לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לכתוב ואף פעם לא להפסיק...


"...ואני אתגעגע, ואני אשתגע אך בכל זאת אשמח באימה, כשזה יקרה..."

Avatarכינוי:  Me and myse!f

בת: 23



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2014

מלחמה


כשכתבתי את הפוסט הקודם לא שיערתי לעצמי שניכנס למלחמה.

זה לא מבצע, זאת כבר מלחמה.

והיא לא תיפסק עד שמישהו יחוסל.

470 הרוגים פלסטינים מול "רק" 18 חיילים שלנו.

עם כמה שאני פתוחה ומקבלת את כולם, נהייתי חשדנית כלפי כמה מהחברים לעבודה שהם מוסלמים.

כשאדם אומר שהוא נוטה לשמאל, הרוב רואים אותו כשמאל קיצון.

ואז צריך להתחיל להסביר את ההבדלים.

ובכל זאת זה לא משנה.

אנשים לא מבינים אותי כשאני אומרת שאני כן בדעה לשלול לחנין זועבי את האזרחות.

הם לא מבינים אותי כשאני מסכימה לחיסול של עזה. עד שאני מזכירה שאת האזרחים שם צריך להציל.

אני לא אצא ואפגין בעד עזה או החמאס או פלסטין.

זאת מדינת ישראל, אין ספק בעניין. גם אם אני מאמינה בלחיות כאן או לא, העובדה שזו מדינת ישראל נותרת בעינה.

רק שינסו להציל את החפים מפשע.

כמו שלא חסרים יהודים פושעים, כנ"ל גם לגבי הערבים המוסלמים. אבל עדיין יש חפים מפשע שלא מעוניינים בלפגוע באף אחד.

 

אני קמה בבוקר, ישר פותחת חדשות כדי לראות מה היה בלילה, ולמרות שכבר אתמול בלילה קראתי את השמות של חמישה הרוגים, היום זה כאב אפילו יותר.

ויאמרו מה שיאמרו עליי, גם זה שאני לא מאמינה בלחיות במדינה הזו בעתיד, לא אומר שאני לא מרגישה צורך לחבק את המשפחות של ההרוגים ולתלות דגל ישראל מחוץ לדירה שלי.

נכתב על ידי Me and myse!f , 21/7/2014 09:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

15,187
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , עבודה , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMe and myse!f אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Me and myse!f ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ