לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עוד לא נשוי


מחפש בת-זוג מלאה ומאוד נשית למטרה רצינית בלבד! (עוד על הנושא הזה ב-5 המאמרים שבצד ימין מתחת לכותרת "מומלץ לקרא").


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ ֳ₪ֳ¡ֳ₪ ֳ¥ֳ©ֳ§ֳ±ֳ©ֳ­. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

לפעול קצת מחוץ לקופסא -או- לא תמיד חייבים ללכת עם העדר


מה שאני כותב כאן מופנה בעיקר החוצה, דהיינו אל בת-זוג פוטנציאלית, כמו שאני מחפש (בהנחה הלא סבירה (מתוך ניסיון מצטבר של שנים...) שמישהי כזאת בכלל קוראת כאן, אבל אני פועל גם כשהסיכוי הוא נמוך). אני יכול (וצריך) כנראה להפנות את רוח הדברים גם אל עצמי. במקרה שלי אני מתכוון גם לחיפושי אחר בת-זוג כנ"ל.

 

רוב האנשים הם שכירים, גם הרבה אנשים חכמים ובעלי יוזמה. מעט אנשים בוחרים להיות עצמאיים ואכן זה עשוי לדרוש מהם יוזמה, אומץ, משמעת עצמית ומוטיבציה גבוהה, לקיחת סיכונים וכד' (ואולי זה באמת לא מתאים לכל אחד/ת). הרבה פעמים מדברים על זה שאין עבודה במקום מסויים, בגיל מסויים וכד' ואכן זה נכון ואינני מקל ראש בכך ועדיין אפשר לנסות ללכת בדרכים אחרות שלא תמיד הרוב הולך בהן ועניין השכיר/עצמאי הוא רק דוגמא לזה.

 

אני מבין את התופעה, אבל יחד עם זה, די נדהם (כל פעם מחדש... זה בה בגלים קריצה) שבמשך עוד מעט (באפריל) 8 שנים שהבלוג קיים, מספר הפניות של בחורות אלי הוא זעום עד אפסי. אני חושב שלחשיבה "בתוך הקופסא" יש חלק בזה (וכרגיל, כמו שציינתי בעבר: אני לוקח בחשבון שאני כבר לא בן 20, שהדרישות שלי מבת-זוג 'מיוחדות' וכו' וכו' (התייחסתי בעבר לכל הנקודות הללו ועוד (למשל חששות), אז לא אחזור עכשיו. אני גם ככה חוזר על עצמי לא מעט...)  ולמרות כל זאת).

 

לפעמים (בהחלט לא תמיד!) הליכה שלא עם העדר יכולה להיות לטובה, למשל כשהעדר טועה... (ע"ע התוכנית "האח הגדול" לשון, שיש מי שמחליפים בשמה את ה-א' ב-פ'... לא אני אגב, זה נראה לי לא מנומס ולא מכובד, אני רק לא מתלהב מהתוכנית וכמעט לא צופה בה).

 

זה מתקשר לשמרנות-מתירנות. אני שמרן בהרבה נושאים, למשל בכל מה שקושר לזוגיות ויחסי גבר-אישה (כבר ציינתי בעבר, שאני קצת(!) דומה להתנהגות אנשים דתיים בנושא הזה, למרות שאני מוגדר כחילוני ("חילוני מאמין" כמו שאני מכנה עצמי)), אבל לא בהכרח שמרן לגבי הדרך להשגת מטרה או בנושאים אחרים.

 

אני לא בהכרח הולך עם העדר, גם כאן. הרבה פעמים קבלתי (ואני מקבל עדיין, מדי פעם) תגובה בסיגנון "למה אתה לא נרשם לאתר הכרויות?" וכו'. זה נושא שלם, שגם עליו כתבתי לא פעם. כשאני חושב שהעדר טועה, אז אני לא הולך איתו, אני מעדיף את דרכי, גם אם היא מאוד קשה (במבחן התוצאה). באיזשהו מקום, אני מחפש בחורה (כמובן, מתאימה) שקצת מסוגלת לחשוב מחוץ לקופסא (אני לא מחפש בחורה לא שמרנית בנושא הזוגי) ולתת סיכוי גם להכרות בדרך שכזאת.

 

 

 

דיסקו-טנגו, השיר של דנמרק לאירוויזיון 1979 (שהכזרתי בפוסט הקודם) בגירסה אנגלית (והיותר מוצלחת לטעמי המוטה משהו... (אני לא מבין דנית..)):

 

  

 

לילה טוב ושבוע טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
נכתב על ידי , 28/2/2015 21:56   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חיפוש זוגיות מיקרי מול ממוקד


יש זוגות שאני מכיר שהכירו את בן/ת-הזוג באופן מקרי, כלומר הם הכירו תוך שיגרת חייהם מבלי שעשו מאמץ מיוחד לכך. לזה אני קורא "חיפוש מיקרי". "חיפוש ממוקד" לעומת זאת, הוא לעשות פעולות שייעודן המרכזי הוא מציאת זוגיות, למשל ללכת למפגש/טיול של פנויים/פנויות (פו"פ) או להימצא באיזה מקום/מסגרת ששם אפשר להכיר.

 

אני זוכר שכשהייתי סטודנט (שזה היה מזמן..) שמעתי מאנשים אחרים שיש בחורות שהולכות לאוניברסיטה כדי למצוא חתן... בזמנו זה נשמע לי קצת מוזר, כלומר חשבתי לתומי שאם בחורה הולכת ללמוד משהו אז זה בעיקר כי התחום מעניין אותה או שהיא רוצה לעסוק בו. בפרספקטיבה של שנים, אני חושב שהיתה באמירה הזאת משהו, לפחות לגבי חלק (ואני לא יודע אם זה מיעוט קטן או לא). אני מכיר מישהי שכמעט בטוח זו היתה כוונתה בלימודים, גם לפי דברים ששמעתי ממנה... (אגב, זה לא עזר לה. היא נשארה רווקה ובסוף ילדה ילד בתרומת זרע (מבנק הזרע). די עצוב...).

 

אני חושב שעד גיל מסויים גם אני פעלתי בגישת חיפוש מקרי ורק משלב מסויים עברתי לחיפוש ממוקד. על-פניו יש שוני מבחינה קוגניטיבית בשתי דרכי החיפוש הנ"ל. בשיטה המקרית, ה"תת-מודע" הוא זה שמחליט יותר (קצת כמו ב"טייס אוטומטי"), בעוד שבשיטה הממוקדת, האדם מודע יותר, למשל למה הוא מחפש.

 

יש גם עניין של אכזבות, בשיטה המקרית, האדם לכאורה לא ממש מחפש, לכן גם אולי פחות מתאכזב אם אין תוצאות. בשיטה הממוקדת, אם משקיעים מאמץ שוב ושוב ואין (עדיין) תוצאות, זה עלול לגרום לאכזבה (כך אני מרגיש לגבי הבלוג הזה, מאמץ מתמשך של עוד מעט 8 שנים עם שורה תחתונה של אפס תוצאות...).

 

אולי אני צריך לחזור לחיפוש מיקרי?...

 

 

 

"השיר שלך" - עיבוד מחדש (רימיקס, בעיקר תוספת תופים וכד' ליצירת מקצב מסויים) לשיר של ספרד לאירוויזיון 1979 שנערך בישראל (ושהשיר "הללויה" (בביצוע גלי עטרי וחלב ודבש) זכה בו) שהגיע למקום השני בתחרות. פשוט שיר יפה (אני הייתי מנמיך במיקס הנ"ל את ווליום התופים, אבל עדיין זה לא רע. זו גירסה מקורית, בלי הרימיקס הנ"ל, שנשמעת גם מעט איטית יותר):

 

  

 

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
נכתב על ידי , 24/2/2015 23:27   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"שכל אחד יעשה את מה שהוא טוב בו"


מישהי פעם אמרה לי את המשפט הזה. כוונתה היתה לגבי בעל מקצוע שאמור להכיר את תחום התמחותו. לי זה גרם לחשוב גם בהקשר הזוגי (או האין-זוגי במקרה שלי..). ברור שלא כל זוגיות היא אידיליה, אבל בזוגיות ראויה, לטעמי, הגבר והאישה אמורים להשלים את זה את זו וזו את זה, גם בעשייה היומיומית.

 

כרווק, אני דואג לעצמי בכל התחומים (אין לי ברירה אחרת). אני עושה את הקניות, אני מבשל לעצמי (לפעמים) כל מיני מזונות וכו' וכו'. מצד אחד, אני לומד ויודע לעשות דברים שאולי גבר נשוי פחות עושה (תלוי כמובן בבני הזוג), מצד שני, אני אולי עושה את זה פחות טוב ממה שבת-זוג מתאימה, היתה עושה. כשאני מתארח לפעמים אצל מכרים, אני רואה מה נשים (לפחות נשואות) יודעות להכין... אין הכוונה כאן לעוגות עתירות קלוריות אלא דווקא למזון יותר מגוון.

 

זוגיות היא כמובן הרבה יותר מזה, אבל זו דוגמית קטנה שמראה לכאורה למה זוגיות חשובה. בגלל עניין ההתמחות. כמובן שגם הגבר יכול וצריך להביא את הצדדים שהוא טוב בהם לתוך הזוגיות וזה משתלב עם למשל המחקר הזה שמראה שזוגות נשואים בריאים יותר, חיים יותר ומאושרים יותר (וכן... ברור שזה לא כולם/ן. ע"ע אחוז הגירושין).

 

 

 

מי שעבר גיל מסויים, נניח את גיל ה30, יש סיכוי טוב שיאמר שפעם היתה מוזיקה טובה יותר... יש כאלה שמסבירים את התופעה בכך שהאדם לומד לאהוב את מה שהוא גדל איתו ומה שבא אח"כ מקבל יחס מעט שונה. אני ניסיתי להסביר את התופעה בכך שנוטים לזכור מהעבר בעיקר את השירים (/מוזיקה) הטובים ולא את הפחות טובים. כך למשל אני אוהב שירים מסויימים שהיו פופולרים עוד לפני שבכלל נולדתי. היום, אבל, בגלל יוטיוב (ומה שהיה לפניו), עולם השירים הוא קצת יותר "שטוח", כי הכל נגיש, גם מה שהיה בעבר וגם מה שחדש. בכל מקרה, הנה שיר ישן, עם סיגנון של פעם, אבל יפה, "אי שם בבקעה" (בקישור הזה, בהופעה חיה שגם מעניינת):

 

  

 

לילה טוב וחמים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
נכתב על ידי , 19/2/2015 22:07   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



במקום בו צועדים רווקים


(מילים ולחן (שעוד לא חובר): "עוד לא נשוי")

 

אליך אני כותב, אותך שאולי עוד לא פגשתי.

אולי פגשתי בכאלה שהיו קרוב,

קרוב וכמעט,

כמעט שאמרתי אולי זאת היא,

אבל היא לא היתה אותה אחת.

 

אחת יותר מידי קרירה היתה,

שניה יותר מידי קריירה רצתה,

שלישית דברים שלא קשורים בי רצתה,

רביעית לא סגורה עם עצמה היתה,

וחמישית עד היום לבדה ומחפשת את עצמה.

 

לבד במדבר הבודדוּת אני צועד.

צועד ותמיד מנסה את השטח לסרוק.

לסרוק או ללטף את שיערך הארוך הייתי מעדיף במקום.

במקום בו עומדים זוגות עם ילדים אני עדיין רווק.

רווק, אך לא מאבד תקווה.

 

 

 

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

נכתב על ידי , 18/2/2015 22:15   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בן: 53




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , דייטינג
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעוד לא נשוי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עוד לא נשוי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ