לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי:  Wonderlust Queen

בת: 21





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2014


אני באיזו פאניקה. זה המצב היחיד בו אני מתפקדת, ועוד על ריטלין וקפאין. המונולוג הראשון שהתחברתי אליו מעודי, בית הבובות. כשניתנת לי יד חופשית אכתוב על ילדות-בובות ונשים-בובות, אכתוב על עיניים עצומות לרווחה ועל דלתות נטרקות של המאה ה-19, ה-20 וה-21. דלתות נטרקות שלא מובילות לשום מקום, שמובילות למטבח נוסף. לכלא הפנימי אליו אנחנו בורחות עם זרועות פתוחות, עם רגליים פשוקות ועם פה פתוח למפיסטו הקסום שיזרע שם את האהבה שלו. תן אהבה מפיסטו, מחשבותיי חופשיות אבל אני פועלת על פי החוקים. ידיים חלקות ומתוקתקות כותבות על שחרור נשי, בחיי.


 


 -


וואו, זה פוסט שכתבתי ושמרתי בטיוטא מאתמול ועוד לא ישנתי מאז. כלומר מאתמול בשמונה בערב. הייתי ערה כל הלילה וכתבתי עבודה שלא סיימתי. היא לא כזו גדולה כמו שאני לא מרשה לעצמי לכתוב אלא אם כן קראתי את המחזה והנובלה פעמיים מכל כיוון, התמלאתי במאמרים והרגשתי שיוצאות ממני המילים הנכונות למקלדת. אם הדרישות האקדמאיות היו לכתוב את תחושותיי בזרם תודעה שוצף הייתי מקלידה את עצמי לדעת.  


 -


27 שעות ערות והמיטה יכולה להשאר בפינת החדר מצידי, 


אוהבת את בעיות השינה המתוקות שלי. אוהבת לחלום. 


 


 (התנשקתי עם בחור שהכרתי בצבא. נמשכתי לבחור מוזר באופן מעולה שרקד איתי ואלס. רציתי להכות את עצמי על הודעה ששלחתי לפסנתרן. המוזיקאי המבוגר והנשוי במערכת היחסים הפתוחה עדיין רוצה מין. משוחחת עם זר. פתאום פצעתי היום, כל כך אאוט, אני חושבת שזה שילוב של לחץ בחינות, ריטלין וחרדת אינטימיות. אם פוצעים צריך להחלים, למחלימים אסורות נשיקות). 


 


 

נכתב על ידי Wonderlust Queen , 26/7/2014 23:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אם הייתי גרה בעיר הייתי מתמכרת להנאות שלה. אני אוהבת אנשים ולילה והיא כל כולה זה. מהות של רעש בחלומות ושקט בימים. כשאני יושבת מול המסך אני כל כך מחושבת, אבל אנשים מסממים אותי ואני מוקסמת מכל אחד ואחת כמעט תמיד. רואה את כל המין שמפעיל את כולם, את הדחף לחיים. חיבור אמיתי הוא רק במגע והיכרות אמיתית היא תמיד בשתיקה ובליטוף. אני יודעת שהייתי הולכת לאיבוד בשפע, כפי שאני הולכת לאיבוד כשכל כך שקט. כנראה שהאימפולסיביות שלי הייתה מנחה אותי אם לא הייתי במרחק שינוע רכבי; הייתי באה כשהוא מסיים לתקלט בדיזינגוף, הייתי נותנת לו להעביר לי יוגה ולזיין אותי לצלילי פאטון רק כדי לראות את הסיפוק שלו כובש יעד. הייתי באה עם האמן לבר בלילה, נותנת לו לנחם אותי ואז לנשק אותי עם כל המוזרות שלו והעיניים הכחולות, ואז הייתי ישנה בדירה המעופשת והרצפה מלאת הצבעים. הייתי מגיעה לדירה של המוזיקאי ומבלה איתו כל כך הרבה שבסופו של דבר היינו שוכבים. שום דבר מזה לא קרה, אני יודעת להגיד שלאף אחד מהם אני לא נמשכת אבל כולם מגלמים את הרצון שלי להתמלא באנשים, להתמלא דרך אנשים, אולי אחד מהם היה פותר לי את המחשבות שמעסיקות אותי בנוגע לעתיד, סביר להניח שלא. הייתי חוזרת בבוקר עם איפור מרוח, מרגישה שקרה משהו הלילה כשבעצם נותרתי באותו המקום. 

 

הוא מגיע בעוד פחות משבועיים והוא היחיד שכן הצליח לפרוץ את מחסום השנתיים-שלוש שלי, לא מובן לי איך. אהיה איתו חודש, יהיה לי כיף ומאוהב, יהיה לו כיף (ומאוהב?). אני עוד חוויה שהוא מצפה לה בארץ. אחרי שהוא יילך ייפער בי בור עמוק יותר מקודמו. מנדלות; ציורי חול יפים שהגלים שוטפים. אני רוצה ציור חקוק באבן. 

 

ובכל זאת, הוא פאקינג פלנטת שמש רותחת עם מיליון מעלות צלזיוס וזקן ושיער וחיבוק דוב אז אני באמת מחכה ללילות האלו, גם אם בסופו של דבר הוא חוזר לארץ לעולם לעולם לא. אמר שלאחרונה נעלמנו קצת אחד לשניה, זה רק בגלל שקשה לי עם כל התקשורת הוירטואלית הזו; אני תמיד לא אומרת דברים בזמן שהגוף שלי לא יודע לשקר והפסנתרן מתפקד כגלאי אמת, מפשיט אותי ממגננות ואומר הכל בפנים. ממש מכריח להתמודד. הדברים שהוא אמר השפיעו עליי מאוד, השפיעו על מהלך החודשים האחרונים. אז אני לא יכולה להסמיק או להשפיל מבט או לצחקק או לדבר בפאקינג שטף משחרר או לנשוך שפתיים או לנשק שפתיים דרך הודעות וגם לא דרך סקייפ. אנחנו גוף, התכנים לא משנים. 

 

נכתב על ידי Wonderlust Queen , 25/7/2014 01:42  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




עוד פוסטים בטיוטא, אני חושבת שהמעגליות לא מאפשרת לי לפרסם אותם. כאילו ואני לא מרגישה שזה באמת משנה משהו. 

חוזרת עכשיו מצילומים לתרגיל של חברים. הוצאתי כל כך הרבה אנרגיות, צחקתי כל כך הרבה, השתדלתי ולא רק השתדלתי אלא בידרתי והצחקתי. הצחקתי כל כך הרבה כי באופן השחוק ביותר אני מנסה להרעיד את הנשמה הבודדה והשקטה שלי. שונאת את הנסיעות הביתה, זו תמיד רק אני ברכב, אני עם עצמי ואין הסחות דעת. חדות המעבר מקבוצת אנשים ללבד הזה היא קשה ומעציבה. שונאת לסיים ערבים בהם אני יפה במיוחד לבד במיטה, ולא באופן של סקס מזדמן, אלא (ושוב, כמה שחוק) עם אדם אוהב שמחבק אותי לכפית קטנה. 

נכתב על ידי Wonderlust Queen , 24/7/2014 01:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , משוגעים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWonderlust Queen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Wonderlust Queen ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ