לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים בבועה


בלה בלה בלה..


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2007

שבעה שלבים באבל...


צריך להתמודד עם המציאות, זה מה שאני עושה בזמן האחרון...

לפני חודש  פגשתי את א', אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן לעצמי ושאני לא אוכל לדבר איתו בזמן הקרוב.

נפרדתי גם מהבחור שיצאתי איתו, כי אני לא חושבת שזה הוגן כלפיו.

השלב הראשון בדרך להתנתקות מא' היתה להוציא כל דבר שקשור אליו מהחדר שלי... היה לי דיי קשה עם חלק מהדברים, אבל בסוף סגרתי את הכל בקופסא ושמתי בבוידעם.

את סוף השבוע הראשון ביליתי אצל חברה טובה בצפון, יצאנו כל ערב והתחלתי עם בנים בלי לחשוב, היה כייף לפלרטט עם בנים, לרקוד ולהשתחרר- בלי לחשוב על מה שיקרה עוד יום...

שלושת השבועות האחרונים היו דיי קשים, לא האמנתי שאני אחזיק מעמד בלי לדבר עם א', (הרגשתי קצת כמו מכורה בקריז...)

אבל חברות שלי היו שם בשבילי כל הזמן...

אני חושבת שעברתי כבר כמה שלבים באבל שלי על א' ועל היחסים שלנו, ובאופן אירוני, עוד שבוע וחצי תהיה אזכרה לידיד משותף שלנו שנהרג במלחמה...

קראתי קצת על שלביי האבל, והחלטתי לבדוק אם זה מתקיים אצלי... אז הנה:

  • המשבר הראשוני. מאופיין בצער עמוק ובתחושת אבל.
  • המשבר השני. מתרחש במשך מספר חודשים. הכאב עצום, אולי אפילו יותר מאשר בשלב הראשון, שבו הקיפאון שולט.
  • שלב התצפית. הזמן שבו עוסקים בהעלאת זכרונות, בניסיון לשמר את "נוכחות" הנפטר בחיינו.
  • שלב התפנית. ניסיון להסתגל לחיים ללא האדם שמת. לא כולם מסוגלים לבצע תפנית, אך רבים משתדלים, למרות שאינם שוכחים, כמובן, את הנפטר.
  • שלב הוויתור. ויתור על הקשר עם התפקידים שמילא האדם שנפטר.
  • שלב עיבוד האבל. יצירת קשר מחודש עם חבריו של הנפטר, החלטה כיצד להנציחו וכיצד זכרונו יישמר במשפחה.
  • שלב האינטגרציה. עובדת מותו של היקר לנו הופנמה. אפשר לחשוב עליו ללא כאב חזק. העצב אינו חריף כמו בשלבים הראשונים.

     

    מה שאני צריכה להוסיף לפי אותה כתבה (שד"א נלקחה מY נט ד"ר חיה קיביליס-אופק ) לאחר ההלם  יש גם את שלב הכעס..

    שנמצא ביין השלב ה1 והשני.

     

    שלב הראשון עבר עליי לפני ההחלטה למחוק את א' מהחיים שלי... היה לי מעיין דיכאון קל, הרגשתי שגם החברות שלי לא מתייחסות אליי, ולא הצלחתי לישון במשך כמה לילות...

    השלב השני: לא לקח כמה חודשים... (אחרי הכל הוא לא מת..), בסמוך לשלב הראשון, היו לי כמה ימים שישבתי בבית ולא רציתי לעשות כלום. לא אכלתי לא ישנתי.. ואמא שלי דיי דאגה, אני חושבת שזה מה שהוציא אותי בסוף מההלם.

    השלב בשלישי: היה מעורב. גם העלתי את כל הזכרונות שהיו לי עם א' וגם הכעס, רציתי להכאיב לו, שירגיש חצי ממה שאני מרגישה!!! ושלא ימשיך לו כאילו כלום לא קרה... אני עדיין עובדת על העניין של ההשלמה.

    כרגע אני נמצאת בשלב ה"תפנית" לביין שלב ה"ויתור", דיי השלמתי עם העובדה שיש לו חברה שהוא אוהב. ושהם יטוסו ביחד ואלוהים יודע מה עוד....

    ד"א אני יודעת שמה שאני כותבת פה יכול להכעיס אנשים  מסוימים (חברה שלי חשבה שההשוואה לא ממש לעניין), אבל זו הדרך  שלי להתמודד. סך הכל זה קשר של כמה שנים טובות, וא' היה אדם משמעותי בחיים שלי, וכרגע אני לא חושבת שאני אוכל להיות ידידה שלו בלי לאמלל את עצמי.   

    שבוע הבא אני אראה אותו באזכרה, ואז נראה את ההתקדמות שלי, וזהו.

  • נכתב על ידי , 2/6/2007 22:55  
    הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



    כינוי: 

    בת: 28




    הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , האופטימיים
    © הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפינצטה בפוטנציה אלא אם צויין אחרת
    האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פינצטה בפוטנציה ועליו/ה בלבד
    כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ