לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

עוד לא נשוי


בגילי המופלג כבר הייתי מזמן צריך להיות נשוי (עוד על הנושא הזה ב-5 המאמרים שבצד ימין מתחת לכותרת "מומלץ לקרא").


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2012

איך הגענו למצב הזה?


האירוע המפתיע והבעייתי של ביטול הבחירות וחבירת קדימה לליכוד חידד אצלי עוד יותר תובנה שכבר הגעתי אליה מזמן. נאמר "משהו רקוב בממלכת דנמרק", מסתבר שלא רק בדנמרק אלא גם בארצנו הקטנטונת. זו לא הפעם הראשונה שקורים דברים לא טובים כאן, אבל נראה שהפוליטיקה הישראלית שוברת, בכל פעם שכזו, שיא חדש. עוד מעט אחוזר לשאלה של כותרת הפוסט.

 

מאז שהצבעתי לראשונה ב1981 ועד לבחירות האחרונות ב2009, נתתי תמיד את קולי רק למפלגת העבודה. לא סטיתי לא ימינה ולא שמאלה. מבחינות מסויימות דחיית הבחירות חסכה ממני, לפחות זמנית, דילמה די קשה. לראשונה זה שנים, לא היה למי להצביע. עשיתי איזו "רשימת מלאי" חלקית של האפשרויות:

  • העבודה - היתה ברירת המחדל שלי. קשה לי, עד כמעט בלתי אפשרי לי, להצביע עבורה כיום, במצבה הנוכחי. כמו שאר הפוליטיקה, גם מפלגת העבודה נמצאת באיזשהו שפל (אף אם בסקרים היא משתפרת, זה ממש לא המדד היחיד שלי למצבה של מפלגה). לח"כ שלי יחימוביץ אני לא מסוגל להצביע. כי מי שמזוהה עם פמיניזם, לא מתאים לדעתי לעמוד בראש מפלגת העבודה, אולי זה מתאים למפלגה כמו מר"צ. פמיניזם, אני מעריך, זה משהו די לא מייצג גם בקרב הנשים (שלא לומר גברים), זה משהו שהוא די לא בקונצנזוס ומפלגת העבודה, זו שהנהיגה בזמן הקמת המדינה ושנים רבות לאחר מכן, צריכה, להשקפתי, להיות בקונצנזוס. גם המאבק מול מי שהיה ה"מורה הפוליטי" שלה (עמיר פרץ) לא היה לרוחי (גם אם, כמו רבים, התאכזבתי מפרץ בזמנו (שהלך על ה'טיקט החברתי' והפך לשר ביטחון בעת בעייתית והשאר היסטוריה), אבל זה סיפור אחר). נאמנות היא מרכיב חשוב באישיותו של אדם, בוודאי מנהיג (גם אם "בפוליטיקה אין חברים"). שלא לומר שגב' יחימוביץ' לא מילאה אף תפקיד ניהולי בכיר כמו למשל שר והיא כבר שואפת להיות בראשות הממשלה. נו טוב... מותר לשאוף.... אין האמור בא להמעיט בחשיבות פעילותה הפרלמנטרית הענפה.

  • קדימה - זו מפלגה ש"נולדה בחטא" להשקפתי. אריאל שרון שהחליט לבצע את מהלך ההתנתקות, חש כנראה 'מסונדל' בליכוד (מפלגה שאגב היה ממקימיה (איחוד של כמה תנועות)). מספר חברים בליכוד, שהיא כידוע מפלגת ימין, עברו ביום בהיר אחד למפלגה שממצבת את עצמה במרכז. חברו אליהם פורשים ממפלגת העבודה. המעשה הזה, כמו גם ההתנתקות הנ"ל, היו מעשים בעיתיים. ההתנתקות מעזה נכשלה, בין היתר, בגלל שבוצעה באופן חפוז וחד-צדדי (ללא הסכם וללא חזון). בלשון המעטה, חשתי אי-נוחות גם מ"ההתנתקות" השניה, זו של חברי ליכוד ועבודה ממפלגותיהם. אנשים בעלי השקפות עולם מנוגדות חוברים זה לזה, לא לגמרי ברור לשם מה. אם את/ה ימני, עמוד מאחורי ההשקפות שלך והישאר/י בליכוד, אם את/ה מרכז-שמאל הישאר/י בעבודה. איפה האידיאולוגיה אל מול הכיסאולוגיה?... (את הארבעה שהורשעו בפלילים, אני חושב שאני לא צריך להזכיר). את ח"כ שאול מופז אני מעריך על היותו אדם אנושי וערכי, על רקורד העשייה המאד מכובד שלו (מילד עולה חדש ועד רמטכ"לות ושר ביטחון), אבל הוא כשל בפוליטיקה (וזה חבל). מי שכותב: "תקשיבו טוב: אני לא אכנס לממשלה של ביבי. לא מחר ולא אחרי שאעמוד ברשות קדימה ב28 במארס. זו ממשלה רעה כושלת ואטומה וקדימה בראשותי תחליף אותה בבחירות הבאות. מספיק ברור?" ושלא עומד מאחורי דבריו מראה שהוא או לא מספיק עיקבי ובעל עקרונות חזקים או שאינו יודע כיצד להתנהל בפוליטיקה (או שניהם גם יחד). על זה אפשר לומר: "ככה לא בונים חומה".

  • יש עתיד? בהחלט, אבל כנראה במסגרת אחרת מזו שיאיר לפיד רוצה להוביל. אם לא מספיק חוסר הניסיון הניהולי-אירגוני, כשל לפיד בתוכנית החלופית לחוק טל (5 שנים? נו באמת...), בתקנון של המפלגה שהקים (שמעניק לו, לכאורה, סמכויות רבות שלא מקובלות בחברה דמוקרטית כשלנו). שלא לומר שניסיון העבר מוכיח שמפלגות מסוגן של ד"ש, מפלגת המרכז, הדרך השלישית, שינוי, הגמלאים וכד' לא שורדות בטווח הארוך ובדרך כלל, במקרה הטוב, פשוט לא מועילות לחברה בכלל ולציבור המצביעים שלהן בפרט.

  • הליכוד - כאמור, אני לא מתומכי הליכוד. עם כל הכבוד לז'בוטינסקי, לרוויזיוניזם ולתרומתם, ממה שקראתי ושמעתי, תנועת העבודה (שכללה בתוכה את הכוח הצבאי המשמעותי של ההגנה (והפלמ"ח בתוכו)) היוותה את עיקר הכוח האזרחי והצבאי שהקים כאן את המדינה. לליכוד ולמרכז שלו בעבר לא היתה תדמית טובה בעיני (ולא רק בעיני...). יחד עם זאת, יש בליכוד כיום אנשים שאני מעריך. תסכימו איתי, אני מניח, שאדם כמו השר משה כחלון שעשה רפורמות מועילות מאד בתחום התקשורת (מעבר לכך שהוא אדם צנוע ונעים הליכות), כמו גם השר גלעד ארדן, הם אנשים שאולי אני לא תמיד מסכים עם השקפתם הפוליטית-מדינית, אבל הם אנשים מאד ראויים, ישרים ואנשי מעשה. על ביבי ראש הממשלה וראש הליכוד, כבר נאמר ע"י שאול מופז מה שנאמר, זה מצטרף לאמירות אחרות בעבר (גם מהתקופה האחרונה). אין ספק שביבי אדם מוכשר מאד, אבל כישרון לא מספיק. מנהיג צריך לעשות הרבה יותר מרק לשרוד פוליטית, הוא צריך להוביל דרך ברורה ונכונה ולוודא שהולכים בה. בלא מעט מובנים, דרכי היא לא דרך הליכוד, אבל הליכוד משתפר עם הזמן ולממשלת נתניהו בהחלט יש גם הישגים.

  • ◄שאר המפלגות - למרות היות חלקן מפלגות לא קטנות, גם הן לא רלוונטיות מבחינתי במה שנוגע להצבעה שלי עבורן.

 

אז איך הגענו למצב הזה? אולי חלק מהבעיה היא במושג "פוליטיקה". ייתכן שבחברה מתוקנת לא צריך שיהיה בכלל תחום עיסוק שכזה. הצעתי משהו בזמנו בנושא הזה בפוסט/מאמר "המדינה האוטופית שלי - השיטה השילטונית". מי שהנהיג קדנציה (כח"כ, כשר, כרוה"מ וכד') , יראה בכך שליחות ציבורית חד-פעמית (כמו שירות צבאי סדיר או קבע של כמה שנים בודדות) ובתומה יחזור להיות כאחד העם (מי שירצה להיות מנהיג, יחויב לעבור, לפני כן, תקופת הכשרה משמעותית ("על יבש") כדי לחפות על היעדר הניסיון).

 

אני משוכנע שבין כ-7 מיליון אזרחי מדינת ישראל יש אנשים מספיק חכמים, מספיק מוסריים וערכיים, מספיק נאמנים ובעלי עמוד שידרה, אנשי מעש וספר שיכולים להנהיג אותנו. כנראה שרובם המכריע לא מגיע לפוליטיקה. חלק מזה נובע מתרבות הרייטינג, מכוח התקשורת וכד'.

 

אפשר לטעון שחלק די גדול מהפוליטיקאים והמנהיגים שלנו הפכו, בעידוד חלק מהתקשורת, ל"שק חבטות". לצורך האיזון, ראוי לומר שהפוליטיקאים ובפרט המנהיגים, מעבר לכיבודים וכד', אני מניח שגם עובדים קשה ועומדים בהרבה לחצים. בהחלט לא הכל שלילי שם, מגיעה להם לפעמים גם מילה טובה.

 

ואולי הדבר הקל ביותר לעשות הוא לבוא בטענות לאחרים (לפוליטיקאים, במקרה דנן) ולא להסתכל פנימה. כבר נאמר: "כל אומה מקבלת את הממשלה לה היא ראויה". המהניגים שיש כיום בפוליטיקה נבחרו, בסופו של דבר, על-ידי העם. העם שמעדיף במקרים רבים לא לחשוב בעצמו, אלא "ללכת אחרי העדר". אחרת קשה לי להסביר תופעה כמו מפלגת קדימה והצלחתה האלקטורלית בזמנו. כנראה שגם שינוי שיטת הממשל מתבקש. מי שרוצה להנהיג היום בישראל צריך להיות "לוליין פוליטי". לא בטוח שזה משאיר לו מספיק זמן להתעסק בעיקר... (?).

 

<מי שרוצה להמליץ על הפוסט, יכול מבחינתי לעשות זאת...>

נכתב על ידי , 10/5/2012 16:22   בקטגוריות אקטואליה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של nogig ב-11/5/2012 16:20



Avatarכינוי: 

בן: 53




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , דייטינג
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעוד לא נשוי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עוד לא נשוי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ