לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עוד לא נשוי


מחפש בת-זוג מלאה ומאוד נשית למטרה רצינית בלבד (עוד על הנושא במאמרים שבצד ימין מתחת לכותרת "מומלץ לקרא"). בגלישה מסלולרי נא לבחור בגירסה הלא-סלולרית(!) כדי לראות הבלוג נכון. הדוא"ל שלי לפניות: TZACHY10@GMAIL.COM


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ ֳ₪ֳ¡ֳ₪ ֳ¥ֳ©ֳ§ֳ±ֳ©ֳ­. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פוסט 1 בספטמבר + אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)


ה-1 בחודש הגיע ואיתו כמובטח פוסט (הפוסט הבא, אי"ה, ב"ה ובלי נדר..., יפורסם ב1 באוקטובר).

הנושאים שאכתוב עליהם הפעם:

 

1. שלום לקורא/ת שלי מגרמניה(?)

2. חשיבה מטריציונית (מולטי פקטוריאלית)

3. "הפילוסופיה של התפילה"

4. חוסר משמעת ישראלית

5. נדירות היא לא אפסות

 

שלום לקורא/ת שלי מגרמניה(?)

(או בגרמנית (נעזרתי בגוגל טרנס'): Hallo Leser meines blogs aus Deutschland). בחודש האחרון ניצפו כניסות רבות (כמעט בכל יום) לבלוג מגרמניה. זה קצת מוזר כי הבלוג לא התעדכן בחודש הזה (כידוע עברתי למוד עידכון חודשי (ב-1 בחודש)). אני רואה כאן כמה אפשרויות:

א. מישהו/י דובר/ת עברית. אני תמיד מקווה שמישהי... בפרט אם המישהי מתאימה למה שאני מחפש, שנמצאת בגרמניה ומתעניינת בי...

אבל זה לא מסביר את הכניסה לבלוג כמעט כל יום... אולי זה דווקא אדם שלא דובר עברית (אפרופו עברית ושפות, רוצים לצחוק קצת? ראו את זה. הבחור חביב ומשכיל, אבל לי הוא גרם לפרצי צחוק, עם הדגש שלו על הע' (ע"ע "עכשיו" ועוד) ושאר הטעויות.. גם הכובע שלו הוסיף לצחוק שלי מוציא לשון).

ב. ייתכן שזה פעיל אירגון עויין שרוצה לפתות אותי (ע"י התחזות לבחורה)... אה?

ג. ייתכן שראו Tzachy וחשבו על צחי אחר... למשל השחקן עם שם המשפחה 'נוי' הופיע בטלוויזיה בגרמניה בחודש זה.

ד. יש גם אפשרות שהגולש/ת כלל לא נמצא בגרמניה, אלא משתמש בשרת פרוקסי כדי להסתיר את מיקומו...?

ה. עוד אפשרות/יות שלא חשבתי עליה/הן?...

 

טרוויאלי, אבל אני חוזר על זה... אם מישהי רוצה לפנות אלי, אפשר פשוט לשלוח לי אי-מייל לכתובת:   TZACHY10@GMAIL.COM

 

חשיבה מטריציונית (מולטי פקטוריאלית)

בהכללה, נראה לי שלפחות רובנו נוטים לחשוב במספר מימדים קטן. ב'מימדים' הכוונה למשל למשתנים, כמו במשוואה עם שני משתנים.

ככל שמספר המשתנים גדל, כך היכולת, כאמור לפחות של רובנו..., 'להשתלט' על הנושא הולכת ופוחתת, אבל צורת החשיבה לא תמיד חופפת את המציאות סביבנו.

 

למשל, ברפואה (תחום שאינני בקיא בו מספיק) נוהגים (שוב להבנתי הלא מומחית) להתרכז במספר משתנים לא גדול, בעוד שייתכן שכדי לקבל תמונה נכונה צריך לשקלל הרבה יותר משתנים. דוגמא פשוטה להמחשה (אם כי לא דוגמא מושלמת): הכולסטרול. רובנו שמענו על הכולסטרול הכולל, "הרע" וה"טוב", אבל יש עוד משתנים חשובים , למשל גודל חלקיקי הכולסטרול "הרע" (גדולים עדיפים על קטנים שעלולים לשקוע בדפנות כלי הדם) ועוד משתנים כיו"ב שחשובים בהקשר הזה.

 

הייתי אפילו מכליל את הדוגמא הפשוטה (והפשטנית) של הכולסטרול להבנת גוף האדם בכללותו. שוב מבלי להבין מספיק ברפואה, אני משער שבלא מעט מקרים לא נכון להסתכל רק על מספר פרמטרים מועט. ייתכן שתמונה נכונה יותר (ולכן פיתרון טוב יותר לבעיה (מחלה וכד')) תכלול שיקלול של המון משתנים.

 

כאן נכנס השימוש במחשב. זה שאדם סביר מוגבל ביכולת שלו להתמודד עם הרבה משתנים לא אומר שמחשב (מתאים ושתוכנת בהתאם) לא יוכל להתמודד בקלות עם הנ"ל. אני מנחש שככל שיתקבל יותר מידע (רלוונטי) על אדם מסויים (למשל בדוגמא לעיל, הפרופיל הגנטי (ועוד) שלו/ה), כך ניתן יהיה לקבל אבחנה טובה יותר.  לעניות דעתי, לא נכון לתת למגבלות החשיבה האנושית להגביל את יכולת האיבחון (והטיפול) הנכון. אני מעריך/מנחש, כמו רבים, שבעתיד עם שכלול של אמצעי הבדיקה (אולי בכלל ללא צורך בבדיקות פולשניות (כמו בדיקת דם)) ואינטגרציה של יכולת חישוב (ואינטליגנציה מלאכותית) יהיה ניתן לקבל אבחנות מדוייקות ופתרונות טובים יותר ממה שיש כיום. זה כמובן לא מוגבל לרפואה, אלא לתחומים רבים אחרים.

 

"הפילוסופיה של התפילה"

כידוע למי שקורא/ת כאן, אני מגדיר עצמי "חילוני מאמין". מאמין בה' ומקבל באופן כללי את התורה (שבכתב), פחות מאמין ברבנים וכד' (למרות שלא פוסל בהכרח כל מה שהם אומרים. יש לעיתים דברי חוכמה ויש לעיתים שלא).

 

אם אדם לא מאמין בכוח עליון, אז ממילא הוא לא מאמין בתפילות, אבל אם אדם כן, אז אחת הסוגיות שבטח רבים וטובים כבר עסקו בה היא מדוע תפילותיו של פלוני/ת לא נענות? אני בטוח שזה קורה לכמעט כל מי שמתפלל.

 

אני לא כולל בזה תפילה לדבר רע, למשל אם בחורה א' מקנאה בבחורה ב' ומתפללת בשל כך ש-ב' לא תצליח במשהו שהוא לגיטימי, אז זו מעין "תפילה שלילית" במושגים שלי. אני מתכוון לתפילה במובן החיובי-מוסרי יותר, למשל אדם מתפלל לשלום, לבריאות, לפרנסה, למציאת זוגיות וכד'.

 

אחת האפשרויות שאני יכול לחשוב עליה (למרות ש-"לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם יהוה" (ישעיהו נ"ה, ח'), כלומר זו פרשנות שלי ותו לא) היא שהתפילה לדבר מה שיקרה, אולי לא טובה לנו. למשל בחורה מתפללת לה' שבחור מסויים ישים לב אליה ואולי יתחיל איתה, לחילופין בחור מתפלל שבחורה מסויימת תשים לב אליו ושהם יהפכו לזוג. אולי מושא רצון האהבה הנ"ל לא מתאים לבחור/ה ולכן התפילה לא נענית...

 

עוד אפשרות, נניח למשל תפילה כללית יותר, לא תפילה לזוגיות עם אדם ספציפי, אלא תפילה לזוגיות בכלל. גם כאן ייתכן שהאדם המתאים לנו עוד לא נולד... זה מזכיר לי שפעם אחד הבני דודים שלי (אני חושב שזה היה לפני בערך 18 שנה(?)) אמר לי, באירוע משפחתי, "אל תדאג, הבחורה שתהיה אישתך כבר נולדה..." (מי יודע? אולי יש לו מקורות מידע בעולמות עליונים...קריצה). הנה לכם/ן הסבר אפשרי מדוע תפילות לא תמיד נענות...

 

חוסר משמעת ישראלית

רואים את זה בכל מקום, אצל רוכבי האופניים החשמליים שרוכבים בצורה מסוכנת. ללא קסדה, לעיתים כשהם מדברים בו-זמנית בפלאפון ועוד ועוד, אבל מה שגרם לי לכתוב על הנושא הזה הוא נושא הרחצה בים.

 

אחרי שהיו לא מעט מקרי טביעה למוות בים, במקומות שכתוב בפירוש שאסור להיכנס למים (למשל כי הם לא חופים מוסדרים ואין שם מציל), לא מעט אנשים ממשיכים להיכנס לים למרות הסיכון הברור. אפילו צלמתי מקום כזה (אולי אשבץ כאן בהמשך את התמונה).

 

אני לא טוען שמשמעת היא חזות הכל. גם עודף משמעת הוא לא טוב. טוב שתהיה חשיבה עצמאית. כמו בהרבה תחומים: איזון היא מילת המפתח. נראה לי שאנחנו נוטים יותר ויותר לכיוון החוסר משמעת. זה מתחיל כנראה כבר בבתי הספר (אפרופו שנת הלימודים שנפתחה היום). אני מכיר מישהו שהפך למורה, אבל נטש את המקצוע כי טען שאינו מסוגל להתמודד עם חוסר המשמעת בכיתות. זה מוביל לכך שמורים טובים עוזבים את המערכת וחדשים לא ממהרים להיכנס (כמוזכר למשל כאן) ואז חוסר המשמעת מוביל לירידה בהשגים וכו' וכו'. משמעת זה לא סתם... הכל קשור.

 

נדירות היא לא אפסות

"אין בחורות כמו שאתה מחפש", "יש לך יותר מתי דרישות" וכו' וכו'. אלו תגובות שאני שומע לפעמים מאנשים כשאני 'מדקלם' את "רשימת המכולת" שלי בעניין בת-זוג רצויה (בינינו זה לא בהכרח קשור רק לסוג הדרישות, אלא לעובדה שנשים, ברובן, לא יוזמות (או נענות. ע"ע +10 שנות הבלוג הזה)) זה נכון שאין הרבה בחורות כמו שאני מחפש (אם היו הרבה יותר, כנראה שכבר הייתי מוצא אחת ומתחתן איתה), אבל זה שמשהו נדיר, לא הופך אותו ללא קיים.

 

נזכרתי בזה גם בעקבות כתבה שמתארת מחקר שבחן לאילו תכונות חיצונית (בעיקר אברי גוף) נשים נמשכות (קישורים לכתבה: בעברית ("הארץ") ובאנגלית  ("אקונומיסט")), מוזכר שם שהאידאל המושלם בעיני רוב הנשים הוא מאוד נדיר בפועל. עוד מוזכר שבין היתר כתפיים רחבות (ביחס למותניים, לפי הכתבה. אני מצאתי שזה ביחס לאגן לפי המחקר) הם מרכיב מכריע (3/4 מהשונות) במשיכה. צילמתי את עצמי (עם פילטרים מטשטשים...) מאחור (כשאני מחזיק את הפלאפון ביד ימין מול מראה) וזו התוצאה:




 

לפי זה אני אמור להיות ולו טיפה[1] אטרקטיבי בעיני נשים... למרות שאני די נמוך (רק 1.70 מ', אבל שוקל הרבה לגובה שלי. חלק מזה וודאי קשור לרוחב ולא רק, גם לכרס  קטנה..). אין לי בהכרח יחס כתפיים-אגן מאוד גבוה, אבל נראה שיש לי יחס כתפיים-מותניים טוב. קצת (אבל רק קצת סבבי) כמו שאני מחפש בחורה עם גזרת "שעון חול". אגב, זה לא נובע אצלי מפיתוח שרירים בחדר כושר, אני לא מאוד שרירי, זה המבנה הטבעי שלי. אני מניח שאם אתחיל להתאמן (בגילי המופלג..) אוכל אולי לשפר עוד.

 

אני דווקא מבין את האידיאל הגברי בעיני נשים ולא טוען שהוא "בלתי אפשרי". אני מאמין ב"סירים ומכסים", פחות באידיאל אחד ובכל מקרה אנחנו חיים בחברה שהיא ברובה פחות-או-יותר מונוגמית (וטוב שכך!).

 

[1] - השבוע קרה לי מקרה כזה: אני עומד באיזשהו מקום ושתי בחורות יושבות לא רחוק ממני. אחרי כמה דקות אחת מהן ניגשת אלי (ועושה לי "סריקת גוף" (מבט מלמעלה למטה)) ושואלת אם יש לי סיגריה? עניתי שלא כי אני לא מעשן. ייתכן שבאמת רק רצתה סיגריה, ייתכן שכוונתה היתה לפתוח בשיחה מתוך כוונה להכיר. בכל מקרה היא לא היתה הטעם שלי, אז זה לא ממש משנה. אבל זה לא סוף הסיפור... אחרי אולי דקה הבחורה השניה שהיתה לידה, ניגשת אלי ושואלת אותי אם יש לי אש?... אה? זה כבר מוזר!  אני קובע שזה רק בגלל הכתפיים! קול

 

   

מחפש בחורה שמנה או מלאה ומאוד נשית (למטרה רצינית בלבד)

כדי לתת כיוון כללי של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי, ציירתי את הציור הבא. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב) ושזה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי כאן (בגלישה מסלולר נא לבחור דווקא בגירסה לא סלולרית). עלי כתבתי כאן (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא TZACHY10@GMAIL.COM.

 



אפרופו פתיחת שנת הלימודים, "בת שש-עשרה הייתי" (מזמן, מזמן), להקת מנגו. סתם שיר 'עתיק', קליט וחביב שנזכרתי בו לא מזמן:

 

 

ולמשהו יותר עכשווי ואפרופו חיפוש זוגיות... "לנשק זרים" (אל דאגה, אני לא מנשק זרים, אני גם ככה בקושי מתחיל):

 

לילה טוב וסופ"ש נעים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
נכתב על ידי , 1/9/2017 23:02   בקטגוריות אהבה ויחסים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עוד לא נשוי ב-4/9/2017 16:02
 



פוסט 1 באוגוסט + אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)


ה-1 בחודש הגיע ואיתו כמובטח פוסט (הפוסט הבא, אי"ה, ב"ה ובלי נדר..., יפורסם ב1 בספטמבר). כמו במקרה הפוסט של ה1 במאי (מעבר להיותו חג הפועלים, השנה היה גם יום הזיכרון וערב יום העצמאות) כך במקרה פוסט זה 'נופל' על תשעה באב, אבל הפעם לא ארחיב על הנ"ל.

 

הנושאים שאכתוב עליהם הפעם:

 

1. "כנס לחדר ועשה סדר. עד אז, אל תצא ממנו"

2. נשים נשיות רוצות יותר ילדים

3. "לרדת בקטן" - השאיפה של הגוף להומאוסטזיס

4.  בשבדיה עובדים 6 שעות ביום + תמ"ג לנפש

5.  בונים ומפרקים, בונים ומפרקים...

 

"כנס לחדר ועשה סדר. עד אז, אל תצא ממנו"

זה מה שחבר הציע  לי לא מזמן, כשסיפרתי לו על זה שהדירה שלי די מבולגנת. תמיד הייתי כזה, לא הכי מסודר, למרות שאני יודע להיות מסודר בתחומים מסויימים וכשאני רוצה. יש שאומרים שדווקא אי-סדר מעיד על אינטליגנציה... (מי יודע?..) אבל זה לא הנושא שאני רוצה להרחיב עליו עכשיו...

 

הפיתרון של אותו חבר, שאגב ביתו מאוד מסודר (בין היתר בגלל שאישתו דואגת שיהיה כזה... אני כידוע עדיין רווק) הוא "לקבל החלטה של דרך חד-סיטרית ולנוע בה עד הקצה", כלומר בלי אפשרות לחזור לאחור. על-פניו זה רעיון לא רע, שאפשר להשתמש בו גם בתחומים אחרים, כלומר ליצור מחוייבות להשגת מטרה.

 

מנגד, לא מזמן נתקלתי בסירטון על שיטה יפנית, בשם "קייזן", שמציעה משהו קצת 'הפוך'. במקום להתמסר לגמרי למשימה (שאת/ה כנראה לא מתלהב/ת לעשות), מומלץ שם לעשות רק דקה אחת של פעילות לטובת המשימה (כנראה ביום?). הרעיון הוא ליצור שינוי בהדרגה ולא ב"מכה אחת". גם בזה יש הגיון והוא הגיון פסיכולוגי (קצת כמו להתרגל נניח למים קרים במקלחת. יותר קל לעשות זאת בהדרגה).

 

זה מתקשר לי גם לריבוי משימות (Multitasking) מול ביצוע משימה יחידה (או מספר מועט של משימות). כשאנחנו מתמסרים למשימה בודדת אנחנו מבזבזים פחות זמן על המעבר ממשימה למשימה (בדומה ל-Context Switching (או "החלפת הקשר") במחשבים), כלומר מבחינת יעילות גרידא, עדיפה שיטת ה"זבנג וגמרנו"... אבל גם לצד הפסיכולוגי משקל חשוב, לכן אולי איזשהו 'תמהיל של השיטות', כפונקציה של זמן, עשוי להיות יעיל, כלומר להתחיל בשיטת ה'דקה אחת' וכעבור נניח שעה/יום/שבוע/חודש (וכו') לעבור ל'זבנג וגמרנו'.


נשים נשיות רוצות יותר ילדים

מאז ומתמיד נמשכתי יותר לנשים נשיות (מאשר גבריות (ואני לא יוצא דופן בזה), למרות שיש גברים שדווקא נמשכים לנשים שהן יותר בכיוון הגברי, אבל להערכתי הם מיעוט, כמו שאני טוען לא פעם "[כמעט] לכל סיר, [יש לפחות] מכסה [אחד] משלו").

 

לא מזמן נתקלתי בכתבה הזו (שמבוססת על המחקר הזה). מסתבר שלנשים נשיות (דבר שבא לידי ביטוי למשל בתווי הפנים) יש רצון ללדת יותר ילדים (מאשר נשים פחות נשיות). מצד אחד עבורי זה טוב, אני מחפש בת-זוג לא רק כחברה לחיים (למרות שזה מאוד חשוב בפני עצמו), אלא גם מישהי להביא איתה ילדים לעולם ולגדלם ביחד.

 

מצד שני, אני כרגע חושב על 2 ילדים. יש לזה כל מיני סיבות. למשל פיצוץ האוכלוסין. ברגע שיש יותר מ2.1 ילדים למשפחה האוכלוסיה גדלה וזה לא בהכרח טוב. יש גם עניין של מאמץ. מעולם לא גידלתי ילדים, אבל זו משימה שבטוח דורשת מאמץ. הרבה ילדים = הרבה מאמץ... אלא אם כן, משלב מסויים הילדים היותר גדולים עוזרים (בדרכם, כלומר קצת) לגדל את היותר קטנים (במשפחות מרובות ילדים?).

 

אם אכיר בת-זוג מתאימה (תחת הנחה אופטימית... (אפרופו מחוייבות (ונחישות) להשגת מטרה, מהפיסקה הראשונה לעיל)) ואם היא תרצה יותר ילדים מאשר אני רוצה, זה לא בהכרח רע בעיני... זה כבר טוב שהיא רוצה ילדים (בלשון רבים). על מספרם/ן נצטרך שנינו להחליט, "תוך כדי תנועה".

 

"לרדת בקטן" - השאיפה של הגוף להומאוסטזיס

אולי קצת עם דימיון ל"שיטת הקייזן" היפנית שהזכרתי לעיל, כך הגוף שלנו נוטה לנסות לשמור על מצב יציב כלשהו, קוראים לזה הומאוסטזיס, למשל הגוף שלנו (כמו אצל אורגניזמים אחרים) נוטה לשמור על חום גוף קבוע, או לפחות על טווח מסויים.

 

בתקופה האחרונה אני מנסה להשיל כמה קילוגרמים ממשקלי. התירוץ הרישמי שלי הוא "סובב תל-אביב באופניים" שנערך בסוכות כל שנה (השנה, זו תהיה, אי"ה, השנה השמינית שאני עושה את הנ"ל). בפעם הקודמת עשיתי את ה+41 ק"מ בשעה ו-34 (מהירות ממוצעת של 25.9 קמ"ש, עם אופני הרים (לא אופני כביש שהם מהירים יותר) עם שיכוך מלא, אבל עם בולמים נעולים וצמיגים דקים). זו לא ממש תחרות, אני עושה תחרות עם עצמי... כך שאם אוריד כמה ק"ג לכאורה ארכוב במעט פחות זמן... אם כי לא בטוח, תלוי בהרבה גורמים.

 

החוכמה היא כמובן לא רק לרדת, אלא לשמור (נ.ב. אני לא בהכרח מנסה לעודד כאן בחורות לרדת במשקל... (בפרט ובוודאי שלא את האנורקטיות שבהן). כמו כן, אני כידוע לא נמשך לבחורות רזות). גיליתי שקל יותר לשמור אם הירידה היא קטנה, כלומר הדרך צריכה להיות: לרדת מעט ולתת לגוף להתרגל למשקל החדש במשך מספיק זמן. אם רוצים לרדת עוד, אז שוב לרדת קצת ואז שוב מצב של מנוחה בו מתייצבים על המשקל החדש. זה הגיוני כשחושבים על זה בגישת ההומאוסטזיס הנ"ל. הגוף לא אוהב שינויים גדולים מידי. אם לא נוהגים כך, ייתכן שזה שעלול להוביל למה שקרוי "דיאטות יו-יו" (ירידה-עליה-ירידה וחוזר חלילה)..

 

אולי שוב, בהקשר של "שיטת הקייזן" הנ"ל, זה נכון גם לגבי שינוי התנהגותי. רוצים להיות מאושרים יותר?... עשו זאת בשלבים... לא בבת-אחת...קול

 

בשבדיה עובדים 6 שעות ביום + תמ"ג לנפש

בעקבות הכתבה הזו בוואלה, נוכחתי לדעת שבשבדיה נהוג, לפחות בחלק מהמקומות, לעבוד 6 שעות ביום (בנוסף כמקובל במדינות נוצריות, יש שם סופ"ש ארוך (ביום ראשון לא עובדים)). הכתבה הזו מאששת את הכתוב בכתבה לעיל.

 

כל מי שעבד ועובד אי פעם, יודע ש-9 שעות עבודה (במיוחד בעבודה שעושים בה משהו, אם זה משהו מחשבתי (המוח הוא צרכן אנרגיה לא קטן) ובוודאי אם זה משהו פיזי) זה לא מעט ומותיר פחות זמן ואנרגיה לעשיה של אחרי שעות העבודה. כמו "חוק שימור האנרגיה"... כך דבר בא על חשבון דבר אחר, אם אלו שעות שינה, תחביבים (וכד') ואם נשואים אז גם הזוגיות, ההשקעה בילדים ועוד. כמובן גם עלולה להיווצר יותר שחיקה לאורך זמן.

 

לפחות לכאורה למעסקים אין אינטרס מיוחד שהעובדים יעבדו פחות שעות, מתוך הנחה אפשרית שפחות שעות עבודה = פחות רווחים. לדעתי זה צריך להיות תפקיד המחוקק להתקין חוקים ותקנות שיצמצמו את מספר שעות העבודה, קודם כל בגלל הרווחה חברתית.

 

הטיעון של הרווח הפוחת, עלול להתנגש, שוב לכאורה, עם הנתונים בפועל מארצות מסויימות. ניקח למשל את שבדיה לעיל. התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש של שבדיה בדולר ארה"ב, לפי זה, הוא 51,165. של ישראל 37,262.

 

גם אם נבדוק את שווי כוח הקניה (PPP) נגלה שבדולרים בינלאומיים ($int) הוא 49,836 עבור שבדיה ו-35,179 עבור ישראל. בשני המקרים כ-40% יותר בשבדיה.

 

אפשר גם לראות למשל לפי זה שלפי נתוני 2016, בגרמניה עובדים כ-60% מהזמן שעובדים במקסיקו והתמ"ג לנפש של גרמניה הוא כמעט פי 5(!) מזה של מקסיקו (41,902/8,555 = 4.89).

 

אפשר לטעון שהעובד הישראלי פחות חרוץ ו/או פחות מוכשר (למרות תדמית "מדינת הסטארט-אפ"). לפי הספר "IQ ועושרן של מדינות", יש מיתאם גבוה בין הIQ הממוצע של מדינה לתמ"ג לנפש שלה. לפי זה, הIQ הממוצע של שבדיה הוא 99, בעוד זה של ישראל 95 (אם כי כידוע ממוצע לא אומר הכל, גם הפיזור חשוב). הבדל לא זניח ובכל זאת... אם לא שש שעות, אפילו אם יגבילו בחוק עבודה בישראל ל"רק" נניח 7 וחצי שעות ביום זו תהא התקדמות בכיוון הנכון, לטובת החברה בכללותה.


בונים ומפרקים, בונים ומפרקים...

כשאני עובר מידי פעם בפארק הירקון ליד מה שקרוי "גבעת המופעים" אני רואה את ההכנות לקראת הופעת זמר/ת / להקה מסויימים. פועלים שבונים במה ועוד ועוד מתקנים. לא לגמרי בדקתי זאת, אבל נראה לי שלפני כל הופעה מרכיבים את הבמה עם כל הלוגיסטיקה הרבה מסביב ומיד מפרקים אח"כ. ייתכן שלאמנים שונים יש דרישות במה שונות, אבל ייתכן גם שמדובר במפיקים שונים שאולי בכלל משתמשים בחברות בניה שונות לבנית הבמות.

 

אני מניח שכבר חשבו על זה לפני, אבל נראה לי שיש המון בזבוז של אנרגיה בהקמה ופירוק, הקמה ופירוק של הבמות הללו, לעיתים כשבמדובר בפער זמן לא גדול בין הופעה אחת לאחרת.

 

אולי היה שווה לשקול להקים שם איזו במה קבועה? או שאולי בגלל שזה פארק ושטח ציבורי לטובת כלל הציבור, זה לא רעיון כל-כך טוב... סתם מחשבה.

 

 

מחפש בחורה שמנה או מלאה ומאוד נשית (לקשר רציני)

כדי לתת כיוון כללי של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי, ציירתי את הציור הבא. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב) ושזה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי כאן (בגלישה מסלולר נא לבחור דווקא בגירסה לא סלולרית). עלי כתבתי כאן (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא TZACHY10@GMAIL.COM.

 



לא מזמן יצא לי לצפות בכמה סירטונים ביו-טיוב על בריה"מ בתקופת מלחמת העולם ה-2. אין ספק שלרוסים היתה השפעה גדולה על הכרעת הנאצים. הם גם שילמו על כך בהמון אבדות. אולי אכתוב על-כך בהזדמנות. בעיקבות זה נתקלתי בשיר "הפרידה של סלביאנקה" שיר שנכתב במקור עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, אבל הפך, כך מסתבר, לפופולרי בבריה"מ גם במלחמת העולם הראשונה וגם בשניה (עם התאמות במילים). לטעמי שיר יפה ומרגש... אביא כאן 3 גירסאות.

 

1. גירסת מקהלת הצבא האדום:

 


2. גירסה אינסטרומטלית מאוד מוצלחת לטעמי, כמארש צבאי:

 

3. גירסה, גם מוצלחת, של זמרת בשם דינה גריפובה עם מקהלה צבאית. נא להנמיך את הווליום אם אתם רגישים לתדרים נמוכים... כי נראה לי שהבסים מוגבהים כאן... יש כאן גם כתוביות באנגלית (כך הבנתי במה מדובר... אני לא דובר רוסית):

 

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

נכתב על ידי , 1/8/2017 21:00   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט 1 ביולי + אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)


ה-1 בחודש הגיע ואיתו כמובטח פוסט (הפוסט הבא, אי"ה, ב"ה ובלי נדר..., יפורסם ב1 באוגוסט).

הנושאים שאכתוב עליהם הפעם:

 

1. מסתבר שלנשים מלאות יש יותר חרדה חברתית

2. חיים ארוכים = אמא צעירה + אבא מבוגר... (לכך אני צריך בת-זוג צעירה...!)

3. פסיכופתים בדרגי ניהול

4. איתות בדרכים כמדד ל-IQ?

5. אנשים בסופרמרקט (בעיקר נשים(?)) שמשאירים עגלה/סל בתור

 

מסתבר שלנשים מלאות יש יותר חרדה חברתית

כמתועד למשל בפוסט הזה (אחד מתוך רבים) הסתובבתי, במשך השנים, בקניונים, מתוך הנחה שיש שם בנות-זוג פוטנציאליות (שאולי אחת מהן תתאים לי). יש בזה הגיון והוא לא רק תיאורטי, אבל מנגד, אני נזכר בתגובה, כאן בבלוג, של בלוגרית מלפני כמה שנים. היא כתבה לי משהו כמו (במילים שלי): "בחורות מלאות מתביישות יותר להסתובב במרחב הציבורי, לכן אולי תמצא יותר מהן במקומות פחות הומי אדם". היא הציעה אלטרנטיבות, אבל לא התרשמתי מניסיוני שזה באמת עדיף.

 

כשקראתי את המחקר הזה התחוור לי שלנשים מלאות יש אכן, בין היתר, יותר חרדה חברתית, מה שאולי מתיישב עם מה שהבלוגרית הנ"ל (שכבר סגרה מאז את הבלוג שלה) כתבה.

 

אפשר להוסיף לזה את מה שהזכרתי בזמנו בעקבות סקר רחב היקף (יותר ממיליון משיבות) כאן, בדבר הביטחון העצמי הנמוך של בחורות מלאות וזה שוב גם מתיישב עם הנ"ל. לא מספיק שאין הרבה בחורות שהן חיצונית כמו שאני אוהב, אולי הן גם קצת מתביישות לצאת מהבית...(?) (אבל אז הן יכולות לפנות אלי באי-מייל... אבל גם זה לא ממש קורה...אוף, בקיצור לא מפריע להן להישאר לבד ולא מפריע להן שאני נשאר, למרות מאמצי מרובי השנים, לבד...! מוציא לשון).

 

חיים ארוכים = אמא צעירה + אבא מבוגר... (לכך אני צריך בת-זוג צעירה...!)

בזמנו כתבתי, למשל כאן שלכאורה כשאב מבוגר יחסית מוליד בן/ת הוא מעניק לו/ה טלומרים (קצוות הכרומוזומים) ארוכים יותר ולכן פוטנציאל לחיים ארוכים יותר (כמוסבר למשל במאמר (באתר של אחת האוניברסיטאות המובילות בעולם) הזה ובכתבה הזו).

 

לא מזמן נתקלתי בכתבה הזאת שטוענת שמי שנולד/ה לאמא צעירה (במקרה הנ"ל, האם בת פחות מ-25 בלידה), כפולים סיכוייו/ה להגיע לגיל 100 (בהשוואה למי שנולד/ה לאמא מבוגרת יותר). אגב בכתבה הנ"ל מצויין שלגיל האב אין השפעה משמעותית על תוחלת חיי הצאצא/ית (בניגוד למה שהזכרתי לעיל).

 

שמעתי לא פעם שנישואים בין-עדתיים מולידים ילדים יפים ובריאים יותר, כי הצאצא/ית 'לוקח' את הגנים ה'טובים' מכל צד... יכול להיות... ובדומה לזה: השילוב של גבר מבוגר ואישה צעירה עשוי ליצור ילדים שמאריכים ימים... האם יש מתנדבת צעירה (ומתאימה) בקהל לצורך פרוייקט הולדת ילדים נהדרים?...חיוך

 

פסיכופתים בדרגי ניהול

עוד נושא שאני כותב עליו בעקבות משהו שנתקלתי בו תוך כדי גלישה במרשתת. מסתבר, שלכאורה ולפחות לפי זה, כ20% מהמנכ"לים מוגדרים, לא עלינו, כפסיכופתים...(!). המחקר/סקר בוצע בארה"ב. די מדהים שלפי הכתבה זה אחוז דומה למה שמצוי בקרב אסירים. אחוז הפסיכופתים באוכלוסיה הכללית הוא באזור ה-1%.

 

לפי ההגדרה הנ"ל בויקיפדיה, זה די מסתדר לי עם מה שנתקלתי בו באופן אישי. הכרתי (בעיקר גברים, אבל סביר שיש גם מיעוט (קטן יותר) של נשים) מנהלים בכירים שהם אכן חסרי יכולת אמפטית, מניפולטיביים, 'חסרי עמוד שידרה מוסרי' (אין להם בעיה לשקר ועוד ועוד) ושאר "תכונות נפלאות". אולי אלו תכונות שעוזרות לטפס במעלה היררכית אירגונים שונים, אבל הן לא ממש רצויות ברמה החברתית הכוללת.

 

מצד שני, גם אם אין לי כוונה להצדיק את זה, אנשים בדרגים גבוהים נאלצים לעיתים לקבל החלטות קשות, גם של חיי אדם. אני נזכר כרגע בוינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטיניה במלחמת העולם השניה, שהחליט לכאורה (כמוסבר כאן (מאמר ב-BBC) יש ויכוח אם אכן זה היה כך) לא לעשות כלום (למשל לא לפנות את התושבים) כנגד מטוסים גרמניים שהתקיפו את העיר קובנטרי (הסבר בויקיפדיה), למרות שהיה על-כך מידע מוקדם, כדי שהגרמנים לא יגלו שהבריטים הצליחו לפצח את הצפנת מכונת האניגמה.

 

כאמור במאמר הנ"ל של ה-BBC, לא ברור אם אכן צ'רצ'יל החליט במודע על המהלך הנ"ל, אבל אם, רק לצורך הדיון, כך היה, ייתכן שאדם אמפטי יותר היה מחליט אחרת וייתכן (זו כמובן סתם בגדר ספקולציה) שהתוצאה הסופית היתה פחות טובה לבריטים כמדינה.

 

עדיין, ברמה העקרונית, הייתי מעדיף שאדם שמקבל החלטות חשובות לא יהיה פסיכופת...


איתות בדרכים כמדד ל-IQ?

לדעתי בערך חצי מהנהגים (והנהגות) לא מאותתים במעבר מנתיב לנתיב או לפני פניה, כמחוייב בחוק. אינני טוען ש"ציות"="אינטליגנציה", אבל נראה לי (וייתכן שאינני צודק...) שככל שרמת האינטליגנציה נמוכה יותר, כך הציות לחוק (או בכלל, למשל לכללי מוסר) נמוך גם כן (גם אם זה לא קשר לגמרי לינארי).

 

ציות אוטומטי לכל דבר, כפי שהוכח בהיסטוריה האנושית הוא לא תמיד דבר טוב, אבל איתות הוא בוודאי לא משהו כמו "פקודה בלתי חוקית בעליל". הוא נועד להכניס סדר, הוא לא קשה לביצוע, לא דורש מאמץ רב וכד'.

 

אולי תטענו שאין קשר, אבל אני מקשר את זה לתופעת ה"במידה ו-", שיבוש לשוני מאוד נפוץ (ראו הסבר למשל כאן, בפיסקה האחרונה של סעיף 6), גם בקרב אנשים משכילים. למרות שזה צירוף שגוי מכל וכל, מעטים האנשים שמתקנים אחרים וכך הטעות משתלטת והופכת נפוצה יותר ויותר. אולי בדומה לזה שאין כמעט אכיפה על אי איתות (לפחות לא נתקלתי או שמעתי על כזו).

 

אנשים בסופרמרקט (בעיקר נשים(?)) שמשאירים עגלה/סל בתור

אפרופו הפיסקה הקודמת, גם עניין של תרבות ומי יודע? אולי גם קצת אינטליגנציה. לפני כמה ימים קניתי כמה דברים בסופרמרקט כלשהו. ראיתי מרחוק אישה שהפילה בטעות משהו, הסתכלה כמה שניות על מה שהפילה אבל לא טרחה להרים את שנפל, למרות שלא היה מדובר בדבר כבד, מסובך וכד'.

 

זה הזכיר לי את התופעה של השארת סלי היד מפלסטיק/מתכת בקופות. כשאני עושה קניה קטנה (ולכן משתמש בסל יד שכזה) אני מניח את המצרכים על המסוע ומפנה את הסל הנ"ל לאחור, למקום שלא יפריע למי שאחרי. אם יש כבר ערימה של סלי יד, אני מניח את הנ"ל בראשה כשאני דואג שהידיות תהיינה פתוחות, כך שיקל על מי שיניח סל יד נוסף אחרי.

 

בהרבה מקרים שמתי לב שאנשים (ומשום מה, יותר נשים מגברים. אולי זה גם בגלל שיש שם יותר נשים(?)) לא טורחים לפנות את סל היד כמו שתיארתי לעיל (סוג של חוסר כבוד לאחר).

 

זה מתווסף לתופעה של אי הפרדת המוצרים על המסוע מהלקוח שלפניך בתור, דבר שעלול לגרום לקופאית להתבלבל. אני לפחות משתדל ליצור הפרדה ברורה בין המוצרים שלי לאלו של האחר. בשביל זה אגב יש את פס ההפרדה, שמשום מה הרבה פעמים הקופאיות לא משתמשות בו (הן שמות אותו בצד).

 

תרבות? אינטליגנציה? "ואהבת לרעך כמוך"? (מחקו את המיותר.... או שכולם נכונים...קול)

 

 

מחפש בחורה שמנה או מלאה ומאוד נשית (לקשר רציני)

כדי לתת כיוון כללי של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי, ציירתי את הציור הבא. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב) ושזה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי כאן (בגלישה מסלולר נא לבחור דווקא בגירסה לא סלולרית). עלי כתבתי כאן (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא TZACHY10@GMAIL.COM.

 



שיר מעולה שנזכרתי בו בעקבות פטירתה בטרם עת של אופירה יוספי ז"ל (מהצמד "האחיות יוספי") ממחלת הסרטן. יהיה זכרה ברוך:

 


 

שיר יפה משנות ה90', עם משמעות פילוסופית-אידיולוגית ,"הרמוניה מתוקה" של להקת "האהוב(/ה/ות/ים)":



לילה טוב (ושבוע טוב) לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
נכתב על ידי , 1/7/2017 21:38   בקטגוריות אהבה ויחסים  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עוד לא נשוי ב-8/7/2017 23:01
 



פוסט 1 ביוני + אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)


ה-1 בחודש הגיע ואיתו כמובטח פוסט (הפוסט הבא, אי"ה, ב"ה ובלי נדר..., יפורסם ב1 ביולי).

הנושאים שאכתוב עליהם הפעם:

 

1. מקרה הבחורה (מהקניון) מ-2004.

2. נאום נציגת הזוכים בטקס פרס ישראל השנה.

3. "הכרות כמו פעם".

4. בחורות שקודם כל אומרות "לא" (אבל אח"כ דווקא "כן"..).

5. תופעות שמתרחשות רק מסדר גודל מסויים.

 

מקרה הבחורה (מהקניון) מ-2004

כתבתי כאן בעבר יותר מפעם על הנ"ל. מאוד בתמצות, מדובר במקרה ישן שראיתי בחורה והתאהבתי בה במה שקרוי "אהבה ממבט ראשון". מי שרוצה לקרא יותר על המקרה, יכול/ה לעיין למשל בפוסט הזה (מינואר 2015). תחילה, איך הגעתי לחשוב על הנ"ל? ובכן, האמת שמאז המקרה (13 שנה לאחור!) לא ממש הפסקתי לחשוב עליה.. למרות שראיתי אותה אז (ודיברתי איתה, ממש מעט) רק זמן קצר, אבל בשבוע שעבר קרה לי מקרה כזה:

 

הלכתי באיזשהו מקום ועברה מולי בחורה צעירה. סתם הערכה: כבת 20 פלוס-מינוס 3, כלומר תיאורטית היא יכלה גם להיות בת 17 או 23. היא היתה די חמודה, אבל לא כמו שאני מחפש (למרות שהיא גם לא היתה להיפך, מכמה בחינות). הסתכלתי עליה קלות ואח"כ הסטתי מבטי לכיוון אחר (כיוון הליכתי), אז שמתי לב שהיא מביטה בי מבט ממושך, כלומר "עושה לי עיניים" (מבט שנמשך יחסית הרבה זמן).

 

בעקבות זה, כשחזרתי יותר מאוחר הביתה, "חקרתי" כהרגלי עם גוגל מה מבט ממושך כזה יכול להביע. אני יודע מקריאה קודמת (וגם באופן אינטואיטיבי...) שזה יכול להיות סימן למשיכה, אבל יכולים להיות גם הסברים אחרים. בקיצור הגעתי לדף הזה באתר ידוע שבו אנשים שואלים שאלות וקהל הגולשים משיב. מישהו שאל "האם בחורות מתסכלות על גברים?". המשיב הראשון השיב תשובה מפורטת, כולל תמונות של מבטי בחורות כדי להמחיש את כוונתו למקרים שונים. הכותרת לפני התמונה הראשונה שם (שבה רואים בחורה עם עיניים פעורות לרווחה, כשגבותיה מוגבהות) היא "הו אלוהים, מצאתי אותו!" (למרות שמוסבר שזה גם עלול להיות בדיוק ההיפך, כלומר או שהבחורה רוצה להרוג אותך, או לצאת איתך...). במקרה ב2004, לבחורה היה מבט כזה! בנוסף היא גם הסמיקה (שזה עוד סימן אפשרי למשיכה) וגם השיבה בקול נשי, גבוה ועדין לפניתי אליה: כלומר אני אמרתי "זה כתבתי בשבילך" (כשניגשתי עם פתק (עם מס' הטלפון שלי ועוד). ייתכן שהייתי צריך להיות יותר אסרטיבי ולבקש מס' טלפון, אבל גם כך חששתי קצת. מצד שני, כך אני מאפשר לבחורה להראות שגם היא מעוניינת ולא רק אני). היא בהתחלה שאלה "מה?", אחרי זה כשהסברתי את עצמי שוב, היא ענתה "בסדר" מתוק כזה (אם היא לא היתה מעוניינת, אולי היתה פשוט הולכת או נותנת איזה תירוץ).

 

אבל בשורה התחתונה 13 שנה חלפו ולא נפגשנו מאז... ייתכנו כאן לא מעט תרחישים... ייתכן שהיתה תפוסה, אבל לא רצתה להגיד את זה. ייתכן (כמו שחבר שלי אמר) שהיא בכלל לסבית (לפי תחושתי, זה לא המקרה, אבל לך תדע...). ייתכן שהיא פחדה להכיר מישהו זר. ייתכן שהיא בכלל מחו"ל והיתה כאן בארץ לביקור קצר. כמובן, ייתכן שלא היה לה נעים לסרב. ייתכן, חלילה, שהאדמה בלעה אותה... קריצה

 

אם היא היתה נותנת לשנינו הזדמנות אמיתית ורצינית להכיר, לך תדע... אולי (רק אולי...) כבר היינו נשואים+ היום...? (ברור שרושם ראשוני הוא מאוד חלקי ולא ממש הכרתי אותה מעבר להיותה, על-פניו: סופר-אישה (ללא ספק, הנשיות אצלה היתה מאוד חזקה וברורה, שזה, לפחות לתחושתי, לא דבר נפוץ במקומותינו)).

 

אני עדיין שומר לה מקום חם בליבי... אבל ברור (וכבר מזמן) שאני לא 'נתקע' שם. אם אכיר מישהי מתאימה וכו' וכו'....

 

נאום נציגת הזוכים בטקס פרס ישראל השנה

בכל יום עצמאות, אני משתדל לראות (גם אם באיחור, כלומר ב-VOD) את טקס חלוקת פרסי ישראל וכך היה גם השנה. אני רוצה להתייחס כאן לנאום של נציגת הזוכים/ות. את הנאום ניתן לראות ולשמוע כאן (בקישור כבר כיוונתי לנקודת ההתחלה. בין הזמנים 1:16:04 ועד 1:25:28).

 

תחילה אציין שלדעתי (ואני בטוח שלא רק לדעתי) הנאום מאוד מרשים, כתוב ומוקרא היטב. אהבתי את ההתייחסות לדור המקימים של המדינה ובפרט את איזכורו של דוד בן-גוריון. אני "אסחף" ואטען שאם היה "משיח" במאה+ השנה האחרונות, היה זה דוד בן-גוריון. האיש פעל לקיבוץ גלויות, להקמת המדינה וביסוסה, כל זאת תוך קשיים ובלי יותר מידי אינטרסים אישיים (ע"ע מגוריו ב"צריף" בשדה בוקר, אחרי שכבר היה ראש ממשלה. אני, לפחות, לא מכיר בימינו מנהיג מימין/שמאל/מרכז עם כאלו סטנדרטים של דוגמא אישית).

 

הדוברת מזכירה דברים של בן-גוריון, משנת 1961 (אגב, שנת לידתי...) כשנתבקש לחזות את עתיד המדינה. נאמר שם שהוא צפה שימצאו שיטה זולה להתפלת מים (מה שאכן קרה), שיחקרו את פעולת המוח האנושי (אכן, קורה, גם אם עדיין אין, להבנתי הלא מומחית, פריצות דרך רציניות בנושא), שהחינוך הגבוה יהיה נפוץ ללא הבדל מין (וכד'. קרה) וכן ש-"מציון תצא תורה".

 

הדוברת בסוף דבריה מצביעה על כך שאמנם, כמו שחזה בן-גוריון, יש מספר שווה (או דומה) של גברים ונשים בלימודים הגבוהים, אבל ככל שעולים בדרגי המחקר, כך, כנראה, יש פחות נשים. היא מוסיפה שצריך לדעתה לתקן את המצב הזה ע"י השקעה מתאימה.

 

כאן, אני לא בהכרח מסכים עם הדברים, כלומר אני מסכים עם העובדות, אבל לא עם דרך פעולה עתידית שצריך לכאורה לדבריה לפעול בה. כאן אזכיר, כמו שעשיתי לא פעם, את ההתפלגות "החביבה עלי" הלא היא ההתפלגות הנורמלית (או ב'סלנג': "עקומת הפעמון").

 

ידוע שהתפלגות הIQ של גברים ונשים דומה (ושתיהן מתפלגות נורמלית), כלומר ממוצע הIQ (כמדד מקובל להערכת אינטליגנציה, למרות שאינו מושלם) של גברים ונשים דומה, אבל אצל גברים יש שונות (או פיזור) גדולה יותר, כלומר ניתן למצוא בשני הקצוות, הנמוך והגבוה ייצוג יתר של גברים, מכאן נובע שככל שעולים ברמות הגבוהות, כך יש יותר ויותר גברים בהשוואה לנשים (אגב, זה נכון גם לתופעות נוספות כמו אוטיזם).

 

להבנתי זה מסביר די טוב את התופעה בפועל. אם אכן זה כך, כי אז ניסיון לגרום "בכוח" (או באופן מלאכותי) לשיוויון, לדעתי עלול לגרום יותר נזק מתועלת, כי הדבר עלול להוריד את הרמה. באופן כללי, אני בעד מה שקרוי "שיוויון הזדמנויות" (וזה מה שקיים בפועל), מי שטוב/ה יתקדם, מי שפחות, פחות. אני אישית נגד מה שקרוי "אפליה מתקנת" שעלולה להפוך בעצם ל"אפליה מקלקלת"...

 

"הכרות כמו פעם"

כמו הדף בעניין מבטי בחורות, שהזכרתי לעיל, אני לעיתים מחפש ביו-טיוב כל מיני סירטונים עם עצות לגבי חיפוש זוגיות וכד'. כך הגעתי במקרה לסירטון הזה שכותרתו "רווק מנסה למצוא בחורה לדייט בדרך הישנה" וכו'. "הדרך הישנה" היא פניה ברחוב פנים-אל-פנים, בזמן שהדרך העדכנית, היא כאילו הכרות דרך אפליקציות/אינטרנט.

 

אני לא פוסל ולא פסלתי, לא את הדרכים "הישנות" ולא את "החדשות". אני יותר מ20 שנה באינטרנט והרבה שנים (לא ספרתי..) ב"דרכים ישנות". יש יתרונות וחסרונות לכל שיטה, אבל נראה לי קצת מוזר שמדברים על הכרות מקרית בעולם האמיתי (בניגוד לוירטואלי) כמשהו "ישן". השיטות הוירטואליות אמנם נפוצות, אבל הן לא בהכרח תמיד יעילות או טובות.

 

אני עכשיו בשלב כזה שאני מנסה לעשות מאמץ בעולם האמיתי, למרות שלא זנחתי את הוירטואלי.

 

בחורות שקודם כל אומרות "לא" (אבל אח"כ דווקא "כן"..)

לפני כמה זמן קראתי על גבר כלשהו וכיצד הוא הכיר את אישתו. הוא סיפר שהוא ניסה לפנות לבחורה מספר פעמים ובכל פעם היא דחתה אותו. אחר-כך הוא שלח לה איזו מתנה מיוחדת ואז היא הסכימה לצאת לדייט... בסופו של דבר כאמור הם התחתנו ונולדו להם ילדים.

 

היום בעידן חוקי ההטרדות, כשאישה אומרת לגבר "לא" (הכוונה לגבי חיזור), אז פניה נוספת עלולה להחשב להטרדה. גבר שקול וזהיר לא ינסה לחזר לאחר ששמע "לא", אבל מקרה כמו הנ"ל מוכיח שגבר שמזלזל ב"לא" דווקא מצליח יותר להעביר את הגנים שלו לדורות הבאים...

 

ל-"לא" יש חשיבות וזכותו של כל אדם גבר או אישה לסרב. זו זכות מאוד בסיסית, חשובה ושיש לכבד אותה, אבל אם בחורה אומרת "לא" כחלק ממשחק "קשה להשגה" (כנראה כמו במקרה הנ"ל ועוד) היא עלולה לפספס גברים איכותיים, אלא אם כן היא מחפשת דווקא גבר שלא מכבד כללי התנהגות מקובלים.

 

אגב, אני נזכר בכמה מקרים שקראתי/שמעתי עליהם שבהם כאמור הקשר התחיל ב"לא" של הבחורה והמשיך לנישואים וילדים. לפחות רוב המקרים שאני נזכר בהם כעת, הסתיימו בגירושין... כלומר ייתכן שה"לא" הראשוני דווקא היה במקום... והטעות היתה להגיד "כן" בהמשך(?).

 

תופעות שמתרחשות רק מסדר גודל מסויים

הגעתי למחשבה הזו בעקבות קריאה (אחת מתוך רבות בעבר) על מה שקרוי "חורים שחורים". ממה שהבנתי (ואינני מבין יותר מידי בנושא) התופעה מתרחשת מסדר גודל מסויים. למשל על-פני כדור הארץ שלנו אין, להבנתי, חורים שחורים. זה קורה רק כאשר יש הצבטברות של מסה ש"קורסת" לתוך עצמה.

 

באנלוגיה לזה, חשבתי למשל על אוכלוסית כדור הארץ. אני הרבה פעמים חושב שלמשל כאן בארצנו הקטנטונת יש ריבוי גבוה מידי שיוצר צפיפות אוכלוסין, אבל מצד שני, אם אוכלוסית העולם תצליח להגר לכוכבים אחרים בחלל, אז הדברים יכולים להראות אחרת.

 

זאת ועוד, הזכרתי לעיל את ההתלפגות הנורמלית של IQ, אם האוכלוסיה תגדל, יגדל גם מספר הגאונים ואלו אולי יפתחו המצאות חדשות ומשמעותיות. כלומר באנלוגיה לחורים השחורים, אולי תופעות (אני מכוון לתופעות חיוביות) שאנחנו לא מכירים כיום, יתקיימו רק מסדר גודל מסויים (של אוכלוסיה, במקרה זה). סתם מחשבה.

 

מחפש בחורה שמנה או מלאה ומאוד נשית (לקשר רציני)

כדי לתת כיוון כללי של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי, ציירתי את הציור הבא. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב) ושזה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי כאן (בגלישה מסלולר נא לבחור דווקא בגירסה לא סלולרית). עלי כתבתי כאן (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא TZACHY10@GMAIL.COM.

 


ביום העצמאות צילמתי את מפגן חיל האוויר מאזור שפך הירקון. מה שניתן לראות בסירטון שלי לפי הסדר: הצוות האווירובטי, מסוקי יסעור, הרקולסים, "מטוס מנהלים" שאינני יודע את שמו, שלישיית F15 אחרי מטוס תדלוק, שלישיית F16, חמישיית F15(?) ולסיום שלישיית F35 החדש ("אדיר"):

 

 

שיר עברי ישן ויפה שנתקלתי בו לא מזמן:



לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
נכתב על ידי , 1/6/2017 22:36   בקטגוריות אהבה ויחסים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Intsi4 ב-5/6/2017 19:56
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בן: 55




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , דייטינג
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעוד לא נשוי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עוד לא נשוי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ