לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

צמח בר


כינוי: 

בת: 48





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2015

קשר גורדי


פאק!!!


אני חושבת שנגמר. 

והפעם לתמיד. 

או לפחות ל 7-8 שנים הקרובות. 


איך אומרים בעברית- 

surgical cut

אבכת סכין? 


עדיין לא מעכלת... 

זו הייתה הבעיטה האחרונה שלו בסידרה של בעיטות שאחרי כל אחת מהן הוא הבטיח - no more...

ולי כבר נמאס לספוג, להדריך, לחנך ולצפות למשמעת והכרת תודה. 


הפעם הוא כבר לא יחזור. הפעם פשוט אמרתי לו לללכת. בעבר שתקתי ולא אמרתי מילה.

עד כה, אני מודה, הייתי חלשה, לא הייתי מסוגלת לאמר לו מפורשות ללכת. 

היום, זו לא הייתה גחמה. זה היה משפט מתוכנן היטב, כתגובה למשהו שחיכיתי מזה מספר שעות שייאמר. 

וחצי שעה לפני שהוא אמר, אמרתי לעצמי בדרך הביתה- הלוואי שיבקש את מה שיגרום לטריגר הזה, אהיה מאוכזבת מאוד אם הוא לא יבקש. וידעתי מראש מה אני מתעדת לאמר. מילה במילה שיננתי לעצמי וחיכיתי ליריית ההזנקה.

או שאולי הייתה זו יריית הגמר?

והוא ביקש. 

והמשפט שלי נאמר.

זה כואב,

זה יכאב,

אבל בסוף זה לא כזה נורא. 

 

 

*בעיטה במובן מנטלי/רגשי ולא במובן הגופני - למרות שזה כואב לא פחות ואולי אף יותר.

נכתב על ידי , 19/8/2015 22:10   בקטגוריות אדון הדגם והגבירה  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצמח בר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צמח בר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ