לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עניין מחודש


Avatarכינוי:  parcel

בת: 23

MSN: 



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2016    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2016

מטאפורות על מפרק ידי


הזמנתי שעון והוא הגיע מוזר. השניות זזות, הדקות רוטט במקום, השעות קפואות.

מוצא חן בעיני, להסתובב עם השעון הזה. פועל באופן הזה, הרבה מטאפורות על זמן וחיים ומשמעות.

מוצא חן בעיני.

נכתב על ידי parcel , 10/7/2016 07:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מקווה


הסעירה אותי אשה שהומצאה בידי גבר והיא זונה, חזקה, כלבבי.

 

התחברתי אליה יותר משהתחברתי לנשים אחרות בחיי, למעט אחותי אולי, ואולי זה מובן מאליו, כי היא אוסף מחשבות מרוכז ולא בליל עודפים אנושי.

 

 

יש משהו שחי ובועט בי והוא קוסמי ואלוהי. אני חלק מתנועה, אהבה, יצירה, משהו גדול.

 

המין הזה, היצרי, שאותו אני חווה באוננות (ובפעמים ספורות גם עם פרטנר), הוא מושא ציפייה עבורי. אני מחפשת תדיר את החיבורים שלי לאדמה ולשמיים, וזה אחד חמקמק.

 

מנסה להיות מדויקת: כמהה למציאת המיועד לי. והחל מלאחרונה- ועדיין מוזר לבטא את המחשבה- כמהה גם להקמת תא משפחתי. אבל אורגזמות קוסמיות הן שלב הכרחי.

 

מי שיהיה אותו אחד, יהיה גדול מהחיים, ואני צריכה להיות חזקה כמו שאני דורשת להיות. 

 

הייתי רוצה לרקוד. הייתי רוצה להרגיש במלוא החושים את העולם הזה. במקווה תחת כיפת השמיים זה היה היום, הייתי ציפור.

נכתב על ידי parcel , 9/7/2016 21:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיפור על אדמה ושמיים


היה היה איש, הוא ישב מתחת לעץ עם הרבה ענפים ועלים והסתכל לשמיים הכחולים שמעליו.

היה לו נעים, הוא טיפס על העץ, ישב זמן מסוים על הענף והסתכל משם על השמיים הכחולים. ענן אחד זז מהר, והאיש עקב אחריו במבטו, הסתחרר, ונפל.

הוא נחת על האדמה הקשה, והיא נרמסה ממשקלו והוא עבר בתוכה.

הוא חצה את הכדור העגול ונפלט בצד השני, וגם שם, השמיים היו כחולים. היה לו נעים, וגם שם טיפס על עץ ונפל לקצה אחר של העולם. ובכל פעם שחצה את הכדור, נמתח אחריו קור של שאריות שבחר שלא לקחת איתו אל השמיים הכחולים. 

וככה חצה האיש את הכדור שוב ושוב ושוב, ראה שמיים שוב ושוב והיה לו נעים שוב, ואחריו- קורים של שאריות. ובכל חצייה, הלכו הקורים וסגרו עליו. בהתחלה הסיתו אותו ממסלולו קור אחד או שניים, באמצע נאלץ להאבק בסבך קורים שחסם את דרכו, ובסוף, נתקע האיש, במרכז הכדור, כפות על ידי שאריותיו שלו.

האיש הלכוד ידע שיותר לא יראה שמיים, ולא היה מוכן לסבול ידיעה זו גם לא לרגע אחד נוסף. חסר אונים, נשך את לשונו וירק אותה החוצה, ונתן לדם לרוקן אותו מחיים. הדם גלש סביבו והקיף אותו, חם וזורם וחי, והסתובב והסתובב והסתובב, עד שנשם האיש את נשימתו האחרונה, וגם הדם קפא.

 

בזמן כל זה,

היה איש אחר בנקודה אחרת עם בעיה אחרת. הוא חפר בור באדמה עם את חלוד ומעוקם, נאבק באפידרמיס העקשן. הוא היה צריך קבר, ולא הניח את האת עד שפער אחד. כבר היה מאוחר, השמיים היו שחורים, היה שקט. ולקבר הוא גלגל ילדה-אשה, בגדים קרועים, עיניים עצומות, פה פעור כמו הקבר. הוא דחף אותה פנימה ותיקן את החור באדמה, אולי 15 דקות לקח לו להשלים את המשימה. שיטח את הקרקע וחזר הביתה לאשתו, לספר לה שהבת שלה שאנס ורצח מתה כי הפרה הארורה דרסה אותה כששיחקה בגינה כי נבהלה משועל שרץ לכיוונה. הוא כבר קבר אותה, הוא הסביר לה, כדי שלא תאלץ לראות את הפנים ההרוסות והפה הפעור כמו קבר.

האשה בוכה ובוכה, והפרה הארורה מסתובבת מעל הקבר הלוך חזור, כאילו מבינה, או מבינה באמת.

 

האדמה נדחקת מטה מתחת לפרסות הפרה, ודוחפת את הילדה מטה מטה. העור שלה עוד חם, הלחיים עוד לחות מדמעות, השפתיים עוד נפוחות מנשיכותיה שלה, הסחת דעת, כאב נסבל. דם מטפטף מבין רגליה. טיפה אחר טיפה מתוך פצע שהגוף לא מסוגל לאטום. טיפה אחר טיפה יוצר הדם זקיק קטן, שמחלחל אל עומק הכדור.

איש ואשה רחוקים זה מזו, אך הדם מריח דם.

מעגל דם קפוא לא יחדול מקפאונו, אבל זקיק קטן מדמו של האיש מרגיש, ומתלהט, וניתק מהעיגול הקפוא ועולה מעלה. טיפה אחר טיפה הזקיק מטפס ועולה לעבר דם האשה, הדם מריח דם.

 

זקיק וזקיק, הם נפגשים. בלב האדמה בעומק הכדור, מתערבבים ומתנחמים. דם מריח דם, זועק הדם המעורב לדמו של האיש, ודמו שומע ונענה. דמו של האיש חוזר לתנועה, לאט בהתחלה, מהר באמצע, ובסוף, האיש חוזרת נשימתו.

 

משחזרה נשימתו הוא מרגיש שיש דם נוסף בלב האדמה. הוא נאבק בקורים, נאבק כי ידע שנשימתו האחרונה כבר הייתה והלכה ונשארו רק קורים. הוא מטפס ומתעלה וחופר באדמה, מעלה מעלה, אל האשה.

הוא עוקב אחרי זקיק הדם שלה, טיפה אחר טיפה. הוא מפלס דרכו אליה עד שנוגע- כף רגל, רכה. הוא נושק לה, שוב ושוב ושוב, ומפלס דרכו מעלה שוב ושוב ונושק לה שוב. שוק, ברך, ירך. זקיק הדם מסגיר את מקורו, והאיש, הוא מנשק את הפצע, כואב את כאבה. הוא מטפס שוב, ונושק לה שוב ושוב, והיא הולכת וגואה, שוב ושוב ושוב. אגן, מותן, צלעות, צוואר. הוא נושק לה לשפתיה, והיא מרוב רכות נותנת אישורה למרפא לבוא עליה. 

הוא איתה, צמוד מנחם ומחזיר לחיים. היא פוקחת עיניים, מביטה בו ומתירה. 

 

שלם הם שוכבים שם. ונעים להם, אבל כבד. שכבות של אדמה של כדור, שאריות ודם, והם תחת כל זה, נשימתם איטית. שנעלה? הם שואלים, אין עונה. אבל זכרון של שמיים וקלילות מעורר בהם איזה דחף ראשוני, חייתי, היסטורי. הם מתגלגלים מעלה מעלה, דוחפים זה את זה כנגד האדמה הקשה, מגרדים אותה, מרדדים אותה. היא מתפוררת, גרגר אחר גרגר, נשחקת כנגד השלם וגעגועיו לשמיים. וככל שהם מתגלגלים כך מתחזק הדחף וככל שהם מתגלגלים כך מתחזק השלם. 

 

הפרה הארורה עודה צועדת, הלוך חזור על האדמה הנשחקת תחתיה, תכף תבלע במקומם, קורבן דמים לכדור תמורת שחרורם. בהתחלה היא לא מרגישה, באמצע היא מוטרדת מהתזוזות תחתיה, זעה באי נוחות, בסוף היא בורחת בבהלה כששלם עולה מתוך הקבר שנפער. ובמרוצתה ההישרדותית היא עיוורת לכל יצור אחר סביבה, דורסת מס' עציצים שזה עתה נשתלו, חתול אחד שהיה זקן מכדי לברוח וגבר אחד, שאונן בגינה שקוע בזכרונות על ילדה- אשה, ולא הספיק לברוח. הפרה הארורה רמסה את פניו ואת אשכיו, עודו בעווית של תשוקה וזרגו בידו.

 

 

 

שלם הם שכבו על האדמה הקשה והסתכלו לשמיים הכחולים מעליהם, והיה להם נעים.

נכתב על ידי parcel , 2/7/2016 21:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





17,268
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , סקס ויצרים , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לparcel אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על parcel ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ