לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2014

דלתות מסתובבות


"ואם היית יכולה לעשות הכל?" 

אני שוקלת אופציות בדיוק לרגע לפני שאני בוחרת להיות כנה.
"אם הייתי יכולה, הייתי בורחת עם הצוענים."
חשבתי שזה יגמר בגיחוך קל, אבל הפסיכולוג דווקא מתעניין. 
"ומה בדיוק תעשי איתם?"
 
"ארקוד", אני עונה בחיוך.
הרי כבר יש לי חצאית, ועגילים, וכובע, וצעיפי שיפון צבעוניים. כולם בארון, רק מחכים לעטר אותי בזמן שאני מהפנטת שורה של בורגנים אפורוריים, בעוד הגבר שלי מכייס אותם. אני יכולה להשבע שברגעים אלה ממש אלוהי הצוענים מחספס את הגבר השחום שלי עם הזיפים הכהים והידיים החזקות, שיום יבוא- אני יודעת- יצמיד אותי לקיר מאבן ירושלמית באיזו סימטה בפריז ויבהיר לי שאין דרך חזרה. 
"there is no way back" הוא יגיד לי באנגלית מתובלת,
מיקס יפה שלי. איטלקי וצרפתי ובלגי וארגנטינאי, עם איזה סבא רבא רומני ודודה סלובנית. הוא יגיד את זה ברצינות, כי הוא יודע כמה אני ילדה טובה, עם חיים טובים, עם מסלול טוב, עם הורים טובים, עם ציונים טובים, הוא ידע מה עומד על הפרק. הוא ידע מה הוא מציע לי ומה זה אומר. "it's a one way ticket" הוא יגיד את המובן מאליו בעודו בוחן אותי, מחכה כבר שאגיד משהו. אבל אני לא מרוכזת בכלל, מלטפת את הזיפים הכהים שלו והעורף הממכר שלו והצוואר היפה שלו ונהנית מהרגע הזה שלא יחזור עוד לעולם- הרגע בו נפתחת לי הדלת. "I know it is'", אני עונה לו באותה רצינות, ותודה לאל הוא לא צריך יותר מזה ומנשק אותי. 
במשרד של הפסיכולוג החנוכיה דולקת, העט שלו בהיכון, הכתב שלו מכוער. 
הוא מבולבל. אני שואפת אוויר קריר ומדקלמת הסבר דיפלומטי מתבקש על אתגרים ואמביציה.
מה תעשי איתם הוא שואל אותי. 

 

 

מאחורי שולחן עץ בורגני אני כותבת מילים שטורפות לי את הנשמה. חולמת חלומות רומנטיים וססגוניים כל כך שגורמים לתפאורה כאן להראות כל כך טיפשית. בקבוק אצטון, תיון מיובש, מכתב ממכבי שאני לא מתכוונת לפתוח. אמא מכינה חביתה במטבח. לא רוצה שמחר יגיע ויבלע אותי בתוכנית הגדולה הזו שנרשמתי אליה.

במבדקים, ברגע אחד של רפיון כלל מערכתי, הרשיתי לעצמי להשלים את המשפט "אם הייתי יכולה.." ב"הייתי בורחת עם הצוענים". 
וניסיתי להסביר לפסיכולוג הזה ב-7 דקות שהיו לי את הכמיהה שיש בי ליוצא מן הכלל, להרפתקאות, וניסיתי להכניס את אלו למסגרת שהוא יוכל להבין ולפרש לטובתי. והוא הבין, כנראה, כי עובדה שעברתי ומבחני הטרום הכנה שבוע הבא. אבל משהו בי נדלק מאז אותה שיחה.

וככל שאני מרגישה חזקה יותר בהתמודדות עם אתגרי היום יום, המשהו הזה הולך וצובר תאוצה וגורם לי להרגיש אשמה, שאת החלום האמיתי היחיד שלי, אני לא מתכננת להגשים. 

 

בתכלס, אני יודעת למה הוא לא בתכנון. כי קשה לי להאמין לו.
כי מי מאמין לחלום כזה? לברוח עם הצוענים. 

חייתי איתו בשלום עד עכשיו, לדעתי, כי לא לקחתי אותו ברצינות.

עד ש,

בא פסיכולוג אחד, 

שאמור פחח פסדר יאללה יאללה שמענו עליך לקבוע לי אם אני כשירה וראויה להיות קצינה בצה"ל,

ולוקח אותו ברצינות.

 

ומאז זה חי בי, בועט בי, מציק, משתק אתי בפחד ומדליק אותי ועושה אותי רטובה.

 

נכתב על ידי , 21/12/2014 20:36  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מידות


גדולה עליהם במידות מספר
גדולה עליהם, במידת האפשר
תמיד תמיד, זה תמיד אותו דבר
בסה"כ מידות מספר

 

הם לא רואים, לפעמים,
לפעמים הם רק מתעלמים
הפערים בינינו פועמים

לפעמים הם רק מתעלמים

 

אני יודעת מה זה אומר
לתת להם לדבר
באמת שאני משתדלת,

אבל הם לא מצליחים לשקר

 

יש לי תיקים גדולים
אני לא יודעת מה הם יותר,
הרסניים או נעלים

מרפאים או רעילים

 

אני מדברת בקול נמוך
אף על פי שהחיוך שלי מראה הפוך

החיוך שלי מראה הפוך
לכן אני מדברת בקול נמוך

 

והם לא יודעים,
הם לא יודעים דבר
שהם קטנים עליי,
קטנים במידות מספר

 

יש לי תיקים גדולים,
הם כבדים להם בחיוך
לכן אני מוצאת עצמי משקרת
ומספרת להם הפוך.

 

נכתב על ידי , 13/12/2014 23:41  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 21

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
14,381
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לparcel אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על parcel ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ