם הוא לחנות. עשר שניות של בדיחות אחד על השני, הספיקו כדי להבין שהוא ורביד עדיין חברים טובים. מה, חברי הרכב שמתפרק לא אמורים להיות מסוכסכים? "זה שאנחנו מדברים עכשיו ומקדמים את האלבום, זה הצד המקצועי, אבל בתכלס, אני רוצה לירות לו בראש עכשיו" אומר שמואל בצחוק. התגובה מרביד לא איחרה לבוא: "שמע, אתה קוקסינל. אבל עכשיו ברצינות, רבנו והשלמנו, אבל ההרכב כבר התפרק".

 

"אוקי, אז למה בעצם ההרכב התפרק?" אני שואל. ובכן, לפי התשובות, בראש ובראשונה כי הם רצו. "ידענו מההתחלה שאנחנו רוצים אלבום אחד, כי אין לזה המשכיות. כי כל אחד רצה דבר אחר", מפתיע אותי רביד, "לא נמשיך לאלבום שני, כי אנחנו לא מסכימים על דברים". וזה הרי הגיוני, כמו בבדיחה הישנה, שאם תשים שני יהודים בחדר אחד, תקבל שלוש דעות שונות, ואשאיר למתמטיקאים להבין כמה יוצא כשמדובר בארבעה. ועדיין, משהו לא היה לי ברור. הרי עד עכשיו הבנתי שהפירוק היה כרוניקה של מוות ידוע מראש, אבל למה דווקא בתזמון כל כך קריטי, חודש לפני שחרור האלבום? הרי לא תיתקלו בהורים שמתגרשים חודש לפני לידת הבן הראשון שלהם.


הפרדוקס של "פרודוקס"

 

"הגענו למצב שהתחילו אי הבנות, כי לא סיכמנו כלום מראש" מסביר רביד, "ריבים של אני רוצה ככה - לא אני רוצה ככה, חילוקי דיעות אפשר להגיד". ואולי כאן הזמן להבין קצת את יחסי הכוחות שבפרודוקס. כל אדם שנתקל אי פעם בהרכב מוזיקלי, יודע שלכל הרכב יש את יחסי הכוחות שלו. זה שמוביל את כולם, זה שנגרר אחרי כולם, החדש עם האמביציה ועד מיני טיפוסים שונים, אבל תמיד יש איזה שהם יחסי כוחות. מוזיקאי שיגיד לכם שבהרכב שלו כולם שווי ערך, הוא אחד משני דברים, שקרן או עיוור.

 

"אז מה היו יחסי הכוחות בפרודוקס?", שאלתי. "זה היה ברור מלכתחילה שאני לוקח את זה על הגב שלי", אומר רביד, "לא נאמר לי 'קח הכל ותחליט', אבל אני ראיתי הכל מהתחלה. ידעתי שהאלבום ישמע ככה". ולא מדובר רק בענייני מנהלה, רביד היה לאורך כל ההיסטוריה של ההרכב גם הראפר המוביל. זה שבולט יותר מכולם על הבמה, זה שמחליט מה סדר הבתים בשיר וזה שקולו נשמע יותר למרחק. הדמות והפנים של ההרכב אבל השאלה היא האם גם יתר חברי ההרכב הבינו זאת?

 

"אני תמיד אמרתי לרביד 'אתה מקבל ההחלטות, את ההרכב הזה אתה מוביל. נחייה עם זה'", מבהיר שמואל, בשיחה שמתרחשת בזמן שאנחנו מטיילים במסדרונות המפותלים של התחנה המרכזית החדשה, רק כדי למצוא לו סיגריות. "לא תמיד אני מסכים איתו, אבל את ההחלטות החשובות באמת, מישהו צריך לקחת".

 

"אז מה הביא בסופו של דבר לפירוק עצמו?" שאלתי לבסוף את שמואל. "זה היה איזה ויכוח אישי ביני לבין רביד", הוא חושף, "אבל היו הרבה ריבים קטנים לפני זה, והריב הזה היה שם. אם זה לא היה אני ורביד, זה היה שמשון או רביד, או אני ושמשון שנריב".

 

אז מה הורג הרכב שפועל ביחד? התקף לב קטן. ההרכב הזדקן, או יותר נכון הבשיל, וחברי ההרכב הרגישו שהסוף מתקרב. הכיוונים היו שונים, המתחים הפנימיים בעבעו, ואז, ברגע לא צפוי, אחד מהעורקים נחסם, וכל המערכת מתה. לפעמים אפשר להציל את הפציינט, אבל במקרה של פרודוקס, ההרכב כבר לא רצה להינצל.

 


אפילוג:

אז עכשיו, אחרי שיצא האלבום, כבר יש סימני שאלה. הבום הגדולה שהאלבום עשה בסצנה משנה את המאזן, אני מניח. יש כבר שמועות על הופעת השקה, ולמרות הפירוק, רביד שמואל ושקל עדיין מקדמים את האלבום ביחד (לדוגמא, היום ב19:00 בכבשה שחורה, תוכנית המוזיקה השחורה של 106 אף אם... כנראה גם אני אהיה שם). אז באופן אישי, קשה לי להאמין שהם יחזרו לעבוד כהרכב לכל דבר, אבל לעבוד ביחד מדי פעם הם בהחלט מוכנים, והם בהחלט נשארו בקשר טוב. אז תקווה יש, אבל מה שיותר חשוב, אלבום מצויין יש.

נכתב על ידי , 4/3/2010 14:18  
1145 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




62,672
הבלוג משוייך לקטגוריות: אהבה למוזיקה , הומור וסאטירה , מוזיקאים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTakTik אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על TakTik ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ