לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי:  Wonderlust Queen

בת: 22





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2015


לא ידעתי ש:


# טיפול במוסך יכול להיות כל כך כיף. היועץ התחיל איתי ואז פינק בהטבות והנחות חיבוק של הסוררת!


 "קחי את המספר שלי, וגם עשרה אחוזי הנחה ו-ואוצ'ר לשטיפה ואת הניקוי של זה לא החשבתי לך, רוצה גם דגל ישראל?" 


# כדורי תמרים וקקאו זה הפינוק הכי מושחת סלש בריאותי סלש מושחת שיכול להיות 


# קונאן מוקסין הוא כאילו בן הדוד מדרגה שנייה על אסיד של הילד של פרנק זאפה וסינטיסייזר 


# אני כל כך לא לומדת (אבל את זה דווקא קצת ידעתי)


# עכשיו נופל האסימון; בשבוע הבא אראה יצירה שלו במסגרת האונ', הלוואי שהוא יהיה שם. הוא לא יעבור לי לעולם, איזה כיף


עריכה: קיבלתי הצעת עבודה שווה ביותר ונאלצתי לדחות אותה משיקולי רציונל של סטונדטיזם, אוף 

עריכה עריכתית: אני של היום כל הזמן דוחה דברים במחשבה שאני של מחר תתמודד איתם. אבל בכל יום שעובר אני של מחר הופכת לאני של היום ואין איזו אני שרוצה לעשות אותם.

בנימה זו, אני לא מאמינה שאחת עשרה בלילה ואני עוד קוראת חומרים רק כדי לכתוב את העבודה. איזה קורס נוראי 


 

נכתב על ידי Wonderlust Queen , 21/4/2015 13:48  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הפלייליסט הרנדומלי שיוטיוב מארגן לי הוא פשוט אוסף אקלקטי של האישיות שלי, הבעיה היא שאין תפרים שיאחו את הכל יחד באיזה ארגון קוהרנטי.


אם זה מנסון ששר i am the god of fuck ואז ג'ון זורן עם פאטון שגונח שיר על מר מק'יין ואז מגיחים die antrwood לבושים כמו חתול וכלב. 
 


ויש מצב שהוא מצטרף אלינו לניו יורק ויש לו שם בית של המשפחה בברוקלין ונהיה צוות נחמד וכיפי.
החברה אמרה: "זה ברור לך שאם הוא בא נעשה שלישיה נכון?" 
אנחנו כל הזמן צוחקות לא צוחקות על זה בהקשר שלו; בפעם ההיא עזבנו ממש לפני שהוא סיים את ההופעה והוא התקשר אליי, תהינו אם להזמין אותו לרכב. 


חח וואו, אין לו מושג איזה כיף יכול היה להיות לו תחת הנסיבות הנכונות ועם יותר אסרטיביות מצידו. 


אתמול הוא לא הפסיק לדבר על כמה שהבחורה שהוא יוצא איתה מרגיזה אותו, שהוא מבין שהיא קצת יותר מנוסה מהמקובל וקצת בוגדנית. כל היציאה הזו ממש הרגישה כמו דייט, אסף והחזיר אותי, מלא נגיעות קטנות, היינו ביחד כל הזמן. אבל כשאני מנסה לחשוב לעצמי אם הייתי יוצאת איתו אני מבינה שלא..הבררנות שלי היא פשוט שטן. הוא קטן ממני בחצי שנה והמוח שלי לא יכול להכיל את זה. הייתה לנו נסיעה כל כך מצחיקה, אני הייתי מעושנת והוא פיכח כתמיד, לא אוהב לעשן או לשתות. 


 


אין לי חשק או כוח לכתוב את העבודה הזו. בא לי:


לעשות ספורט, לשמוע מוזיקה, לקנות מלא אביזרי פין למסיבת הרווקות של אחותי. בזה מסתכמת רשימת הרצונות שלי, אבל אתחיל לכתוב כדי להצדיק את ההברזה הנוספת שלי מהלימודים. 


 







היה כאן אולי מיליון פעמים, אבל אין יותר צ'יל, ראש מסוחרר וסקס מכל מה שקורה כאן


עריכה:

אוקיי, לארגן סביבה ממש נעימה. לקרוא את מאות העמודים. לסכם אותם לתוך חצי עבודה. בלילה- ריצה. גו גו גו

נכתב על ידי Wonderlust Queen , 20/4/2015 11:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




זה אף פעם לא סימן טוב כשאני קמה בשעות כאלו ביקיצה טבעית, באותה המידה שזה לא טוב שאני שומעת אבישי כהן. כל מה שזה אומר הוא שאתמול הלכתי לישון ממש מוקדם, כי אם הייתי ערה הייתי בוכה את עצמי החוצה או באמת מנסה את העניין הזה עם השקית והחבל. הייתי מאוד עצובה אתמול, לא חסר לי מהעצב הזה גם עכשיו אבל לפחות הוא כבר לא פועם בעוצמות כל כך מכלות.


 


מקום העבודה שלי בעייתי עבורי, הוא מציף כל מיני נקודות שמוטב להן שישארו רדומות; כולם אנשים מהאזור, חלקם מהיישוב שלי. כולם מכירים זה את זו וחברים מהגן, או מכיתה א' לכל המאוחר. כולם סחים מתים, גם אם מעשנים. לי אין חברים "מהיישוב" וגם לא חברים שבאים כחמולות, אצלי אלו נקודות קטנות מהתיכון (שלא היה ביישוב כמו כולם) והאוניברסיטה וזהו בסך הכל. חברה מפה, חברה משם, אפילו לא בחור תורן להתאהב בו.


הברמן שהתחיל איתי ולא רציתי לצאת איתו מתנהג כמו פאקינג דוש עכשיו, יש איזו מלצרית זונה שרק האנרגיות שלה גורמות לי לרצות לתלות את עצמי ובאחד השולחנות האבא היה כל כך נחמד אליי שהרגשתי את המבטים של האם צורבים לי את הפנים. הבוס? מחמיא על היותי המלצרית הטובה ביותר, עם המכירות הגבוהות ביותר אבל מתנהג כמו בן של אלף אלפי זונות; אני לא מצליחה לשחק את המשחק הזה של הסמול טוק הדפוק הזה עם אנשים כל כך בהמיים. אני לא שם. אני רגישה מדי ואין לי עור פיל עבה, אין לי עור פיל בכלל. יש לי איזו מעטפת דקיקה שמכסה על לב כל כך גדוש וגוף שמתמלא סימנים כחולים רק ממבט. אני רגישה מדי לעולם הזה, אני רואה הכל וכואב לי מדי בכל מצב שהוא לא טוב מזוקק.


 


אני עושה הרבה ריצות לאחרונה, אפילו גיליתי את היופי שבריצת הבוקר שפותחת את היום בכאלו אנרגיות של תמרים, בננות וחוסר רצון להכניס עשן לריאות שלי (אלא אם כן הוא ירוק ואז הוא נופל תחת קטגוריית ה"תמרים ובננות"). 


 


הקונטרבסיסט פתאום מזמין אותי איתו להופעות ולריצות, מצחיק שהוא לא ניסה כלום כשישנו יחד באוהל במשך שלושה ימים. הכל בגלל הפסנתרן, אני מתגעגעת אליו ושונאת את זה שהוא לא שלי. 


 


את כל הפרוטות שיש לי אוציא על ניו יורק. על הפאט קאט, הסמולס, ה55 בר, על קניות בספורה, על ירוק, על המומה, על סאבלט, על ברודוויי, על דברים שאני עוד לא יודעת (אה וכמובן- על טיסה ועל מגורים שאלו עיקרי ההוצאה). 


 


ללמוד איך: להשאר בבית בזמן הערב ולהרגיש שזה בסדר. 


 


טוב, התחיל היום. 


עריכה:


קצת בכי


 Te vas Alfonsina con tu soledad


 

נכתב על ידי Wonderlust Queen , 19/4/2015 06:56  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , משוגעים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWonderlust Queen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Wonderlust Queen ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ