לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עוד לא נשוי


מחפש בת-זוג מלאה ומאוד נשית למטרה רצינית בלבד! (עוד על הנושא הזה ב-5 המאמרים שבצד ימין מתחת לכותרת "מומלץ לקרא").


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ ֳ₪ֳ¡ֳ₪ ֳ¥ֳ©ֳ§ֳ±ֳ©ֳ­. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הודעה חשובה


בזמנו נהגתי לעיתים להודיע מראש, כאן בבלוג, על גיחות חיפוש (למשל בקניון מסויים) אחר בת-זוג, כדי לאפשר לבחורה שלכאורה מתאימה למה שאני מחפש (ממש לא 'כל בחורה') אבל שמתביישת (או לא מרגישה בנוח) לפנות אלי דרך הבלוג, הזדמנות לאפשרות להכרות איתי באופן אחר. החלטתי בעקבות מקרה שקרה לי [1](מיד אפרט) לנסות זאת שוב, אז:

 

אני מודיע בזאת, שבלי נדר, אמצא בקניון עזריאלי בת"א במוצ"ש הקרוב 31.1.2015, בין השעות 20:30 ועד 21:30. אסתובב לי בשתי הקומות (נראה לי שעם עדיפות מסויימת לקומה השניה שהיא פחות צפופה בדרך-כלל ועם דגש על שלושת המעברים הישרים בכל קומה (ולא במעברים העגולים). ייתכן גם שבחלק מהזמן הנ"ל אשב בבית קפה) ואם אתקל שם במישהי לכאורה מתאימה (לפחות חיצונית) ואם היא תמצא חן-בעיני חיצונית ואם אאזור מספיק אומץ...! אז אולי אפנה אליה ואם היא תרצה כמובן ותשיב בחיוב, אולי זו גם תהיה תחילתה של הכרות. מניסיון העבר זה לא עבד (כי לא ראיתי מישהי כנ"ל בעקבות הודעות כאלה)... אבל, אני מנסה שוב...

 

 

[1] - המקרה שקרה לי: לפני כמה ימים ראיתי במקום ציבורי מישהי בכיוון של מה שאני מחפש. בחורה צעירה עם גיזרה שופעת, מלאה, עם שיער חלק וארוך (עד אמצע הגב), פנים נאות, חזה מאוד גדול (שהיא ניסתה לדעתי להסתירו, ע"י חולצה רפויה או שמא היה זה מעין "סוודר" (לא בדיוק), אבל אני כבר מומחה בזיהוי הגודל גם כשמנסים להסתירו...קריצה), אגן רחב מלא ונשי. בקיצור מה שאני אוהב בבחורה... שקלתי לפנות אליה, אבל היו כמה דברים ש'מנעו' ממני לעשות זאת: ראשית הרגשתי עייף באותו יום וגם היה לי קצת כאב ראש [3], זה קצת הוריד לי את מצב הרוח והביטחון...

 

שנית, עברתי מולה פעמיים. הסתכלתי עליה והיא לא החזירה לי מבט בכלל. למרות שלדעתי הייתי בשדה הראייה שלה. לפי חיפוש באינטרנט מצאתי תשובות לסוגיה דומה. אני פרשתי את חוסר המבט שלה חזרה, כחוסר עניין, אבל מסתבר שזה יכול להעיד דווקא בדיוק על ההיפך!... כלומר יש עניין, אבל הבחורה ביישנית! מאוד חשוב להבין דברים כאלה...(אני, לא פעם, נוטה לפרשנות פסימית.. וזה לא טוב).

 

שלישית, הייתי אז עם חבר והוא שאל "היא לא קצת צעירה?"... לדעתי היא היתה בת 20 (פלוס-מינוס). לי זה ממש לא מפריע, להיפך, אני מחפש מישהי צעירה בהרבה ממני, אבל לרגע זה הוריד לי את הביטחון העצמי וחשבתי אולי באמת אני אראה לבחורה 'זקן' מידי? [2]

 

רביעית היא היתה טיפה גבוהה, אבל לא יותר ממני, אז זה לא היה נורא (לא פסלתי אותה על זה, אבל אני חושב שאולי היא היתה עלולה לפסול אותי על זה.. אז זה, שוב, הוריד לי קצת מהביטחון העצמי (אחרי שהתוודעתי לכלל ה1.09: בזוגות, גובה הגבר אמור להיות 9% יותר מגובה האישה), אבל היא הלכה עם נעליים שנראו בלי עקב בכלל (זה נראה משהו קצת דומה לנעלי ריקוד (כמו לבלט כאלה)).

 

אם הייתי פוגש אותה בבליינד-דייט ולא בסיטואציה כזאת, נראה לי שהייתי ממשיך בקשר איתה (בהנחה כמובן שזה היה הדדי ושהיינו מתחברים ברמה האישיותית)... העניין הזה, הדגים לי את הבעיה אצלי... אני כנראה לא מעיז מספיק, בתחום הזה, לכן החלטתי לאתגר את עצמי יותר וחלק מהעניין הוא ההודעה מראש על מקום וזמן כנ"ל.

 

[2] - היום אגב, ראיתי באיזשהו מקום, אישה שלהערכתי היתה בת בערך 20 וקצת וגבר שנראה באזור ה50 והם לא נראו כמו אב ובת, אלא הלכו וגם התנשקו כמו זוג... אז הכל בראש... והכל אפשרי.

 

[3] - בדרך-כלל כאבי ראש הם דבר די נדיר אצלי. נניח אם לא שתיתי מספיק (מים, כמובן), או אם ישנתי והיה רעש חזק מבחוץ בזמן השינה. הפעם אמנם ישנתי מעט בלילה לפני הנ"ל, כך שאולי זה היה קצת קשור, אבל אחרי זה גיליתי שזה בעצם בגלל ה...קפה. אני רגיל לשתות לפחות כוס קפה (עם קפאין) ביום, לעיתים שתיים ולעיתים יותר (אבל אז, אני משתדל שחלק יהיו בלי קפאין) ויש גם עוד מקורות קפאין, כמו שוקולד (מריר) שאני אוכל מידי פעם או קוקה-קולה שאני שותה מעט מאוד (פעם בהמון זמן). בקיצור ביממה לפני פשוט לא צרכתי קפאין בכלל וזה כנראה מה שגרם לכאב הראש... ואכן יותר מאוחר, חשבתי על זה ושתיתי כוס קפה והנ"ל נעלם כעבור פחות משעה אה?.

 

אני זוכר את ההרגשה הזאת בצום יום כיפור ולהבדיל, כשהייתי משרת במילואים, לפעמים היינו מגיעים לבסיס אימון, לפני 'תפיסת קו' (על הגבול), והיה מצב של יממה שלא נגעתי בקפה וגם אז כאב הראש הגיע... אנשים (כולל אני) לא תמיד מודעים שהם בעצם מכורים לקפה... למרות שיש שאומרים שלקפה גם יתרונות בריאותיים.

 

 

הו יקירתי, אנא האמיני לי. החיפושיות:

 

  

 

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות
נכתב על ידי , 26/1/2015 23:20   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אושר? לחיות (קצת) כמו פעם


נושא האושר נהיה פופלרי בשנים האחרונות (אם כי למעשה הוא תמיד היה) ואני נתקל בו מידי פעם. יש לא מעט ספרים ומחקרים בנושא. הזכרתי כאן בבלוג כמה פעמים (למשל כאן) מאמר מסויים שדן בנושא מאספקט של פסיכולוגיה אבולוציונית. בעצם נטען בו שאושר התפתח כמנגנון אבולוציוני. בדרך הזו נוצר מעין קישור/'שזירה' בין דברים שתרמו לשרידה שלנו לבין הרגשת אושר.

 

למשל, זה לא מיקרי שאנשים (הרוב) נמשכים לבני המין הנגדי, זה לא מקרי שאנשים (שוב, הרוב, אני משער) נהנים מסקס, זה לא מיקרי שאנשים (אם כי אני מניח, לפחות על-סמך נסיוני, שזה מודגש יותר אצל נשים מאשר גברים במקרה זה) רואים במראה של תינוק משהו חמוד שגורם להם להיות אכפתי לצרכיו, רצון לגונן עליו וכד'. זה לא מיקרי שטעם מתוק נותן לנו הרגשה טובה וכו' וכו'.

 

המסקנה מאותו מאמר היא שחברות שמנהלות חיים שדומים למה שכנראה היו פעם אבותינו ואמותינו דהיינו ציידים ולקטים הן המאושרות ביותר ולהיפך אלו שחיות חיים שמרוחקים מזה (למשל חברות מאוד מתועשות) הן, לכאורה, הכי פחות מאושרות.

 

אז ראינו שאושר לכאורה הוא לא דבר שעומד בפני עצמו. זה לא אומר שתיאורטית אי אפשר יהיה בעתיד לפתח כדור או טכנולוגיה אחרת שתגרום לאנשים להיות מאושרים (בלי תופעות לוואי) ללא קשר למה שהוזכר לעיל, אבל זה משהו שעלול להיות בעייתי, כי האושר בעצם נועד לכוון אותנו. אין לו, מבחינה אבולוציונית גרידא, מטרה בפני עצמו.

 

זה לא אומר שאם נחיה כנ"ל "קרוב למה שהיה פעם", צריך יהיה לוותר על כל הטכנולוגיה, המדע, הרפואה וכו' כי הללו חשובים מאוד ומשפרים מאוד את איכות החיים, אבל לדעתי רצוי לזכור שמה שעושה אותנו באמת מאושרים, הם חיים שקרובים יותר למה שהזכרתי לעיל. אני למשל אוהב את השקט שלי וכשאני צריך לחשוב על איזו בעיה, אני מעדיף שלא יפריעו לי כי ככה אני מתרכז יותר, אבל מנגד אני די 'משתגע' כשאני נמצא הרבה זמן לבדי... חשוב לי הקשר האנושי, זה מה שמניע אותי ונותן לי מוטיבציה (לכן חסרה לי מאוד בת-זוג!).

 

למשל כשאני רוכב עם אופניים לבד, אני מסוגל אמנם לתת ספרינט מהיר, אבל כשאני נמצא בקבוצה, אני נותן מעצמי יותר. כך זה היה למשל ב"סובב תל-אביב" שאני משתתף בו כל שנה בסוכות (מאז שהחל ב2010), עצם זה שאני בקבוצה, גורם לי להתאמץ יותר...

 

 

 

המון שירים נכתבו על אושר (כמו על אהבה). את נולדת לעשות אותי מאושר...:

 

  

 

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות
נכתב על ידי , 21/1/2015 23:37   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דימיון מודרך עצמי לעצמי


יצא להיתקל כבר כמה פעמים (למשל בסדנאות שעשיתי) במה שמכונה דימיון מודרך. למשל כשמדובר בחיפוש זוגיות, אז יש תרגילים שמדמים כל מיני דברים בהקשר הזה.

 

אז החליטותי לחרוג ממנהגי וצורת כתיבתי (כמו לעיל) ולהיות מעט יותר פואטי (רק לזמן קצר... כי זה לא אני בד"כ...יאק) ולעשות לעצמי מעין "דמיון מודרך (ע"י עצמי ולעצמי).." קטנצ'יק וטקסטואלי שכזה, בו אני מדיימן הכרות בעולם האמיתי עם בחורה:

 

[עוצם עיניים... (זה אגב טוב לזיכרון קריצה)]  

"אני הולך ברחוב עסוק במחשבה כלשהי, שקוע במצב הבדידותי שהתקבע בי כל-כך עמוק משנים של לבד ואז לפתע בזווית העין, המכ"מ שלי קולט אותך... הבחורה שלבושה שחור, בעלת הגיזרה המלאה והשופעת, עם החזה הענק וחריג המימדים, עם האגן הרחב, עם השיער הארוך, החלק והגולש, עם גזרת שעון החול ועם המראה הכל-כך נשי... ואפרופו שעון חול, הזמן כמו בשעון כנ"ל כמעט נעצר... אני מביט בך ואת משיבה לי מבט שהופך מיד לחיוך שובה לב... אני נפעם ומסונוור מיופיך, מרגיש כמו בתגובת fight or flight, כשאני צריך להחליט מהר מה לעשות... לתת לך לעבור על פני ואז אולי לא ניפגש עוד לעולם, או לנסות ולהעיז, להתגבר על הביישנות ולפנות אליך.


אני מחליט להעיז. אני ניגש אליך... 'שלום שמי צחי, מה שמך?', 'שמי X' היא משיבה בקול גבוה נשי וענוג. 'אני פשוט... טוב.. אין לי משפט פתיחה מתוחכם... אני פשוט רוצה להכיר אותך...', היא מחייכת, 'בשמחה' היא משיבה... אני נדהם מתשובתה אה?, היא לא מנסה להקשות עלי לשווא! כנראה שהיא עדיין לא למדה לבלבל גברים עם משחקי 'קשה להשגה' למיניהם. אני מחליט להיות ישיר ותכליתי: 'אפשר לקבל מספר טלפון?', 'כן' היא משיבה, '....05' היא מוסיפה. אני עדיין לא מעכל.. בחורה כל כך נשית ומושכת, בול מה שאני מחפש, נותנת לי את מספר הטלפון שלה... אנחנו עוד נצעד ביחד לחופה, אני מדמיין לי...


'בן כמה אתה?' היא שואלת בקולה רווי האסטרוגן, 'בן כמה אני נראה לך?' אני משיב, 'לא יודעת, אולי 40?', 'בן 53' אני משיב, 'אתה נראה פחות', 'תודה, בטח תגידי שאני מבוגר מידי בשבילך'... אני תוהה בקול רם. 'תתפלא, אבל אני מעדיפה גבר שמבוגר ממני בהרבה'. 'מעניין... מממ... אני לא רוצה להכביר במילים.. מחר בערב אני מתקשר אליך, טוב?', 'בשמחה רבה. אני אשמח לדבר איתך'... קצב דפיקות הלב שלי חוזר לאט לאט לשפוי.. ממתין לזמן להתקשר אליה למחרת.".

 

 

דמיין, ג'ון לנון, גירסת קריוקי:

 

  

 

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות
נכתב על ידי , 20/1/2015 23:05   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני רוצה שהבחורה גם תרצה


הבלוג הזה הוא בעיקרו מעין "מודעת הכרות אינטרנטית". אני יודע, במבחן התוצאה, שזו לא דרך אידאלית להכיר. אחת הסיבות היא טבען של רוב (לא כל) הנשים. רוב הנשים לא תיזומנה קשר עם גבר (לפחות לא באופן ישיר. זאת אני כותב למרות שהתחילו איתי (גם בצורה הכי ישירה) ב'עולם האמיתי' (לא באינטרנט) מספר נשים, גם במהלך השנים האחרונות (ואני לא ברד פיט...יאק אני רק אני...)). בפרט, לדעתי, ככל שמישהי נשית יותר, כך על-פניו לפחות, היא פחות תיזום (ואני מחפש בחורה מאוד נשית).

 

ולמרות זאת... יש גם הגיון במה שאני עושה כאן בבלוג (גם אם כעבור כמעט 8 שנים של כתיבה אינטנסיבית, אני עדיין רווק). אני מכיר (ברמת הכרות כזאת או אחרת) כמה זוגות עם ילדים וראיתי, לפחות חלקית, את הקשיים שהם עוברים בגידול ילדים. זו משימה לא פשוטה והתחייבות די טוטלית. גם אם רוב האנשים עושים זאת (למשל יותר מאלה שעושים צבא בכלל או שירות קרבי בפרט (רק כ-16% מחילי הצבא (בכל העולם) הם קרביים) כמו שאני עשיתי).

 

אז בכך שאני כותב כאן וגורם (לכאורה, כשזה קורה ונדיר שזה קורה) לבחורה לפנות אלי (או מישהו/י מטעמה), היא מראה עניין להיכנס למשימה הזאת של הקמת משפחה וכו'. לא הייתי רוצה בת-זוג שאין לה רצון כזה.

 

אני לא מנסה להתחמק מתפקידי לחזר. אם יוצא לי לראות/להכיר מישהי ב'עולם האמיתי' (כאמור לא באינטרנט) ואני מתגבר על החששות להתחיל, אז ברור שאני זה שמחזר ברגע שאני מתחיל עם בחורה, אבל גם כאן ברגע שאני זה שכותב, אני הצד היוזם, גם אם מישהי נענית לקריאתי.

 

 

 

"אם את בודדה את יכולה לדבר איתי": "היי בולדוג" (1969), החיפושיות.

קטע פחות אופייני ללהקה (ואולי גם פחות מוכר), אבל יפה לטעמי, במיוחד מבחינת העיבוד/תזמור. כאן בגירסת קריוקי (ללא הקולות למעט הפזמון (ועוד) שמושר ע"י ג'ון לנון). זו גירסה רגילה (עם תיקונים קלים מ2012).  זו גירסה (מאוד מעניינת!) עם הבס מודגש. זו גירסה עם הפסנתר והגיטרה מודגשים וזו גירסה של פירוק כלים שונים וקולות... אני זוכר שכנער הייתי נוהג לשמוע את השיר הזה על פטיפון. לא מעט משירי החיפושיות היו מוקלטים כך שבערוץ סטריאו אחד היו קולות ובשני המנגינה. לעיתים הם היו מתחלפים תוך כדי השיר. כנער הייתי גם מתעסק לא מעט באלקטרוניקה, הייתי בונה מכשירים שונים. אז גם ביניתי לי מתקן שהיה מאפשר לנתק את אחד הערוצים וגם ליצור מצב של עירבול שכזה, ואז אם הקול היה מופיע באופן זהה בשני הערוצים, אבל כלי הנגינה היו מופיעים בסטריאו, יכולתי 'לבטל' את הקול ולשמוע רק את המנגינה. אני זוכר במיוחד את השיר הזה כי התוצאות של המשחקים הללו (ועוד) עליו היו די מעניינים ויפים...:

 

 

  

 

לילה טוב ושבוע טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות
נכתב על ידי , 17/1/2015 22:56   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בן: 53




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , דייטינג
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעוד לא נשוי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עוד לא נשוי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ