לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עוד לא נשוי


מחפש בת-זוג מלאה ומאוד נשית למטרה רצינית בלבד (עוד על הנושא במאמרים שבצד ימין מתחת לכותרת "מומלץ לקרא"). בגלישה מסלולרי נא לבחור בגירסה הלא-סלולרית(!) כדי לראות הבלוג נכון. הדוא"ל שלי לפניות: TZACHY10@GMAIL.COM


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2017

הודעה חשובה (על הבלוג המקביל שלי, אם זה יסגר)


כפי שאפשר לראות כרגע בדף הראשי של ישראבלוג, אתר הבלוגים הזה, כנראה, עומד להיסגר. לא ברור לגמרי מההודעה (או אחרת) האם יפתח אתר אחר (לבלוגים) במקום הנ"ל. בהנחה שלא יפתח אתר חדש כזה, כל קוראי וקוראותי מוזמנים/ות להמשיך לעקוב אחרי הבלוג המקביל שלי (שעד היום העתקתי אליו פוסטים רבים מכאן) באתר "תפוז" (בהנחה שיהיה לי עניין להמשיך ולכתוב. אני מניח שאכתוב פה ושם). כתובת הבלוג המקביל:

 

http://www.tapuz.co.il/blogs/userblog/tzachy

 

הפוסט הזה הוא חריגה מ'מדיניות פוסט יחיד בכל חודש' (ב-1 בו) שהנהגתי כאן ממאי השנה, אבל מכיוון שתאריך הסגירה הוא כנראה (לפי ההודעה) 31/12/2017, אני נאלץ להודיע מראש כעת.

 

כאן (שוב כנראה) מסתיימים שידורינו ל10 וחצי+ השנים האחרונות. נשוב, בלי נדר, לשדר באתר "תפוז" הנ"ל.

 

 

תודה שהאזנתם לי ולילה טוב מירושלים... אופס, סליחה, מאזור ת"א.

נכתב על ידי , 6/12/2017 00:06  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-9/12/2017 18:11
 



אמא שלי נפטרה


(מפאת הרצון שלי לשמור על ציביון מסויים של כבוד לאימי ז"ל, ויתרתי בפוסט הזה על הכותרת: "+ אני מחפש בת-זוג..." וכו' וכו' לא בגלל שהפסקתי לחפש או שמצאתי. אני עדיין ממשיך בחיפושי אחר בת-זוג מתאימה, אולי עתה אף ביתר שאת).

 

החודש, הלכה אימי לעולמה. זה טבעי לאדם (זה בולט בפרט אצל ילדים) שיחשוב שהוריו היו מיוחדים ("אבא שלי הוא הכי בעולם" כמאמר השיר), אבל אבי ז"ל שנפטר לפני יותר מעשרים שנה ואימי ז"ל שנפטרה החודש היו באמת ובתמים אנשים מיוחדים שתרמו כל אחד בדרכו ובחזית העשייה להקמת המדינה וביסוסה בהמשך ואלו לא מילים בעלמא, הכל מגובה במעשיהם במשך השנים.

 

לצערי כבר כשבע שנים (יש שיאמרו מעט יותר) אימי ז"ל סבלה מדימנציה. מובן שלא כתבתי על כך כאן מפאת צנעת הפרט (קודם כל שלה). זה התחיל בדברים ממש קטנים ועם הזמן החמיר. אני מנחש שזה לא היה אלצהיימר אלא משהו דומה (דימנציה וסקולרית?), אבל זה לא ממש משנה או מאוד שונה. בהמשך היו גם בעיות פיזיות כמו שבר באגן, ניתוח בעקבות כך והגבלת תנועה. מבחינה מסויימת הפרידה מאימי היתה סופית בחודש הזה, אבל לפחות מבחינת החלק הקוגניטיבי ה"פרידה" כאילו החלה שנים לאחור בשלבים ומאוד-מאוד לאט.

 

אני זוכר שהחזקתי את ידה שבוע לפני שנפטרה כשהיא במיטה. היא לחצה את ידי בחוזקה, כאילו רוצה להיתמך בי (או אולי לחזק אותי?). היו לי המון שעות ורגעים מיוחדים ביחד איתה בשנים האחרונות (וכמובן הרבה יותר שעות, ימים ושנים לפני כן).

אנשים שהיו קרובים אלי ואל אימי אמרו לי שעשיתי הרבה לטובתה בשנים האחרונות כשהפכה לסיעודית. הם הוסיפו שהרבה בנים/ות להורים מבוגרים לא טורחים לעשות כך ושאני צריך להיות גאה בעצמי. למרות זאת, למרות שאי-אפשר לומר שלא עשיתי, רציתי לעשות יותר. אילו היו מתקיימים תנאים מסויימים אולי גם הייתי מצליח לעשות יותר.

 

בדומה ל"אבא שלי הוא הכי" וכו', סביר שאנשים יהללו אדם שהלך לעולמו, אבל כבר בחייה וכשהיתה צלולה, כמעט כל מי שפגשתי והכיר את אימי חזר ואמר לי כמעט אותן מילים: "איזו אמא נפלאה יש לך". אימי התאפיינה בצניעות מופלגת. עשתה הרבה אבל לא השוויצה. במהלך ימי השבעה גילינו עוד ועוד על עברה. עשייתה היתה בלי פמיניזם, בלי טענות של קיפוח. אני זוכר שפעם, באירוע חברתי בו נכחתי, מישהי פמיניסטית פגשה את אימי והציעה לה להצטרף לאיזה גוף של נשים כנ"ל ואימי סירבה בנימוס אבל בתוקף.

 

הרבה מבני דורה שעבדו איתה, חלקם אנשים מוכרים וחשובים כבר לא בין החיים כיום ולמרות זאת קיבלנו מברק מאישיות חשובה ומוכרת (שלא ידעתי שהכיר את אימי) באלו המילים:

"למשפחת X היקרה. משתתף באבלכם על פטירתה של האישה הנהדרת Y, איתה היה לי הכבוד והזכות לעבוד. יהיה זכרה ברוך ושלא תדעו" וגו'.

 

ביום-יומיים לאחר הבשורה על מותה, בכיתי פה ושם (אינני אדם שבוכה בד"כ. הפעם הקודמת שבכיתי היתה אחרי פטירתו של אבי ז"ל כאמור לפני +20 שנה). אמנם אימי זכתה להגיע לגיל די מבוגר (מעל לממוצע המקובל כאן בארץ ואף מעל הממוצע במדינה שבה נשים חיות הכי הרבה שנים (יפן, אם מתעלמים ממדינה קטנה בשם מונקו..)) ועדיין זה עצוב וכואב כשהורה נפטר. קצת כמו (ולהבדיל) לקבל "אגרוף לפנים".

 

מנהג השבעה הוא באמת מנהג יפה וחשוב. כשאתה מדוכדך ועצוב, האנשים שמבקרים, במובן מסויים, "מרימים אותך מהריצפה" ומהעצב ומחזירים אותך למסלול. אני לא נוהג להתחבק הרבה עם אנשים, אבל בהלוויה, בשבעה ואף קצת אחרי, אני חושב שנשים חיבקו אותי יותר ממה שהתחבקתי בעשרות השנים האחרונות עם איזו אישה. מעניין גם היה סוג החיבוקים. היו נשים שנתנו לי חיבוק עדין, בלי מגע קרוב והיו כאלה שחיבקו אותי 'עם כל הלב', כלומר הצמידו אותי אליהן ממש חזק.

 

השבוע אמרתי למישהו שעם הורים כמו שלי, תמיד יהיו לי רגשי נחיתות... (כשאני משווה את עצמי אליהם) אבל כמובן שאני גאה בהורי וגם משתדל להעריך את עצמי. עם השנים אני דווקא לומד יותר ויותר גם להעריך את עצמי.

 

מכר שהייתי נוהג לשוחח איתו בשנים האחרונות, אמר לי לא מזמן שעתה מתחיל פרק חדש בחיי. אכן כן. מבחינות מסויימות, אני מרגיש יותר את הלבד עכשיו, ללא אב ואם (זאת למרות שכאמור אימי כבר לא היתה בקשר רגיל איתי בגלל מצבה, שנים) והצורך בזוגיות רק גבר. אני חושב על דרכים נוספות למציאת זוגיות שאולי אפעל בהן בעתיד.

 

אימי תמיד רצתה לראות אותי נשוי ועם ילדים משלי (כמו כמעט כל אמא). אני זוכר בפרט שהייתי עם אימי בחתונה כלשהי. לפני החתונה, ראיתי באירוע אחר בחורה כלשהי שאם החתן בחתונה (להלן א') הנ"ל הכירה. שאלתי אם הבחורה פנויה והיא ענתה בחיוב. בחתונה הנ"ל א' לקחה את הבחורה והביאה אותה לשולחן שבו אני ואימי ישבנו. אני הייתי נבוך מכך... והבחורה לא היתה לגמרי הטעם שלי, אלא רק חלקית, אז לא אהבתי את זה, אבל כמובן שזרמתי ואמרתי שלום לבחורה, נעים להכיר וכד'. אח"כ כשהיא הלכה אמרתי לאימי שאמנם הבחורה הנ"ל קצת מושכת אותי, אבל רק קצת... ולא לגמרי ואימי כמעט צעקה עלי אז... "אני רוצה לראות אותך כבר נשוי"...

 

עוד דבר שאני זוכר מאימי, אולי מלפני עשרים שנה(?). אני זוכר שהבעתי איזו ביקורת עליה באיזשהו עניין. אני נזכר בתשובתה שנאמרה בטון הומורסטי...: "לאחר שאלך לעולמי, אסתכל עליך מהשמים ואראה איך אתה מתפקד באותו המצב"...

 

תודה לך אמא על כל מאמציך במשך השנים, על הנתינה האינסופית שלך, על האהבה, על הרגעים היפים.

אני מתנצל שלא זכית לראות אותי נשוי ועם ילדים משלי (למרות מאמצי מרובי השנים), אולי זה עוד יקרה.

יהי זכרך ברוך.

נכתב על ידי , 1/12/2017 19:28  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עוד לא נשוי ב-3/12/2017 22:00
 





Avatarכינוי: 

בן: 56




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , דייטינג
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעוד לא נשוי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עוד לא נשוי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ