לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עוד לא נשוי


מחפש בת-זוג מלאה ומאוד נשית למטרה רצינית בלבד! (עוד על הנושא הזה ב-5 המאמרים שבצד ימין מתחת לכותרת "מומלץ לקרא").


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ ֳ₪ֳ¡ֳ₪ ֳ¥ֳ©ֳ§ֳ±ֳ©ֳ­. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

המצב בישראבלוג (+ מבקש את עזרת הציבור... :-)


ראשית אבהיר שאני לא חבר בשום 'ועד פעולה' ואפילו לא בשום קבוצה בפייסבוק (אם יש כזאת) בקשר לישראבלוג. שנית, באמת, ממש במקרה נודע לי שהמצב כאן, בישראבלוג, איך נאמר? נראה כרגע "לא יציב", לפחות זאת התרשמותי ואסביר: זה התחיל בזה שפתאום אי-אפשר היה להעלות תמונות (העניין כבר תוקן, אבל זה לקח יחסית יותר זמן מהצפוי), אח"כ ראיתי (כמו רבים) שהמומלצים (וגם "הנושא החם") משום מה, "שכחו" להתעדכן... ואז התחלתי להבין שמשהו קורה כאן.

 

חיפוש קצר בגוגל הביא אותי למשל לכתבה הזאת מהיום (22.5.15) בווינט שמזכירה את האפשרות (לפחות תיאורטית) לסגירת ישראבלוג. בערך "ישראבלוג" בויקיפדיה מצויין אפילו חודש אפשרי לסגירה לכאורה (אוגוסט), אבל אני מדגיש שאינני יודע אם זה מעודכן או בכלל נכון. אני רק מציין את הכתוב שם. גם בעבר דיברו על סגירה וזה לא קרה... אבל(!) לפחות תיאורטית, זאת אפשרות.

 

אני כאן כבר יותר מ-8 שנים (יותר מ20 שנה באינטרנט ועוד ועוד ותק שלא ארחיב עליו כעת) וכמובן שהתרגלתי למקום... אבל המקום הזה היום שונה ממה שהיה כאן כשהתחלתי לכתוב כאן ולא בהכרח לטובה. הרבה בלוגרים/ות טובים נטשו לפייסבוק כשזה החל להיות פופולרי, ששם הם פעילים היום. פעם היו לי המון מגיבים/ות, היום כמעט ואין (גם "באשמתי", אני לא מרבה לקרוא ו/או להגיב בבלוגים אחרים), ישראבלוג כמעט לא התקדם, לא קונספטואלית ולא טכנית... כאילו הזמן נעצר כאן מבחינה זאת...קריצה

 

אז הודעה חושבה לכל קוראי וקוראותי ודורשי שלומי - אם חלילה ישראבלוג יפסיק לעבוד ללא הודעה מוקדמת (ולא נראה לי שזה יקרה, כלומר ללא הודעה מוקדמת) אז יש לי בלוג מקביל באתר תפוז (שכרגע (וכבר די הרבה זמן) אני לא מעדכן אותו) כך שאם הבלוג כאן לא יהיה פעיל, אז אכתוב שם או שאכתוב שם איפה אני מתכוון לכתוב בהמשך (למשל בפלטפורמה אחרת משתי הנ"ל). הכתובת של הבלוג שלי בתפוז היא: http://blog.tapuz.co.il/tzachy (או גם: http://www.tapuz.co.il/blog/net/UserBlog.aspx?FolderName=tzachy&skip=1). לתשומת ליבכם/ן. אם יהיו לי עוד עידכונים לגבי כתיבה של הבלוג במקום אחר, אשתדל לעדכן גם כאן (כמובן אם האתר ימשיך לפעול).

 

 

והגענו לנושא הקרוב לליבי.. חיפושי ה'אינסופיים' אחר בת-זוג... כל היודע דבר על מקום הימצאה של בחורה שנראית בערך כך (זאת רק דוגמא, אבל זה הכיוון הכללי... שאר המפרט שלא פחות חשוב מפורט כאן), שיפנה אותה אלי... האי-מייל שלי לפניות הוא TZACHY10@GMAIL.COM :

 

 

לילה טוב, סופ"ש נעים וחג שמח לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
נכתב על ידי , 22/5/2015 22:35   בקטגוריות אהבה ויחסים, אינטרנט, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אפרופו הבגרות במתמטיקה


היום התקיימה הבגרות במתמטיקה. לא... לשמחתי אני כבר הרבה-הרבה-הרבה אחרי הבגרות שלי במתמטיקה (שעשיתי לפני ++30 שנה (5 יח"ל, קיבלתי 9) והספקתי מאז גם לעשות תואר ראשון בתחום הזה (משולב עם מדעי המחשב)). פשוט שמעתי היום ברדיו מורה למתמטיקה שדיבר על לימוד המתמטיקה. הוא הזכיר את עניין הרוגע. אכן, כדי ללמוד ולהתעמק בנושאים מורכבים, צריך איזשהו שקט. לדעתי זה לא רק שקט ממש כדי להתרכז (שגם הוא חשוב), אלא אולי שקט במובן רחב יותר.

 

זה הזכיר לי כמה דברים, ראשית את תקופת לימודי באוניברסיטה. אכן, בזמן הלימודים היה לי איזה שקט יחסי (למרות שעבדתי תוך כדי הלימודים (במשרה חלקית) דבר שמעורר קצת 'רעשי רקע'), כלומר גרתי אז עדיין בבית הורי (עזבתי ממש את בית הורי כמדומני רק בגיל 28) ומעבר לחדר שלי, היה לי למעשה עוד חדר (שהתפנה) שיכולתי ללמוד בו, אבל בעיקר היתה לי מעטפת לוגיסטית וחברתית שדאגה לי. היה מי שאירח לי חברה, שכיבס, בישל, אבל גם ייעץ ותמך.

 

שנית, זה הזכיר לי מקומות עבודה שונים. במקומות עבודה שידעו לתת לי (ולא רק לי) ספייס (פשוטו כמשמעו, שטח פרטי משלי, בלי הפרעה מסביב) זה החזיר את עצמו.. באותם מקומות כתבתי את התוכנות הכי טובות שלי שעלו על הציפיות של המעסיק ואף פרצו את הדרך לעיתים למוצרים חדשים שלא היו בתיכנון המקורי. במקומות שבהם עדיין עובדים ב"אופן ספייס" (הרבה עובדים בצדק לא אוהבים את זה), למרות שדי ברור שזה לא טוב (יש כמדומני גם מחקרים שמראים זאת) אני חושב שהתוצאות בהתאם... אפילו אם המעסיקים לא תמיד מבינים זאת, כלומר לא מבינים שבתנאים טובים יותר מפיקים יותר (והעובדים מרוצים יותר) ואולי (שהרי זה השיקול שמניע בין היתר מנהלים ובעלי עסקים), לאורך זמן זה יכול גם להחזיר את ההשקעה (אני מניח שאופן-ספייס זול יותר).

 

שלישית, כמו שכתבתי כאן לפני כמה זמן, אולי גם כדי למצוא זוגיות, צריך איזה רוגע מסויים, קצת בדומה למה שאמר המורה למתמטיקה הנ"ל.

 

 

אפרופו זוגיות, אני מחפש בחורה שנראית בערך כך (שאר המפרט כאן), כל היודע דבר על מקום הימצאה... מוזמן לפנות לאי-מייל שלי (TZACHY10@GMAIL.COM):

 

 

 


איך השיר של בלרוס (Time) לא עבר את החצי גמר הראשון??? איזה טעם מוזר יש למי שבחר... נו טוב...

 

להבדיל, עוד שיר 'עתיק' של המשחרים, בניחוח 'רגוע' משהו (Morningtown Ride):

 

 

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות
נכתב על ידי , 20/5/2015 23:33   בקטגוריות אהבה ויחסים, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הערכה עצמית


אני לא אדם "טווסי" (כמשל מלשון טווס. זנב הטווס שהזכר מציג לראווה בפני הטווסות), אבל לפעמים לא מזיק לטפוח לעצמי על השכם...

זה שבנות המין היפה, לפחות כפי שזה משתקף בדממת האלחוט בבלוג (כלומר באין פניות באי-מייל), אולי לא מעריכות את זה מספיק, זו תעודת עניות שלהן...חיוך לא שלי...לשון

 

הרעיון לנושא הפוסט הזה בא לי מכתבה מהיום על כך שצה"ל החליט שלא יהיו טנקיסטיות, למשל בגלל שלתפקידים כמו טען לא יהיה לאישה הממוצעת מספיק כוח. אני חושב שזו החלטה נכונה מעוד סיבות, אבל, כאמור, לא זה הנושא כרגע (אולי בהזדמנות כן ארחיב על זה). בתגובות למאמר קראתי למשל את תגובות כמו מס' 98 (או מס' 70) שמזכירה ששיריונאים נמצאים בתנאים לא פשוטים ושהרבה גברים קשוחים נופלים מהשיריון ואכן כטנקיסט במיל' (לשעבר, אחרי שירות סדיר מלא וכך וכך שנות מילואים), אני יכול להעיד שזה נכון. הייתי גם טען קשר לתקופה קצרה (מסיום המקצועות ועד סוף הצמ"פ) ואחר-כך מפקד טנק (מט"ק) ויצא לי לחוות מלחמה כטנקיסט (מלחמת לבנון הראשונה) ואפילו זכיתי לקבל תעודת הוקרה ממפקד גייסות השיריון אז.

 

רוב הגברים שמתגייסים לצבא בכלל לא מגיעים לשירות קרבי (כמדומני רק כשישית), שלא לדבר על זה שיש אחוז שבכלל לא מתגייס (מה שמקטין עוד את אחוז הקרביים מכלל האוכלוסיה).

 

אחוז האקדמאים בישראל ( נכון ל2012, 46%) הוא מהגבוהים בעולם (מקום שני אחרי קנדה). זה כולל תארים של מכללות ובכלל תארים מסוגים שונים ורמות קושי שונות. עם כל זה, עדיין רוב האכלוסיה לא מחזיק בתואר אקדמי. בהיותי בוגר אוניברסיטה (ואוניברסיטה מכובדת (ת"א)) בתחום יוקרתי ומבוקש (מתמטיקה ומדעי המחשב. אונ' ת"א דורגה במקום ה20 בעולם ב2014, במדעי המחשב), יש לי גם במה להתגאות בו. לא רבים עוברים את 'מסלול המכשולים' הזה.

 

אני יכול למנות עוד הישגים/יתרונות (ברוך השם, יש), אבל כמו שכתבתי אני לא באמת 'טיפוס טווסי' ואני בכלל מרגיש שאני קצת כותב לקהל הלא נכון... לפעמים נדמה לי, גם לפי תגובות לכתבות בויינט כמו שציינתי לעיל (ועוד ועוד), שרוב הנשים שם (אולי גם קצת כאן?) הן פמיניסטיות...(או בכיוון הזה) כאשר האחוז שלהן בפועל מכלל הנשים הוא, מניסיוני והתרשמותי (וניסיונם של אחרים/ות) קטן מאוד, או שמא יותר מדוייק לומר שנוצר הרושם שייצוגן באינטרנט גדול לאין שעור מייצוגן בפועל באוכלוסיה הכללית, מה שיוצר תמונה לא מייצגת של כלל הנשים או מה שפשוט יותר בהקשר שלי: שנשים (במיוחד נשים נשיות), בהכללה, כנראה פחות מגיעות לכאן.

 

ואני יודע שכל מה שאני מציין פה זה בעבר. הגיוני שבעבר נרשמו יותר הישגים מההווה, כי ההווה הוא קצת כמו עובי של שיערה... ההווה של רגע כתיבת השורה הזאת, כבר שייך לעבר של עוד כמה שניות...קריצה.

 

בקיצור... יש לי במה להתגאות בו... חבל ש"אתן" בנות המין היפה (מובן שזו הכללה, אני צריך רק בחורה אחת, אבל אחת מתאימה) לא יודעות להעריך את זה... הפסד שלכן... וכן, גם שלי... סבבי אבל אל דאגה, לא הפכתי לפסימי, אולי לקצת (רק קצת.. מוציא לשון) יותר ריאלי !

 

 

 

"בעקבי הדרך", להקת גייסות השיריון:

 

 

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
נכתב על ידי , 18/5/2015 00:29   בקטגוריות אהבה ויחסים, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לפעמים, צריך לחשוב פשוט -או- פשוט לעשות


אומרים (ובצדק) ש-"סוף מעשה במחשבה תחילה". אחרי שצפיתי בסירטון המעניין הזה ביו-טיוב (על איך להתגבר על פחד, במקרה הזה בעיקר בפניה לבחורה) חשבתי על זה שיש אמת בעניין הזה שלפעמים דווקא לא צריך לחשוב יותר מידי, אלא שלפעמים צריך לעשות ותוך כדי עשיה לראות איך דברים מתפתחים.

 

כתבתי פוסט בזמנו (ב-2008) שכותרתו "החלטות ונקודות זמן", על כך שיכולת ההחלטה (החלטה טובה מבחינתנו) תלויה גם ביכולת חיזוי העתיד. יכולת החיזוי הנ"ל בהרבה מקרים מוגבלת (ככל שחולף הזמן, כמות האפשרויות גדלה אקספוננציאלית (מעריכית)) וזה בעצם דומה לטיעון על "חשיבת היתר" הנ"ל.

 

אני חושב שזה נכון לא רק בתחום ההתחלה עם בחורות, אלא בכלל. אני גם אחד כזה שנוטה לחשוב "מה אם?" ואח"כ "מה אם ואם?" וכו' וכו'. אני נוטה הרבה פעמים לראות את ה- worst case scenario, כזה אני... סבבי. לפעמים זה טוב, כי אני מוכן יותר לאפשרות הגרועה, אבל לפעמים זה עלול להכשיל כי אני עלול לא לעשות (או לעשות פחות) בגלל חששות.

 

 

 

"כדור גומי אדום", "המשחרים":

 

 

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
נכתב על ידי , 13/5/2015 23:21   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בן: 53




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , דייטינג
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעוד לא נשוי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עוד לא נשוי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ