לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  Sweet Reminiscence

בת: 23

MSN: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ֳ´ֳ±ֳ©ֳ®ֳ©. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שונאת את הגזענות הזאת


מה נראה להם לרצוח ככה פלסתינים תמימים ומסכנים שבסה"כ באו לחלוק איתנו את תפילת השחרית?!

אם לרוצח של החייל ב"הגנה" מגיע טיפול רפואי מסור + איזה תואר נחמד על חשבון המדינה, אז למה להם לא?! 

ביזיון! גזענות!! כיבוש!!! 

 

 


 

 

בצורה הכי ילדותית וצרה שיש,

אני שונאת את העובדה שאני לא יכולה לתקוע כדור בראש של כל מי שעושה נזק לעולם. 

כדור לראש של כל פלסתיני שחושב איך לרצוח עוד יהודים, כדור לראש של כל אבא שאנס את הבת שלו, כדור לראש של כל שיכור שדקר מישהו במהלך קטטה על מקום חניה, כדור לראש של כל מי שאי פעם הרים יד על חיה, כדור לראשים של הבני זונות שמתפרנסים מקרבות כלבים.

 

 

נכתב על ידי Sweet Reminiscence , 18/11/2014 17:09   בקטגוריות שחרור קיטור, אקטואליה, פסימי  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Sweet Reminiscence ב-25/11/2014 17:25
 



חשד: שיסו כלבי תקיפה בגורים חסרי ישע


הכתבה כמובן שכחה לציין שהם לא "קטינים". 


הם ערבים-מוסלמים בני 15-17, לכל הדעות זהו גיל אשר בו כבר יודע האדם להבדיל בין טוב ורע. 


והכי מדכא זה שמערכת המשפט האימפוטנטית והוותרנית שלנו כנראה לא תעשה להם שום דבר, בכל זאת הם "קטינים",


וזה הבולשיט הכי גדול בעולם לדעתי.


לבני 15 יש שכל ויש אחריות, למרות שהסביבה משום מה מתעקשת לקחת אותה מהם.


"טעויות" של גיל 15 אמורות להיות דברים כגון להיתפס מעשן בביה"ס, להיכשל בבגרות, להשתכר למוות ולהתמזמז עם הבחורה הכי מכוערת בבהי"ס.


סאדיזם רצחני ומתוכנן הוא סאדיזם רצחני ומתוכנן, וזה לא משנה אם החוטא בו הוא יהודי בן 40 או ערבי בן 15.


 


החדשות היום איומות.


ילד בן 4 נהרג מפצמ"ר, והכתבה הזאת... פשוט עושה לי רע.


אני לא מאמינה שבני אדם עוד מעזים להלין על חיות כמו כלבים, נמרים או כרישים שהן מסוכנות.


תראו מה בני אדם עושים, אנחנו החיות הכי מסוכנות שיש.


 


שישי-מדוכא-משהו.


 


 


 


 

נכתב על ידי Sweet Reminiscence , 22/8/2014 20:54   בקטגוריות שחרור קיטור, פסימי, אקטואליה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מרמוז מלך הקופים ב-29/8/2014 18:25
 



הכי שפוי שיש


 

 

ישן, אבל רלוונטי בכל זאת. 

בקטע עצוב, נראה לי שזה הדבר הכי שפוי שיש מבין כל מה שהולך כרגע במדיה. 

 

נכתב על ידי Sweet Reminiscence , 26/7/2014 12:49   בקטגוריות שחרור קיטור, צבא, פסימי, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האדם מתכנן ואלוהים צוחק


 

 


And now my bitter hands cradle broken glass of what was everything
All the pictures have all been washed in black, tattooed everything...

All the love gone bad turned my world to black
Tattooed all I see, all that I am, all I'll be...

I know someday you'll have a beautiful life,
I know you'll be a star in somebody else's sky,
But why, why, why can't it be, can't it be mine
?

 

 

 

 

זה משעשע, אני בכלל לא מצליחה לשים את האצבע על נקודת הזמן המסוימת בה כל הסופ"ש הזה השתבש ככה.

אולי עוד בהתחלה. 

ההחלטה לנסוע הייתה שגויה מלכתחילה, והכל בערך היה נגדי.  אבל התעלמתי מזה, הייתי בטוחה שאני עושה את הדבר החכם והטוב ביותר עבורנו. הייתי גאה בעצמי שהתגברתי ככה על כל המכשולים, למרות האנשים שהשארתי לא מרוצים (אימא שלי, החברה הכי טובה שלי, הבוסים בעבודה). הייתי אמורה להבין את הרמיזות הקטנות של היקום.

 הייתי אמורה להבין את זה עוד ביום חמישי כשהגעתי והוא פגש אותי, והוא לא חיבק אותי כמו בדר"כ ולא אמר "איזה כיף שהגעת!". כמו בדרך כלל. 

והכי הייתי אמורה להבין ביום שישי, הייתי צריכה לראות שזה לא מסתדר.

הכל, באמת שכל דבר ברעיון הטיפשי הזה השתבש ופנה נגדי.

-

אבל לא הבנתי.

הייתי נחושה לבוא ולהישאר, בשביל לא לסבול מייסורי מצפון, בשביל להרגיש גאה בעצמי שהתגברתי על כל הדברים שנאמרו בשעת כעס והבנתי את הכוונה האמיתית. 

וזו הייתה טעות.

 אני יודעת שמטעויות לומדים. אני אמורה פשוט ללמוד מזה לעתיד. 

רק חבל שכרגע אני מרגישה משהו כ"כ סופי חונק את בית החזה שלי.

זה מרגיש נורא.

 

 

 

 

 

 

 

 

 


נכתב על ידי Sweet Reminiscence , 19/1/2014 12:55   בקטגוריות שחרור קיטור, פסימי, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חווה שיקומית לפיטבולים ו"תא 21"


במחלקת הספרים: 

אתמול בצהריים סיימתי את הספר השני בכרוניקת משפחת קליפטון של צ'פרי ארצ'ר "The sins of the father"  שהשאיר בי משמעותית פחות רושם מהספר הראשון בסדרה.

 

במשמרת התחלתי לקרוא את "תא 21"  (זהירות, ספוילר). אז קודם כל זהו בהחלט ספר מאוד שוטף, עד סוף המשמרת הגעתי לעמוד 310, וגם כשחזרתי הביתה לא הלכתי לישון עד שהשלמתי את קריאתו. ספר לא קל לקריאה, חלק מהתיאורים מאוד ישירים וקשים, מה שהופך את הספר לאחד שנכנס לתודעה. כל הספר איכשהו חיכיתי שהוא יתגלה ככל ספר מתח ג'נארי: הבלשים חוקרים, הבלשים מוצאים, הבלשים שמים מאחורי סורג ובריח את האיש הרע ומשחררים את הנשים שספגו התעללות לחופשי. אבל זה בכלל לא מה שקרה בספר. הסוף היה ריאליסטי עד כדי ייאוש ודיכאון. מהספרים האלו שאחרי הקריאה שלהם רוצים להתכסות בסמיכה, ופשוט לשכב איזה כמה שעות ככה ולעכל, לנסות למצוא איזה משהו מעודד בחיים. באופן כללי, הספר מפתיע עד הפסקה האחרונה. אני לא יודעת אם אני יכולה לסווג את הספר ל"טוב" או "רע" במובנים המקובלים של המילה. הוא מומלץ, זה בטוח. אבל יש לקחת בחשבון שהוא לא בדיוק ספר קליל שיעביר את הטיסה בכיף, או משהו שמתקרב לזה. 

 

 

 

ולחדשות: 

חוות הפיטבולים השיקומית שהולכת להיסגר בגלל שערבים מהמשולש פרצו אליה וגנבו כלבים לצורך קרבות כלבים. למען האמת מעולם לא היה לי איכפת מדיי מהחווה השיקומית הזו, עד שקראתי בפייסבוק שהפריצה הזו גרמה להתמוטטות שלה.

עכשיו, אם נשאיר את כל הוויכוחים על צמחונות/טבעונות/האם-זו-אכן-ההרצאה-הכי-טובה-שתראו-בחיים-שלכם בצד, עדיין נשאר עם העובדה שארגון קרבות בין בעלי חיים זה אחד המנהגים הדוחים, האכזריים, והמיותרים שלא ברור למה הם עדיין שרדו וממשיכים להתקיים במאה ה 21. ומה שהכי מרתיח אותי זה שישראל לעולם לא תצליח למגר את התופעה הזו, כי האחראים לתופעה הזו הינם... ובכן, ערבים.  וערבים אסור להעניש, קיבינמאט, אסור לעשות להם שום דבר רע. זה לא פוליטקלי קורקט לזרוק את הבני זונות להירקב בתנאים של כלא אמיתי, כמו שמגיע להם. 

 

 

-

 

אז כן, קל להבין מהלך הרוח של הפוסט שלאחרונה אני נחשפת לדברים מדכאים ומייאשים. דברים שגורמים לי לתהות שוב ושוב ובלי שום מטרה, מה כ"כ לא בסדר באנושות, למה אנשים כ"כ מזעזעים שורדים ואף משגשגים בתוכה. 

נראה לי שאני אוריד איזו קומדיה מטופשת לסופ"ש, ואקרא ספר מצחיק, כדי לצאת קצת מהמצברוח המגעיל הזה. משמרת היום בלילה, ועוד אחת מחר בלילה ואז סופסוף סופ"ש (שיגיע כבר!!! השבוע הזה נמתח קצת יותר מדי). בא לי לסיים אותו ולהתחיל משהו חדש בשבוע הבא.

 

-

 

ייזכר לחיוב, שאני סופסוף קיבלתי את הטלפון החדש שלי (אני מייחלת לו כבר שלושה חודשים וכל פעם משהו השתבש כמו שבדרך כלל קורה לי עם המזל שלי). בינתיים הוא עבר שלושה ימים אצלי ואפילו לא נשבר, או נגנב, או נפגם בכל צורה שהיא...

אה, וקניתי שמלה פרחונית לקיץ במבצע היום, בטענה שאני הולכת עם חברה כדי לעזור לה למצוא בגדים.  

אה, ויש את התמונה הזו שתמיד מצחיקה אותי: 

 




 

 

 

בברכת, 

איזה-באסה-זה-שעכשיו-שתיים-עשרה-בלילה-ואני-צריכה-ללכת-להתארגן-לעבודה ><

 

נכתב על ידי Sweet Reminiscence , 8/1/2014 21:21   בקטגוריות שחרור קיטור, פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
49,602
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , החנונים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSweet Reminiscence אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Sweet Reminiscence ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ