לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מקום לזרוק בו מילים



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2011

סמכות


הטקסט שאני הולך לכתוב ימשוך אלי הרבה תשומת לב
טובה או רעה אם הוא יגיע לאנשים אני מדבר עליהם. מכיוון שאני מאמין, בעצם מאמין זו
מילה לא טובה, כי זה גורם למה שאני אומר להישמע כאילו אני דובק בו ללא סיבה ממשית
חוץ מהאמונה שלי בו, אז מכיוון שאני מסיק על סמך אירועי העבר והיכרותי עם הידיים
הללו, שמה שהם לא פותרים בחוכמה הם פותרים בצבא.

למה אני מתכוון כשאני אומר צבא? אני מתכוון
לשימוש בסמכותם להעניש חייל בטענות מגוחכות שניתנה להם הזכות להשתמש בהן ע"י
הצבא (כמו תלונה על "התחצפות") על מנת להשתיק את מי שהם לא יודעים איך
לענות לו.

 

אני שותק כבר הרבה זמן כשיש לי מה להגיד, ואם
אני מדבר זה במתינות רבה שמונעת ממני להעביר מסר אמיתי למעלה (למעלה = המפקדים שאחרי
המפקד הישיר שלי, כגון ראש מדור, ראש ענף, מפקד היחידה וכו'). אז אני כותב את הטקסט
הזה, אך זה עוזר לי להביע את דעתי בצורה כנה שלא מפחדת מהסמכות הזאת וגם להבין
בעצמי מה אני חושב ולמה אני עושה דברים.


סיפור קצר בנוגע לסמכות, אני אשאל מקומדיית

המצבים סְקְרַאבְּס (באנגלית scrubs, כינוי בעגה אנגלית אמריקנית לבגדי הרופאים).

בשלב די מתקדם בסדרה, מתחבטים יחד בדילמת
"האם לנתח את החולה הזה" מנתח ותיק ורופא ותיק מאוד, שהוא בסמכות עליונה
למנתח.

המנתח רצה לנתח, והרופא רצה לנסות דרכים אחרות,
השניים לא הגיעו להסכמה ובסופו של דבר הרופא החליט שלא מנתחים ללא הסכמת עמיתו
המנתח.

המנתח הפציר בו להסביר למה הוא עושה זאת,
והרופא השיב לו שזה מה שהוא רוצה והוא לא צריך את ההסכמה שלו בשביל לעשות זאת.
המנתח השיב (ואני שולף מהכתוביות) "אתה באמת הולך להשתמש בסמכות עלי?" בטון
פגוע, והרופא השיב בחיוך ציני "כן".

בסופו של דבר המנתח והרופא הגיעו להסכמה והרופא
התנצל שהוא השתמש בסמכות שלו להתעלם מהמנתח והם השלימו.

נעזוב את המשך הפרק, שבכל מקרה לא היה להיט שכן
מדובר בעונה פחות מצחיקה, סיפרתי פה סיפור שעניין אותי, יש פה משהו מהחיים שלי ניתן
להמשיל (ואני מסכים שלא כל הסיפור רלוונטי כמשל) את הציפיות של המפקדים מאיתנו
החיילים להגדלת ראש לקשר העבודה בין שני אנשי הרפואה הללו.

 

אומרים לנו שאנחנו צוות, ולא להתבייש להעלות
שום דבר למעלה והדלת תמיד פתוחה וכו' וכו'. על פניו, המצב נפלא! למה שאני ארגיש לא
בנוח לפנות לאדם שאומר לי את זה? אומרים לי שאני יכול להיות החלק הכי חשוב במה
שקורה פה ולהשפיע רבות! למה אני מרגיש פחד לדבר עם האנשים הללו בכנות?

אני חושב שזה זמן לעוד שעת סיפור, אפילו שניים.

  • 1. בצעירותי
    ביחידה נתפסתי שובר שמירה ע"י ראש המדור שלי. עבר לו חודש, שבו לא הוגשה נגדי
    תלונה, מה שאומר שלא ניתן כבר להגיש תלונה נגדי על האירוע, וניגש אלי רס"ר
    היחידה ועשה לי בדיקת דיגום מקיפה. הדיסקית שלי הייתה בכיס ולא על הצוואר. תכלס
    צודק, פשלה שלי. בנוסף, ציין בעל פה שהוא שמע על שבירת השמירה שלי ולא שיקרתי,
    אמרתי לו שזה אכן קרה. הוא הגיש נגדי תלונה. כחייל צעיר לא הבנתי בדיוק מה קורה
    ושאי אפשר להגיש נגדי תלונה בשלב זה על המעשה ההוא ובעצם הוגשה נגדי תלונה על כך
    שדיסקית הצוואר שלי הייתה בכיסי. עליתי למשפט מול ראש הענף שלי וגם הוא ציין ששמע
    על שבירת השמירה, ובקריצת עין בין הרס"ר לבינו נענשתי בשבוע ריתוק. על הנייר-
    על תנועה ללא דיסקית צוואר, במציאות – אתם הבנתם. בדיעבד הבנתי מה קרה והרגשתי
    נורא מרומה, יכולתי להפוך את הסיפור הזה עליהם אך לא עשיתי זאת והם ניצלו את חוסר
    הידע שלי בשביל לפצות על זה שלקח להם מעל חודש להתייחס למה שקרה.

  • 2. בשלב יותר
    מתקדם שלי ביחידה, התקבלה החלטה להתחיל לבנות תוכנה (מדובר ביחידת תוכנה) על גבי
    תוכנה אחרת של היחידה. אני, כאיש טכנולוגי שחושב שהוא יודע מה טוב, שמעתי בין ראשי
    הצוותים (רמת פיקוד אחת מעלי) על הפרויקט והייתי נגדו באופן נחרץ, זה נראה לי כמו
    רעיון גרוע שהערכות הזמן שנתנו לו לא ריאליות ועצם עשייתו בתוכניתם הייתה מעשה
    מטופש. הבעתי את התנגדותי לכמה ראשי צוותים שחלקם לא הסכימו אותי ואמרו לי שאני לא
    מבין על מה אני מדבר. התוכנה הזו לקחה בסופו של דבר פיתוח של פי 3 מהזמן שהקציבו
    לה, עלתה למדינה מיליוני דולרים וגם בשלמותה היא מיועדת ללכת לפח ברגע שזה יהיה
    אפשרי. בערך באמצע הדרך של הפרויקט הזה, שכבר כולם הבינו שמדובר בכישלון ורעיון
    רע, הייתה לחבר שלי שיחה עם ראש הענף שלנו ובה הוא סיפר לו שבתחילת הדרך של התוכנה
    הזו הבעתי התנגדות ונימקתי לכמה אנשים למה זה רעיון רע (שגם הסתבר שהתחזית הרעה
    שחזיתי לתוכנה הזו הייתה עוד עדינה ביחס לכמה שזה באמת היה רע בסוף) והוא ענה לו
    "אני מבין, אבל לי אף אחד לא אמר את זה אז, הם דיברו ביניהם". That's a real shame.

מוקדם יותר, כמה גלילות למעלה, תהיתי ואני אצטט
את עצמי "למה שאני ארגיש לא בנוח לפנות לאדם שאומר לי את זה?", "למה
אני מרגיש פחד לדבר עם האנשים הללו בכנות?".

עכשיו אם הייתי אומר משהו לראש הענף, באמת
מהלב, זה שזה רעיון מטומטם של אנשים חסרי כישרון ויצירתיות ברמה גבוהה. בעצם,
שהקצינים שלו עושים עבודה מאוד בינונית.

בחברה אזרחית, אני בספק אם היה לי הפחד להגיד
דבר כזה לבוס של הבוס שלי, אבל פה, מדובר בבנאדם ששפט אותי על הליכה ללא דיסקית
לשבוע ריתוק, שיכול לשפוט אותי על ההתחצפות שלי. והיו לי לא מעט מקרים אחרים בצבא
שבהם דיברתי אמת במקום להקטין ראש ובאופן נדיר מאוד זה השיג לי משהו טוב.

אז אני חושב שזו סוג של תשובה לשאלה הזו, למה
אני תמיד מרגיש מאוים כשאני מדבר עם אנשים שאני צריך להסתכל עליהם כעמיתים.


אני חושב שיש בעיה רצינית בשילוב צבא ועבודה

שדורשת יצירתיות וחוכמה כמו תכנות. תחשבו שלהקה תעבוד בצורה כזו כשמפקד הלהקה הוא
לא ממש מוזיקאי.

נכתב על ידי somedude , 25/10/2011 20:55  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  somedude

מין: זכר




הבלוג משוייך לקטגוריות: אינטרנט , צבא , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לsomedude אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על somedude ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ