לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עוד לא נשוי


מחפש בת-זוג מלאה ומאוד נשית למטרה רצינית בלבד! (עוד על הנושא הזה ב-5 המאמרים שבצד ימין מתחת לכותרת "מומלץ לקרא"). *** בגלישה מסלולרי מומלץ לבחור דווקא בגירסה הלא-סלולרית(!) בגלל קישורים, רשימות וכד' (שלא נראים בגירסה הסלולרית) ולעשות zoom לפי הצורך ***


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2015

לא תנאף - כמשל למוסר בסיסי שנשכח


קצת כהמשך לפוסט הקודם, אני טוען, כבר מזמן, שאחת הבעיות בחברה שלנו (ולא רק שלנו), היא ההתרחקות מאמיתות מוסר מאוד בסיסיות, למשל עשרת הדיברות. לאחרונה פורסמו כמה וכמה פרשיות מין בארץ ולא רק בה, למשל על רב מהצפון או מקרה של שחקן ידוע בארה"ב (והיו עוד).

 

מצד אחד החברה משדרת שכאילו מתירנות מינית "זה בסדר" כל עוד זה בהסכמת הצדדים (מגיל מסויים, כשאין יחסי מרות וכד') או כמו שמישהי כתבה פעם טוקבק באיזה אתר: "אל תיכנסו לי לתחתונים", כלומר, להבנתי, אותה טוקבקיסטית, התכוונה שזה עניינה הפרטי עם מי שהיא שוכבת וכד'. ברור שזה עניין פרטי, אבל עד גבול מסויים.

 

על מקרים כאלה ואחרים, כמו המקרה של השחקן מארה"ב (ש-35 נשים שהתלוננו עליו הופיעו על שער מגזין בארה"ב), כותבים בעיקר בגלל שהנשים הותקפו/נוצלו וכד'. אבל נניח תיאורטית שלא היה מדובר בתקיפה, אלא שהיה מדובר בהסכמה מלאה, האם אז (קשר עם אישה נשואה למשל) זה עדיין היה בסדר? אני חושב שלא. "לא תנאף" לעיל נועד לשמור על סדר חברתי ויש לו חשיבות גדולה, אבל משום מה גם כאן וגם בארה"ב, המחוקק לא מתייחס לדיבר הזה, כאילו שוב, זה עניין פרטי של כל אחד ואחת (אותה צביעות הופגנה בארה"ב בזמנו בפרשת מניקה לוינסקי, כאשר הביקורת על הנשיא קלינטון היתה בגלל שלא דיבר אמת, אבל ברקע היתה בעצם בגידה באישתו). אם כך, בשביל מה יש מושג של נישואין? יש בימינו גם כאלה שמציעים לבטל אותו... אני חושב כמובן שהם טועים ובגדול (ואת ההשלכות של חוסר סדר חברתי, לא תמיד רואים מיד, אלא כעבור כמה דורות).

 

להבדיל, אני נזכר במקרה רוצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל שחבש כיפה על ראשו, אבל 'שכח', כנראה את הדיבר "לא תרצח" (כפי שנדמה לי אמר שופט במשפטו בזמנו). ההתרחקות הזאת מאמיתות מוסר בסיסיות, היא בעיתית.

 

 

 

 

"אני האסטרונאט העירוני" (בביצוע הלהקה הזו) שיר שבין כותביו מי שכתב את "אני חייב להיות מאוהב" שקישרתי כמה ביצועים שלו בפוסטים קודמים:

 

 

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

נכתב על ידי , 29/7/2015 01:32   בקטגוריות אהבה ויחסים, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תשעה באב


מחיפוש לא ממצה שעשיתי בבלוג, גיליתי שכתבתי, במהלך השנים, פעמיים על תשעה באב. פעם סתם כאיזכור ופעם בפוסט 'תוכחה' שכזה. כדרכי, עלי לציין שאני לא דתי (ואני לא צם ביום הזה). אני מגדיר עצמי "חילוני מאמין". אני חושב שתשעה באב הוא יום חשוב במובן של לקח.

 

לעובדה שאני "חילוני מאמין" יש בהחלט משמעות לאיך אני בוחן את הדברים. 'מאמין' פירושו שאני מאמין שיש כוח עליון, 'חילוני'  פירושו שאני לא בהכרח פועל לפי ההלכה ותרי"ג מצוות. אני משתדל להתייחס לתנ"ך ובעיקר לתורה (זו שבכתב) ואני נותן לה פרשנות משלי (בתורה אין צווי לצום ביום הזה (מן הסתם בגלל שאירועי חורבן בית ראשון ושני אירעו אחרי כתיבת התורה), אבל ממה שאני זוכר, למעט יום כיפור (שגם לגביו אין צווי מפורש לצום - יש צווי להתענות ("ועיניתם את נפשותיכם", 'נפש'= גוף בלשון התורה) שאפשר לפרשו גם בדרכים שונות מצום, למרות שצום זו אפשרות לגיטיימית), אז למעט יום כיפור, בדרך-כלל כשהיה צום (בתנ"ך), זה היה (אם אני לא טועה) כדי להסיר רוע גזירה(?) כלומר לצום היתה מטרה עתידית ולא (או פחות) כזכר לאירוע מהעבר).

 

כיום אנחנו נמצאים "בבית שלישי", למרות שיש שיחלקו על ההגדרה הזאת, כי עדיין לא נבנה בית המקדש ובכל זאת, ממש כמו בנבואות ובדרך מופלאה למדי נתקבצנו, העם היהודי, אחרי אלפיים שנה (יש עמים שאחרי תקופה כל-כך ארוכה אולי בכלל היו נעלמים! ע"ע הרומאים למשל ועוד), מכל קצוות תבל. זהו באמת נס! רק לחשוב על זה, למשל, שבמלחמת העצמאות (או מלחמת השיחרור כמו שהיא מכונה גם כן) הכוח הצבאי (בהתחלה, בעיקר ההגנה (ובתוכו הפלמ"ח (אבי ז"ל שירת בפלמ"ח)) ואח"כ צה"ל) בישוב העברי הצליח להתמודד בו-זמנית עם 6 (שישה!) צבאות אויב סדירים (מצרים, סוריה, ירדן, עירק, לבנון וערב הסעודית) ועוד שני אירגונים (צבא השיחרור של קאוקג'י וערבי ארץ ישראל) באמצעים מוגבלים ודלים (עוד לא היו הרבה טנקים ובקושי היו כמה מטוסים) וניצח, זה די מדהים.

 

אני לא יודע, אם זה מקרי או לא (אני חושב שלא...) שרוב אנשי התנועה הציונית (זו שהביאה להקמת המדינה וזו שהקימה אותה בפועל) היו (וחלקם עדיין בחיים, אז גם 'הינם') דווקא יהודים לא-דתיים במובן של היום. יש שקוראים לזה (לא בהערכה לטעמי) "חמורו של משיח". דווקא מכיוון מחשבה על כוח עליון, אני חושב שיש כאן איזו סימליות. זה שיהודי לא חובש כיפה, לא הופך אותו בהכרח לפחות יהודי, או פחות טוב. מושג הכיפה, הוא כמובן רק סמל, אבל רבים רואים בו סמל חשוב (ע"ע 'כיפה סרוגה' למשל), כאשר לפחות לפי מה שמצאתי בויקיפדיה מדובר בכלל במינהג ולא בצווי מהתורה בכתב (כמו שמישהו/י עלול לחשוב).

 

בפוסט שהזכרתי בתחילת פוסט זה, הצגתי עמדה שגורסת שלעניות דעתי, לא הדתיים צודקים ולא החילוניים צודקים ("דתיים","חילוניים" כהכללה. ברור שזה לא מדוייק, כי צדיקים קיימים גם במחנה הדתי וגם במחנה החילוני וכך גם ההיפך מצדיקים...).

 

אני מאוד מעריך את דוד בן-גוריון ז"ל, ראש הממשלה הראשון ומי שהכריז על הקמת המדינה. באמת שעשה דברים נפלאים והיה מנהיג משכמו ומעלה (למרות שלא היה גבה קומה...). למרות שממה שקראתי ושמעתי הוא אהב את התנ"ך (ע"ע חוג התנ"ך שנערך בביתו), לא הושם, להבנתי, דגש חזק על צביונה של מדינת ישראל כמדינה עם חוקים/כללים של התורה (כאמור זו שבכתב!).

 

אינני מתכוון שהיו חייבים לאמץ את כל הדינים מאלפי שנה לאחור, אבל בהחלט היה אפשר קצת להתקרב לרוח דברי התורה (שבכתב), למשל בעשרת הדברות ועוד - עד היום לא ברור לי למשל מדוע אין חוק נגד ניאוף? לא, חלילה, שאני חושב שצריך לסכול באבנים כמו שעושים באיראן ועוד... היה אפשר למצוא עונשים יותר מתאימים לתקופתנו כמו קנס משמעותי וכד'. זה בכלל לא עניין של עונש, שהרי המטרה בחוק היא לא להעניש, אלא דווקא בכלל למנוע העבירה (ואז אין צורך בעונש). עצם זה שהיה חוק שכזה, אני משער, כבר היה מקטין מאוד את התופעה. זו רק דוגמא לכוונתי. כאמור (בפעם ה...), אין כוונתי להלכה, אלא לפרשנות עכשווית לדברי התורה שבכתב, כשההסתכלות היא מוסרית, ערכית וכד'.

 

 

מכיוון שזה תשעה באב (וזה נחשב יום אבלות אצל רבים), לא אקשר הפעם סירטון מוזיקלי... וגם ככה, השעה מאוד מאוחרת... (קצת נסחפתי...) אז...

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

נכתב על ידי , 26/7/2015 02:16   בקטגוריות מפגשי ישרא-בלוג  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ענייני ישרא(בלוג)


לא יודע אם שמתם לב... אבל אני כן... פעם היה איזכור לישראבלוג בדף הראשי של נענע10. גם קישור כללי לאתר וגם רשימת בלוגים מומלצים בתחתית הדף. הופעתי שם גם כמה פעמים (כ'מומלץ'), למשל כבתמונה הבאה:

 

(זה, אגב, אחד הפוסטים שלי שהומלץ שם אז (בתמונה לעיל "הכי יפות בעולם". הסימון באדום שלי. כמו כן, טישטשתי בכוונה את התמונות)...).

 

 

עכשיו לא מצאתי את שניהם שם... כמו כן, הערך בויקיפדיה על ישראבלוג לא השתנה מאז שראיתי אותו כמה חודשים לאחור וזה כמובן לא אומר בהכרח דבר (מוזכרת בו האפשרות (נכון כנראה לתחילת השנה) לסגירת ישראבלוג באוגוסט, אבל לא היתה הודעה על סגירה, אז...?).

 

כמו שהזכרתי בעבר... אם חלילה ישראבלוג יסגר (אין לי (כלאחרים) מקורות מידע מיוחדים... אז אני לא באמת יודע מה עשוי/עלול לקרות), יש לי בלוג מקביל בתפוז (שאני לא מעדכן אותו כרגע. הכתובת שיותר קל לזכור: blog.tapuz.co.il/tzachy). אם אחליט לפתוח בלוג שלישי... במקום אחר, אודיע על-כך או כאן (אם יתאפשר) או בבלוג תפוז. לידיעת קוראי וקוראותי הנאמנים והנאמנות.

 

 

עוד ביצוע (אם לא קישרתי כאן מספיק כאלה...מוציא לשון) ל-I must be in love (של ה-Rutles, אבל כאן לא בביצועם!):

 

 

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

נכתב על ידי , 22/7/2015 00:33   בקטגוריות אינטרנט  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עוד לא נשוי ב-22/7/2015 13:19
 



הבעייתיות של תופעת ה-shaming


פעם קראתי בתקשורת על מקרה שמישהי הוטרדה מינית (לא בדיבורים, במעשים). היא פנתה, בצדק, למשטרה בתלונה. מה שלדעתי לא היה נכון לעשות הוא לפרסם במקביל, כנראה עוד לפני שהעניין טופל ע"י המשטרה, תמונה של החשוד במעשה ברשת חברתית.

 

אני מאמין שרוב התלונות של נשים על תקיפות (מיניות) הן נכונות, אבל אסור לזלזל באותם מקרים שהתלונות מתבררות אחר-כך בבית משפט (לא "בבית משפט שדה") ושהנאשם מזוכה זיכוי מוחלט. נזכרתי בכתבה על מקרה כזה שהופיעה ממש בימים אלה (וזה לא מקרה יחיד שמתברר בדיעבד שלכאורה לא הוכח שנעברה עבירה).

 

אחת הסיבות שיש מתנגדים לעונש מוות (לא על הטרדות מיניות, אלא על רצח וכד') היא החשד (אפילו הקל) שאולי החשוד שנתפס הוא לא זה שביצע העבירה. אי-אפשר להחזיר לחיים (לפחות עד לתחיית המתים...) אדם שהוצא להורג. להבדיל אמנם, קשה לעשות delete כלומר קשה גם כאן להחזיר הגלגל לאחור אחרי שמישהו/י 'בוייש' בפומבי.

 

מתבקש להזכיר את מקרה ההתאבדות של הבכיר ממשרד הפנים בהקשר הזה של תופעת ה"שיימינג" (ללא קשר לעניין ההטרדות הנ"ל). יש כמדומני חוק שאוסר על העברת תוכן מיני, כלומר למשל צילום בעירום של מישהו/י ושיתופו בניגוד להסכמת המצולם (ועוד). אני מניח שהחוק הזה חוקק בגלל שנגרם נזק לאלה שצולמו, כולל במקרים קשים, התאבדות. כנ"ל אני חושב שצריך להיות ברור שהתופעה שנקראת "שיימינג" היא לכל הפחות - מאוד בעייתית.

 

אני לא טוען שמהמחוקק חייב להיכנס לכל תחום בחיינו (עדיף לנו שלא, אם כי לפעמים כנראה שאין ברירה), אז אולי צריך קודם כל לחנך, בעיקר את הנוער (שדעתו אולי פחות מגובשת בנושא), אבל גם את כלל הציבור, שיש לגלות איזשהי זהירות בכבודם של אחרים, גם אם הם חשודים, בוודאי כשעדיין לא הוכחה אשמתם. אשמתם לא מוכחת ב"בית דין שדה" ברשת חברתית, אלא בבית משפט בו יושבים שופטים מקצועיים שדנים בנושא לפי כללים מתאימים.

 

כנראה שצריך ללמד קצת יותר "ואהבת לרעך כמוך" מצד כולנו, גם כדי למנוע תקיפות וכד' (אלימות בכלל) אבל גם ולהבדיל תופעות כמו שיימינג כנ"ל.

 

 

 

"מתגלגלת בעומק", אדל:

 

 

לילה טוב וסופ"ש נעים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

נכתב על ידי , 17/7/2015 23:14   בקטגוריות אינטרנט  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בן: 53




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , דייטינג
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעוד לא נשוי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עוד לא נשוי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ