לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עוד לא נשוי


מחפש בת-זוג מלאה ומאוד נשית למטרה רצינית בלבד (עוד על הנושא במאמרים שבצד ימין מתחת לכותרת "מומלץ לקרא"). בגלישה מסלולרי נא לבחור בגירסה הלא-סלולרית(!) כדי לראות הבלוג נכון. הדוא"ל שלי לפניות: TZACHY10@GMAIL.COM


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2017

פוסט 1 באוגוסט + אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)


ה-1 בחודש הגיע ואיתו כמובטח פוסט (הפוסט הבא, אי"ה, ב"ה ובלי נדר..., יפורסם ב1 בספטמבר). כמו במקרה הפוסט של ה1 במאי (מעבר להיותו חג הפועלים, השנה היה גם יום הזיכרון וערב יום העצמאות) כך במקרה פוסט זה 'נופל' על תשעה באב, אבל הפעם לא ארחיב על הנ"ל.

 

הנושאים שאכתוב עליהם הפעם:

 

1. "כנס לחדר ועשה סדר. עד אז, אל תצא ממנו"

2. נשים נשיות רוצות יותר ילדים

3. "לרדת בקטן" - השאיפה של הגוף להומאוסטזיס

4.  בשבדיה עובדים 6 שעות ביום + תמ"ג לנפש

5.  בונים ומפרקים, בונים ומפרקים...

 

"כנס לחדר ועשה סדר. עד אז, אל תצא ממנו"

זה מה שחבר הציע  לי לא מזמן, כשסיפרתי לו על זה שהדירה שלי די מבולגנת. תמיד הייתי כזה, לא הכי מסודר, למרות שאני יודע להיות מסודר בתחומים מסויימים וכשאני רוצה. יש שאומרים שדווקא אי-סדר מעיד על אינטליגנציה... (מי יודע?..) אבל זה לא הנושא שאני רוצה להרחיב עליו עכשיו...

 

הפיתרון של אותו חבר, שאגב ביתו מאוד מסודר (בין היתר בגלל שאישתו דואגת שיהיה כזה... אני כידוע עדיין רווק) הוא "לקבל החלטה של דרך חד-סיטרית ולנוע בה עד הקצה", כלומר בלי אפשרות לחזור לאחור. על-פניו זה רעיון לא רע, שאפשר להשתמש בו גם בתחומים אחרים, כלומר ליצור מחוייבות להשגת מטרה.

 

מנגד, לא מזמן נתקלתי בסירטון על שיטה יפנית, בשם "קייזן", שמציעה משהו קצת 'הפוך'. במקום להתמסר לגמרי למשימה (שאת/ה כנראה לא מתלהב/ת לעשות), מומלץ שם לעשות רק דקה אחת של פעילות לטובת המשימה (כנראה ביום?). הרעיון הוא ליצור שינוי בהדרגה ולא ב"מכה אחת". גם בזה יש הגיון והוא הגיון פסיכולוגי (קצת כמו להתרגל נניח למים קרים במקלחת. יותר קל לעשות זאת בהדרגה).

 

זה מתקשר לי גם לריבוי משימות (Multitasking) מול ביצוע משימה יחידה (או מספר מועט של משימות). כשאנחנו מתמסרים למשימה בודדת אנחנו מבזבזים פחות זמן על המעבר ממשימה למשימה (בדומה ל-Context Switching (או "החלפת הקשר") במחשבים), כלומר מבחינת יעילות גרידא, עדיפה שיטת ה"זבנג וגמרנו"... אבל גם לצד הפסיכולוגי משקל חשוב, לכן אולי איזשהו 'תמהיל של השיטות', כפונקציה של זמן, עשוי להיות יעיל, כלומר להתחיל בשיטת ה'דקה אחת' וכעבור נניח שעה/יום/שבוע/חודש (וכו') לעבור ל'זבנג וגמרנו'.


נשים נשיות רוצות יותר ילדים

מאז ומתמיד נמשכתי יותר לנשים נשיות (מאשר גבריות (ואני לא יוצא דופן בזה), למרות שיש גברים שדווקא נמשכים לנשים שהן יותר בכיוון הגברי, אבל להערכתי הם מיעוט, כמו שאני טוען לא פעם "[כמעט] לכל סיר, [יש לפחות] מכסה [אחד] משלו").

 

לא מזמן נתקלתי בכתבה הזו (שמבוססת על המחקר הזה). מסתבר שלנשים נשיות (דבר שבא לידי ביטוי למשל בתווי הפנים) יש רצון ללדת יותר ילדים (מאשר נשים פחות נשיות). מצד אחד עבורי זה טוב, אני מחפש בת-זוג לא רק כחברה לחיים (למרות שזה מאוד חשוב בפני עצמו), אלא גם מישהי להביא איתה ילדים לעולם ולגדלם ביחד.

 

מצד שני, אני כרגע חושב על 2 ילדים. יש לזה כל מיני סיבות. למשל פיצוץ האוכלוסין. ברגע שיש יותר מ2.1 ילדים למשפחה האוכלוסיה גדלה וזה לא בהכרח טוב. יש גם עניין של מאמץ. מעולם לא גידלתי ילדים, אבל זו משימה שבטוח דורשת מאמץ. הרבה ילדים = הרבה מאמץ... אלא אם כן, משלב מסויים הילדים היותר גדולים עוזרים (בדרכם, כלומר קצת) לגדל את היותר קטנים (במשפחות מרובות ילדים?).

 

אם אכיר בת-זוג מתאימה (תחת הנחה אופטימית... (אפרופו מחוייבות (ונחישות) להשגת מטרה, מהפיסקה הראשונה לעיל)) ואם היא תרצה יותר ילדים מאשר אני רוצה, זה לא בהכרח רע בעיני... זה כבר טוב שהיא רוצה ילדים (בלשון רבים). על מספרם/ן נצטרך שנינו להחליט, "תוך כדי תנועה".

 

"לרדת בקטן" - השאיפה של הגוף להומאוסטזיס

אולי קצת עם דימיון ל"שיטת הקייזן" היפנית שהזכרתי לעיל, כך הגוף שלנו נוטה לנסות לשמור על מצב יציב כלשהו, קוראים לזה הומאוסטזיס, למשל הגוף שלנו (כמו אצל אורגניזמים אחרים) נוטה לשמור על חום גוף קבוע, או לפחות על טווח מסויים.

 

בתקופה האחרונה אני מנסה להשיל כמה קילוגרמים ממשקלי. התירוץ הרישמי שלי הוא "סובב תל-אביב באופניים" שנערך בסוכות כל שנה (השנה, זו תהיה, אי"ה, השנה השמינית שאני עושה את הנ"ל). בפעם הקודמת עשיתי את ה+41 ק"מ בשעה ו-34 (מהירות ממוצעת של 25.9 קמ"ש, עם אופני הרים (לא אופני כביש שהם מהירים יותר) עם שיכוך מלא, אבל עם בולמים נעולים וצמיגים דקים). זו לא ממש תחרות, אני עושה תחרות עם עצמי... כך שאם אוריד כמה ק"ג לכאורה ארכוב במעט פחות זמן... אם כי לא בטוח, תלוי בהרבה גורמים.

 

החוכמה היא כמובן לא רק לרדת, אלא לשמור (נ.ב. אני לא בהכרח מנסה לעודד כאן בחורות לרדת במשקל... (בפרט ובוודאי שלא את האנורקטיות שבהן). כמו כן, אני כידוע לא נמשך לבחורות רזות). גיליתי שקל יותר לשמור אם הירידה היא קטנה, כלומר הדרך צריכה להיות: לרדת מעט ולתת לגוף להתרגל למשקל החדש במשך מספיק זמן. אם רוצים לרדת עוד, אז שוב לרדת קצת ואז שוב מצב של מנוחה בו מתייצבים על המשקל החדש. זה הגיוני כשחושבים על זה בגישת ההומאוסטזיס הנ"ל. הגוף לא אוהב שינויים גדולים מידי. אם לא נוהגים כך, ייתכן שזה שעלול להוביל למה שקרוי "דיאטות יו-יו" (ירידה-עליה-ירידה וחוזר חלילה)..

 

אולי שוב, בהקשר של "שיטת הקייזן" הנ"ל, זה נכון גם לגבי שינוי התנהגותי. רוצים להיות מאושרים יותר?... עשו זאת בשלבים... לא בבת-אחת...קול

 

בשבדיה עובדים 6 שעות ביום + תמ"ג לנפש

בעקבות הכתבה הזו בוואלה, נוכחתי לדעת שבשבדיה נהוג, לפחות בחלק מהמקומות, לעבוד 6 שעות ביום (בנוסף כמקובל במדינות נוצריות, יש שם סופ"ש ארוך (ביום ראשון לא עובדים)). הכתבה הזו מאששת את הכתוב בכתבה לעיל.

 

כל מי שעבד ועובד אי פעם, יודע ש-9 שעות עבודה (במיוחד בעבודה שעושים בה משהו, אם זה משהו מחשבתי (המוח הוא צרכן אנרגיה לא קטן) ובוודאי אם זה משהו פיזי) זה לא מעט ומותיר פחות זמן ואנרגיה לעשיה של אחרי שעות העבודה. כמו "חוק שימור האנרגיה"... כך דבר בא על חשבון דבר אחר, אם אלו שעות שינה, תחביבים (וכד') ואם נשואים אז גם הזוגיות, ההשקעה בילדים ועוד. כמובן גם עלולה להיווצר יותר שחיקה לאורך זמן.

 

לפחות לכאורה למעסקים אין אינטרס מיוחד שהעובדים יעבדו פחות שעות, מתוך הנחה אפשרית שפחות שעות עבודה = פחות רווחים. לדעתי זה צריך להיות תפקיד המחוקק להתקין חוקים ותקנות שיצמצמו את מספר שעות העבודה, קודם כל בגלל הרווחה חברתית.

 

הטיעון של הרווח הפוחת, עלול להתנגש, שוב לכאורה, עם הנתונים בפועל מארצות מסויימות. ניקח למשל את שבדיה לעיל. התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש של שבדיה בדולר ארה"ב, לפי זה, הוא 51,165. של ישראל 37,262.

 

גם אם נבדוק את שווי כוח הקניה (PPP) נגלה שבדולרים בינלאומיים ($int) הוא 49,836 עבור שבדיה ו-35,179 עבור ישראל. בשני המקרים כ-40% יותר בשבדיה.

 

אפשר גם לראות למשל לפי זה שלפי נתוני 2016, בגרמניה עובדים כ-60% מהזמן שעובדים במקסיקו והתמ"ג לנפש של גרמניה הוא כמעט פי 5(!) מזה של מקסיקו (41,902/8,555 = 4.89).

 

אפשר לטעון שהעובד הישראלי פחות חרוץ ו/או פחות מוכשר (למרות תדמית "מדינת הסטארט-אפ"). לפי הספר "IQ ועושרן של מדינות", יש מיתאם גבוה בין הIQ הממוצע של מדינה לתמ"ג לנפש שלה. לפי זה, הIQ הממוצע של שבדיה הוא 99, בעוד זה של ישראל 95 (אם כי כידוע ממוצע לא אומר הכל, גם הפיזור חשוב). הבדל לא זניח ובכל זאת... אם לא שש שעות, אפילו אם יגבילו בחוק עבודה בישראל ל"רק" נניח 7 וחצי שעות ביום זו תהא התקדמות בכיוון הנכון, לטובת החברה בכללותה.


בונים ומפרקים, בונים ומפרקים...

כשאני עובר מידי פעם בפארק הירקון ליד מה שקרוי "גבעת המופעים" אני רואה את ההכנות לקראת הופעת זמר/ת / להקה מסויימים. פועלים שבונים במה ועוד ועוד מתקנים. לא לגמרי בדקתי זאת, אבל נראה לי שלפני כל הופעה מרכיבים את הבמה עם כל הלוגיסטיקה הרבה מסביב ומיד מפרקים אח"כ. ייתכן שלאמנים שונים יש דרישות במה שונות, אבל ייתכן גם שמדובר במפיקים שונים שאולי בכלל משתמשים בחברות בניה שונות לבנית הבמות.

 

אני מניח שכבר חשבו על זה לפני, אבל נראה לי שיש המון בזבוז של אנרגיה בהקמה ופירוק, הקמה ופירוק של הבמות הללו, לעיתים כשבמדובר בפער זמן לא גדול בין הופעה אחת לאחרת.

 

אולי היה שווה לשקול להקים שם איזו במה קבועה? או שאולי בגלל שזה פארק ושטח ציבורי לטובת כלל הציבור, זה לא רעיון כל-כך טוב... סתם מחשבה.

 

 

מחפש בחורה שמנה או מלאה ומאוד נשית (לקשר רציני)

כדי לתת כיוון כללי של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי, ציירתי את הציור הבא. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב) ושזה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי כאן (בגלישה מסלולר נא לבחור דווקא בגירסה לא סלולרית). עלי כתבתי כאן (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא TZACHY10@GMAIL.COM.

 



לא מזמן יצא לי לצפות בכמה סירטונים ביו-טיוב על בריה"מ בתקופת מלחמת העולם ה-2. אין ספק שלרוסים היתה השפעה גדולה על הכרעת הנאצים. הם גם שילמו על כך בהמון אבדות. אולי אכתוב על-כך בהזדמנות. בעיקבות זה נתקלתי בשיר "הפרידה של סלביאנקה" שיר שנכתב במקור עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, אבל הפך, כך מסתבר, לפופולרי בבריה"מ גם במלחמת העולם הראשונה וגם בשניה (עם התאמות במילים). לטעמי שיר יפה ומרגש... אביא כאן 3 גירסאות.

 

1. גירסת מקהלת הצבא האדום:

 


2. גירסה אינסטרומטלית מאוד מוצלחת לטעמי, כמארש צבאי:

 

3. גירסה, גם מוצלחת, של זמרת בשם דינה גריפובה עם מקהלה צבאית. נא להנמיך את הווליום אם אתם רגישים לתדרים נמוכים... כי נראה לי שהבסים מוגבהים כאן... יש כאן גם כתוביות באנגלית (כך הבנתי במה מדובר... אני לא דובר רוסית):

 

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

נכתב על ידי , 1/8/2017 21:00   בקטגוריות אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בן: 55




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , דייטינג
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעוד לא נשוי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עוד לא נשוי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ