לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עוד לא נשוי


מחפש בת-זוג מלאה ומאוד נשית למטרה רצינית בלבד! (עוד על הנושא הזה ב-5 המאמרים שבצד ימין מתחת לכותרת "מומלץ לקרא"). *** בגלישה מסלולרי מומלץ לבחור דווקא בגירסה הלא-סלולרית(!) בגלל קישורים, רשימות וכד' (שלא נראים בגירסה הסלולרית) ולעשות zoom לפי הצורך ***


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ ֳ₪ֳ¡ֳ₪ ֳ¥ֳ©ֳ§ֳ±ֳ©ֳ­. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

בטוח שסקס זה כיף, אבל לא בטוח שהוא בטוח...


כשאני כותב שחשוב לי למצוא בת-זוג שהיא בתולה, לפעמים יש תגובות ריגשיות ועוינות לזה. התגובות הכי ריגשיות הן של... נכון, נשים שהן כנראה כבר לא בתולות. הן, במקרה ה'טוב', מתחילות להתווכח איתי, במקרה הפחות טוב, הן תוקפות ומשמיצות (אני כותב כאן על דברים שקרו בפועל). מצד הגברים ש... שוב נכון, כנראה קיימו יחסי מין עם הרבה בחורות, התגובות הן פחות ריגשיות. יותר בכיוון של "אבל איך תמצא בחורה בתולה, כשבחורות מאבדות היום את בתוליהן בגיל יחסית מאוד צעיר?" (אני עונה: אולי, אבל יש גם למזלנו צדיקות בסדום (תרתי משמע)).

 

מה שגרם לי לכתוב את הפוסט הזה הוא דווקא לא משהו ממש על סקס... אלא דווקא על הסכנה ב'נשיקות צרפתיות' וגם זה לא בדיוק נכון... קצת בדומה לסקס, הבעיה (לטעמי) היא לא סקס או נשיקה, אלא ריבוי הפרטנרים/ות. אם התנשקת או קיימת יחסי מין עם בן/ת-זוג אחד/ת כל חייך (מונוגמיה) וכך גם בן/ת-זוגך, אז זה דבר אחר. בכתבה הזאת נטען שבנשיקה כנ"ל יש סיכוי להידבק בוירוס מסויים שמגדיל באופן משמעותי סיכוי לחלות בסוגי סרטן מסויימים.

 

תחשבו על זה ככה: אם היתה מונוגמיה מוחלטת, כנראה שלא היו כמעט מחלות מין... כי מחלות מין מועברות דרך מין. אני לא מתכוון לחנך אף אחד/ת לחשוב כמוני. אני בטוח, אבל, שיש עוד כמה וכמה אנשים (גברים ונשים) שהם בעלי השקפת עולם שמרנית (ולא מתירנית) בנושא סקס.

 

 

 

כל עניין הסקס החופשי ב"תקופתנו", התחיל איפשהו בשנות ה60 של המאה הקודמת עם "ילדי הפרחים" ו-"Make love, not war". מתבקש לקשר פה את השיר (המאוד יפה, אגב) "ילדי הירח":

 

 

לילה טוב וסופ"ש נעים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
נכתב על ידי , 28/8/2015 23:50   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קיפודים כמשל


לאחרונה, הגברתי את כמות רכיבות האופניים שלי, בגלל שאני מתאמן לכך בעוד חודש+ אשתתף, בלי נדר (השנה זו תהיה הפעם השישית שלי) בסובב ת"א במסלול ה+40 ק"מ. באחת מרכיבות האימונים הנ"ל, בשעה יחסית מאוחרת, אני מבחין בקיפוד שחוצה לו את השביל שאני רוכב בו... קיפוד חמוד כזה שנע יחסית לאט. עבר מאזור א' של שיחים לאזור ב' של שיחים שמשני צידי השביל.

 

חשבתי על זה שהקיפוד הנ"ל ממתין כל היום בשיחים ורק בשעות שאין כמעט תנועה הוא מעיז לנוע וגם אז זו בטח סכנה מסויימת עבורו (עלול להידרס למשל) ואז חשבתי על זה, איך הקיפודים האלה מתרבים? לכאורה לא רואים הרבה מהם. איך קיפוד זכר מוצא לו קיפודה נקבה שמוצאת חן-בעיניו?... ואם דוגמת הקיפוד לא מדגימה זאת מספיק, אז אפשר לחשוב על בעלי-חיים, לא מאוד נפוצים, אחרים שחיים בסביבות לא טבעיות להם (באזורי ערים).

 

לרובנו, בני האדם, יוצא לראות אלפי (או יותר) מבני המין הנגדי ביום (או בשבוע, או בחודש...), ברחוב, בקניון, במקום עבודה/לימודים וכו' וכו'. עם כל המספר הגדול הזה של בני האדם בכלל ונשים בפרט כפול מספר לא מועט של שנים, לא הצלחתי לי למצוא לי, עדיין, בת-זוג, שגם תמצא חן-בעיני, שגם תהיה פנויה (לא חסרה תחרות), שגם תרצה אותי, שגם נתאים באופי וכו' וכו'.

 

אולי אני צריך להעריך את הקיפודים יותר על כישורי השרידה שלהם. אמנם נאמר "מותר האדם מן הבהמה", אבל בתחום מציאת זוגיות, לפחות בהשוואה אלי אישית, נראה לי שהקיפודים (כמשל) למרות תנאים לא קלים, מצליחים יותר...

 

 

 

אפרופו קיפודים... מי זוכר את קיפי קיפוד מרחוב סוסמום?...:

 

 

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

נכתב על ידי , 27/8/2015 00:33   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בודד/ה? אולי את/ה בעל/ת "רגישות יתר"


היום נתקלתי בכתבה הזאת (שפורסמה לפני כ-3 שבועות), שמזכירה מחקר שמנסה לבדוק את הסיבות מדוע יש אנשים בודדים. ההנחה הרווחת היא שאדם בודד נעדר כישורים חברתיים ולכן הוא בודד. הסתבר לפי המחקר שבהרבה מקרים זה לא המצב. כנראה שהבעיה היא סוג של "רגישות יתר". כמו שזה מנוסח שם, האדם הבודד שניצב מול סיטואציה חברתית עלול "להיחנק" (מבחינה רגשית). מוזכרת שם רגישות להבעות פנים, קול וצבע.

 

כמי שאפשר להגדירו כקצת בודד (כלומר יש לי חברים וכד', אבל בצד הזוגי אני "רווק כרוני"...) אני בהחלט מזדהה עם המסקנות. למשל כשאני צריך להתחיל עם בחורה (ולא רק, מיד אפרט) וזה לא מאוד משנה היכן, אני מרגיש קושי. לפעמים קשה לי למשל להישיר מבט כשאני מדבר עם מישהו/י שאני עדיין לא מכיר. זה קרה לי ממש לפני כמה ימים, לא בקטע רומנטי, כשהצגתי את עצמי לפני מישהו באיזשהו מקום. אנשים עלולים לפרש את חוסר המבט הזה כחוסר מהימנות (או כסוג של חולשה/היעדר אסרטיביות), אבל זה יכול פשוט לנבוע מאותה רגישות יתר...  סופסוף מחקר שמתקרב (לשם שינוי קריצה) להבנת המציאות.

 

 

 

היה מתבקש לקשר פה את אלינור ריגבי של החיפושיות (אפרופו בדידות), אבל אני מעדיף משהו 'שמח' יותר (אפרופו הפוסט הקודם): נעימה בשם pipeline של ה-Ventures (משהו 'ענתיקה'...סבבי): 

 

 

לילה טוב וסופ"ש נעים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

נכתב על ידי , 22/8/2015 01:26   בקטגוריות אהבה ויחסים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עוד לא נשוי ב-22/8/2015 03:07
 



נישואין גוררים אושר -או- אושר גורר נישואין ?


יש לרבים מאיתנו (כולל כותב שורות אלו) נטייה לראות קצת את הדשא אצל השכן כירוק יותר, או שמא "אם רק היו לי Y,X ו-Z, היה לי נפלא". כמוסבר למשל כאן (מאמר (באנגלית) של אחד בשם ניקולס לויד) אושר כנראה לא יכול להיות דבר יציב. אפשר להיות מאושרים תקופות מסויימות, אבל לא כל הזמן... זה נוגד את הביולוגיה והאבולוציה שלנו.

 

אני רוצה לחשוב שאם אמצא בת-זוג כמו שאני מחפש (בחורה נשית ומלאה, עם ציצים ענקיים, אגן רחב ועוד ספסיפיקציות) ונהיה שנינו בקשר, נתחתן ונקים משפחה משלנו, אז אהיה מאושר. כנראה שזה נכון, כלומר זוגיות (מן הסתם לא כל זוגיות.. אלא כזאת שבאמת מתאימה) גורמת לאושר מסויים. כבר מזמן קראתי שנישואין תורמים לאושר, אבל שהאושר הזה הוא נקודתי ולא משהו שנמשך זמן רב (כמוזכר בכתבה הזאת משנת 2003 על מחקר בנושא).

 

לא מזמן החלטתי לחפש עוד על הנושא ושאלתי את עצמי האם רק נישואין גוררים אושר (אושר ⇒ נישואין) או שאולי אנשים שמאושרים מטבעם נישאים יותר (נישואין ⇒ אושר)? מסתבר שהנושא נחקר ואף עושה רושם, ממה שקראתי במחקר שמיד אקשר, בצורה יסודית. בדף הזה, ניתן למצוא קישור למחקר (מיד מתחת לכיתוב Downloads יש קישור לקובץ pdf. של המחקר). כנראה ש'התשובה' לשאלה בכותרת הפוסט הזה היא: שבמידה מסויימת גם אושר גורר נישואין ולא רק נישואין אושר...

 

המחקר כולל נתונים שנאספו על טווח של 17 שנים. מסתבר כצפוי שזוגות נשואים מאושרים יותר מרווקים/ות. מנגד אבל... 10 שנים אחרי הנישואין רמת האושר יורדת אפילו מתחת למה שהיתה לפני הנישואין...

 

זוגות שהתגרשו ((הרבה) לפני שהתגרשו) היו מראש פחות מאושרים מזוגות שלא התגרשו. אחרי בערך 7 שנים מהנישואין, דווקא זוגות בלי ילדים הופכים להיות מאושרים יותר מזוגות עם ילדים... אפרופו זה (שהזכרתי כאן). זוגות עם פערי השכלה קטנים יותר, מאושרים יותר. יש גם משהו 'מעודד' (קצת) לרווקים/ות. אמנם רוב הזמן אנשים נשואים מאושרים יותר, אבל מגיל 60, נראה שהרווקים/ות מדביקים את הפער ואולי אף הופכים למאושרים יותר מהנשואים... (וזה לא תירוץ טוב להישאר רווק... אני לא רווק מבחירה, אני "רווק שלא מרצון" (זה היה שם הבלוג בתחילת דרכו לפני "עוד לא נשוי")). יש שם עוד נתונים מעניינים למי שמתעניין/ת.

 

אז מה היה לנו?: כדאי להיות נשוי, אבל לא צריך לצפות לניסים ונפלאות (טוב, קצת כן...). רצוי להיות מאושר בזוגיות (אחרת הסיכוי לגירושין גדל)... וגם אם לא תמיד מאושרים כעת, יש סיכוי לאושר (לפחות זמנית) בעתיד.

 

 

 

"אהבה ונישואין", פרנק סינטרה:

 

 

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

נכתב על ידי , 18/8/2015 00:20   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בן: 53




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , דייטינג
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעוד לא נשוי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עוד לא נשוי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ