לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עניין מחודש


Avatarכינוי:  parcel

בת: 23

MSN: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2016    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2016

אמת


אאוט אוף דה בלו, זה מה שמכעיס.

לא יכולה לצפות כלום וזה גם לא משנה מה אני עושה.

או שכן?

חוסר הוודאות מכאיב לי. לא יודעת למה להתייחס ואת מה לסנן.

כל אדם צריך שתהיה לו אמת.

ולי אין אחת להאחז בה.

הכל זז לי מתחת לרגליים, נמתח לכיוונים שונים- אינטרסים, דעות קדומות, אי התאמה.

כל זאת ועוד, ואני בוכה.

כואבות לי כבר העיניים, נפוחות ומגורות.

אין לי אמת, רק ספקולציות, מניפולציות,

ואיחולי הצלחה ריקים; והצעות עזרה ריקות; והבעות אמפתיה ריקות.

אפס ביחסי אנוש

אפס בהכלה

רק להכיל אותה כל הזמן, את השגעונות ומצבי הרוח והאמיתות ההפכפכות.

אין הכלה לסבלנות שלי, למתינות שלי, לאכפתיות שלי,

אין ערך ליתרונות שלי במקום הזה. רק מגרעות נתפסים לשם שלי.

ואיזה מן חסרונות אלה? נועם הליכות? הקשבה?

כמה מעוות צריך להיות כדי לשאוף להיות כזה?

ובכל זאת, אני שואפת. שוקלת, לכל הפחות.

הצילו

אני לא יודעת כבר מה אני יודעת

והאם אני מי שנדמה לי מזה 23 שנה

והכל בגלל כ20 איש במיוחד, מתוך 80 איש, מתוך 400.

מתפקעת מדמעות אני,

ולבד, ככ לבד.

 

נכתב על ידי parcel , 5/5/2016 23:58  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אמת


אאוט אוף דה בלו, זה מה שמכעיס.

לא יכולה לצפות כלום וזה גם לא משנה מה אני עושה.

או שכן?

חוסר הוודאות מכאיב לי. לא יודעת למה להתייחס ואת מה לסנן.

כל אדם צריך שתהיה לו אמת.

ולי אין אחת להאחז בה.

הכל זז לי מתחת לרגליים, נמתח לכיוונים שונים- אינטרסים, דעות קדומות, אי התאמה.

כל זאת ועוד, ואני בוכה.

כואבות לי כבר העיניים, נפוחות ומגורות.

אין לי אמת, רק ספקולציות, מניפולציות,

ואיחולי הצלחה ריקים; והצעות עזרה ריקות; והבעות אמפתיה ריקות.

אפס ביחסי אנוש

אפס בהכלה

רק להכיל אותה כל הזמן, את השגעונות ומצבי הרוח והאמיתות ההפכפכות.

אין הכלה לסבלנות שלי, למתינות שלי, לאכפתיות שלי,

אין ערך ליתרונות שלי במקום הזה. רק מגרעות נתפסים לשם שלי.

ואיזה מן חסרונות אלה? נועם הליכות? הקשבה?

כמה מעוות צריך להיות כדי לשאוף להיות כזה?

ובכל זאת, אני שואפת. שוקלת, לכל הפחות.

הצילו

אני לא יודעת כבר מה אני יודעת

והאם אני מי שנדמה לי מזה 23 שנה

והכל בגלל כ20 איש במיוחד, מתוך 80 איש, מתוך 400.

מתפקעת מדמעות אני,

ולבד, ככ לבד.

 

נכתב על ידי parcel , 5/5/2016 23:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גבולות הגיון


חייבת לכתוב כדי להרגע.

משוגעת הוא עשה ממני. הוציא אותי מכל מעגלי הסבלנות והאיפוק שלי.

וואו, איזו סצנה, אחרונת הטלנובלות.

למה בטעם רע למה. ועוד איזה רע.. השותפה הקיאה למעני.

ואני קיוויתי לערב שקט..

אני כל כך מותשת מהשבוע ועכשיו גם זה.. רוקן אותי לגמרי.

וול, מגיע לי כי התערבבתי עם טיפשות. זה היה סיכון ידוע.

רק מקווה שזה נגמר באמת הפעם. 

קצת מפחיד אותי, האמת. הוא כל כך טוטאלי שלא לגמרי מופרך שהוא יהרוג אותי באיזו מחוה רומנטית אחוזת טירוף.

לפחות לא משעמם לי.

נכתב על ידי parcel , 4/5/2016 00:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





17,011
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , סקס ויצרים , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לparcel אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על parcel ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ